נתגלו תמרי פרא עתיקים

במחקר מקיף שסקר את המאפיינים הגנטיים של עצי התמר בדרום הארץ זיהו לראשונה חוקרים מצוות מחקר בין אוניברסיטאי כי המין הנדיר של תמרי בר Phoenix theophrast, שתועד עד כה רק בכרתים ובחופים בדרום-מערב טורקיה, מצוי גם בנאות מדבר מבודדות בדרום הארץ.

המחקר המעורר הדים רבים בקרב עולם המדע, נערך בשיתוף אונ' חיפה, אונ' ת"א, מכון וולקני ומכון מונפלייה בצרפת. ארך כשנתיים, במהלכו נלקחו עשרות דגימות עלים צעירים (fresh sample) מעצים ב-14 נאות מדבר בנגב ובערבה. הנחת היסוד הייתה שלמעט ריכוז קטן ונדיר של דקלי דום (Hyphaene thebaica) במלחת עברונה, כל בתמרים משתייכים למין תמר מצוי ((Phoenix dactylifera.

מה הופתעו החוקרים כאשר ביצעו ניתוח גנטי ומורפולוגי של תמרי המעיינות, שנחשבו עד היום תמרים ממין התמר המצוי (Phoenix dactylifera), וגילו כי חלקם הינם תמרי בר הקרובים למין Phoenix theophrasti, ממצא המהווה תיעוד הראשון של מין נדיר זה באזור דרום הלבנט, ומרחיב באופן משמעותי את תחום התפוצה הידוע שלו.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת קובי פינקלר בית חנן פורת

עוד מאת קובי פינקלר תצפית חדשה ושביל נגיש: תל יזרעאל

תוצאות המחקר מצביעות על קיומם של תמרים מטיפוסים גנטיים ייחודיים בנאות המדבר לאורך ערוץ נחל צין ויובליו וכן על שונות גנטית ניכרת בין תמרים מבודדים הגדלים בסביבת מעיינות, לבין תמרים בנאות מדבר ולאורך דרכי הסחר הקדומות.

מבין אוכלוסיות עצי התמר במעיינות בולטות במיוחד קבוצות התמרים של עין זיק ועין שביב ושרידי העצים החיים בעין צין ועין עקרבים, המשמרות גרעין גנטי שרידי של תמרי פרא עתיקים ממין שלא היה ידוע על קיומו מעבר לאזור אגן הים התיכון. משמעות הגילוי המרעיש- הינה שבישראל שרדה שושלת של תמרי בר אשר גם מוגבלת גאוגרפית וגם נדירה בקנה מידה עולמי.

Phoenix theophrast נקרא על שם הפילוסוף תאופרסטוס, תלמידו ויורשו של אריסטו באסכולה הפריפטטית ו'אבי הבוטניקה' ביוון הקדומה.

במחקר השתתפו פרופ' גיא בר עוז וד"ר רועי גלילי מאונ' חיפה, ד"ר מירב מאירי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' תל-אביב, ד"ר ארנסטו טסטה וד"ר מוריאל גרוס-בלתאזר, ממכון מונפלייה לפיתוח בר קיימא בצרפת. המחקר מומן על ידי חברת כי"ל, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה כנגדה ובהסדר המחייב אותה לשלם על מפגעים שיצרה בערוץ נחל צין ובמסגרתו בוצעה הערכה מקיפה ועדכנית של אוכלוסיית התמרים בנגב ובערבה ונבחן האיפיון הגנטי שלהם.

פרופ' גיא בר עוז מספר שהייחוד הגנטי של תמרי הבר בנגב מצביע ככל הנראה על מרכז תפוצה קדום, בעל התאמות לתנאים ההיפר-צחיחים של הנגב. הימצאותו של תמר הבר Phoenix Theophrasti בנגב חשובה מעבר למגוון הביולוגי המקומי, ויש לה השלכות משמעותיות על הבנת תהליך הביות והפצת זני התמר המצוי (Phoenix dactylifera).

מחקרים גנומיים קודמים הראו כי ה-Phoenix Theophrasti תרם חומר גנטי לזנים מקומיים (בהם 'מתושלח') ולזנים מצפון אפריקה, באמצעות הכלאות (introgression) בעת העתיקה. תרומה זו השפיעה ככל הנראה על יכולת ההסתגלות והמגוון של דקלי אפריקה".

המחקר הגנטי לווה גם בסקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "יער" ובו תועדו אלפי עצי תמר בקו שמחוף אשקלון לנאות הכיכר ודרומה. בסקר השתתפו פרופ' גיא בר עוז וד"ר רועי גלילי מאונ' חיפה, ד"ר יובל כהן מהמכון למדעי הצמח במכון וולקני וד"ר אריאל מרוז ממו"פ מדבר וים המלח.

הסקר משקף תמונת מצב מדאיגה אודות עצי התמר במעיינות המזוהמים והמתייבשים בערבה. בנאות המדבר, עין צין ועין עקרבים, בהם גדלו בעבר מאות תמרים נותרו רק 28 זכרים ועץ נקבה אחד, תופעות התייבשות והמלחה התגלו גם במעיינות הערבה עין רדיאן, עין תמיד, עין שחק ועין ימלוח. עצי התמר למרות עמידותם הגבוהה לחום ומליחות ולמרות מערכות הפצה יעילות, מינית ווגטטיבית אינם מסוגלים לחיות בתנאי עקה קיצוניים.

מעט רקע

בעשורים האחרונים התייבשו מעיינות רבים לאורך הערבה, מה שהוביל לקריסת אוכלוסיית עצי התמר הטבעיים. פעולות הצלה: תיעוד וניטור, איסוף זרעים, ושימור חומר גנטי (חוטרים ותרביות רקמה). שיקום בשטח: הזרמת מים למעיינות ששרדו (כגון עינות יהב) וטיפול בעצים כדי למנוע את הכחדתם. גן מקלט: המדמה נאת מדבר מתוכנן בתחנת יאיר. חינוך וקהילה: חממת הערבה משלבת תלמידים מהערבה, ובני נוער ממכינות הקד"צ בערבה, לפעולות מיפוי ושיקום המעיינות, תוך חיבור למורשת המדבר.

בגרעין השימור הגנטי שהונבט במו"פ ערבה מגלעינים שנאספו מהמעיינות, עין צין, עין עקרבים, עין תמיד ועינות יהב, מגדלים מאות שתילים בני שנתיים עד שלוש, עצים צעירים שמהוויים את עתיד שיקום ושימור אוכלוסיית התמרים המקומית.