תנופת התיישבות בנגב: חמישה יישובים חדשים יוצאים לדרך

ממשלת ישראל אישרה אמש (ראשון) את הקמתם של חמישה יישובים קהילתיים חדשים בנגב, שיוקמו במרחב המזרחי של מטרופולין באר שבע, לאורך ציר כביש 25–80. ההחלטה, שגובשה על ידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד ההתיישבות בתיאום עם משרד ראש הממשלה, מגיעה לאחר השלמת עבודת מטה מקצועית ואישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה. היישובים החדשים צפויים להציע פתרונות דיור מגוונים ופיתוח תשתיות נרחב, במטרה לתת מענה לביקוש הגובר למגורים בדרום, בדגש על משפחות צעירות.

הקמת היישובים מהווה נדבך מרכזי במדיניות הלאומית לחיזוק הנגב והעמקת האחיזה האזרחית והביטחונית באזור. מעבר לפתרונות הדיור, המהלך נועד ליצור רצף התיישבותי אסטרטגי בין באר שבע לדימונה, לחזק את המשילות ולבצר את הריבונות הישראלית במרחבי הדרום. התוכנית כוללת פיתוח עתודות קרקע משמעותיות לצד הקמת מרכז תעסוקה ושירותים אזורי, שיבטיחו צמיחה דמוגרפית וכלכלית ארוכת טווח באזור.

מי שעמדה בחזית קידום המהלך היא שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק. בראיון מיוחד ל'בשבע', מסבירה השרה את החשיבות ההיסטורית של ההחלטה, מגיבה לאתגרי התכנון והביצוע בשטח, ופורסת את חזונה להמשך פיתוח ההתיישבות בנגב כמרכיב קריטי בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. לדבריה, המהלך הנוכחי הוא תיקון הכרחי להזנחה רבת שנים של המרחב הכפרי בנגב. "נתניהו השקיע הרבה מאוד בפיתוח הערים בדרום – בדימונה, אופקים, באר שבע ונתיבות, והן באמת נראות היום אחרת לגמרי", היא מסבירה, "אבל לא הושקע דבר בהתיישבות הכפרית במרחבים שבין הערים. התוצאה היא שנוצרו 'חורים שחורים' של משילות וריבונות במרחבים שלמים, כמו האזור שבין באר שבע לדימונה. הריק הזה הפך לאזור של פשיעה ומה שמכונה 'הדרום הפרוע'".

סטרוק מצביעה על תפיסה תכנונית שגויה שהשתרשה במערכות המדינה לאורך עשורים: "במשך שנים טענו שזה 'בזבוז משאבים' להקים יישובים כפריים, ועדיף לכנוס את כולם למגדלים בערים. שאלו בשביל מה 'לדחוף' יישובים יהודיים לשטח שמאוכלס ברובו על ידי בדואים. זו תפיסה שהביאה אותנו למצב הקשה שאנחנו נמצאים בו בנגב". לשיטתה, אירועי השבעה באוקטובר שינו את התודעה הציבורית והבהירו כי דווקא פיזור האוכלוסייה והנוכחות האזרחית בשטח הם אלו שמעניקים ביטחון ומשילות. "בלי התיישבות שתתפוס את המרחב, פשוט אי אפשר".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

עוד מאת יוסף ארנפלד חשד: כבאי תושב כפר קאסם תכנן פיגועי ענק

מעבר להיבט האידיאולוגי, סטרוק מתגאה בפריצת דרך בירוקרטית חסרת תקדים. בעוד שנוהל הקמת יישובים המסורתי (המוכר כ"נוהל מזוז") גורר בדרך כלל תהליכים לאורך כ-20 שנה, השרה הציבה יעד שאפתני של שלוש שנים בלבד. "כשנכנסתי למשרד בינואר 23', אמרתי שאנחנו מקצרים את ה-20 שנה האלה ל-3 שנים. והנה, אנחנו בינואר 2026, ואני מביאה את החלטת הממשלה השנייה והמכרעת. אפילו השר אלקין, שקידם את ההחלטה הראשונה ב-2022, הודה בישיבת הממשלה שהוא לא האמין שנגיע לשלב הזה כל כך מהר". כעת, היא פועלת לקיצור נוסף של הליכי התכנון והביצוע דרך חקיקה שתבטל את הנהלים הישנים ותאפשר להפוך את החזון למציאות בשטח בזמן שיא.

ההישג הזה, מדגישה השרה, לא היה קורה ללא התגייסות רחבה של שרי הממשלה, שלעיתים נדרשו לפעול בניגוד לעמדות הדרג המקצועי. "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבין את החשיבות האסטרטגית והחליט לתקצב את המהלך, למרות עמדת אנשי המקצוע במשרדו שראו בכך 'בזבוז כסף' והעדיפו בנייה רוויה בתוך הערים", היא מציינת. סטרוק מציינת לחיוב גם את אנשי מינהל התכנון שנרתמו לקיצור לוחות הזמנים, ואת שר הבינוי והשיכון חיים כץ שאימץ את התוכנית אל סדר היום של משרדו מיד עם כניסתו לתפקיד.

כדוגמה לנחישות שנדרשה, היא נזכרת בשיחה לילית עם יריב לוין, שכיהן באותה עת כממלא מקום שר הפנים: "התקשרתי אליו ב-12 בלילה. היינו חייבים להעלות את התוכנית למועצה הארצית למחרת בבוקר. יריב לא היסס, ושחרר את יו"ר מינהל התכנון מדיון אחר כדי שיוכל להתייצב ולקדם את ההתיישבות בנגב. הייתה פה הבנה ממשלתית רחבה שאני שימשתי לה כקטליזטור".

מתי נראה דחפורים על הקרקע?

למרות הקצב המהיר עד כה, סטרוק ריאלית לגבי לוחות הזמנים העתידיים. לדבריה, השלב הבא הוא תכנון מפורט שיבוצע על ידי החטיבה להתיישבות, ורק לאחר מכן יחל שלב הביצוע והעלייה לקרקע. "בדרך כלל הקמת יישוב לוקחת 20 שנה", היא מזכירה, "אני מקווה מאוד שגם האנשים שיופקדו על הנושא בהמשך יהיו 'מיינדד' לעניין כמוני. אני דחפתי הכי חזק שאפשר".

החזון של סטרוק למרחב אינו מסתכם רק ביישובים היהודיים. היא מציינת כי הממשלה מקדמת במקביל גם פתרונות להתיישבות הבדואית באותו אזור, באחריותו של השר עמיחי שיקלי: "אנחנו מקדמים שם שני יישובים בדואים – אחד ממשלתי ואחד פרטי, שיהיה יישוב על-שבטי עבור אוכלוסייה בדואית שמעוניינת ברמת חיים וכלכלה גבוהה". ובזמן שהיישובים בציר 25-80 יוצאים לדרך, השרה כבר מסמנת את היעד הבא: "בקרוב נביא לממשלה החלטה על חמישה יישובים נוספים באזור מבואות ערד. אנחנו לא עוצרים".