דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
תוכן שיווקי

המהפכה שחותכת את מחירי הדיור

אחרי עשור שבו תהליכי הבנייה רק הלכו והסתבכו, יו"ר מטה התכנון הלאומי הרב נתן אלנתן מעביר את המערכת טיפול שורש

הדמיה מגדל SUNSET בת ים - שפיר מגורים ובניה. צילום: או אס איי אדריכלים
הדמיה מגדל SUNSET בת ים - שפיר מגורים ובניה. צילום: או אס איי אדריכלים

יוסי אשרי

עד לא מזמן, תהליך ההוצאה של היתר בנייה בישראל היה סיוט מתמשך – מבוך בירוקרטי אין־סופי שגזל שנים והרחיק את חלום הדיור ממיליוני אזרחים. ואולם בשנה האחרונה, משהו במערכת החל להשתנות. תחת הנהגתו של יושב ראש מטה התכנון הלאומי הרב נתן אלנתן, עבר ענף התכנון והבנייה סדרה של רפורמות דרמטיות, שנועדו לחתוך בבשר החי של הבירוקרטיה ולהחזיר את השליטה לידי הציבור והיזמים. בריאיון מיוחד פורס הרב אלנתן את משנתו על המהפכה הדיגיטלית, על מסלולי הרישוי המקוצרים ועל החזון להפיכת הליך הבנייה בישראל ליעיל, שקוף ומהיר יותר מאי פעם.

"כשנכנסתי לתפקיד, שמנו דגש מרכזי על רפורמת היתרי הבנייה. זה השלב שבו הבירוקרטיה פשוט 'תקעה' את השוק", פותח יושב ראש מטה התכנון הלאומי הרב נתן אלנתן בתיאור המציאות שהתמודד איתה. לדבריו, לעומת תחום התכנון שבו המצב יציב – עם נתונים מרשימים של אישור כמעט 205 אלף יחידות דיור בשנת 2024 (לעומת יעד ממשלתי של 125 אלף) – הרי שבהוצאת ההיתרים המצב הפך לבלתי נסבל: "להוציא היתר בנייה היום לוקח בממוצע שלוש שנים. לפני עשור זה לקח שנה בלבד. במקום שתיקון 101 יקצר תהליכים, הוא רק הוסיף קשיים ובירוקרטיה. יש ועדות שבהן התהליך נגרר גם ארבע וחמש שנים. זה התחום שבו החלטנו לבצע עבודה מסיבית".

הבשורה המשמעותית ביותר שעליה מצביע אלנתן היא ביטול שיטת ההקלות, שנכנסה לתוקף ב־1 בינואר 2025: "עד היום, כל בקשה להיתר כללה 'הקלות' – תכנון שונה מהתב"ע המקורית. זה יצר ויכוחים בוועדות המקומיות, פרסום התנגדויות ועררים שמשכו את הזמן בלי סוף. מהתאריך 1.1.25, בבנייה חדשה אין יותר הקלות. בונים בדיוק לפי מה שמופיע בתב"ע. אין על מה להתווכח, אין מקום להתנגדויות ואין ועדות ערר. זה מהלך שאמור לקצר את ההליך בצורה דרמטית".

אולי יעניין אתכם

מהפכה נוספת שאלנתן חתום עליה היא 'רפורמת השטח הכולל' – מהלך שנועד לשים סוף למלחמות המטראז' בין היזמים לוועדות המקומיות. "ביטלנו את ההפרדה המלאכותית בין שטחי 'עיקרי' לשטחי 'שירות'", הוא מסביר. "זו רפורמה שעבדנו עליה שנתיים וחצי. השלב הראשון, שהחל בדצמבר 2023, איפשר להגיש תוכניות חדשות כשטח כולל, וכיום רוב התוכניות כבר מוגשות כך". לדבריו, הבשורה האמיתית הגיעה ב־30 באוקטובר 2025: "אישרנו שגם בתוכניות קיימות, הבקשה להיתר תוגש כשטח כולל. אם בתוכנית המקורית היו 1,000 מטר 'עיקרי' ו־300 מטר 'שירות', מבחינתנו יש עכשיו 1,300 מטר – שאפשר לחלק אותם איך שרוצים, לפי התכנון והצורך".

השינוי הזה, לדברי אלנתן, אינו רק טכני אלא מהותי לאיכות המגורים: "הדבר הזה מפשט את התכנון. אדריכל לא יצטרך יותר לעוות את התכנון שלו רק כדי לעמוד בהגדרות היבשות של 'עיקרי' ו'שירות'. נוסף על כך, זה פותר את אין־ספור הוויכוחים עם הוועדות המקומיות על כל פרוזדור או כוך – האם הוא נחשב 'עיקרי' או 'שירות'? מעכשיו, הבודק לא צריך לעבור חלל חלל ולמדוד. הוא פשוט לוקח את כל שטח הקומה, מחשב וממשיך הלאה. זה הופך את כל התהליך למהיר, שקוף ויעיל בהרבה".

המסלול שעוקף את הוועדות המקומיות

גולת הכותרת של המהפכה, כזו שמשנה לחלוטין את מאזן הכוחות, היא רפורמת ה'מורשה להיתר'. מדובר בשינוי פרדיגמה: האדריכל הופך מהמבקש למאשר. "זה אומר שאדריכל מוסמך יוכל להכין את ההיתר, לחתום עליו ולהוציא אותו בעצמו, בלי לעבור בוועדה המקומית", מסביר אלנתן בהתלהבות. לדבריו, כיום כבר ישנם יותר מ־280 אדריכלים שעברו הסמכה מיוחדת ויכולים להוציא עצמאית היתרים לבנייני מגורים (עד 42 מטרים). "האדריכל מקבל תיק מידע מהוועדה, חותם על התכנון, עובר דרך מכון בקרה ומוציא את ההיתר בעצמו. הוא גם זה שחותם על התחלות הבנייה, מבצע את הביקורת בשטח ובסוף מוציא טופס 4. זו אחריות כבדה, ואחרי שפתרנו את הסוגיות הביטוחיות מול החברות בשוק, אנחנו כבר רואים מאות יחידות דיור ראשונות שאושרו במסלול הזה".

הבשורה הופכת דרמטית עוד יותר לקראת ינואר 2026: "ב־1.1.26 הרפורמה מתרחבת גם לבניינים שגובהם מעל 42 מטר. מגדלים של 30 ו־50 קומות, למשל בשדה דב, יוכלו לצאת לדרך במסלול הזה. בכל בניין כזה יש מאות יחידות דיור". המשמעות הכלכלית היא לא פחות מרעידת אדמה בשוק הנדל"ן: "אנחנו מדברים על קיצור התהליך משלוש שנים לחצי שנה בלבד. בעולם של ריביות גבוהות, יזם ששילם מאות מיליונים על קרקע חוסך כאן 20%–22% ריבית. מדובר בחיסכון של עשרות מיליוני שקלים לפרויקט. זה כסף שיכול וצריך להתגלגל למטה ולהוריד את מחירי הדירות לצרכן, מבלי שהיזם יפסיד – הוא פשוט לא משלם את הכסף הזה לבנקים". אלנתן מסכם את שלוש הרפורמות הגדולות – ביטול ההקלות, איחוד שטחי 'שירות' ו'עיקרי' ומוסד 'המורשה להיתר' – כחבילה אחת שנועדה "לשחרר את הפקק" ולהפוך את הסיוט של הוצאת היתר בנייה לנחלת העבר.

אלנתן מבהיר כי המעבר למגדלים אינו מקרי, אלא שלב מתוכנן בשיפור המערכת: "היכולת של מורשה להיתר לפעול קשורה ישירות למכוני הבקרה. כיוון שהיום המכונים בודקים בניינים בגובה של עד 42 מטר, גם האדריכלים הוגבלו לגובה הזה". השינוי הגדול צפוי להתרחש ב־1 בינואר 2026: "מכוני הבקרה נכנסים לשלב הרביעי והאחרון שלהם, שבו הם יבדקו את כל סוגי המבנים ללא הגבלה. באותו רגע המחסום נפתח: אדריכלים יוכלו להוציא בעצמם היתרים גם לבניינים של 20, 30 ו־40 קומות. אחד קשור בשני – ברגע שהמכונים מוכנים, אנחנו משחררים את השוק לבנייה לגובה במסלול המהיר".

יעילות סטטוטורית ומהפכת אנרגיה

הרפורמה הרביעית והאחרונה נוגעת ב"יצור כלאיים" בירוקרטי: "תוכניות העיצוב", כפי שמכנה אותן אלנתן. "זה לא משהו שמוכר בחוק, אלא פרקטיקה שנוצרה בשטח, בעיקר בתל אביב, לפני עשרות שנים. הרעיון היה שמתב"ע כללית לא ניתן להוציא היתר מיד, וצריך נספח שיראה איך הבניין נראה, כניסות, יציאות וכדומה. הבעיה היא שכל ועדה מקומית פיתחה שיטה משלה, חלק מהוועדות המקומיות דרשו דברים לא חוקיים, והיה בלגן שלם". מטה התכנון הלאומי החליט לעשות סדר בבלגן: "הסדרנו את הנושא בתדריך מקיף. אנחנו קוראים לזה 'תוכניות פיתוח', והגדרנו מתי צריך אותן ומתי לא – למשל, בתב"ע נקודתית לבניין אחד אין צורך בנספח נוסף. התדריך מבהיר מה חוקי, מה אסור לדרוש ומה מומלץ".

השלב הבא ברפורמה יתרחש בינואר הקרוב: "אנחנו הולכים להפוך את התדריך למחייב סטטוטורית, כולל קביעת לוחות זמנים. כיום, תוכנית עיצוב יכולה לקחת שלוש או ארבע שנים. זה אומר שגם אם ליזם יש תב"ע מאושרת, לוקח לו שבע-שמונה שנים לעלות לקרקע. אנחנו רוצים לקצר את הזמן הזה משמעותית ולהגיע למצב שבו מרגע שיש לך תב"ע מאושרת ועד שאתה מתחיל לבנות, לא יעברו יותר משנתיים". לסיכום, אלנתן קושר את כל הרפורמות למטרה אחת: "כל העיכובים האלה עולים הון בריביות גבוהות, והן מתגלגלות בסוף על הדייר שקונה את הדירה. אם נחסוך את הזמן והכסף הזה, אנחנו נייצר מצב שבו מחירי הדירות יוכלו לרדת במידה ניכרת מאוד".

לצד הרפורמות הבירוקרטיות, אלנתן מוביל מהלך אסטרטגי להתמודדות עם משבר האנרגיה הלאומי: חובת התקנת פאנלים סולריים על גגות בניינים חדשים. "צריכת החשמל בישראל עולה כל הזמן בגלל הריבוי הטבעי, המכוניות החשמליות וה־AI, ואנחנו לא עומדים בקצב הקמת תחנות הכוח", הוא מסביר את הרציונל. הפתרון שמקדם מטה התכנון הוא ייצור חשמל "במקום הצריכה" – בלב המרכז, ללא צורך בקווי הולכה מסובכים מהדרום. "קבענו שכל בניין חדש שאינו למגורים חייב להציב פאנלים סולריים על הגג. מדובר במצב שבו אין מפסידים: זו אומנם השקעה ראשונית, אבל היא זניחה ביחס לעלות הבניין, והיזם מקבל תשואה ממכירת החשמל לחברה. כולם מרוויחים".

ומה לגבי בנייני מגורים? אלנתן חושף כי המהפכה גם בדרך לשם: "כרגע החובה חלה רק על בנייה צמודת קרקע, כי בבניינים גבוהים דודי השמש תופסים את הגג. אבל אנחנו כבר עובדים עם משרד האנרגיה על חלופות טכנולוגיות חדשות. המטרה היא להחליף את דודי השמש המסורתיים בפאנלים סולריים מתקדמים שיעשו פעולה כפולה: גם יחממו את המים וגם ייצרו חשמל לכל הבניין. ברגע שהטכנולוגיה הזאת תבשיל, נשנה את התקנות ונהפוך כל גג בישראל לתחנת כוח קטנה".

מבט ל־2026: הבשורה שתציל את הפריפריה

כשאנו מבקשים מהרב אלנתן להביט אל עבר שנת 2026, הוא חושף רפורמה שעשויה להיות "שוברת שוויון" בעבור ערי הפריפריה: שינוי הגדרת הגובה של בניינים. "היום בניין שגבוה מ־29 מטר (כ־10 קומות) נחשב לרב־קומות. זה מחייב שני חדרי מדרגות ומערכות יקרות שהופכות בנייה של 13-12 קומות ללא כלכלית", הוא מסביר. "אנחנו הולכים לתקן את התקנה ולהעלות את רף הבניין הגבוה ל־42 מטר. משמעות התהליך היא שנוכל לבנות בניינים של 14 קומות עם חדר מדרגות אחד ובלי המערכות המייקרות".

לדבריו, מדובר בחיסכון של בין 100 ל־300 אלף שקל בעלות הבנייה ליחידת דיור. "זה מה שיניע את ההתחדשות העירונית בפריפריה. כיום פרויקטים בפריפריה נופלים על חוסר של 2%-3% ברווחיות. ברגע שנוסיף עוד שתי קומות בלי להקפיץ את עלויות הבנייה, הפרויקטים האלה יהפכו לכלכליים. כשאני מספר את זה למהנדסי ערים בפריפריה, הם אומרים לי: אתה הולך להציל את העיר".

בנוסף לבשורה הזאת, מטה התכנון עובד על פישוט והגמשת התב"עות והרחבת מוסד ה'מורשה להיתר'. "אנחנו בוחנים את האפשרות להרחיב את המסלול המהיר גם למבני תעסוקה ותעשייה, לתוספות בנייה, ואפילו לאפשר להנדסאים להוציא היתרים בעצמם. המטרה שלנו ב־2025 ו־2026 היא שהתכנון יפסיק להיות חסם ויהפוך להזדמנות. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו הכול רץ מהר יותר, ויהיה פשוט יותר וזול יותר בעבור האזרח".

תחת הנהגתו של הרב נתן אלנתן, שנת 2025 מסמנת את סוף עידן הסיוט הבירוקרטי. עם ביטול ההקלות, איחוד שטחי השירות ומהפכת ה'מורשה להיתר' – נראה כי הדרך להיתר בנייה בתוך חצי שנה בלבד כבר אינה חלום רחוק, אלא מציאות שמתחילה להיווצר בשטח.

 

הדמיה מגדל SUNSET בת ים – שפיר מגורים ובניה. צילום: או אס איי אדריכלים

 

 

מה לקרוא עכשיו