מבקר המדינה התריע הבוקר במהלך כנס שבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב כי טוהר הבחירות בישראל נמצא בסכנה, וכי נמצאו ליקויים בהיערכותה של מדינת ישראל למניעת הנושא. "מצאנו ליקויים משמעותיים בהיערכות של ישראל להשפעות זרות על בחירות 2026. על הממשלה וועדת הבחירות להתעשת ולהיערך". את הממצאים גילה מבקר המדינה במסגרת דו"ח מיוחד שנכתב במשרדו ואמור להתפרסם בחודשים הקרובים.
את הדברים אמר אנגלמן בעקבות העובדה כי ישראל נכנסה לשנת בחירות, שייערכו לכל המאוחר בסוף חודש אוקטובר. "עלינו להכיר בכך שהשפעות זרות עלולות לצוץ ולהשפיע על התהליך הדמוקרטי שלנו. מדינת ישראל נכנסה לשנת בחירות. במהלך שנת בחירות, האיום מתעצם ועלול לסכן את התהליך הדמוקרטי – יצירת כאוס ביום הבחירות, פגיעה באמון הציבור במערכת הבחירות, השפעה על הבוחרים ועיוות תוצאות הבחירות, שחיקת אמון האזרחים בספירת הקולות ובתוצאות, העמקת הפילוג החברתי ועוד".
בעיה כלל עולמית
התרעותיו של המבקר לא עוסקות בזיוף קולות בפועל, שכן ישראל כבר לפני מספר מערכות בחירות קיבלה החלטה שלא לעבור למודלים המשלבים הצבעה דיגיטלית, במיוחד בשל חשש מפני איומי סייבר. לצד זאת, השפעה על הבחירות איננה רק בזיוף התוצאות. בשנים האחרונות סוגיית ההשפעות הזרות על מערכות בחירות במדינות דמוקרטיות הפכה לאחת הסוגיות הבוערות במערב. כבר מספר שנים שבאירופה ובארה"ב עולות טענות חוזרות ונשנות, שגם מגובות בראיות, על מעורבות רוסית במערכות בחירות רבות.
שיטת ההשפעה על מערכות הבחירות מתבססת על פעילות ענפה של המדינות החשודות בפעילות זאת, בעיקר רוסיה וסין, ברשתות החברתיות. דרכי הפעולה מתמקדת בהפצת תאוריות קונספירציות וניהול קמפיינים חכם במיוחד ברשתות החברתיות. פעמים רבות מדובר בחשבונות פקטיביים שמייצרים חשיפה ושיח ברשתות החברתיות, במיוחד טוויטר, טיקטוק ואינסטגרם, לאותם סיפורים.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אסף משניות
האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל
עוד מאת אסף משניות
הפר הבטחה: איגוד השחמט העולמי כפה הפסד טכני ביום כיפור
עוד באקטואליה
חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות
עוד באקטואליה
בג"ץ הודיע לממשלה: אי אפשר למנות את יהודה אליהו לראש רמ"י בתקופת בחירות
עוד מאת אסף משניות
גל הירש: "להתעקש על ערך הניצחון מבלי לשגות בקונספציות"
עוד מאת אסף משניות
שבוע וחצי לבחירות: יותר נעלמים מערכים מוחלטים
האיום התגבר בשנים האחרונות בעקבות כניסת השימוש הנרחב בבינה מלאכותית, שמאפשר גם יצירת סרטונים שהאדם הממוצע מתקשה לא פעם לזהות כי מדובר בסרטון שאינו אמיתי. במדינות השונות במערב מחפשים דרכים חוקיות להתמודד עם התופעה, אך עד כה ללא הצלחה מרובה. חשוב לציין כי מבצעי ההשפעה הללו אינם נוגעים רק לצד אחד במערכת הפוליטית. למעשה, רוסיה חשודה כי היא מקפידה לפעול בקרב קהלים מכלל המחנות הפוליטיים במדינות שבהם היא פעלה להתערב בבחירות.
המטרה: לייצר כאוס חברתי
החשש מפניו מצביע המבקר הוא דווקא לא ממעורבות רוסית או סינית, אלא דווקא איראנית. במהלך המלחמה ניסתה איראן לבצע שורה ארוכה של מבצעי השפעה בישראל, לעיתים בהצלחה ולרוב היה מדובר במהלכים שהסתכמו בכישלון. אלא שבכל הקשור לבחירות, מדובר במצב אחר לחלוטין. ראשית, גם האיראנים צברו ניסיון במהלך השנתיים האחרונות בתחום. שנית, בניגוד למלחמה, בכל הקשור למערכת הפוליטית הציבור הישראלי חשדן מלכתחילה כנגד המחנות הפוליטיים השונים, כך שקמפיינים מסוג זה יפעלו במסגרת חברתית שפתוחה לקבל אותם.
המטרה מאחורי קמפיינים שכאלה משתנה מאירוע לאירוע. בארה"ב, כך נטען, המטרה של הקמפיין הרוסי היתה להוביל לבחירתו של טראמפ בבחירות. במדינות אחרות, במיוחד בדמוקרטיות המזרח אירופאיות, מטרת הקמפיינים הללו נועדה להוביל לבחירתם של גורמים שאינם עוינים לרוסיה, בעיקר לאחר פתיחת המלחמה מול אוקראינה.
בישראל, המטרה אחרת. בשנים האחרונות ישראל היתה נתונה לסחרור פוליטי שהחל עוד בשנת 2019. השיא הגיע, כמובן, לאחר הבחירות האחרונות והובלת הרפורמה המשפטית ע"י הממשלה. המחלוקות הישראליות גם היוו את אחד הגורמים המרכזיים שהולידו את מתקפת חמאס, לפי עדויותיהם של ראשי הארגון.
אחת הסיבות לכך היא העובדה שבזמן שישראל היתה עסוקה במחלוקות הפנימיות, לא היה לה את הקשב להתעסק באיומים חיצוניים. הציר האיראני נפגע קשות במהלך המלחמה האחרונה, גם אם לא הוכרע. באיראן יודעים שעל מנת לשקם אותו הם צריכים לוודא שישראל שוב תהיה עסוקה במחלוקות פנימיות, והדרך לשם עוברת בזריעת כאוס במערכת הבחירות, באמצעות ערעור על תוצאות הבחירות בישראל.