"קרב על 1.6 מיליארד שקל בשנה". כך מגדירים בוועדת החוץ והביטחון את המאבק הנוכחי סביב הגדלות הרמטכ"ל, אותן תוספות לפנסיה שמקבלים אנשי קבע שמשתחררים משירות. מאז פסיקת בג"ץ לפני כחודשיים כי ההגדלות הללו אינן חוקיות וצריך להעבירם בחקיקה ראשית, מערכת הביטחון מפעילה מערכת לחצים כבדה על מנת לקדם את הנושא. מי שדוחף כיום לקדם את החוק במהירות הוא שר הביטחון ישראל כ"ץ. יו"ר הועדה, חבר הכנסת בועז ביסמוט, לא תומך בחקיקה. היום (שלישי), התקיים דיון נוסף בועדה על החוק לקראת קריאה שניה ושלישית.
את חוק הגדלות הרמטכ"ל מקדמת הממשלה עצמה. למעשה, החוק בנוסחו הנוכחי הונח על השולחן עוד בימיו של יואב גלנט כשר ביטחון, חצי שנה אל תוך המלחמה. גם בממשלה הקודמת הונח חוק דומה, אז בהובלת שר הביטחון דאז בני גנץ. בשתי הממשלות האחרונות החוק עבר בקריאה ראשונה, אך החוק שהניחה הממשלה הקודמת לא קודם בכנסת הנוכחית וההליך החל מחדש. בתווך, הגיעו משרדי האוצר והביטחון להסכם בנוגע לסוגיית הגדלות הרמטכ"ל בשנת 2023, הסכם שלא מומש בעקבות פרוץ המלחמה.
ההסכם נגע לעובדה, ששנתיים וחצי מאוחר יותר תקבל עיגון בפסק בג"ץ, כי למעשה התוספות הללו היו לאורך כל השנים לא חוקיות, ושהרמטכ"לים השונים חרגו מסמכותם. ההסכם נועד להלבין את התוספות שניתנו עד למועד יצירתו, על מנת שאנשי קבע שכבר קיבלו אותן לא ייפגעו בכספי הפנסיה שלהם ולא יצטרכו להחזיר כספים שכבר קיבלו. במקור נועד המנגנון לתת מענקים לכמות מצומצמת של קציני קבע שבגלל סיבות כאלה ואחרות הפנסיה שלהם היתה נמוכה. בפועל, המספרים צמחו עד כדי כך שבין השנים 2013 ל2015 כ97% מכלל הפורשים מקבע קיבלו את אותן תוספות, בשיעור ממוצע של 8.5 אחוזים.
צה"ל מנסה להסתיר נתונים
בדיונים בועדה צה"ל מנסה ככל יכולתו להסתיר את נתוני האמת על הסכומים העצומים שהתוספות הללו עולות למערכת הביטחון. רק לחץ של מספר חברי כנסת, ובראשם חבר הכנסת עמית הלוי, הוביל לחשיפה חלקית של אותם נתונים. על פי אותם נתונים, כלל התשלומים העתידיים של הפנסיות התקציביות לפורשי צה"ל היא כ-231 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה, תוספות הרמטכ"ל מהוות בממוצע כשישית כלומר כ-38 מיליארד שקלים. רק בשנת 2025 עלות הפנסיה היא כ- 9.8 מיליארד שקלים. שישית מתוך הסכום הזה הן הגדלות הרמטכ"ל, כלומר כ 1.6 מיליארד שקל בשנה. בנוסף לסכום זה, ההגדלות יינתנו גם לבעלי פנסיה צוברת ויעלו לקופה הציבורית כ-1 מיליארד שקלים לשנה, שנים קדימה.
נציגי צה"ל בדיונים, וכן חברי כנסת שבעבר כיהנו בתפקידי קבע בכירים, טענו בדיונים כי ללא תוספות אלה משרתי הקבע כיום יעזבו את שורות הצבא, מה שיוביל בהכרח לירידה באיכות הקצונה הבכירה בצה"ל. במהלך הדיון שהתקיים בוועדה יום לאחר פסיקת בג"ץ, אמר חבר הכנסת האלוף (במיל') אלעזר שטרן מיש עתיד, לשעבר ראש אכ"א כי "מה שנקרא תוספת רמטכ"ל היא חלק מהתגמולים שכנראה נתנו את זה באופן לא חוקי ולמרות זאת זה לא מילא את השורות שלנו, גם לא היום. דרך אגב, לא את השורות בגדודים וגם לא את השורות בעורף. כשאני אומר לא ממלא את השורות, אתה תמיד יכול להוריד את הרמה, להוריד את הדרגות כמו הדוגמאות שנתתי לך ולהגיד שעושה את התפקיד הזה רב סרן אבל יעשה אותו סגן, ואם עושה את התפקיד המג"ד מישהו שהוא הכי טוב, יבוא במקומו מישהו פחות טוב שכן מוכן לעשות את התפקיד בתנאים האלה". אלא שכפי ששטרן העיד בעצמו, תוספות הרמטכ"ל לא באמת הועילו על מנת לשמר כוח אדם איכותי בתוך המערכת, במיוחד בתפקידים בהם במגזר הפרטי ישנם אפשרויות תעסוקה טובות יותר.
לאורך הדיונים דרשו חברי הועדה לקבל תשובות על שלל נושאים, כשצה"ל לא מספק מענה לדרישותיהם. בין היתר ביקשו חברי הכנסת לדעת מדוע לא נעצרה העברת התוספות גם לאחר חשיפתן, ומדוע המדיניות נשמרה גם כאשר המדינה עצמה אמרה בתשובותיה לבג"ץ כי מדובר במנגנון לא חוקי.
