בית ספר לטרור: ספרי הלימוד ברש"פ מלמדים להרוג יהודים

בספר לימוד בערבית לכיתה ח' של שנת הלימודים 2026, ילדים פלשתינים בני 14 לא לומדים רק דקדוק – הם לומדים להעריץ מוות. בשיעורי הבנת הנקרא הם נחשפים לטקסטים גרוטסקיים המהללים מחבלים מתאבדים עם "חגורות נפץ", ומשבחים פגיונות שנועדו "לחתוך גרונות של ישראלים". התלמידים נקראים במפורש "לא לשכוח" את תמונת הישראלים שנשרפו, כשהטקסט מלווה באיור של חמוש פלשתיני היורה למוות בישראלי.

ההסתה הזאת אינה נשארת בתחום המקצועות ההומניים. בספר ביולוגיה חדש לכיתה י"א (2026), תפקוד מערכות השתן והעצבים בגוף האדם נלמד בעזרת תמונתו של מוחמד א־דורה מהאינתיפאדה השנייה, והתלמידים נדרשים לנתח את השפעת הירי על גופו. בכיתות י"ב, שיר חדש בערבית קורא לתלמידים "לחזור" לערים ישראליות "עם נשק ביד" – בתיאורים המזכירים באופן מטריד את הזוועות של 7 באוקטובר 2023.

אלו הן רק דוגמאות ספורות מתוך דוח חדש של ארגון IMPACT-se, שבחן 290 ספרי לימוד ו־71 מדריכי מורים בבתי הספר ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים (כולל מוסדות אונר"א). הממצאים קובעים חד־משמעית: למרות ההבטחות, מערכת החינוך הפלשתינית נותרה ללא שינוי. ישראל נמחקה מהמפות, היהודים מוצגים כאויבי האסלאם, והג'יהאד הפך לחלק בלתי נפרד משגרת הלימודים היומיומית.

הנתונים הללו מאירים את האיחוד האירופי באור מביך. ביולי 2024 חתמה הרשות הפלשתינית על הסכם עם האיחוד, ובו התחייבה לרפורמה מלאה בספרי הלימוד של כיתות י"ב עד סוף 2024, ולהתאמת תוכנית הלימודים בחינוך היסודי לסטנדרטים של אונסק"ו עד ספטמבר 2025. בפועל, אף אחד מהיעדים לא יושם. ואולם הכישלון בשטח לא מנע את הזרמת המזומנים: מאז חתימת ההסכם העביר האיחוד האירופי לרשות הפלשתינית סכום עתק של יותר מ־500 מיליון אירו – מימון אירופי למערכת חינוך שממשיכה, גם ב־2026, לחנך דורות של ילדים על ברכי האלימות והטרור.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד "לרכס עלי טאהר יש לא רק משמעות תפקודית, אלא גם סמלית"

עוד מאת יוסף ארנפלד "מי שלא פועל נגד עלילת דם, דומה לצבא שלא מגיב לירי"

חשוב להבין: ארגון IMPACT-se איננו ארגון ימין מקומי, אלא מכון מחקר ומדיניות בין־לאומי החוקר ומנתח תכנים של ספרי לימוד במזרח התיכון ובעולם, לעידוד שלום וסובלנות בחינוך. "IMPACT-se הוא מכון מחקר בין־לאומי עם שלוחות באבו דאבי, לונדון, וושינגטון ורמת גן", מסביר אריק אגסי, סמנכ"ל המכון ומחבר הדוח, בשיחה עם 'בשבע', "אנחנו מנתחים ספרי לימוד שיוצאים תחת משרדי חינוך בעולם ביחס לסטנדרטים בין־לאומיים של קבלת האחר. הספרים הם כלי מצוין למדוד מנהיגים במעשים ולא במילים. כשמכניסים תוכן לספר לימוד שנחשפים אליו מיליוני תלמידים, זה נותן אינדיקציה ברורה לאן פניה של החברה".

למרות העיסוק הרב בזירה המקומית, אגסי מדגיש כי הפעילות רחבה הרבה יותר: "הזירה הפלשתינית היא רק נתח קטן מעבודתנו. פרסמנו דוחות על מדינות באסיה, באפריקה וברחבי המזרח התיכון – כולל ניתוח של הספרים החדשים בסוריה. המטרה היא להניע תהליכים חיוביים. לאורך השנים יצרנו 'קו מגמה' המאפשר לנו לזהות מדינות שמשתפרות לעומת כאלו שנסוגות. אנחנו לא בודקים רק את היחס ליהודים ולישראל, אלא גם את היחס למגדר ול'אחר הפנימי' – למשל היחס בין סונים לשיעים, או בין קבוצות דתיות וחברתיות שונות בתוך אותה מדינה".

כשנשאל אגסי באשר לממצאי מחקר העומק שערך על תוכנית הלימודים ברשות הפלשתינית, התמונה שעולה מדבריו מטרידה: "גילינו שהם לא ביצעו שום שינוי חיובי. תוכנית הלימודים עדיין רוויה בהסתה לאלימות ולג'יהאד, ויש אין־ספור דוגמאות לכך. חשוב להבין שבשנת 2016 הרשות הפלשתינית כתבה מחדש, מאפס, את כל ספרי הלימוד שלה בכל המקצועות. למרות ההזדמנות הזאת לשינוי, התכנים נותרו קיצוניים כפי שהיו".

למעשה, המכון עקב מקרוב אחר הרפורמה המקיפה שביצעה הרשות הפלשתינית ב־2016, ומצא כי במקום שיפור, חלה הידרדרות חמורה בשני צירים בולטים: "ראשית, הם מחקו כל זכר לניסיונות העבר להגיע להסכמי שלום עם ישראל", אומר אגסי, "בעוד בספרים הישנים הציגו את ישראל והציונות באור שלילי אך לפחות ציינו שההנהגה הפלשתינית ניסתה להידבר עם האויב, בספרים החדשים המידע הזה פשוט נעלם. התלמידים היום בכלל לא מודעים לעובדה שהיו אי פעם ניסיונות לשלום. שנית, ראינו פוליטיזציה והכנסה של תוכני אלימות ואנטישמיות גם למקצועות ניטרליים כביכול כמו מתמטיקה ומדעים. הדוח שלנו מגבה את הכותרות הללו במאות דוגמאות אילוסטרטיביות. חשוב להדגיש: האיחוד האירופי הוא המממן העיקרי של המערכת הזאת – הוא משלם את משכורות המורים ואנשי הפדגוגיה שכותבים את התכנים הללו, תכנים שללא ספק תרמו לאווירה שהובילה לאירועי שבעה באוקטובר".

אותם מסרים בעזה וביהודה ושומרון

כאמור, נקודת המפנה הגיעה ביולי 2024. לראשונה, תחת לחץ בין־לאומי כבד ובעקבות דוחות המכון, שינה האיחוד האירופי את מדיניותו: "הרשות הפלשתינית התחייבה פומבית, לראשונה, לשנות את הספרים לבקשת האירופים. זו הייתה הודאה דה־פקטו בכך שיש בעיה. האיחוד הפסיק לתת 'צ'ק פתוח' והתנה את העברת הכספים בביצוע שינויים בפועל – מודל של פעימות על בסיס עמידה ביעדים. חיכינו לראות אם ההבטחות יתורגמו למעשים", מסביר אגסי.

הממצאים החד־משמעיים של המכון מתחילת 2025 מראים כי הרשות הפלשתינית בחרה להפטיר כדאשתקד: "בינואר 2025 פורסם סט ספרי לימוד דיגיטליים חדשים המיועדים ספציפית לתלמידי עזה, כדי לגשר על פער השנתיים שבהן לא התקיימו לימודים סדירים. הייתה כאן הזדמנות פז להראות לאירופים ולעולם שינוי כיוון, אך המציאות בשטח מראה אחרת. חשוב לזכור: הספרים של הרשות הפלשתינית הם 'התו התקני' היחיד – אונר"א, בתי הספר של הרשות ואפילו בתי הספר של חמאס משתמשים כולם באותם תכנים בדיוק. אין גרסאות אחרות".

המעקב המדוקדק של המכון חשף פער בלתי נתפס בין ההצהרות למציאות בבתי הספר: "הייתה להם הזדמנות להוכיח לעולם שהם פועלים לשינוי, אבל הם עשו דבר נורא", הוא קובע, "שישה חודשים בלבד אחרי שחתמו פומבית על מסמך התחייבות לשינוי, הם הפיקו סט ספרים ייעודי לעזה שהיה גדוש בהסתה. זה היה הצעד הראשון שסימן את הבאות".

בספטמבר 2025, עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, בחן המכון את ספרי הלימוד החדשים מול דוחות העבר: "האיחוד האירופי טען בפנינו ששינויים דורשים זמן, אך הבטיח כי לפחות ספרי כיתה י"ב יהיו 'נקיים' מהסתה כבר בספטמבר 2025. פרסמנו דוח מקיף בנובמבר 2025 שהוכיח את ההיפך הגמור: התכנים נשארו אותם תכנים. לא הייתה שום ירידה ברמת האלימות או האנטישמיות. במקרים מסוימים הם פשוט קיצרו את הפרקים האחרונים של הספרים, ובדרך מחקו דווקא תכנים ניטרליים או חיוביים, ואילו גרעין ההסתה נותר ללא פגע – מילה במילה".

איך, למרות הממצאים הללו, העולם עדיין מוסיף לראות ברשות הפלשתינית גורם מתון שאמור להחליף את חמאס?

"אני לא יכול לדברר את הקהילה הבין־לאומית, את זה צריך לשאול אותם. אני יכול רק להציג את המציאות בשטח", הוא משיב בזהירות, "הספרים הללו נאספים על ידינו ממרכזי חלוקה וזמינים לכל דורש באתר הרשמי של משרד החינוך הפלשתיני. ייתכן שישנו רצון פוליטי לשמור על יציבות אזורית ולמנוע ואקום שחמאס ייכנס אליו, ולכן ממשיכים להזרים כספים. במבחן התוצאה – דבר לא השתנה. מי שיעיין בדוח שלנו מנובמבר 2025 יראה בדיוק מה קורה עכשיו בתוך הכיתות: אותה גברת בשינוי אדרת. המערכת עדיין רוויה בהסתה ובאנטישמיות, והדור הבא ממשיך להתחנך על ברכי אותם ערכים מסוכנים".

"נזק אסטרטגי אדיר"

אך בעוד המצב בשטח זועק מכל כיוון, נראה כי במערכת הביטחון הישראלית יש מי שבוחר לעצום עיניים. בישיבת הקבינט שהתקיימה לאחרונה נחשף פער בלתי נתפס בין המציאות לבין הדיווחים המוגשים לשרי הממשלה. כשנציג השב"כ נשאל אם להערכתו הרשות הפלשתינית תצליח להוכיח כי תוכנית הלימודים שלה עברה רפורמה ונקייה מהסתה, השיב הנציג באופן תמוה: "הם כנראה יצליחו". עוד הוסיף כי הנושא נבחן לעומק על ידי השירות. תשובה זו סותרת לחלוטין את הממצאים המפורטים של IMPACT-se שהתפרסמו שבועות ספורים קודם לכן.

בעקבות עמדת מערכת הביטחון, פנתה השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית סטרוק במכתב דחוף לראש הממשלה נתניהו, שר החוץ סער וראש השב"כ זיני, בדרישה לבדוק את הגורמים הבודקים. לדבריה, "כיצד ייתכן שמערכות הביטחון שלנו לא מציגות בפנינו דוח כזה, ואף מוסרות לנו כלאחר יד עמדה הסותרת את ממצאיו. זאת בשעה ששאלת הרפורמות ברשות הפלשתינית קריטית כל כך הן לעזה, הן לאיו"ש, והן בשלל זירות מדיניות ואף משפטיות".

אין ספק כי הנתונים המזעזעים מספרי הלימוד אינם רק עניין פדגוגי, אלא פצצה מדינית מתקתקת. בשיחה עם 'בשבע' משרטטת השרה אורית סטרוק תמונה מדאיגה של ניסיון "מתיחת פנים" לרשות הפלשתינית – כזה שזוכה, לדבריה, לרוח גבית מסוכנת דווקא מתוך מערכת הביטחון הישראלית. "אנחנו נמצאים בעידן טראמפ. הוא אומנם לא שולל הקמת מדינה פלשתינית, והוא מחזיק בתפיסה שעזה שייכת לפלשתינים ויהודה ושומרון זה 'גם וגם'. אבל מבחינתו, הרשות הפלשתינית במצבה הנוכחי מלאה בפגמים. לכן עוד בתוכנית המקורית שלו הוא הציב תנאים נוקשים ללגיטימציה שלהם", היא אומרת.

לדברי סטרוק, לעומת חלק מהתנאים שהם הצהרות פוליטיות "קלות" יחסית – כמו הכרה בהיותה של ירושלים בירת ישראל – קיימים תנאים שהם תהליכים מדידים ועמוקים. "יש דברים שהם תהליך, כמו הפסקת משכורות למחבלים, טיפול אמיתי בטרור, ואחד האלמנטים העיקריים: מערכת החינוך. זה נושא אקוטי, כי ברגע שהרשות מצליחה להציג לעולם מתיחת פנים ולהגיד 'הנה, השתנינו', היא הופכת ללגיטימית בעיני הממשל האמריקני והעולם".

כאן מגיעה הביקורת החריפה של השרה כלפי מערכת הביטחון. לדבריה, שאלת הלגיטימציה של הרשות נשענת במידה רבה על הדיווחים שיוצאים מישראל. "מי שאמור לעקוב אחרי הדברים האלה הוא השב"כ", היא מזכירה, "כשנציגי השב"כ באים לקבינט ואומרים שהרשות 'בסדר' או שהיא 'תצליח להוכיח רפורמה' בתחום החינוך – בזמן שהמציאות בספרי הלימוד היא הפוכה לחלוטין – זה אירוע רב־נזק".

סטרוק מדגישה כי הבעיה היא לא רק התנהלות הרשות אלא עצם ההכרה בה, אך כל עוד לא נפתרה שאלת הזכויות הבסיסית, הדיווחים על תפקוד הרשות הם דרמטיים. "זה לא רק עניין של ייפוי המציאות; זו הטעיה של שרי הממשלה בנקודה קריטית. אם השב"כ נותן הכשר לרפורמה שלא קיימת, הוא בעצם סולל את הדרך להקמת מדינה פלשתינית תחת מסווה של שינוי שלא היה ולא נברא. אסור לנו לאפשר למערכת הביטחון לעצום עיניים כשהילדים הפלשתינים ממשיכים ללמוד איך לשחוט ישראלים".

התמיהה הרבה נוכח הדיווחים האופטימיים של מערכת הביטחון נובעת מנגישות המידע. הרי לא מדובר במבצע מודיעיני סבוך בלב מחנות הפליטים; מדובר בספרים המונחים על שולחנו של כל תלמיד ברמאללה, בשכם ובעזה. "זה לא משהו סודי", אומרת השרה סטרוק בתגובה לשאלה מדוע בכלל נדרש השב"כ לסוגיה גלויה כל כך, "כמו שלא צריך שב"כ כדי לדעת אם יש הפגנות ברחוב הפלשתיני, לא צריך מודיעין מסווג כדי לבדוק חומרי לימוד. זה אמור להיות גלוי לכל עין. אבל האבסורד הוא שדווקא כשהנושא עולה בקבינט, הנציגים באים ואומרים שהרשות 'בסדר'. זה נזק אסטרטגי אדיר".

לדבריה, הנזק הזה פוגע ישירות ביכולת העמידה של ישראל בזירה הבין־לאומית. "שר החוץ גדעון סער נלחם בעולם. הוא זקוק לאסמכתאות, לעובדות מוצקות כדי להוכיח שהרפורמה היא אחיזת עיניים. זו הזירה שלו. כשבסיטואציה כזו השב"כ אומר לו 'לא, זה בסדר', הוא בעצם כובל את ידיה של ישראל ביכולת שלה להילחם מול ההלבנה של הרשות".

אל מול השאלה מדוע שמישהו יצפה שהרשות תשתנה מלכתחילה, סטרוק מצביעה על 'מדד טראמפ'. "כל העולם מצפה לזה כי טראמפ קבע את זה כמדד. הוא הבהיר שזה התנאי לכך שהרשות תוכל להיכנס לעזה כבעלת הבית. הוא קבע שזה המדד, ולכן האו"ם וכל העולם בודקים את זה בזכוכית מגדלת". אך בעוד העולם מחפש שינוי, דוח IMPACT-se חושף כי ברשות הפלשתינית אפילו לא מנסים להתנצל. "כשמחברי הדוח פנו לראשי הרשות", מספרת סטרוק, "התשובה שקיבלו הייתה פשוטה: 'זה בסדר גמור. אנחנו תחת כיבוש, למה ציפיתם?'. הם לא רק מודעים לתכנים – הם מצדיקים אותם. הבעיה עמוקה בהרבה מסכסוך פוליטי. התכנים שם כוללים חינוך לאכזריות טהורה, כזו שאינה קשורה רק לישראל. מחנכים שם ילדים לדמיין סיטואציות אכזריות באופן מזעזע. זו מערכת שמייצרת נפשות מעוותות".

מה בעצם האינטרס של השב"כ להציג את המציאות בצורה כזו? להכשיר את ממשל הטכנוקרטים החדש בעזה?

"אני לא יודעת מה האינטרס, אבל אני יכולה לומר שמשהו כאן פשוט לא עובד. הכנתי את המכתב לראש הממשלה ולשר החוץ כבר שלשום, ובדיוק באותו ערב פורסם דוח של פורום 'בוחרים בחיים' על זהות חברי 'הוועדה הטכנוקרטית' בעזה. הדוח חושף את הזיקה הישירה של כל אחד ואחד מהם לטרור – וכל זה קורה בזמן שאומרים לנו שהשב"כ עבר עליהם ואישר שהם 'בסדר'. זה אותו שב"כ וזה אותו דפוס פעולה".

אז שנתיים מפרוץ המלחמה, הקונספציה עדיין חיה ובועטת בתוך מערכת הביטחון?

"לצערי כן", קובעת השרה סטרוק, "כשרואים את התיאורים האכזריים בספרי הלימוד החדשים של 2026, זה מזכיר את שבעה באוקטובר במובנים רבים. זה מוכיח שאין הבדל אמיתי בין הרשות הפלשתינית לבין חמאס – מהותית, מדובר באותו דבר. מי שמנסה להציג רפורמה שלא קיימת, פשוט בוחר להמשיך להשלות את עצמנו על חשבון ביטחונם של אזרחי ישראל".

משירות הביטחון הכללי לא נמסרה תגובה לכתבה עד לסגירת הגיליון.