ישראל דורשת את פירוק חמאס, אבל מאפשרת להזרים לו אמל"ח

את זה שמצרים, קטאר וטורקיה לא באמת עונות על ההגדרה של "מתווכות" אנחנו כבר יודעים. שלושתן אינן מסתירות את שנאתן לישראל, מבקרות ותוקפות אותה פומבית בכל הזדמנות, ומצד שני מחצינות את חיבתן ודאגתן לחיות צמאות הדם שמתגוררות ברצועת עזה. עד כאן שום דבר אינו חדש, ומכאן גם חוסר הציפייה לתוצר הגון ואובייקטיבי ממלאכת התיווך שלהן. ובכל זאת, כולם ממשיכים לקרוא להן מתווכות, כולל בצד האמריקני, שאף נראה שדווקא מחבב כל אחת ואחת מהמדינות המשוקצות הללו. ואפילו אצלנו בישראל, בכל הדרגים והרמות, משתמשים במילה "מתווכות" ביחס לשלוש המדינות האלה. הנדסת תודעה על מלא.

אבל את המהלך המנוול שאותן מדינות ניסו לקדם בשבועות האחרונים, שכלל גם הפעלת לחץ ממושכת על אנשי טראמפ, אין דרך לתאר אלא כניסיון לעבוד על העולם כולו, כולל על הציבור בישראל, בכל מה שקשור לתהליך ההתפרקות מנשק של ארגון הטרור חמאס.

הקשב בישיבת הקבינט שנערכה בטרם יציאתו של ראש הממשלה נתניהו לפגישה עם הנשיא האמריקני, התמקד כמעט כולו בניסיון למנוע את הפייק פירוז ששלוש המדינות הללו דוחפות אליו. המדינות הערביות ביקשו לרתום את טראמפ ואת אנשיו כדי להגיע לתמונה הבאה: דמיינו לרגע את אחת הכיכרות המרכזיות בעיר עזה – אולי אפילו אחת מאלו שבוצעו בהן מופעי הראווה הנוראים של שחרור החטופים שלנו – שאליה יזרמו במשך יום שלם מחבלי חמאס ויערמו במרכז הכיכר ערמה של קלצ'ניקובים. עיתונאים מכל העולם יוזמנו לסקר את המאורע החגיגי, כשערמת הנשקים הזאת כמובן תצולם היטב ומכל זווית אפשרית. וכך יוכרז שחמאס פורק מנשקו, עזה נקייה מאמצעי לחימה ואפשר לעבור לשלב הבא, שלב השיקום.

"זה מה שהם רוצים לעשות", עדכן ראש הממשלה נתניהו את השרים בישיבה, "טקס כזה שבמרכזו ערמת קלצ'ניקובים, ובכך לגמור את האירוע". ראש הממשלה סיפר לנוכחים בחדר שלמהלך הזה, שכל כולו הצגת כזב אחת גדולה, יש גם מליצי יושר בין יועציו של הנשיא טראמפ. לנסיעה שלו לארצות הברית יצא נתניהו בידיעה ברורה שעל זה יהיה המאבק, ונגד אלו שייעצו לנשיא האמריקני להסתפק במיצג ההונאה הזה בכל הנוגע לשאלת הפירוז של עזה.

אולי יעניין אתכם

עוד בצבא וביטחון שר הביטחון: "אם חיזבאללה יצטרף לאיראן בהתקפה על ישראל הוא יוכה מכה קשה"

עוד בצבא וביטחון בניגוד להנחיות הדרג המדיני: השב"כ מונע את הריסת בית המחבל מהפיגוע בבקעת הירדן

אין לנו דרך לדעת מה עובר בראשו של האיש שיושב בבית הלבן, אבל לפחות על פי הדברים שאמר טראמפ בהצהרות הפומביות עם נתניהו, נראה שהוא אימץ את העמדה הישראלית שדורשת פירוז מלא ופירוק אמיתי מנשק. לא במקרה עלתה בשיחה בין השניים, וגם באמירות אחר כך לתקשורת, גם סוגיית פירוק חיזבאללה מנשק. הקשר בין לבנון לעזה ברור. "ככל שהפייק פירוז בלבנון יקבל את אמון הקהילה הבין־לאומית, זה יכול לפגוע במשימה שלנו בעזה ולהשליך עליה", הסביר בקבינט בכיר בשב"כ.

במילים אחרות, וכאן כבר ראש הממשלה המשיך את דברי השב"כ, כשמדינת ישראל פועלת מול העולם למען פירוז עזה, עליה גם להראות שלמרות ההשתדלות שעושה צבא לבנון, הוא לא באמת מצליח לפרק את חיזבאללה מנשקו. זה משליך ישירות על מה שיקרה בעזה – הנה שוב מוכח שכאשר משימת הפירוז מוטלת על גורם אחר, שאינו ישראל, הוא פשוט לא מצליח לפרק ארגון טרור מהנשק שלו. ועוד בלבנון מדובר בגורם (מדינת לבנון) שיש לו אינטרס אמיתי לפרק את חיזבאללה מהנשק, וזה עדיין לא עובד. בעזה המצב גרוע אפילו יותר, כשלמדינות שאמורות לשלוח לשם כוחות אין דבר וחצי דבר עם הרצון לראות את חמאס ללא נשק. נראה שגם בנקודה הזאת, וזה כמובן נאמר בזהירות, הפגישה עם טראמפ נחלה הצלחה, לאחר שהנשיא האמריקני אמר בעצמו שלבנון לא ממש מצליחה לפרק את חיזבאללה מהנשק שלו.

שיקוף? לא שקוף

עד כאן החלק האופטימי. אבל כשנחשפים לדוח האחרון שהניח פיקוד דרום על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון, מבינים שהניסיון של ראש הממשלה בארצות הברית להציג כאילו לא נשאר עוד הרבה כדי לסיים את העבודה בעזה, התמונה הזאת רחוקה מאוד מהמציאות. הדוח המדובר הוא אולי החריף ביותר שיצא מאז תחילת המלחמה.

נתניהו דיבר בביקור אצל טראמפ על 20 אלף מחבלים שנשארו לארגוני הטרור בעזה, שזה כשלעצמו לא מעט. אלא שהמספרים שמופיעים בדוח שהגיש הצבא מדברים על מספר כפול (ואפילו יותר) של מחבלים חמושים שעוד נותרו. גם בכל מה שקשור לכמות חומרי הנפץ, שיקום המנהרות ומצב השלטון האזרחי של חמאס בעזה, ארגון הטרור נמצא היום במצב הטוב ביותר שלו זה תקופה. כשנציגי הצבא מגיעים לוועדה ומעדכנים שחמאס חופר מחדש ומשקם את המנהרות שלו, ושקצב החפירה הוא הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה, מה גורם להם להניח שבליץ החפירות הזה נעצר בקו הצהוב?

"אתם מטעים את הקבינט כשאתם אומרים להם שאתם לא יודעים אם חופרים מתחת לקו הצהוב", הטיח בנציגי הצבא חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד, בדיון הסגור שקיימה לאחרונה הוועדה. לא עברו אלא כמה ימים בלבד ובצבא חזרו לוועדה עם התראות על אפשרות של חפירות גם מתחת לקו הצהוב. "אם אתם מזהים מחסן טילים, שהוא מערבית לקו הצהוב (באזור שבשליטת חמאס, ז"ק), אתם מפציצים אותו?", ניסה להבין חבר הכנסת חילי טרופר (כחול לבן). נציג אגף המבצעים הסתכל ימינה ואז שמאלה, וכשהבין שאין מי שיחלץ אותו מהשאלה, נאלץ להודות שלא. גם אם הצבא יודע על מחסן נשק שקיים באזור שבשליטת חמאס, הוא לא פוגע בו. "זו הפקרות מוחלטת", צעקו כמה חברי כנסת ברקע כשהקצין התחיל להסביר על שיקולים מדיניים כאלו ואחרים. בציבור הישראלי אין היום סבלנות לתשובות מהסוג שהכרנו מהימים שלפני טבח שמחת תורה.

אבל אולי הרעה החולה הבולטת ביותר היא העובדה שחלק מאמצעי הלחימה שנכנסים היום לעזה ממש עובר בידיים שלנו, ואנחנו פשוט מניחים לו להיכנס. זה קורה באמצעות משאיות הסיוע. שימו לב איך הצבא מסר שלוש גרסאות שונות בוועדה לגבי שאלת המשאיות הללו.

"אתם עושים שיקוף של המשאיות?", שאל חבר הכנסת עמית הלוי את נציגת אגף המבצעים באחד הדיונים. התשובה שקיבל הייתה שלא מתבצע שיקוף מלא של המשאיות. "מה לעשות", ליוותה את התשובה בתנועת יד מתנצלת, "יש יותר מדי משאיות". שקט השתרר בוועדה. חברי קואליציה ואופוזיציה כאחד לא מצאו את המילים באותן שניות. תקראו את התשובה הזאת פעם נוספת. הצבא לא מבצע שיקוף מלא למשאיות שנכנסות לעזה, כי יש יותר מדי כאלו.

עם תשובות כאלו אולי עדיף לקצר הליכים, ובמקום להקים את ועדת החקירה על מחדלי האסון הקודם, אפשר כבר להקים מעכשיו את הוועדה לחקירת מחדלי האסון הבא. "אתם ממשיכים להזין את המפלצת הנאצית שנקראת חמאס בגלל תשובה של 'אין מה לעשות, יש יותר מדי משאיות'?", התאושש ראשון חבר הכנסת הלוי. "הלם, הלם", מלמלה לעברו חברת הכנסת מרב מיכאלי. כעבור שבוע היא כינסה את ועדת המשנה שבראשה היא עומדת, זו שאחראית על נושא מוכנות צה"ל וביטחון שוטף, ודרשה תשובות. שם כבר הצבא הגיע עם גרסה חדשה שאומרת שהמצב השתנה ומעכשיו יש שיקוף מלא של המשאיות שנכנסות לעזה.

גורמים בצוות הוועדה לא יכלו שלא לתהות איך שינוי מבצעי בסדר גודל שכזה קורה בתוך כמה ימים בלבד. אלא שלא היה להם הרבה זמן להרהר בדבר, מכיוון שכבר בדיון הבא הגיע נציג אגף המבצעים לוועדה ונשאל שוב בסוגיה, והודיע שיש שיקוף מלא. "אתה בטוח?", נשאל שוב. ואז השיב שבעצם כל הזמן היה שיקוף מלא והטעות הייתה בדיווח המקורי לוועדה (זה שאמר שאין שיקוף לכל המשאיות בגלל הכמות הרבה של המשאיות הנכנסות). להלן הגרסה השלישית.

"אם יש שיקוף מלא, אז אתה בטח יודע שנכנסים גם חומרים דו־שימושיים", התקיל חבר הכנסת הלוי את הקצין הבכיר. לאחר שגמגם כמה שניות, שהרי התשובה לכך לא מופיעה במצגת שאיתה הגיע, אישר את הדברים. רק כדי לסבר את האוזן, המונח 'דו־שימושי' כולל בתוכו בין היתר מצלמות וגנרטורים, דברים שהם בשימוש צבאי של חמאס לכל אורך המלחמה, וגם היום. "אתם לא מתביישים?", התפוצץ על נציגי הצבא חבר הכנסת הלוי, "מה אתם מכניסים? ממה משה לייטר נהרג? ממצלמה. ממה אלישע מידן איבד את שתי הרגליים? גנרטורים אתם מכניסים? זה הרי מה שמשמש את המנהרות של חמאס".

וכל זה עוד בלי שאמרנו מילה על הברחות של אמצעי לחימה באמצעות רחפנים ובדרכים אחרות. מדובר כאן רק על דברים שנכנסים בדלת הראשית, ברשות ובסמכות. מה לה למדינת ישראל להלין על העולם שגורר רגליים, או להאשים את חמאס שהוא מסרב להתפרק מהנשק. זה אנחנו, במו ידינו, שנתיים אחרי הטבח, שמזינים את המפלצת.

הכותב הוא פרשן ומגיש בכאן רשת ב' ובכאן 11 ומורה דרך

–

לתגובות:

[email protected]