מבקר המדינה קובע: רשויות המדינה לא נערכו למצבי חירום

למרות צו הביניים שהוציא בית המשפט העליון בשבוע שעבר למבקר המדינה שמונע ממנו להמשיך ולחקור את נושאי הליבה במחדלי ה-7 באוקטובר, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם כעת דו"ח חדש וחמור על היערכותם של רשויות המדינה השונות למצבי חירום ומלחמה. במסגרת הדו"ח עולה המסקנה החמורה הבאה: רשויות המדינה לא נערכו לתרחישי חירום, מה שהוביל לפגיעה חמורה באזרחים, בדגש על ה7 באוקטובר והשבועות והחודשים הראשונים של המלחמה.

דו"ח המבקר מוצא פערים חמורים שלל תחומים של החיים האזרחיים בישראל בשעת חירום. אנגלמן מותח ביקורת חריפה על הממשלה, פיקוד העורף, הרשויות המקומיות, משרד החינוך וגורמים נוספים. בין המסקנות בדו"ח עולה כי הרשויות הללו לא בנו את התשתיות הנדרשות על מנת להגן על התושבים מפני מתקפות על העורף, וכן לא בנו את התשתיות לניהול חיים אזרחיים במצב מלחמה. כל זאת למרות דו"חות חוזרים ונשנים של מבקר המדינה בנושאים אלה.

לשליש מהציבור בישראל אין מיגון מפני טילים

אחד הנתונים החמורים העולים מהדו"ח הם הפערים במיגון בתים בישראל מפני מתקפות טילים. במהלך המלחמה כל חלקי המדינה היו תחת איום טילים הולך ומתמשך, ופגיעות ישירות התרחשו, בהתאם, בכל מקום. לפי ממצאי דו"ח מבקר המדינה מעל לשלושה מיליון ישראלים חיים במבנים ללא מיגון תקני מפני טילים, קרי ממ"ד, ממ"ק או מקלט. מתוכם, יותר מ42 אלף תושבים חיים במרחק של עד 9 קילומטרים מרצועת עזה.

מבקר המדינה מותח בפרק זה בדו"ח ביקורת חריפה על פיקוד העורף, שנמנע כבר 7 שנים מלאשר את התוכניות למיגון מבנים והשאיר את קידום הנושא לרצונן הטוב של הרשויות המקומיות. "במקום להתמודד עם הכשלים בגיבוש המענה לפערי המיגון שעלו כבר בשנת 2018, בחר פקע"ר להקפיא את ביצועו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית (תמי"ר) (גיבוש המענה על ידי הרשויות המקומיות), ולא להמשיך להטמיעו באופן רחב ויזום ברשויות המקומיות, זאת מבלי לדאוג לתוכנית חלופית למימוש אחריותו להסדרה ולקידום של ביטחון התושבים. בביקורת עלה כי אף אחת מהרשויות המקומיות שנבדקו אינה יודעת על החלטת פקע"ר על הקפאת שלב ב' בתוכנית המיגון. בנוסף על הקפאת התוכנית קבע פקע"ר בשנת 2018 כי לא יאושרו תוכניות תמי״ר של הרשויות המקומיות" נכתב בדו"ח.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות הפר הבטחה: איגוד השחמט העולמי כפה הפסד טכני ביום כיפור

עוד מאת אסף משניות גל הירש: "להתעקש על ערך הניצחון מבלי לשגות בקונספציות"

במסגרת הדו"ח מצא המבקר כי בעשירית מהמקלטים בישראל אין אפשרות לשהות בשעת חירום. כזכור, בזמן מבצע עם כלביא ההמלצה של פיקוד העורף היתה לשבת במקלטים הבנייניים במידה ויש כאלה, כי הם מספקים הגנה טובה יותר מפני טילים בליסטיים מאשר מרחבים מוגנים דירתיים או קומתיים. מנתוני הדו"ח עולה כי ישנו מחסור חמור במקלטים ציבוריים במגזר הערבי, כאשר רק 37 מקלטים ציבוריים נמצאים ברשויות ערביות. בישראל כולה ישנם מעל 11 אלף מקלטים ציבוריים.

פערים גדולים במיגון מוסדות חינוך ובתי חולים

חלק מהנתונים החמורים בדו"ח נוגעים לפערים במיגון מוסדות חינוך ובתי חולים. לפי ממצאי הדו"ח, כרבע מהתלמידים בישראל לומדים במוסדות חינוך ללא מיגון תקני. מדובר על כחצי מיליון תלמידים. בנוסף לכך, למשרד החינוך לא היו נתונים על כמחצית מגני הילדים בנושא. בכל הקשור למעונות יום, מחצית מהמעונות ללא מיגון תקני.

לפי המבקר, הפערים במיגון במוסדות החינוך פגעו ברציפות הלימודים בשורה של רשויות, ובהן אשקלון, גבעתיים וחולון. לצד זאת, מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה גם על משרד החינוך, שלמרות המלצות המבקר משנת 2021, לא קידם חלופות ללמידה מרחוק. "על אף המלצתנו כבר ב-2021 בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה, משרד החינוך טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית. מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק" נכתב בדו"ח.

כזכור, במהלך מבצע עם כלביא נפגע בית החולים סורוקה מפגיעה ישירה של טיל איראני. בעקבות הפגיעה, חלק ניכר מבית החולים יצא מכלל שימוש. אסון כבד נמנע לאחר החלטה שהתקבלה בבית החולים בלילה שלפני הפגיעה לפנות את האגף שנפגע ולהעביר את המאושפזים שם למחלקות אחרות ומרחבים מוגנים יותר. בדו"ח מבקר המדינה עולה תמונה מדאיגה במיוחד, לפיה יותר ממחצית ממיטות האישפוז, ו46% מחדרי הניתוח אינם ממוגנים מפני מתקפות טילים.

"פערי המיגון בבתי החולים הכלליים מעלים כי 56% ממיטות האשפוז ו-41% מחדרי הניתוח הם ללא מיגון. ב'מרכזי-על' הקרובים לגבול 56% מחדרי הצנתורים ודימות כלי דם ללא מיגון.  כך, במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא נאלצו בתי חולים להוריד מחלקות שלמות לחניונים תת-קרקעיים אך לבתי חולים רבים אין חניונים מוגנים כאלה וגם האתרים המוגדרים 'הכי מוגן שיש', שבהם פועלים בתי החולים – אינם מוגנים תקנית למעשה. עולה חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה מוגבלת. מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא המחישו כי המדינה כולה נתונה לאיום של רקטות וטילים ולא רק בתי החולים הקרובים לגבולות, ולכן עולה חשיבות המיגון בכלל בתי החולים".

בג"ץ מונע את המשך חקירות המבקר על מחדלי הליבה

כזכור, בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו ביניים שעצר את עבודתו של מבקר המדינה בשלל תחקירים הנוגעים לליבת המחדלים שהובילו ל7 באוקטובר. הצו הוצא בעקבות שתי עתירות שהוגשו לבג"ץ, האחת ע"י התנועה לאיכות השלטון והשנייה ע"י הסנגוריה הציבורית. בצו הביניים דורשים השופטים ממבקר המדינה להסביר את עמדתו כי הביקורות אותן הוא עורך בנושאי מחדלי הליבה אינם חורגים מסמכותו בחוק. יש לציין שסמכותו של מבקר המדינה לחקור את הנושאים הללו מעוגנת בחוק יסוד: מבקר המדינה.

8 התחקירים של מבקר המדינה נעצרו בעקבות הם: דו"ח המבקר על הטיפול בחללים האזרחיים ב7 באוקטובר; ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל העולמית; לוחמה כלכלית בטרור בדגש על חמאס ורצועת עזה; מסיבת הנובה, הליכי האישור וההיערכות לאבטחתה; ההגנה על המרחב האזרחי והערים בדרום על רקע אירועי ה7 באוקטובר; הגנת הגבול ברצועת עזה לפני מלחמת חרבות ברזל; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני ה7 באוקטובר; ופעילות הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ במהלך האירועים של ה7 באוקטובר.