דו"ח כצל'ה מפריך את טענות השמאל: ההתיישבות ממשיכה לצמוח

לפני כחודשיים פרסם פרופסור שאול אריאלי, מראשי יוזמת ז'נבה המזוהה עם השמאל העמוק, בחשבון הטוויטר שלו ציוץ שעורר סערה. אריאלי טען שעל פי נתוני הלמ"ס, ההתיישבות ביהודה ושומרון נמצאת בגידול שלילי ביחס לשנה החולפת.

לאחר שקיבל מבול תגובות שדחה את הדברים המופרכים, מחק את הפוסט המקורי – שבו שייך את הנתונים לכל השנה – ונזכר לפתע כי הוא בעצם מתייחס רק לנתונים רבעוניים מחודשים יולי-אוגוסט.

"הנתונים של הלמ"ס בגיליון האוכלוסייה של המתנחלים נכון לרבעון השלישי של 2025 מציגים תמונה שלא צריך פרשנות מתוחכמת כדי להבין", כתב אריאלי, "כל 60 היישובים המופיעים בו (מתוך 146 ההתנחלויות) – כולם – נמצאים בגידול שלילי או אפסי. בעשור שבו ממשלת ישראל מזרימה מיליארדים להתנחלויות, מקימה מאחזים חדשים בלי סוף ומשווקת 'פריחה חסרת תקדים', המציאות בשטח מראה תהליך הפוך לגמרי: עזיבה נטו", טען. אליבא דאריאלי, ההגירה השלילית חזקה יותר מכל ריבוי טבעי ביישובים הללו. הוא מתאר מציאות עגומה לכאורה, שבה יישובים שבעבר נחשבו מנועי צמיחה דמוגרפיים – מדשדשים. "מתחת לשכבת תעמולה מדופלמת, נחשפת תמונה של פרויקט שנמצא בקיפאון עמוק במקרה הטוב, ובדעיכה מואצת במקרה הרע. הציבור מצביע ברגליים", סיכם.

אריאלי זכה לתגובות רבות מאנשי ימין מההתיישבות שלא קיבלו, בלשון המעטה, את הדברים שכתב כעובדות מוצקות. הנתונים שהביא, המתבססים לכאורה על דיווחי הלמ"ס, נראו תלושים מהמציאות לכל מי שקצת מכיר את מצב ההתיישבות ביו"ש. בטבלה שצירף נטען, למשל, כי הריבוי הטבעי ביישובים רבים עומד על מספרים חד־ספרתיים. במצפה יריחו, לדוגמה, שנחשב ליישוב גדול יחסית, טען אריאלי כי נוספו רק שתי נפשות ברבעון בעוד 13 נפשות עזבו. ביישוב קדומים, גם הוא ותיק ומבוסס, נוספו לטענתו במהלך אותו רבעון 4 נפשות, בעוד 25 עזבו. אריאלי עשה פה תרגיל די מכוער, שבו הוא בוחר נתונים מתוך חודשיים ספציפיים שבהם יש תנועה של עזיבה וקליטה כמו בכל קיץ – ומשליך מהם באופן שרירותי על "הגירה שנתית שלילית".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת בצעד תמוה: שר השיכון זימן לשימוע את מנכ"ל רמ"י

עוד מאת אוריה שילת הומור מגויס

פעיל הרשת עמיחי שילה, המתגורר בסמוך ליישוב מצפה יריחו, הגיב בסרקזם לדברים: "מגמה ממש מדאיגה! יכול להיות שבמשך חודשיים שלמים ישנה מגמת ירידה חמורה? מפעל ההתיישבות על סף התמוטטות! במצפה יריחו לבדה יש ירידה של 0.39 אחוז! בלתי הפיך! עכשיו תראה לנו בבקשה את הנתונים מכל השנה כדי שנוכל לוודא שהמשפחה שעזבה את מצפה לא הולכת לפרק את מפעל ההתיישבות".

גם פעיל הימין אריאל דנינו הגיב לדברים, וכתב כי הנתונים שמביא אריאלי אינם תואמים אפילו את נתוני הלמ"ס עצמם. לדוגמה כתב דנינו כי לפי הטבלה של אריאלי, העיר אריאל נמצאת בגידול שלילי של 35 נפשות, בעוד לפי נתוני הלמ"ס רואים דווקא גידול חיובי של 236 נפשות מתחילת שנת 2025, כאשר המספר כבר משוקלל עם האנשים שעזבו את העיר ואלה שנפטרו באותה תקופה.

ועכשיו לתוצאות האמת. הנתונים שהגיעו ל'בשבע', באדיבות דוח כצל'ה (יעקב כץ), מראים את מצב האוכלוסין בהתיישבות, והתמונה העולה מהדברים שונה לחלוטין מההפחדות של אריאלי.

קודם כול, חשוב להדגיש כי ריבוי האזורים בעלי עדיפות לאומית־אסטרטגית נמצא באינפלציה, ונדמה לפעמים כי ההתיישבות ביהודה ובשומרון נדחקת מעט הצידה מסדר היום הציבורי, מתוך מחשבה שהיא כבר ותיקה ומבוססת. הנגב תחת ההשתלטות הבדואית, הערים המעורבות והמתיחות בהן – וכמובן הגליל שנתון גם הוא תחת השתלטות עוינת, טרור ופרוטקשן – נמצאים בכותרות תדיר, ובצדק. העיסוק בשאר אזורי העדיפות הלאומית־ביטחונית יוצר לפעמים רושם שההתנחלויות יושבות לבטח, ותיקות ומבוססות עוד מימי גוש אמונים.

אך אסור לשקוט על השמרים, ויש להיות תמיד עם אצבע על הדופק בנוגע לאוכלוסיית ההתיישבות, לגידולה וכנגזרת מכך לעתידה – הדור הצעיר. בניגוד לתמונה העגומה שמקווים אריאלי ודומיו להציג, ההתיישבות הצעירה ממשיכה לגדול ולתפוס עוד שטחים, שמונעים בפועל ממש הקמת מדינה פלשתינית והשתלטות עוינת. הצורך באוכלוסייה הצעירה, שתחזיק את היישובים הוותיקים והמבוססים, קריטי לעתידה של ההתיישבות כולה.
יישובים של "מפעלי ילדים"

נתחיל בבשורות הטובות. לפי נתוני הדוח לתחילת שנת 2026, ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון מונה כ־541,085 נפשות, גידול של כ־2.2 אחוזים ביחס לשנה שעברה. כלומר, לפי הנתונים שבידינו, הדברים שפרסם פרופסור אריאלי חסרי כל שחר, בלשון המעטה. ביישובי ההתיישבות הצעירה, שהוסדרו בשנה החולפת, אפשר לראות נתונים מספריים נמוכים שלכאורה אינם תואמים כלל את המציאות בשטח. למשל, ביישובים הצעירים כרם רעים וחרשה נרשמה עלייה של 15 ו־5 נפשות בהתאמה בשנה החולפת, אך זה נובע מכך שעד להסדרתם הסופית של היישובים לבעלי מעמד עצמאי לפני חודשים בודדים, הם היו תחת היישוב הוותיק הסמוך טלמון. כך שמספר הנפשות בטלמון, 6,328 נפשות לפי הדוח האחרון, נזקף גם כן לטובת היישובים הצעירים כרם רעים וחרשה, הנמצאים בתנופה אדירה.

ישנן מגמות מעניינות העולות ממקבץ הנתונים בדוח, ובהן מגמת גידול האוכלוסייה בקרב ההתיישבות הצעירה והיישובים החרדיים. הנתון הבולט ביותר הוא הדומיננטיות של קבוצת הגיל 18-0 ביישובים מסוימים, המעידה על קצב ריבוי טבעי גבוה במיוחד. בקריית ספר ובביתר עילית החרדיות, קבוצת הגיל 18-0 מהווה כ־58 אחוזים ו־54 אחוזים מכלל האוכלוסייה, בהתאמה. אלו מספרים חריגים בקנה מידה עולמי, המצביעים על צורך אדיר בתשתיות חינוך ופיתוחן המתמיד. ביישוב החרדי תל ציון מוצג גם כן נתון דומה של כ־56.7 אחוזים ילדים ונוער (4,282 מתוך 7,549 תושבים). יישובים צעירים כמו אביגיל ועמיחי, המונים כ־62 אחוזים ו־58 אחוזים בהתאמה, מורכבים כמעט אך ורק ממשפחות צעירות עם ילדים, ונוכחות אפסית של בני 65 ומעלה.

"כדי להבין את החוסן הכלכלי הפוטנציאלי (תושבים בגיל העבודה, א"ש)", אומר יעקב כץ (כצל'ה), "בדקתי היכן נמצא הריכוז הגבוה ביותר של בני 19 עד 55. באריאל, כ־47 אחוזים מהתושבים נמצאים בטווח הגילים הזה (10,573 מתוך 22,273). במעלה אדומים כ־47.8 אחוזים מהתושבים (19,520 מתוך 40,800), ובאלפי מנשה כ־50 אחוזים מהתושבים הם בגיל העבודה העיקרי (4,319 מתוך 8,631)".

התמונה שמצטיירת לגבי העיר אריאל, לדוגמה, אינה מתכנסת בכלל עם הנתונים שפרסם פרופסור אריאלי, לא מבחינת קצב הילודה ולא מבחינת כוח העבודה הצעיר.

בניגוד ליישובים הצעירים, קיימת קבוצת יישובים – בעיקר אלו שהוקמו בשנות ה־80 וה־90 כיישובים עירוניים או קהילתיים, עם אוכלוסייה מעורבת של חילוניים ודתיים – שבהם האוכלוסייה מתבגרת. ביישובים אורנית, אלפי מנשה ומעלה אדומים, לדוגמה, ישנה נוכחות משמעותית של בני 65+ שמהווים בין 12 ל־15 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, וכן קבוצה גדולה מאוד של בני 64-46. היישוב עם אחוז המבוגרים הגבוה ביותר מעל גיל 65 ביחס לגודלו הוא מעלה אפרים, עם כ־13.4 אחוזים מתוך 1,961 תושבים.

לסיכום, מהדוח השנתי עולה כי היישובים החרדיים ויישובי ההתיישבות הצעירה הם "מפעלי ילדים" עם צורכי חינוך עצומים, בעוד היישובים העירוניים הוותיקים הופכים למרכזי אוכלוסייה מבוגרת יותר עם צרכים קהילתיים ושירותי רווחה שונים לחלוטין. אך ההתיישבות בכללותה נמצאת בצמיחה קהילתית מתמדת, וחצתה כבר מזמן את רף חצי מיליון התושבים.

"לא עוצרים לרגע"

"בנימין היא מהמועצות עם מספר הצעירים הגבוה ביותר בישראל, ומתגוררות בה אלפי משפחות ברוכות ילדים", אומר ל'בשבע' ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין ויושב ראש מועצת יש"ע ישראל גנץ, "אנחנו רואים בזה ברכה גדולה ומגמה מעוררת השראה, ולכן משקיעים משאבים גדולים כדי לחבק את המשפחות הללו ולסייע להן בכל הכלים שעומדים לרשותנו".

"מדי יום מפעילה החברה לפיתוח בנימין מערך הסעות עצום שמוביל כעשרת אלפים תלמידים לבתי הספר ברחבי בנימין, ובמקביל אנחנו ממשיכים כל העת בבנייה, הרחבה ושיפוץ של מוסדות חינוך, כדי שיתאימו לקצב הגידול המהיר של היישובים. רק לפני שבוע חנכנו בית ספר חדש לחינוך מיוחד ביישוב עפרה – עוד צעד חשוב בהרחבת המענים לצרכים של כלל התושבים. באשר להתיישבות הצעירה, רק בשבועות האחרונים השלמנו מהלך היסטורי של הכרה ביישובים רבים שהוקמו לפני שנים ועד כה לא הוגדרו כיישובים מן המניין".

"אנחנו מציבים יעד ברור: להגדיל באופן משמעותי את מספר התושבים ביהודה ושומרון בכלל ובבנימין בפרט בשנים הקרובות. לשם כך אנו מובילים מהפכה אמיתית בתחום הכבישים והתשתיות, שניכרת היום בכל האזור ותאפשר את הצמיחה העתידית. במקביל אנחנו פועלים בימים אלו להשלמת מרכז רפואי ולהקמת אזורי תעשייה, שיחוללו שדרוג משמעותי באיכות החיים ובשירותים שמקבלים התושבים. כמובן, יש גם אתגרים לא מעטים, אבל אנחנו לא עוצרים לרגע ופועלים כל הזמן כדי לתת פתרונות: בבנייה, בכבישים, בתשתיות ובמוסדות הציבור, מתוך תפיסה ברורה שבנימין ממשיכה לצמוח, ואנחנו נערכים לכך בכל הכוח".