שריפת האשפה הלא חוקית מחמירה, והרשויות חסרות אונים

"לחיות פה זה כמו לחיות בצינור מפלט של משאית בעלייה עם 200 טונות. כל רגע זה מגיע ממקום אחר, מעיירה אחרת, מכפר אחר, ממשרפה אחרת. יש כאן ארבע משרפות פסולת ראשיות, אבל כל הכפרים שורפים. הם שורפים הכול: פסולת ביתית, פסולת בנייה, ריהוט, פגרי בעלי חיים, צמיגים, פסולת אלקטרונית. על הדרך זה משמש אותם לטרור. זה לא תמים. אם זה היה אזרחי, כבר מזמן הם היו מקבלים כסף, עזרה ופתרונות, או שינוע והטמנה בישראל. הם לא רוצים, זה משמש אותם".

את המצב הבלתי נסבל הזה, של הנזק שמגיע מאין־ספור אתרי שריפת פסולת ביהודה ושומרון, מתארת ד"ר ענת אביטל, תושבת היישוב נעלה, חברת ועד היישוב לשעבר ופעילת סביבה בשיחה עם 'בשבע'. לדבריה, יש תושבים שכבר עזבו את האזור בגלל המצב. "אני סובלת מאוד באופן אישי. כמעט בלתי אפשרי לצאת מהבית. יצאתי בבוקר לנשום אוויר, אחרי הגשם הכי חזק ב־60 השנים האחרונות באזור שלנו. ציפיתי לאוויר צח, אבל לא. הם הדליקו שריפות בקיביה ובנעלין אחת אחרי השנייה. אחרי שזה נרגע, הדליקו עוד אחת. הם מכוונים את זה לימים שהאוויר קר ואין הרבה רוח, והכול מתפזר ויושב על כל פני השטח. הם יודעים שאנחנו סובלים, אז זה משמש אותם גם לטרור".

"צה"ל לא אוהב שאומרים שזה משמש אותם גם לטרור, כי ברגע שאתה אומר טרור אתה מאלץ אותו לעבוד", היא מציינת, "אבל עובדתית, זה לא משתמע לשתי פנים. אם זה לא היה טרור, כבר מזמן הם היו לוקחים את העזרה של מדינת ישראל, והרשות הפלשתינית הייתה מניעה את הגלגלים לכיוון שינוע ופתרונות. יש כאן אוזלת יד מאוד גדולה של מדינת ישראל וחוסר משילות בשטחי C. הצבא לא נכנס לתמונה, והם מנצלים את הפראות הזאת. יש עבריינים שמשתלטים".

לשיטתה, מדינת ישראל, משרד הביטחון ואלוף הפיקוד חייבים להכיר בתופעה הזאת כאירוע חירום ביטחוני לאומי. "זה מרעיל לא רק את נעלה ונילי, אנחנו כבר יודעים שבמודיעין, בשוהם, ביהוד, בראש העין, באור יהודה ואפילו בתל אביב התחילו לשים לב שמשהו לא כל כך בסדר", מדגישה ד"ר אביטל, "מדובר על מאות אלפי בני אדם שנפגעים מזה, על חומרים רעילים לא רק באוויר, אלא גם בקרקע, במי התהום. המשרפות האלה נמצאות על אגני ניקוז של הנחלים, במקומות שאסור לשים פסולת. גם אם מקימים היום מטמנה, בשום פנים ואופן לא שמים אותה על אגן ניקוז, כדי שזה לא יחדור בקלות למי התהום. במו ידינו אנחנו נותנים להם לא רק לשים שם את הפסולת שלהם, אלא גם לשרוף אותה, וכך היא הופכת לחומרים הרבה יותר מסוכנים".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

עוד מאת יוסף ארנפלד חשד: כבאי תושב כפר קאסם תכנן פיגועי ענק

"כל הבית שלי מלא מטהרי אוויר", היא מוסיפה לתאר, "אנחנו ישנים עם חלונות סגורים מהיום הראשון שאני פה. זה לא נורמלי. זה לא הגיוני. המערכת אומרת: זה אזרחי, ניתן למינהל האזרחי, אבל הם לא יכולים. קמ"ט איכות הסביבה בפירוש אומר: 'אין לי מספיק כוחות, אין לי מספיק כסף. אני לא מרגיש בטוח לשלוח את הצוותים שלי'. פעם זורקים עליהם אבנים, פעם יורים עליהם". מבחינתה, הפתרון הוא שצה"ל יתפוס שטח באזור דרום־מערב השומרון ויכין אותו באופן זמני כמטמנה, שתנוהל על ידי המינהל האזרחי והרשות הפלשתינית, בהשגחת צה"ל.

אז אומנם שריפת הפסולת מתבצעת בשטחי יהודה ושומרון, אך לא רק תושבי היישובים הסמוכים סובלים מהנזקים הסביבתיים, אלא גם תושבי הערים שמעבר לקו הירוק. מוריה צפר, תושבת ראש העין כעשר שנים, סובלת אף היא מזיהום אוויר חמור בשכונתה כתוצאה מהשריפות הללו. "פרט לזבל של הפלשתינים עצמם שהם שורפים, יש לא מעט זבל מאנשים מישראל – קבלני בנייה וכדומה שרוצים לחסוך את עלויות ההטמנה. הקבלנים מביאים את הזבל עד אליהם, והם מרחיקים את זה כמה שיותר רחוק מהכפרים, מגיעים ממש צמוד לגדר, ושופכים שם כמויות מטורפות. בשעות הערב מדליקים את זה, וכשהרוח לכיווננו, אנחנו סובלים. זה יכול לבעור שעות ארוכות", היא מתארת את חומרת התופעה, "המינהל האזרחי רק מכבה שריפות, הוא לא באמת מונע את התופעה. שעות העבודה שלו הן בין שמונה לחמש. אז הם באים לנסות לכבות את השריפה עם חול. בינתיים כבר נשמנו את הרעלים".

"לפעמים בשבת בבוקר אני יושבת בגינה ומריחה את זה", מציינת צפר, "בהתאם לכיוון הרוח. יש שריפות קטנות יותר, יש גדולות יותר. לפעמים אנחנו ממש רואים את הענן של העשן, לפעמים אנחנו רק מריחים. באופן מיידי זה צריבות בעיניים, תחושה של מחנק, ויש לזה השפעות ברדיוס מאוד גדול, כמו לידות שקטות, בעיות נשימה, סרטן וכמובן גם מוות. אצלנו בבית אני רגילה שהחלונות סגורים. אני לא זוכרת אי פעם שישנתי עם החלון פתוח. אנחנו גרים עם נוף לשומרון, מקום קריר, הכי נעים – אבל אין אפילו מחשבה כזאת של לישון עם חלון פתוח. זו מציאות שאנשים לא יכולים לתאר. אני לא תמיד פותחת את החלונות על הבוקר כשאנחנו קמים, רק דואגת שיהיה אור, כי אני יודעת שבבוקר יש עדיין ריח. אנשים כאן קנו באלפי שקלים מטהרים רפואיים שמשתמשים בהם בבתי חולים. אנחנו סוגרים את הבתים, סוגרים את כל החלונות, הכול סגור ומדליקים מטהרים בחדרים".

יכולים רק להתריע

המצב האבסורדי הזה, שאיכשהו חמק מתחת לרדאר, מקבל כעת גושפנקה רשמית. מחקר מקיף של עמותת 'ירוק עכשיו', שמפורסם לראשונה תחת הכותרת "מסך העשן", מציג תמונה מקיפה של בעיית הפסולת הביתית ביהודה ושומרון ומשמעויותיה החמורות, וחושף את האמת שמאחוריה: שימוש ציני של הרשות הפלשתינית במפגע הזה לצורך רווחים שונים. הדוח מתעד עשרות אתרי פסולת פיראטיים, סוקר ומנתח מחקרים ומאמרים, ולבסוף טוען כי משבר הפסולת אינו תוצאה של הסכסוך, אלא "תסמונת עולם שלישי" שבה נגועה הרשות הפלשתינית. זו באה לידי ביטוי בתרבות סביבתית ירודה, כשלי משילות ושחיתות מבנית, ושימוש ציני בנושאים סביבתיים "כמנוף להאשמות נגד מדינת ישראל" בזירה הבין־לאומית, לצורך גיוס תמיכה וסכומי עתק.

הדוח מרחיב על אודות ממדי האסון, המחיר שמשלמים אזרחי ישראל בחייהם כתוצאה משריפות הפסולת הפלשתיניות. הדוח מחבר לראשונה נתוני מחקרים קודמים של משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לכדי תמונה מבהילה: כ־27 אחוזים ממקרי המוות המוקדם מזיהום אוויר בישראל, שהם כ־1,300 מתים מדי שנה, נגרמים משריפת הפסולת הפלשתינית. על פי מבקר המדינה, מדי שנה נשרפות ביהודה ושומרון כ־422 אלף טונות של פסולת מעורבת. עשן השריפות האלה אחראי ל־62 אחוזים מכלל המזהמים שמקורם בשריפות פסולת בישראל. בנוסף לכך, דוח של המשרד להגנת הסביבה קבע כי שריפות הפסולת הן המקור לכ־43 אחוזים מכלל הפליטות של חומרים מסרטנים בישראל, ואילו דוח משותף למשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות קבע כי יותר מ־5,300 איש מתים בישראל מדי שנה מזיהום אוויר.

התופעה החמורה החלה בשנת 1993, בעקבות הסכמי אוסלו, שבמסגרתם הועברה לרשות הפלשתינית האחריות על הטיפול בפסולת המוצקה, הנוזלית והתעשייתית של הפלשתינים. "בפועל, מה שקרה זה שעשו בלון ניסוי שהתפוצץ לנו בפנים, על חשבון התושבים. במשך 30 שנה המחדל הזה נמשך", מאבחן עמיחי רחמים, סגן ראש מועצת בנימין ומחזיק תיק איכות הסביבה במועצה, שאף משמש יושב ראש איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון. "כל פתרונות הקצה שעשו בשביל הפלשתינים נכשלו כישלון חרוץ, כולל תחנות האיסוף וכולל תחנות המעבר שבנו בשבילם, גם במימון זר, וגם הפתרונות שהעניקה מדינת ישראל. בפועל, הפסולת נאספת ומושלכת מחוץ לשטחי היישובים הערביים בשטחי C, ואחת לתקופה היא מודלקת בשביל לשרוף אותה. הדבר הזה יוצר זיהום מסרטן שגורם למחלות ופוגע משמעותית באיכות החיים ואיכות חיי התושבים".

עם הקמת הממשלה, בהובלה של ראשי המועצות והאיגוד, קודמה החלטת ממשלה 592, שעברה בחודש יוני 2023. המטרה הייתה לבנות תוכנית אסטרטגית ותוכנית פעולה לממשלה, כיצד מטפלים במפגע שמשפיע לא רק על תושבי יהודה ושומרון אלא על כל התושבים שנמצאים גם לאורך קו התפר. "מאות אלפי תושבים ואזרחים של מדינת ישראל סובלים משריפת הפסולת", מחדד רחמים, "ברגע שעברה החלטת הממשלה הזאת ביוני 2023 קצבו לה שנה להציג פתרונות וטיפול כולל, במסגרת הצעת מחליטים נוספת שתעבור בממשלה, שתכלול גם תקציבים, החלטה על תשתיות, החלטה על תיקוני חקיקה שנדרשים וגם תקנים. אנחנו דוחקים בממשלה להעביר את הצעת המחליטים הנוספת לטיפול בזיהום חוצה הגבולות. אנחנו נמצאים בשלב שבו הממשלה סיימה להכין את הטיוטה, ונדרשים למאמץ משותף של המשרד להגנת הסביבה ומנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, שישבו ביחד, יסכמו את הצעת המחליטים הזאת, ויעבירו אותה בממשלה. זה יהיה טיפול שורש".

פרט לכך, מציין רחמים, ברמת המועצה מנטרים ומפעילים את הפקחים ואת רכזי הקרקעות, ומעבירים את הדיווחים לצבא ולמשרד להגנת הסביבה. "צריך להבין שהשריפות הללו לא מתבצעות בשטחי הניהול המוניציפלי של המועצה, אלא בשטחי C שהם לא באחריות המועצה, ואנחנו גם לא יכולים להיכנס אליהם כדי לטפל בהן. הרבה פעמים הדבר נעשה בסמוך ליישובים פלשתינים, שהגישה אליהם היא רק דרך שטחי A ו־B. לכן אנחנו בעיקר מתריעים בפני הגורמים שיש להם את הכוח להפעיל את הפתרונות, שזה כבאות והצלה, הכיבוי הפלשתיני והמינהל אזרחי. אנחנו דורשים מהם מענה תגובתי מיידי לכל שריפה. יש בזה התקדמות, אבל זה פתרון שהוא פלסטר במקום שבו צריך טיפול שורש".

"איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון מייצג 16 מועצות, וכמובן את ראש המועצה שלי ישראל גנץ, יושב ראש מועצת יש"ע, והדרישה היא חד־משמעית: להחיל ריבונות סביבתית", הוא מצהיר, "אנחנו לא יכולים להמשיך במתכונת הזאת שהסביבה שלנו מזוהמת ומזהמת, ושהפלשתינים מנצלים את זה כדי להפעיל טרור סביבתי נגד התושבים שלנו. מבקר המדינה קבע שכל שנה במדינת ישראל 1,300 אנשים מתים מזיהום אוויר. זה בלתי נתפס. מעבר לכך, כמובן הפגיעה גם באיכות החיים, ביומיום של התושבים. הדרישה שלנו מהממשלה היא ברורה: להחיל ריבונות סביבתית על כל שטחי C, וכמובן לטפל במענים מלאים לטיפול בפסולת הפלשתינית, תוך קיזוז כספי הרשות לטיפול בפסולת".

דיון חירום במשרד הביטחון

אין ספק שמדובר בתופעה חמורה שמשפיעה לא רק על תושבי יהודה ושומרון, או עוטף יו"ש, אלא גם על תושבי מדינת ישראל כולה. "יהודה ושומרון זה הלב של ארץ ישראל. כל הלב הזה בוער", קובע ברק ורקר, עורך הדוח ומנכ"ל 'ירוק עכשיו'. "עשן השריפות נישא לכל כיוון ברוח. אנשי תל אביב מרגישים את זה הרבה פחות, אם כי גם זה כבר קרה. כשפרצו שריפות גדולות מאוד במערב בנימין למשל, עם רוחות מזרחיות, הגיעו תלונות של ריח גם מבני ברק וממקומות נוספים".

לדבריו, באופן כללי נושא הפסולת במדינת ישראל הוא בעיה נוראית ואיומה. "אם נצא רגע מיהודה ושומרון, המצב לא טוב גם בגליל. הוא גרוע מאוד גם בנגב. לא רק שם. גם באזור טייבה, גם באזור עמק חפר ובעוד מקומות. אם בישראל אחראים לכך כל מיני ארגוני פשע – גם הם, אגב, באים מהחברה הערבית בעיקר – אז ביהודה ושומרון ארגון הגג של הפשע הסביבתי הזה נקרא הרשות הפלשתינית. ברגע שמבינים שזה הגורם, אין שום היגיון בשום שיתוף פעולה עם הגורם הזה. זה ארגון פשע, שיש לו המון המון רווחים שהוא רוצה להשיג. לאורך כל הדוח אנחנו מוכיחים את זה שכשנותנים להם לנהל תשתיות זה קטסטרופה. נוצרים מפגעי סביבה נוראים ואיומים".

לשיטתו של ורקר, מדינת ישראל צריכה להיכנס לעובי הקורה, להקים תשתיות ולפקח עליהן. "הרשות הפלשתינית לא מקימה תשתיות, כי היא לא מעוניינת להקים תשתיות. במקום שהכסף ייכנס לכיס של עצמה, הוא יצטרך ללכת על תשתיות, וזה לא מעניין אותה. אז ישראל צריכה להיות זאת שמקימה את התשתיות, מנהלת אותן ומפקחת עליהן. הדבר הזה לא יכול להצליח בשום פנים ואופן, אם אין את הנושא של אכיפה ופיקוח. בסוף זה כסף. למפעיל פלשתיני הכניסה לאתר אלניניה עולה 50 שקלים לטונה. באתר פיראטי, ארבעה קילומטרים משם, הוא ישלם אולי 20 שקלים. אם לא תהיה אכיפה על האתרים הוא ייסע וישפוך ב־20, כי למה לשלם עוד 30 שקל?" תוהה ורקר.

"יש שני משרדים שאחראים על הסיפור הזה", הוא מציין, "הראשון הוא המשרד להגנת הסביבה, אך אין לו סמכויות אמיתיות ביהודה ושומרון. למרות זאת השרה להגנת הסביבה הציגה איזושהי תוכנית, והיא מקדמת תמיכה בכל מיני גופים דרך קמ"ט איכות הסביבה, כמו יחידת דוד, שנמצאת תחת רשות הטבע והגנים, ויחידת ינשוף יו"ש. היא נרתמת, היא מכניסה את היד לכיס ומזרימה מהכסף, אם כי, כאמור, אין לה סמכויות רשמיות ביהודה ושומרון. השר החשוב ביותר זה השר סמוטריץ' ביושבו כשר במשרד הביטחון, שאחראי על כל העניינים האזרחיים, כולל נושא התשתיות, שכפוף למינהל האזרחי".

חשוב לציין כי בעקבות ההחרפה הדרמטית בשריפת הפסולת הבלתי־חוקיות בכפרים הערביים ביהודה ושומרון, והיעדר כל טיפול מצד הרשות הפלשתינית, כינס בשבוע שעבר השר סמוטריץ' דיון חירום עם כל גורמי המקצוע: המינהל האזרחי, פיקוד המרכז, משרד הביטחון וגופי האכיפה. "זו לא רק פגיעה בנוף, זה איום ממשי על בריאותם של מאות אלפי אזרחים. הנחיתי את הגורמים המקצועיים להגיש כבר בימים הקרובים תוכנית פעולה מיידית הכוללת אכיפה מוגברת, טיפול בשטח, פינוי מוסדר של אתרים פיראטיים ושיקום המרחבים שנפגעו", עדכן סמוטריץ' בתום הדיון. "במקביל נעשה תיקוני חקיקה, הרחבת אתרים מוסדרים והסדרת אכיפה גם בשטחי A ו־B. אנחנו נחושים לעצור את הפגיעה באזרחי ישראל ולהחזיר אוויר נקי ובטוח לתושבי יהודה ושומרון ולכלל אזרחי המדינה. לא נאפשר למחדל להמשיך", הבטיח.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת והשריפות ביו"ש ומהשלכותיהם הבריאותיות והסביבתיות על תושבי האזור ועל אזרחי ישראל בכלל. אף שהסמכויות לאכיפה, אסדרה ופיקוח בתחום הפסולת בשטחי יו"ש מצויות בידי המינהל האזרחי וגופים נוספים, המשרד מסייע רבות בקידום פתרונות ממשיים, בין היתר באמצעות מימון יחידת דוד למניעת הברחת פסולת מישראל לשטחי יו"ש ומימון קבלן כיבוי שריפות באמצעות העברת תקציבים מקרן הניקיון של המשרד למינהל האזרחי".

"בהמשך להחלטת ממשלה מספר 592 שיזמה השרה סילמן, גיבש המשרד תוכנית אסטרטגית מקיפה הכוללת חקיקה חדשה, הרחבת אכיפה, הקמת מוקד דיווחים מאוחד שיפעל 24/7, תשתיות מודרניות לטיפול בפסולת ופריסת תחנות ניטור נוספות. עיקרי התוכנית הוצגו בתחילת החודש (נובמבר) בדיון חירום שיזם המשרד בהשתתפות ראשי הרשויות, המינהל האזרחי וגורמי מקצוע. על אף עיכוב במתן התייחסות משרד הביטחון, המשרד מקדם את הנושא בעקביות, ובהמשך לכך הועברה פנייה דחופה מטעם השרה והמנכ"ל למנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, בדרישה למתן עדיפות גבוהה לנושא לצורך אישור הצעת המחליטים ויישום מעשי של התוכנית והפתרונות המוצעים, בהקדם האפשרי".