המפגינים בחיפה מצפצפים על החוק, והמשטרה מבליגה

הפגנות השמאל מתקיימות מדי מוצ"ש בקביעות בחיפה. נראה שחיפה הפכה לסמל של מחאת קפלן, כיוון שבניגוד לערים אחרות ששמו סוף לקרקס – או לכל הפחות הגבילו אותו – בעיריית חיפה ובמשטרה המקומית עומדים מנגד בהכנעה, חרף מצוקת התושבים. כך נוצר מצב ש"חיפה האדומה" הפכה למוקד עלייה לרגל של מפגיני השמאל מדי מוצ"ש, בליווי כוכבי המחאות בקפלן וחברי כנסת מהשמאל. צעדות המתקיימות על הכביש במרכז חורב חוסמות את כל האזור מכל הכיוונים. בשבתות חורף הפסטיבל מתחיל עם יציאת השבת, ובשבתות קיץ – ממש עוד בתוך השבת. דמויות כמו נעמה לזימי, גלעד קריב, אחמד טיבי ואיימן עודה נראות בקביעות בתהלוכות הרועשות כשהן משלהבות את המפגינים.

"זה התחיל בהפגנות בתקופת הרפורמה המשפטית," מתארת אתי צברי, המובילה את מאבק התושבים נגד החסימות. "הם יצאו בהמוניהם לרחובות פה. חיפה די צבועה אדום, אז אמרנו בסדר – ייקח שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים ויעבור. אלא שכל פעם זה תפס תפנית אחרת," היא אומרת בייאוש. "כל פעם היה אירוע אחר שסביבו הפגינו, וזה נכנס לרוטינה קבועה. בהתחלה זה היה פרוביזורי, ואז זה ממש נהיה קבוע. כל שבת. בקיץ עוד במהלך השבת, ובחורף מיד עם צאת השבת. יש להם תהלוכה קבועה מרכס הכרמל עד מרכז חורב – הליכה של כ-40 דקות. הם הולכים על כל הכביש, ואז מגיעים לעצרת במרכז חורב וחוסמים את הצומת מכל הכיוונים. אי אפשר לצאת מהבית. אם הילדים מגיעים לשבת – הם לא יכולים לצאת הביתה. אנחנו נמצאים כמו בתוך דיסקוטק: תופים, מחולות, מוזיקה, צעקות. מגיעה משאית באופן קבוע, חוסמת נתיב ליד מרכז חורב ופורקת במות, רמקולים, מיקרופונים, גנרטורים. עשרות אלפי שקלים – כל שבת. במשך קרוב לארבע שנים אנחנו בסיטואציה הזאת," היא מתארת.

בהפגנות הססגוניות והרועשות שמתקיימות מטעם גוף שנקרא "מחאת העם" שותפים גורמים רבים. אפשר לראות שם את "אחים לנשק" עם החולצות החומות, דגלי פלסטין וחולצות אדומות של קומוניסטים המזוהים עם חד"ש, דגלי גאווה של קהילת הלהט"ב, ארגוני שמאל קיצוניים כמו "עומדים ביחד" שמגיעים עם תמונות של ילדי עזה, לצד מתנגדים לממשלה עם תמונות חטופים ומיצגים של ביבי במדי אסיר. הכול מהכול.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת בצעד תמוה: שר השיכון זימן לשימוע את מנכ"ל רמ"י

עוד מאת אוריה שילת הומור מגויס

"לפני כחודש וחצי התאגדנו קבוצת תושבים – דתיים וחילונים – שנמאס להם," אומרת צברי. "בהתחלה חשבנו להפגין מול הבית של ראש העיר, למרות שזה לא פשוט לנו. אנחנו לא אנשי הפגנות. הפעם האחרונה שיצאתי להפגין הייתה בגירוש מגוש קטיף, אבל אמרנו שננסה להפגין מול הבית של יונה יהב ואולי זה יעזור," היא מתארת וממשיכה. "היינו כנראה מאוד נאיביים שחשבנו שזה יעזור. באמת הוזמנו לפגישה אצל ראש העיר, והוא רק טרח להגיד לנו שאין ביכולתו לעשות דבר כי ההפגנות הן חופש הביטוי ומותר לאזרחים להפגין. בתגובה ענינו שגם אנחנו אזרחים שזכאים לחופש התנועה, ולא יכול להיות שנהיה כלואים בבתים כל מוצאי שבת. זה נכנס מאוזן אחת ויצא מהאוזן השנייה."

בנוסף לפגישה עם ראש העיר, הצליחה צברי להחתים 600 תושבים על מכתב הדורש מהעירייה ומהמשטרה לפעול להגבלת ההפגנות. אף נציגי התושבים נפגשו עם מפקד משטרת חיפה, סנ"צ אייל שחר. שחר אמר בגאווה כי הם הצליחו לקצר את התהלוכה על הכביש, ומרכז חורב ייחסם רק חלקית. "מבחינתם, הם עשו הכי טוב שהם יכולים בשבילנו. אמרנו לו בפגישה שזה ממש כמו אישה מוכה שאומרים לה שבמקום לקבל ארבע סטירות כמו בדרך כלל – יתחשבו בה והיא תקבל רק שתיים," היא אומרת ומוסיפה. "המשטרה לא משתלטת על האירוע הזה. בהשוואה להפגנות של החרדים שם רואים אלימות קשה – זה כאילו לא מדובר באותה המשטרה. אם למישהו מהם הייתה נופלת שערה משערות ראשו – האדמה פה הייתה רועדת. אם מפגין חרדי נהרג בהפגנה – זה עובר בשתיקה. אין לי מילים לאפליה הבוטה הזאת, בריש גלי," היא מסכמת.

בשבוע שעבר מפגיני השמאל "התחרפנו לגמרי" לדבריה של צברי. המשטרה ניסתה להראות קצת משילות, אסרה עליהם לקיים את התהלוכה על הכביש עצמו והתירה להם לחסום רק חלק ממרכז חורב. "הם הגיעו לפה מכל קצוות הארץ ופשוט עשו תהלוכה בלי לשאול את המשטרה. הלכו, רקדו וישבו על הכביש. חסמו את כל הצומת בלי אישור," מתארת בזעם. המשטרה כמובן עמדה מנגד ולא נקפה אצבע אל מול העבריינים. בסרטוני וידאו רואים את השוטרים עומדים מהצד ומאבטחים את העבריינים שעל הכביש בלי לעשות דבר. בפגישה עם סנ"צ אייל שחר העלו התושבים הזועמים את הדברים ונדהמו מהתגובה שקיבלו: "הוא אמר לנו שזו הייתה טעות שלו, והוא לא היה צריך לאסור עליהם לקיים את התהלוכה על הכביש. שזו זכותם, ואסור היה למשטרה לאסור עליהם את זה. זה הסיפור – כל דאלים גבר," אומרת צברי.

"אני חוששת ממה שיקרה פה לקראת הבחירות", צברי מצהירה בדאגה, "חיפה הפכה בשבילם לסמל, זו העיר היחידה בה המשטרה עדיין מאפשרת חסימות באופן הזה. התייעצנו עם יועץ אסטרטגי, הוא אמר לנו שבכרכור, תל אביב וירושלים החליפו את מפקדי המשטרה ואין יותר דבר כזה. בעלי היה מתנדב הרבה שנים במשטרה, הם ניסו לדבר איתם כדי להבין. הם מפחדים מהם. יש להם סוללת עורכי דין, הם יגישו עליהם תלונה במח"ש ויעצרו להם את הקידום. אפילו פנינו לבן גביר ולא קיבלנו תגובה", היא מסכמת.

אבסורד ששני האירועים האלה קרו השבוע באותה מדינה תחת אותה המשטרה: הפגנות החרדים שנענות ביד קשה ולעיתים באלימות לא פרופורציונלית, אל מול הפגנת השמאל המתקיימת ללא אישורים ונענית באוזלת יד של רשויות האכיפה שעומדות מנגד בפחד. יש אזרחים שמותר להם להגיע באוטובוסים להשבית עיר שלמה, ויש אזרחים שאם במהלך הפגנה נהגי אוטובוס דורסים למוות נערים צעירים – זה עובר בשתיקה. כנראה שזכות ההפגנה עליה מדברים במשטרת חיפה עומדת רק לסוג הראשון של האזרחים ולא לסוג השני.

תגובת עיריית חיפה: "עיריית חיפה עומדת בקשר עם נציגות מחאת העם ותושבי אזור חורב-מוריה, על מנת למצוא את דרך המלך בין הזכות והחופש להפגין בעיר, לבין הקלת הפגיעה באיכות החיים שחווים תושבי חורב-מוריה בסגירת הצומת בהפגנות המתקיימות שם בשנים האחרונות. פגישות כבר התקיימו זה מכבר עם שני הצדדים"