מירי בן־דוד ליוי
בעידן שבו פקודה פשוטה (Prompt) יכולה לייצר בשניות מחקר אקדמי, תוכנית עסקית או אתר אינטרנט, המערכת האקדמית מוצאת את עצמה בצומת דרכים גורלי. בעוד שהתוצרים שמפיקה הבינה המלאכותית נראים לעיתים מושלמים, מומחים מזהירים מפני חרב פיפיות שעלולה לרוקן את הלמידה מתוכן.
הדס לורבר, ראש המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית אחראית ב־HIT, מתריעה כי ללא ידע מוקדם וחשיבה ביקורתית, הסטודנטים הופכים למשתמשים פסיביים שאינם מסוגלים להעריך את איכות הפתרון שקיבלו. החשש הגדול הוא מפני מעגל סגור ומנוכר שבו הסטודנט נעזר במכונה כדי לכתוב, המרצה נעזר במכונה כדי לבדוק, ובסופו של יום ה־AI נותן ציון ל־AI בלי שאיש רכש ידע אמיתי בתהליך.
כדי למנוע את התרחיש הזה, ב־HIT מקדמים תפיסה חדשה של "בינה מלאכותית אחראית". לא מדובר רק בשימוש בטכנולוגיה, אלא בשילוב עמוק של ערכים, הנדסה ואתיקה כבר משלבי הפיתוח הראשונים. לורבר מסבירה כי הדור הבא של המפתחים והסטודנטים חייב להבין לעומק כיצד המודל לומד ובמה הוא עלול לשגות – החל מהטיות גזעיות ומגדריות במערכות זיהוי פנים ועד לסוגיות של פגיעה בפרטיות. דוגמה בולטת לכך היא פרויקט הסטודנטים MENTORHIT, שרותם את הבינה המלאכותית לניתוח קשיי למידה, אך עושה זאת תוך הצבת גבולות ברורים ושמירה קפדנית על פרטיות התלמידים.
אולי יעניין אתכם
האתגר הגדול ביותר, לדברי לורבר, הוא האיזון העדין שבין חדשנות לאחריות. ריצה מהירה מדי קדימה עלולה לפגוע בזכויות אדם ובאמון הציבור, בעוד שקיפאון יוביל להחמצה של הזדמנויות טכנולוגיות אדירות. הפתרון טמון בחיבור בין עולמות: שילוב של הנדסה עם פסיכולוגיה ועיצוב כדי לבנות ממשקים שבאמת עוזרים לבני אדם, כמו קשישים או אנשים עם מוגבלויות. היא מדגישה כי בסופו של דבר את הסקרנות, התעוזה והאמפתיה האנושית המכונות לא יוכלו להחליף.
לורבר קוראת לסטודנטים ולציבור הרחב לא לפחד מהטכנולוגיה, אלא להוביל אותה בחוכמה. "אנחנו צריכים לשאול לא מה הטכנולוגיה יודעת לעשות, אלא מה אנחנו רוצים שהיא תעשה בשבילנו", היא אומרת. לדבריה, הוכחה חיה לכך ניתן לראות בדור החדש של הסטארטאפים בישראל, שבו צעירים רותמים את ה־AI לשינוי חברתי אמיתי, מאבחון מחלות ועד שיפור הנגישות. המסר הסופי שלה לדור העתיד ברור: תישארו סקרנים, תעזו לטעות, ותזכרו שהאחריות היא עצומה – כי בעידן הזה, מודל אחד חדש יכול לשנות את חייהם של מיליונים בתוך ימים ספורים.
חדשנות ערכית
ב־HIT לא מסתפקים בתיאוריה, ומתרגמים את עקרונות האחריות לשלושה קווי פעולה עיקריים המשפיעים ישירות על חיי היומיום של כולנו. הראשון שבהם הוא השקיפות. לורבר מדגישה את הצורך להבין כיצד אלגוריתם מקבל החלטות, כדי למנוע מצבים שבהם מערכת AI המשמשת בנקים לאישור הלוואות תפלה אוכלוסיות מסוימות באופן סמוי. במקביל, המכון פועל להטמעת בטיחות ואתיקה בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה הישראלית, בפיתוח מודלים המזהים סיכונים מראש בתחומים רגישים כמו רפואה דיגיטלית ורכב אוטונומי. הצלע השלישית היא ההבנה החברתית – חקירת האופן שבו הבינה המלאכותית משפיעה על אמון הציבור, למשל בפרויקטים עם רשויות מקומיות הבוחנים כיצד להעניק שירותים עירוניים חכמים בלי להפר את פרטיות התושבים. "התפקיד שלי הוא לוודא שהחדשנות מתפתחת בתוך מסגרת ערכית", היא מסבירה, "כדי שלא נצטרך לכבות שרפות כשהנזק כבר נעשה".
הלב הפועם של התעשייה
לצד המהפכה האתית ניצב חזונו של נשיא HIT, פרופ' אדוארד יעקובוב, שרואה במכון את הלב הפועם של התעשייה הישראלית. פרופ' יעקובוב, שהקים לפני חצי יובל את הפקולטה למדעים עם 60 סטודנטים בלבד, מנהיג היום מוסד שבו לומדים 1,800 סטודנטים בפקולטה זו לבדה, כחלק ממערך אקדמי עצום הכולל יותר מ־20 תוכניות לימוד לתארים מתקדמים. לדבריו, המוניטין של המכון חצה מזמן את גבולות ישראל, עם שיתופי פעולה ב-140 אוניברסיטאות ברחבי העולם, כולל במדינות מוסלמיות, HIT ממוצב כחזית מחקרית וטכנולוגית שמושכת אליה צמא לידע מכל עבר.
"אנחנו רואים את עצמנו כאקדמיה של התעשייה ולמען התעשייה", מסביר פרופ' יעקובוב. הגישה הזאת מיתרגמת למספרים מרשימים: הביקוש ללימודי הנדסה, אלקטרוניקה וניהול טכנולוגיה הוכפל בשלוש השנים האחרונות, במקביל לנסיקת הבינה המלאכותית. המפתח להצלחה טמון ברלוונטיות; ב־HIT לא מחכים לעשור הבא כדי לעדכן את הסילבוס. צוותים ייעודיים עוברים מדי שנה על תוכניות הלימוד יחד עם בכירי המשק, בודקים נושא־נושא ומוודאים שהחומר הנלמד תואם את צורכי השוק העדכניים ביותר. כך למשל, עם פריצת ה־AI, עודכנו התוכניות בכל הפקולטות כדי להבטיח שהמינון והדגשים הטכנולוגיים יהיו המדויקים ביותר.
החיבור לשטח מתחיל כבר ביום הראשון ללימודים. שני שלישים מהסטודנטים במכון משלבים עבודה מעשית ולימודים, מה שמאפשר להם להשפיע על התעשייה עוד לפני קבלת התואר. המכון מעודד כל סטודנט להוביל שני פרויקטים מעשיים בתחומים קריטיים, מה שבונה להם ארגז כלים אישי ורזומה מרשים שפותח דלתות במשרות הנחשקות ביותר. בנוסף לכך, בית הספר ללימודים רב־תחומיים במכון מייצר רב־שיח בין פקולטות שונות, מתוך הבנה שהפרויקטים המורכבים ביותר בתעשייה המודרנית דורשים שיתוף פעולה בין מהנדסים, מעצבים ואנשי ניהול.
התרומה הזאת אינה מוגבלת רק לשוק הפרטי. "בוגרי המכון מהווים נדבך חשוב בחוסן של מערכת הביטחון והכלכלה הישראלית", מציין פרופ' יעקובוב בגאווה. הוא מזכיר כי שורשי המכון נטועים עמוק בהיסטוריה של המדינה – מהבוגרים הראשונים ב־1974, שהקימו את מחלקות האלקטרוניקה בתעשייה האווירית ובחברת אלתא, ועד לדור הנוכחי שמפתח את טכנולוגיות המחר. בעיניו, המשימה העיקרית נותרה ברורה: הכשרת כוח אדם איכותי שיוביל את מדינת ישראל קדימה, תוך שמירה על עליונות טכנולוגית וערכית כאחד.
המוניטין של בוגרי HIT מדבר בעד עצמו: כ־90 אחוזים מהם משתלבים בתפקידי מפתח בתעשיות המובילות בארץ בתוך חודשים ספורים מסיום לימודיהם. פרופ' יעקובוב מסביר כיצד התמורות הטכנולוגיות האחרונות הגבירו את הביקוש ללימודי הנדסת חשמל. בעידן ה־AI רבים מהמועמדים מעדיפים כיום לעבוד יותר עם חומרה ופחות עם תוכנה גרידא. האתגרים ההנדסיים החדשים והמרתקים בתחומים כמו נשק לייזר, סיבים אופטיים ותקשורת מודרנית, מדברים אל הסטודנטים ומושכים אותם להיות חלק מחזית המדע והפיתוח.
במבט לעתיד, המכון אינו רק עוקב אחר מגמות, אלא יוצר אותן. ב־HIT נולדו שני מקצועות חדשניים המוגדרים כמקצועות העתיד: טכנולוגיית למידה, המשלבת תכנות, אפיון ועיצוב; וטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה – תחום קריטי המחבר בין העולם הטכנולוגי לזה הרפואי. המכון פתח לאחרונה פקולטה חדשה לטכנולוגיות רפואיות ומשתף פעולה עם כל המרכזים הרפואיים הגדולים בישראל, מתוך הבנה עמוקה של הצורך בחיבורים הללו.
ומה הלאה? החלום של פרופ' יעקובוב לשנה הקרובה, ולימים שאחריה, הוא להקים בתוך הקמפוס בניין ייעודי שישמש כחממה לשיתוף פעולה ישיר בין חברות תעשייה לאקדמיה. הרעיון הוא ליצור שדה פרקטי בתוך המכון, שבו חברות ייהנו מהידע המחקרי והרב־תחומי הקיים ב־HIT, והסטודנטים יזכו לניסיון מעשי שיהפוך אותם לאנשי התעשייה המוכשרים הבאים. המכון ממשיך להעמיק את השילוב הייחודי שבין עולמות הרפואה, העיצוב והטכנולוגיה, ולהבטיח שבוגריו יובילו את המחר.
נגישות חסרת תקדים
בעוד שהשיח הציבורי סביב הבינה המלאכותית נראה לעיתים חדשני ופורץ דרך, פרופ' יהונתן שלר, ראש בית הספר ללימודי מוסמכים ב־HIT ומומחה לבינה מלאכותית, מבקש להכניס את הדברים לפרופורציה היסטורית. "כפוטנציאל, התחום הזה קיים כמעט מאז המצאת המחשב", הוא מסביר. לדבריו, מה שהשתנה בשלוש השנים האחרונות, עם פריצתו של ChatGPT, הוא הנגישות חסרת התקדים. אם בעבר הבינה המלאכותית פעלה מאחורי הקלעים באפליקציות כמו Waze או באלגוריתמים של אמזון, כיום היא הפכה לכלי תקשורתי ישיר שנמצא בכל בית. פריצת הדרך הזאת היא שילוב של מודלים חישוביים מתקדמים עם חומרה עוצמתית, שמאפשרת לבצע חישובים מורכבים במהירות מסחררת.
המהפכה הזאת לא פסחה על האקדמיה, וב־HIT בחרו לאמץ אותה בחיבוק דרוך במקום להירתע ממנה. בעוד שמוסדות רבים נאבקים בשאלת האמינות האקדמית נוכח הכלים החדשים, פרופ' שלר מבהיר כי המכון בחר להיות חלוץ בהכשרות ייעודיות לכל הדרגים – ממרצים וחוקרים ועד לעובדי מנהלה. "אנחנו פועלים מתוך פילוסופיה פשוטה: האנשים שיודעים להשתמש בבינה מלאכותית יחליפו את אלה שלא יודעים להשתמש בה", הוא קובע. הגישה הזאת הובילה לעדכון פדגוגי עמוק, שבו הכלים הללו משולבים כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים, תוך דגש על שימוש מושכל וממקסם.
פרופ' שלר מאמין כי ה־AI הוא בראש ובראשונה שותף לסיעור מוחות. הוא מספר כיצד הוא עצמו נעזר בכלי לניסוח מודעות גיוס בלינקדאין, ומדגיש כי בשביל הסטודנטים, היכולת לנהל דיאלוג עם המכונה לפני היציאה לדרך מחקרית או המצאתית היא "עולם ומלואו". יחד עם זאת, הלמידה כוללת תמיד את מרכיב האחריות: זיהוי המגבלות של הכלי ופיתוח חשדנות בריאה במקומות שבהם המכונה עלולה להטעות. המטרה היא לגדל דור של חוקרים שיודעים לגשת לכל טכנולוגיה בצורה ביקורתית.
הנוכחות של הבינה המלאכותית ב־HIT אינה מסתכמת בקורס בודד, אלא שזורה כחוט השני כמעט בכל פקולטה, כאשר לפחות שליש מתוכניות הלימוד נוגע בתחום. המכון מציע מסלולים ייעודיים כמו רובוטיקה בבינה מלאכותית, עיצוב בסביבה טכנולוגית, תארים מתקדמים במדעי הנתונים והמחשב, ואף מחלקה חלוצית לטכנולוגיה דיגיטלית ברפואה. "הבינה המלאכותית משפיעה עלינו קודם כול כבני אדם", מסכם פרופ' שלר, "והתפקיד שלנו באקדמיה הוא להבטיח שהסטודנטים לא רק יכירו את הכלים, אלא ידעו לרתום אותם כדי להזניק את המחקר והתעשייה קדימה".