דאגה בישיבות: שילוב לוחמות בשריון ידיר לוחמים דתיים

חיל השריון מתקדם שלב נוסף בדרך לשינוי פני המערך המתמרן: לאחר שנים של פיילוטים שזכו להצלחה חלקית בלבד – או "כישלונות שקטים", כפי שמכנים זאת מבקרי המהלך – מתכננים בצה"ל להכשיר לראשונה חיילות לתפקידי לוחמה בטנקים מתמרנים בעומק שטח האויב. עד כה הוגבל שירותן של הטנקיסטיות למשימות ביטחון שוטף (בט"ש) סטטיות בגבול מצרים, הרחק מקווי התמרון ההתקפיים של חטיבות השריון.

נקודת המפנה הגיעה בבוקר 7 באוקטובר. הלוחמות, ששירתו תחת גדוד קרקל, חיסלו עשרות מחבלים בקרבות הרואיים ומנעו כיבוש יישובים. גבורתן בשטח הפיחה רוח חדשה בפרויקט, שעד אז נראה כדורך במקום, והובילה להחלטה בדרג המדיני והצבאי לבחון כעת את שילובן בתוך הכוח המתמרן עצמו – בדומה ללוחמים בחטיבות 7 ו־188. הפיילוט החדש צפוי לצאת לדרך ברבעון האחרון של השנה (נובמבר 2026), כשעד אז יתמקד הצבא בגיוס מפקדות למהלך.

אלא שמתחת לפני השטח, הנתונים המקצועיים מעוררים דאגה. טענות קשות נשמעות על הסתרת נתוני אמת בנוגע לכשירות הפיזית הנדרשת בטנק: בעוד שללוחם מיומן נדרשות שניות בודדות לטעינת פגז, תיעודים מהעבר העלו כי ללוחמות נדרש זמן רב משמעותית – לעיתים אף למעלה מחצי דקה – פער שעלול להיות קריטי ברגע האמת בשדה הקרב. בנוסף לכך נשמעות טענות על הגמשת קריטריונים מלאכותית כדי לאפשר את מעבר הפיילוט.

אל המורכבות המקצועית מתווספת זעקה מכיוון עולם התורה וישיבות ההסדר. רבנים וראשי ישיבות מזהירים כי שילוב נשים ביחידות מתמרנות יביא להדרה בפועל של חיילים שומרי הלכה מחיל השריון, בדומה למגמה שנראתה בחיל התותחנים. החשש הוא כי פגיעה באופי הצוותים האורגניים, שנועדו להישאר מגדריים כדי לשמור על לכידות הכוח, תערער את היציבות החברתית והמבצעית של החיל כולו.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד "לרכס עלי טאהר יש לא רק משמעות תפקודית, אלא גם סמלית"

עוד מאת יוסף ארנפלד "מי שלא פועל נגד עלילת דם, דומה לצבא שלא מגיב לירי"

"הצבא מפחד מבג"ץ"

מול המהלך ניצב משה גוטמן, מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות, שטוען בשיחה עם 'בשבע' כי מדובר בהפקרות ביטחונית. "איך מתקדמים לשינוי כה משמעותי כשהפיילוט נכשל? ועוד אומרים את זה על השולחן – הפיילוט הזה נכשל", הוא פותח בנחרצות, "המשמעות כאן היא עירוב של כל המערך המתמרן. עד עכשיו הטנקיסטיות היו בחיל הגבולות, שזה לא תמרון. עכשיו הכוונה היא לשלבן בכוח המתמרן, למשל חטיבה 7".

גוטמן מסביר כי המבנה המודרני של צה"ל, המבוסס על צוותי קרב חטיבתיים, הופך את ההבטחה ליחידה מגדרית לבלתי אפשרית ליישום: "הטנקים האלו יסתובבו בשטח וביחד איתם נמצאים חבר'ה מהנדסה וגולני. ואז מה קורה? יבוא בחור בני"ש, או כל אחד שזכאי לפי הפקודה לשירות מגדרי, ויגיד: 'אני לא רוצה להיות במגנן הזה'. כי כשזה מוצב קטן בעומק השטח, הכול מעורב. המשמעות היא יציאה של כל הדתיים מכל המערך המתמרן, דהיינו להרוס את הכוח הלוחם של מדינת ישראל".

באיגוד הישיבות הגבוהות מדגישים כי זכותו של החייל הדתי לצניעות היא בסיסית ואינה נתונה לפשרות. גוטמן מפנה אצבע מאשימה למנגנוני הפיקוח בצה"ל: "מי שאחראית על הנושא היא ועדת השירות המשותף, שבראשה עומדת היוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר). הוועדה הזאת לא מתפקדת, כי בראשה עומדת מי שתפקידה הוא לדחוף עירוב נשים כמה שיותר חזק. נתנו לחתול לשמור על השמנת, אז אין פלא שלא יוצא מזה כלום".

גוטמן אינו חוסך את שבט ביקורתו גם מהמניעים שהובילו להחלטה הנוכחית, ותולה אותם בלחץ משפטי ולא בצורך מבצעי. "הצבא מפחד מבג"ץ", הוא אומר, "יש למערכת הרבה אומץ בשדה הקרב, אבל מול בג"ץ היא משותקת. הצבא התחייב להתחיל את הפיילוט בנובמבר, ובמקום להגיד 'לא' – כי זה פוגע בביטחון המדינה ומוציא את הדתיים החוצה – הוא מידרדר בקשקוש הזה שאין לו שום קשר למשימות הצבא. למעשה, זה מנוגד להן".

לדבריו, יש אובדן אמון במערכת הצבאית בהקשר לזכויות החייל הדתי: "המנגנון שנועד לשמור על זכויות החייל הדתי בנושא הצניעות פשוט לא עובד. אנחנו נגררים לקרבות רחוב על כל אירוע מחדש. דתיים הם חלק מהותי מהכוח הלוחם, ויש להם אורח חיים ואמונה שחייבים לכבד. האמונה הזאת היא שנותנת לחיילים את הכוח ואת המוטיבציה להיות בחוד החנית – זה הכול בגלל הרוח".

גוטמן מסביר כי המוטיבציה והחיילוּת של הלוחם הדתי יונקים ממקורות רוחניים עמוקים. "צדקת הדרך והכוח להילחם מגיעים ממערך ערכים שנשאב ממסורת היהדות", הוא מזכיר, "הערכים הללו כוללים גם את הציווי 'והצנע לכת עם אלוקיך'. זה אומר הימנעות מיהירות והיבריס, אבל זה אומר גם שמירה על מרחק בין גברים לנשים כפי שהיהדות קובעת. אפשר לאהוב את זה ואפשר שלא, אבל אלו הערכים שלנו".

הוא משווה את הדרישה לצניעות לדרישות הבסיסיות ביותר שליוו את הקמת צה"ל: "בתחילת הדרך דאגו שהצבא יהיה כשר כדי שכל אחד יוכל לשרת בו באקלים מאפשר, ששומר על אורחות חייהם של הדתיים. את הדבר הזה אנו דורשים. אנחנו לא מקפידים פחות מהחרדים בשום דבר. אבל בשונה מהם, אנחנו לא רוצים שירות בהפרדה, אלא שירות בצוותא – במגבלות ההלכה. ואנחנו אומרים בצורה חד־משמעית: לא נשרת במקומות שבהם מכריחים אותנו לעבור על איסורי תורה. יחידה לוחמת מעורבת היא מקום כזה".

בסיכום דבריו, גוטמן מפנה קריאה דחופה למקבלי ההחלטות: "אנחנו קוראים לצבא ולמדינה – כי כבר אין לנו אמון שהצבא מסוגל לטפל בזה בעצמו – תעצרו את הטרפת הזאת! השאלה היא לא אם נשים יכולות או לא יכולות פיזית, הנושא הוא עצם העירוב בין המינים במקומות שבהם הלוחמים שלנו נמצאים. זה פשוט, זה בסיסי, וזה תנאי הכרחי להמשך השירות".

"צה"ל מסרב למסור נתונים"

בחזית המאבק המשפטי נגד המהלך ניצבת עורכת הדין צפנת נורדמן, מנכ"לית 'פורום חירות וכבוד האדם', שמתריעה כבר תקופה ארוכה מפני ההשלכות של הפיילוטים לשילוב נשים בתפקידי לחימה ביחידות מיוחדות ובחטיבות מתמרנות. בעיניה, המהלך הנוכחי בשריון אינו אלא המשך של מה שהיא מכנה "משחק בנדמה לי". "ברור שאין היתכנות לנשים בשריון מתמרן, ואת זה אומר גם הרמטכ"ל בבג"ץ. אין לזה סיכוי", היא פוסקת בנחרצות.

נורדמן מצביעה על סתירה מובנית בין דברי הצבא בבית המשפט לבין הצהרותיו בתקשורת. "הרמטכ"ל הרצי הלוי עצמו מסר לבג"ץ שאין היתכנות לנשים בשריון מתמרן, הן מבחינה פיזיולוגית, מבצעית, הן משיקולי 'צבא העם', כלומר הצורך לאפשר לבני ישיבות להמשיך להגיע לחיל. למרות זאת, תחת הלחץ של צו על תנאי, הצבא הודיע בשנת 2023 שיקיים פיילוט כזה. מאז אנחנו עדים לסדרת דחיות: ב־2024 הסיבה הייתה המלחמה ומחסור בטנקים, ובנובמבר 2025 הודיע הרמטכ"ל אייל זמיר לבג"ץ כי הפיילוט לא ייפתח וכי הנושא יישקל מחדש רק בנובמבר 2026 – וגם זאת ללא התחייבות לקיימו. באופן תמוה, במקביל להודעות הדחייה או הביטול, למעשה, לבג"ץ – הצבא מודיע דרך כלי התקשורת שהפיילוט יוצא לדרך. זה לא עולה בקנה אחד עם מה שנמסר רק לאחרונה לבית המשפט".

נורדמן מדגישה כי אין כל הצדקה מקצועית למהלך, במיוחד לנוכח מה שהיא מגדירה ככישלון גורף של הפיילוטים ביחידות אחרות. "הכישלון פשוט שם, מונח מול העיניים של מי שמוכן להסתכל", היא אומרת, "ב־669 ובסיירת מטכ"ל נשים לא עברו את שלבי המיון הראשונים. במטכ"ל 'הצניחו' מישהי להכשרה, כשהיא לא עברה את שלבי המיון הקודמים ליחידה. ביחידת הניוד הרמטכ"ל זמיר עצר את הפיילוט במאי האחרון, אחרי שהבנות לא הגיעו לרף הכושר של הבנים ואף סבלו מפציעות רבות, שהיו צפויות להחמיר עם עליית דרגת הקושי בהכשרה. ביהל"ם נוצרה מסגרת אחרת, 'יהל"ם שאיננו יהל"ם' – עם דרישות, ייעוד ומשקלים שונים, מופחתים, המיועדים לבנות בלבד".

לטענתה, הדרישה הרשמית של העותרות – רק לגשת למיונים, ללא התאמות – לא עמדה במבחן המציאות. "זו טענה שובת לב, אבל הצבא יודע שבנות ייפצעו פציעות קשות ולא יעמדו בעומסים של הבנים ולכן ביצע התאמות, כלומר הוריד את הרף לבנות – למרות שבית המשפט הבין שלא יהיו התאמות. סביר מאוד להניח שגם הפיילוט בשריון ייראה כך: או שהוא ייכשל או שיגמישו בשבילו קריטריונים, והשאלה היא איזה מחיר נשלם בדרך, איזה מחיר ישלמו הבנות".

המחיר הזה, כך נראה, נשמר תחת איפול כבד. נורדמן חושפת מאבק עיקש על שקיפות הנתונים: "אנחנו מנהלים עתירות חופש מידע מול הצבא, והוא מסרב באופן עיקש למסור את נתוני הפציעות בפיילוטים. גם אחרי פסק דין, המערכת פשוט לא מוכנה לחשוף את סוג הפציעות וחומרתן בהשוואה בין בנים לבנות. כשאין היתכנות ללוחמות בעומק עזה או לבנון ב'מלחמה על אמת', בניגוד להגנת גבולות שהיא סיפור אחר, פשוט אין שום סיבה לפתוח את הפיילוט המיותר הזה. שום סיבה עניינית, לפחות".

גם הרמטכ"ל מתנגד

הרב עמיחי גורדין, ר"מ בישיבת ההסדר הר עציון, מסופק מאוד בנוגע לסיכוי שהמהלך הזה אכן יתבצע. "הצבא הודיע לבג"ץ, כנראה בפעם הרביעית, שהוא דוחה את הפיילוט ובוחן את הנושא, הבחינה הזאת אינה מקרית", הוא אומר בשיחה עם 'בשבע', "צה"ל מחויב לפקודות של עצמו. אני לא מכיר אדם אחד שיודע להסביר איך אפשר גם לשבץ נשים כלוחמות שריון וגם לקיים את פקודת השירות המשותף. זוהי שאלת מיליון הדולר".

לדבריו, בניגוד לחילות כמו תותחנים או איסוף קרבי הפועלים כיחידות נפרדות – השריון, החי"ר וההנדסה פועלים בערבוב מתמיד. "השנתיים האחרונות לימדו את כולנו שאת ההפרדה הנדרשת, לפי פקודת השירות המשותף, לא ניתן ליישם בתוך טנק או במגנן משותף בשטח עוין. לא צריך לפחד מבג"ץ, בג"ץ הבין שאי אפשר לשלב נשים בצוללות בגלל חוסר היכולת לקיים את פקודת השירות המשותף, וקיבל זאת, הוא יבין זאת גם לגבי טנקים".

הרב גורדין חושף שהספקות לגבי המהלך מופיעים בתצהיר רשמי של המפקד הצבאי הבכיר ביותר בצה"ל. הוא מצטט מתוך תצהיר הרמטכ"ל הקודם, רב אלוף הרצי הלוי, כפי שהוגש לבג"ץ: "פתיחת מקצוע לוחמת טנקים בהגנת גבולות אינה יכולה ללמד על היתכנות שירות נשים בשריון המתמרן… המעבר למסגרת מתמרנת עלול להיכשל". בתצהירו החתום הסביר הלוי כי "סיכויי ההצלחה כאן נמוכים והסיכון גבוה… אינני רואה בעתיד הקרוב היתכנות של ממש ליישום המהלך. תחת נסיבות אלה, לא נכון לקיים את ההתנסות". בסיום דבריו, נמנע הרמטכ"ל לשעבר מלהתחייב לבג"ץ על פתיחת הפיילוט: "נמשיך ונבחן את הנושא על פי נתונים ומסקנות שיצטברו מיתר ההתנסויות, עד לנקודת הפתיחה". "אחרי הדברים הברורים הללו מישהו צריך הסברים נוספים מדוע הפיילוט הזה נדחה שוב ושוב?" שואל הרב גורדין.

"יש לי הערכה גדולה מאוד לרב אלוף אייל זמיר, אני יודע שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא ליצור צבא קטלני ומנצח שישמור על העם שלנו", הוא אומר, "אני לא מאמין שהוא ייתן יד למהלך הבלתי אפשרי הזה. חייבים להבין, פקודת השירות המשותף איננה פקודה 'לדתיים', פקודת השירות המשותף היא המצפן הערכי של כל צה"ל על כלל יחידותיו. שמעתי במו אוזניי את שלושת הרמטכ"לים הקודמים אומרים, כל אחד בזמנו שלו, ששירות מעורב בתוך אותו טנק נוגד את ערכי צה"ל. הם הדגישו שדבר זה אינו נוגד רק את ערכי הדתיים, אלא את ערכי צה"ל. רב אלוף זמיר הראה עמוד שדרה מפלדה מחוסמת אל מול התנגדויות ארגונים פמיניסטיים ופרוגרסיביים לפקודות המטכ"ל החדשות שחוקק כדי לשמור על ערכי החייל החרדי. אני בטוח שהוא ישמור מכל משמר גם על יישום פקודת השירות המשותף של צה"ל, ולא יאפשר לבדיחה הזאת לקרות".

גם אלוף משנה במילואים הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין, סבור שבגלל נחיצות השותפות של בני הישיבות בחיל השריון המהלך הזה לא יוכל לצאת אל הפועל. "העובדה שדחו את הפיילוט מנובמבר 25' לנובמבר 26' אינה מקרית", הוא מסביר, "בצה"ל מבינים היטב את הנפיצות ואת המורכבות של הסוגיה. אני לא אתפלא אם לא מדובר רק בדחייה טכנית, אלא בהבנה עמוקה שהאירוע הזה פשוט לא יכול לעבור".

הרב שנוולד מציג עמדה עקרונית נחרצת, המשותפת לכלל הנהגת עולם התורה הציוני: "קיימת אמירה ברורה ומוסכמת מקיר לקיר – מראשי ישיבות ההסדר והגבוהות ועד ראשי המכינות הקדם־צבאיות: במידה שחיל השריון יהפוך לחיל מעורב, בני הישיבות לא יוכלו לשרת בו. זה לא עניין של קיצוניות, זו המציאות שכבר קיימת היום בחיל התותחנים, באיסוף הקרבי וביחידות החילוץ וההצלה. חייל דתי לא יכול להיכפות לשרת ביחידה מעורבת בניגוד לפקודת השירות המשותף".

לדבריו, המלחמה האחרונה הוכיחה עד כמה צבא היבשה והמערך המתמרן תלויים במוטיבציה ובהתייצבות של בני הישיבות בסדיר ובמילואים. "מאז הפנייה לבג"ץ עברנו מלחמה שבה ראינו את הנחיצות הקריטית של בני הישיבות. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שאין לצבא תחליף לכוח האדם הזה בחיל השריון. אני לא מאמין שמישהו בפיקוד הבכיר יסתכן בוויתור על הנוכחות שלהם ועל הנכונות שלהם לשרת בסבבים ממושכים ובתנאים קשים".

הרב שנוולד מעריך כי בסופו של דבר, צה"ל ייאלץ למצוא פתרון שישאיר את היחידות המתמרנות מחוץ למשוואה המגדרית. "הצבא אומנם נמצא כרגע בין הפטיש לסדן בגלל בג"ץ, אבל להערכתי המהלך בתוך החטיבות המתמרנות פשוט לא יצא לפועל. ייתכן שיעבו את חיל הגבולות בעוד לוחמות, אבל בתוך יחידות החוד – זה פשוט לא אפשרי".

מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה לכתבה עד סגירת הגיליון.