בכירים לשעבר בשירות הציבורי המאוגדים בפורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי תוקפים את פסיקת בג"ץ מאמש שביטלה את החלטת הממשלה בעניין פיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. אותם בכירים מתארים את הפסיקה ככזאת שמהווה פגיעה בדמוקרטיה הישראלית, ומונעת מהממשלה לפעול לפי המנדט אותו קיבלה מהציבור. "המצב בו ממשלה בישראל לא יכולה להעביר מתפקידו נושא משרה בכיר שאיננו ממלא את תפקידו או שמתייצב באופן חוזר ונשנה בעמדה לעומתית לממשלה כך שהיא איננה זוכה לשיתוף פעולה יעיל, פוגע בדמוקרטיה וביכולת של הממשלה להיות אחראית לפעילות הרשות המבצעת" טוענים הבכירים.
עידו נורדן בכיר לשעבר במשרד ראש הממשלה ויו"ר הפורום אמר כי "היועצת המשפטית לממשלה שאיננה מהווה כתובת להיוועצות משפטית עבור הממשלה, ושהממשלה אינה מסוגלת להסתייע בשירותיה המקצועיים לשם הגשמת מדיניות הממשלה, עונה על הגדרה זו. ולכן כשהממשלה לא יכולה להיוועץ איתה, המשמעות היא – פגיעה בדמוקרטיה. פסיקת בג"ץ מהווה חדירה בלתי נסבלת לתחומי אחריותן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. עקרון הפרדת הרשויות נרמס פעם אחר פעם. הגיע הזמן לחקיקה יסודית שתסדיר את מערכות היחסים הללו".
"יש להסדיר בחוק את הסמכות לפטר נושאי משרה"
דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, מוסיף כי "החוק הנוכחי מאפשר לממשלה להעביר מתפקידו נושא משרה בכיר שברצונה להעבירו מתפקידו. למרות שזו הסמכות של הממשלה, לאורך השנים הוטלו עליה מגבלות שונות. לפעמים היה מדובר בהחלטות ממשלה (באמצעות אימוץ דו"חות של ועדות בנושא. א"מ) ובהרבה מקרים אחרים זאת היתה התערבותו של בג"ץ. הפעם הממשלה החליטה להסיר חלק מאותן מגבלות, את החלקים שהיא הטילה על עצמה, במסגרת הכלל של 'הפה שאסר הוא הפר שהתיר'. אבל אז בג"ץ החליט להכיל כללים משפטיים נוספים כדי לעקוף את זה, ולהגביל שוב פעם את היכולת של הממשלה להעביר מתפקדה את היועמ"שית".
האם יש דרך למנוע את המשך ההתנהלות הזאת?
"הדרך היחידה היא להסדיר בצורה ברורה וחד משמעית בחוק יסוד ובחקיקה ראשית את סמכויות נבחרי הציבור למנות נושאי משרה ולהעבירם מתפקידם באופן אפקטיבי, אשר מאפשר ניהול ראוי של ענייני המדינה. אנחנו, בפורום הבכירים, פועלים בימים אלה לתיקון יסודי של מצב זה".
למרות דרך המלך לפתרון ההתערבות ההולכת וגוברת אותה ציין כהן, במערכת הפוליטית מעלים ספיקות לגבי האפקטיביות של המהלך. הסיבה לכך היא העובדה שבג"ץ לא מהסס לפסול חוקים שלא עולים לרוחו ומגבילים את כוחו. כך למשל לפני כשבועיים הוציא בג"ץ צו על התנאי כנגד החוק לשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים. מדובר בתיקון לחוק יסוד: השפיטה. כמו כן, במערכת הפוליטית מציינים את התנהלות בית המשפט עליון בפרשת הפצ"רית, והדרך שבה הוא מונע שוב ושוב את מינויו של חוקר מלווה לפרשה.
לצד זאת, ביקורות רבות נמתחו על התנהלותה של הממשלה בפרשת פיטורי היועמ"שית, בדגש על העובדה כי הממשלה לא התייצבה לדיון בבג"ץ, החרימה אותו, ולמעשה לא נתנה מענה לטענות העותרים ולשאלות השופטים. כל זה למרות שניתנה לממשלה האפשרות לקחת את שירותיו של מייצג פרטי. הממשלה טענה בזמן הגשת העתירות כי לא היא צריכה לקחת ייצוג פרטי, שכן הייעוץ המשפטי לממשלה צריך לייצג את הממשלה, ומי שצריכה לקחת ייעוץ פרטי היא היועמ"שית עצמה.
