"פרשת הרוגלות היא סחיטה באיומים מצד היועמ"שית"

דוח מבקר המדינה בעניין השימוש ברוגלות ממשיך להסעיר את מערכות אכיפת החוק בישראל. הדוח, שהוצג לפני שבועיים, צפוי להגיע בימים הקרובים לדיונים בוועדת דרורי, ועדת הבדיקה הממשלתית לעניין הרוגלות, שבאה לעולם בעקבות פרשת פגסוס.

תזכורת: בינואר 2022, לפני ארבע שנים, חשף העיתונאי תומר גנון בעיתון 'כלכליסט' כי משטרת ישראל עושה שימוש אסור בתוכנות רוגלה אחר מכשירים טכנולוגיים, כדוגמת פלאפונים ומחשבים. השימוש האסור, כך העלה התחקיר, התבצע באמצעות ריגול אחר אותם מכשירים של אנשים שאינם עבריינים או חשודים בעבירות חמורות, ללא שום אישור של בית משפט, צו חיפוש או צווי האזנה. בין היתר נחשף כי המשטרה השתמשה בכלים הללו כדי לעקוב אחר מפגינים במחאת בלפור נגד ראש הממשלה נתניהו, ולחלופין נגד מקורביו של ראש הממשלה, כולל בנו יאיר נתניהו.

בשבועות שלאחר הפרסום הראשוני של הפרשה התברר כי המשטרה עשתה שימוש נרחב בכלי רוגלה, ובראשן תוכנת פגסוס של חברת NSO, נגד שלל גורמים במסגרת חקירת תיק 4000. כזכור, בתיק 4000 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד נתניהו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, ובמהלך הדיונים בבית המשפט המליצו השופטים לתביעה להסיר את תיק השוחד לאור חוסר הראיות בנושא. כל האירועים שפורסמו בתחקירים עוסקים בתקופה שבין 2016 ל־2021.

עם חשיפת הפרשה הכחישה המשטרה את השימוש הלא חוקי בכלי הריגול הטכנולוגיים, וטענה כי הכול נעשה תחת פיקוח של הייעוץ המשפטי לממשלה בהובלת אביחי מנדלבליט. מנדלבליט עצמו הוציא הודעה באותו היום כי על פי המידע שהועבר אליו מהמשטרה, כל השימוש בתוכנות רוגלה נעשה באישור בית משפט ללא חריגה מסמכות. במקביל הורה מנדלבליט להקים צוות בדיקה בנושא, שלימים ייקרא ועדת מררי. ימים ספורים לאחר הודעת המשטרה המקורית כי כל הפעולות נעשו באישור ועל פי החוק, התברר כי הדבר רחוק מהאמת.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות הורדת אחוז החסימה ושימוע לשופטים: הרפורמה המשפטית החדשה

עוד מאת אסף משניות האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

דוח מבקר המדינה שפורסם לפני שבועיים עוסק בצורה נרחבת ומקיפה בפרשת הרוגלות כולה. בניגוד לדוח מררי, שזכה כבר בזמן אמת לביקורות חריפות על טיפול נקודתי ובלתי מספק בפרשה, דוח המבקר סקר את כל כלי הרוגלות שבידי רשויות אכיפת החוק בישראל, ובדק אלפי מקרים של שימוש בהם. המבקר לא בדק את פרטי המקרים עצמם, כלומר את החקירות והתיקים המדוברים, אלא את אופן השימוש בכלי הרוגלה. מדובר באחד הדוחות המורכבים והמעמיקים שהוציא מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.

ממצאי הדוח מטרידים במיוחד. לפי ממצאיו, המשטרה ביצעה עשרות פעולות אסורות כדוגמת התקנות אסורות, אספה באמצעות הכלים מידע שאסור היה לה לאסוף, הפיקה תוצרים אסורים והשתמשה בהם. כמו כן המשטרה לא העבירה לייעוץ המשפטי לממשלה מידע מספק על היכולות והכלים שברשותה.

דוח המבקר מצביע על גידול דרמטי בשימוש באמצעים טכנולוגיים לצורכי אכיפה. כך, למשל, מציין הדוח כי בשנים 2021-2016 חל גידול של מאות אחוזים בשימוש בסוגים מסוימים של האזנות סתר. הדבר נובע, כך קובע המבקר, מהחלטה אסטרטגית שהתקבלה במשטרה כבר בשנת 2017, ובמסגרתה פיתחה המשטרה דרכי אכיפה חדשות. המפכ"ל באותם הימים היה רוני אלשיך.

המבקר מזהיר בדוח כי ללא פיקוח אפקטיבי, אותם כלים עלולים לפגוע בדמוקרטיה בישראל: "אם לא נדע לאזן ההשלכות יהיו קיצוניות, או שמערכת האכיפה תפעל ללא ריסון וייפגעו ערכים דמוקרטיים, או שהפשיעה תתגבר ותצא משליטה". המבקר גם מצביע על הכשל העיקרי בתחום: אי הסדרת הנושא ברמה החקיקתית, כאשר לא הממשלה ולא הייעוץ המשפטי לממשלה שמו את הנושא בראש מעייניהם. "בהקשר זה ראוי להדגיש כי בנוגע לפעולות האסורות שביצעה המשטרה בחוסר סמכות או תוך חריגה מסמכות, עולה כי סיבות השורש שהובילו לכך הן היעדר הסדרה חקיקתית, ליקויים בהסדרה המשפטית ופערים בתהליכי העבודה של הגופים… גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה לא גילו מעורבות בבחינתם (של כלים טכנולוגיים למעקב. א"מ), ולעיתים לא היה בידם מידע טכנולוגי שרלוונטי לכלים אלו ופירוט היכולות של כל אחד מהם. בחלק מהמקרים שבהם הוצגו בפני גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה כלים טכנולוגיים ומתווי פעולה, ההכרעה בעניינם התעכבה זמן ממושך", כותב המבקר.

כמות של מאה שנות עבודה

דוח המבקר רומז שוב ושוב לאחת המחלוקות הפוליטיות החריפות שמנהלת הממשלה הנוכחית אל מול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. בלב המחלוקת ניצבת הדרישה של השרים בן גביר ולוין, בדגש על השר לביטחון לאומי, לאשר את השימוש בכלי רוגלה במסגרת החוק נגד פשיעה חמורה כדוגמת טרור, רצח ופשיעה במגזר הערבי. אלא שכבר כמה שנים היועמ"שית מונעת זאת, בדרישה כי יוּתר שימוש ברוגלות גם בחקירות נבחרי ציבור. כפי שפורט בשורות הקודמות, חלק לא מבוטל מהשימוש הלא חוקי ברוגלות נעשה במסגרת חקירות נתניהו בפרשת 4000. השרים, כמובן, מתנגדים לאישור המדובר.

דוח המבקר, כאמור, נמנע מלמתוח ביקורת מפורשת על סירובה של היועמ"שית לאשר את השימוש בכלים המדוברים, אך הוא מרחיב את הדיבור על ההשלכות של צעדיה: "שימוש בכלים טכנולוגיים יאפשר למשטרה למלא את תפקידה וייעודה למנוע עבירות, להעמיד עבריינים לדין ולעמוד באתגרי הפשיעה החמורה בדגש על הפשיעה במגזר הערבי, ולצמצם את פערי הטיפול בפשיעה הגואה… אי ההסדרה החקיקתית הובילה לשתי תוצאות: האחת, שימוש בכלים הפוגעים באופן ניכר ביותר בפרטיות בלי שהוסדרה בחקיקה ראשית הסמכות להשתמש בהם כמתבקש. השנייה, צמצום היכולת של המשטרה למצות את פעולות האכיפה באמצעות כלים אלו לצורך מאבק בפשיעה, הגם שלא מן הנמנע שהסדרה חקיקתית לא תאפשר את מיצוי מלוא יכולות הכלים".

על פי מידע שהגיע ל'בשבע', בתהליך הכנת הדוח הנוכחי זכו אנשי המבקר לשיתוף פעולה מלא הן מצד המשטרה והן מצד הייעוץ המשפטי לכנסת. על פניו מדובר בעניין מובן מאליו, אך מי שעוקב אחרי אירועי דוחות המבקר בחקירות שבעה באוקטובר יודע שלא כך המצב. בדוחות ההם, מערכת הביטחון – בגיבויה המלא של בהרב־מיארה – עושה ככל יכולתה לשבש את עבודת המבקר. לפני שבועות מספר הוציא בית המשפט צו על תנאי נגד עבודת המבקר בתחקירי הליבה על מחדלי 7 באוקטובר. צו הביניים מונע את פרסומם של טיוטות דוח שכבר מוכנות לפרסום, וכן דוחות ליבה נוספים.

הנושאים שכרגע המבקר לא יכול לפרסם הם דוח המבקר על הטיפול בחללים האזרחיים ב־7 באוקטובר; ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל העולמית; לוחמה כלכלית בטרור בדגש על חמאס ורצועת עזה; מסיבת הנובה, הליכי האישור וההיערכות לאבטחתה; ההגנה על המרחב האזרחי והערים בדרום על רקע אירועי 7 באוקטובר; הגנת הגבול ברצועת עזה לפני מלחמת חרבות ברזל; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני 7 באוקטובר, וכן פעילות הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ במהלך אירועי 7 באוקטובר. בסך הכול, כמות העבודה שבג"ץ הקפיא שקולה למאה שנות עבודה.

"אחד הדברים הבולטים שהוכיח דוח המבקר הנוכחי, זה שכל הטענות כנגדו על כך שהוא לא יכול לבצע בדיקות מעמיקות כמו שצריך לעניין 7 באוקטובר זה קשקוש אחד גדול", אומר עורך הדין דוד פטר, מומחה למשפט ציבורי ופרשן משפטי.

האם יש הצדקה כלשהי למנוע מהמבקר לנהל את התחקירים הללו, במיוחד נוכח הממצאים שכבר פורסמו בדוחות הקודמים?

"ברור שאין שום סיבה למנוע מהמבקר לחקור את מחדלי 7 באוקטובר. מה שאנחנו רואים זה לב הבעיה של מערכת המשפט. מבקר המדינה מוכיח בכל דוח שלו, בין בדוח הרוגלות ובין בדוחות על מחדלי 7 באוקטובר, כי הוא גם הגוף הכי אובייקטיבי שיש בישראל שיכול לחקור את הנושא, וגם יש לו היכולת והמומחיות לעשות זאת בצורה עמוקה, מקיפה וללא פשרות. וזה בדיוק מה שמפחיד את המערכת. מה שהוא פרסם עד היום מציב מראה מאוד ביקורתית נגד מערכות אכיפת החוק, שהפכו היום לסוג של פרה קדושה שאסור לגעת בה. בעיני מערכת המשפט, הדבר הכי גרוע שיכול להיות זה שהמבקר יחקור עוד פרות קדושות ויפתח תיבת פנדורה שהם לא רוצים שתיפתח".

עד כמה הדוח בעניין הרוגלות מחזק את החשש הזה של מערכת המשפט?

"במידה רבה. הדבר הכי פשוט לעשות זה לבחון את ההבדלים בין דוח ועדת מררי לבין דוח המבקר. את ועדת מררי מינתה המערכת. מנדלבליט עצמו מינה, והתוצאות בהתאם. מתנגדי ועדת החקירה הפרלמנטרית שלא ממש מתפקדת טענו שאין בה בכלל צורך, כי ועדת מררי בדקה הכול. אבל אנחנו רואים מדוח המבקר שלא רק שוועדת מררי לא בדקה הכול, היא בקושי נגעה בקצה הקרחון. אנחנו רואים שכאשר המערכת בודקת את עצמה, התוצאות לא טובות. ראינו את זה בפרשת הרוגלות, ראינו את זה בפרשת הפצ"רית, ואנחנו רואים את זה בעוד שלל מקרים. חשוב להזכיר בכל פעם שאומרים שלמבקר אין סמכות לבדוק סוגיה כלשהי: סמכות המבקר מעוגנת בחוק יסוד. הוא הגוף החוקתי שתפקידו לבקר את הרשויות המדינתיות. אם רוצים, אפשר להקים עוד ועדות נקודתיות. אבל תפקידו של המבקר זה בדיוק מה שהוא עושה ומנסה לעשות בנוגע למחדלי 7 באוקטובר, ובית המשפט מונע ממנו לעשות את עבודתו שמעוגנת בחוק יסוד".

"בית המשפט העליון נאבק בציבור"

כאמור, במקביל לעבודתו של המבקר, בכנסת האחרונה הוקמה ועדת בדיקה ממשלתית שתחקור את הנושא. אלא שהוועדה לא מצליחה לתפקד. הסיבה: היועצת המשפטית לממשלה מסרבת להעביר את החומרים הנדרשים לוועדה כדי לעשות את עבודתה.

"הוועדה רוצה את כל החומרים, כולל התיקים עצמם שבהם נעשה השימוש בכלי רוגלה", אומר חבר הכנסת משה סעדה, לשעבר סגן ראש המחלקה לחקירות שוטרים, "מדובר גם בתיקים שעדיין מתנהלים. יש הרבה מאוד היגיון ברצון של הוועדה לקבל את כל החומרים, כי היא מנסה להבין איפה נעשה שימוש לא חוקי וכיצד הוא השפיע על חקירות. בסוף אנחנו מדברים פה על אחד הכלים הכי דרקוניים שיש, וצריך להפעיל אותו במסגרת החוק".

למה היועמ"שית לא מוכנה לשתף פעולה עם הוועדה? הרי עם המבקר היא כן שיתפה פעולה.

"הדוח של המבקר מאוד מקיף ומוצלח, אבל גם שם יש נושאים שלא נבדקו, לדוגמה מה דיווחו לבית המשפט כשהגישו את הבקשות. אני יכול לומר לך בידיעה מוחלטת שרימו את השופטים פעם אחר פעם כדי שהם ייתנו אישורים לשימוש ברוגלות. ומי היו אלה ששיקרו לשופטים? אנשי הפרקליטות והייעוץ המשפטי".

למה הוועדה לא יכולה לכפות על היועמ"שית להעביר לה את החומרים?

"כי בית המשפט העליון מונע זאת מהוועדה. בית המשפט העליון החליט שנכון לשלב זה הוא תומך בעמדת היועצת המשפטית לממשלה, אותה יועצת שפעם אחר פעם הוא זורק מכל המדרגות את הטיעונים המשפטיים שלה, כולל באירוע דרמטי שהתרחש רק ביום שלישי בעניין הצורך בהליך תחרותי לבחירת נציב שירות המדינה. בית המשפט פשוט החליט לגונן על מערכת אכיפת החוק, ובראשה היועמ"שית, כדי שמעמדה לא ייפגע. על הדרך הוא פוגע בכל דבר אחר. הוא לא שומר על זכויות אדם, הוא שומר על המקורבים לו".

מה האירוע הזה יכול ללמד אותנו על ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדלי 7 באוקטובר? הרי גם לוועדת דרורי יש סמכויות מלאות של ועדת חקירה ממלכתית, והנה אנחנו רואים שבית המשפט מונע ממנה לחקור בצורה מלאה את הפרשה.

"בדיוק משום כך אנחנו לא מוכנים שתקום ועדת חקירה ממלכתית במינוי בית המשפט. לכן אנחנו מתעקשים על המודל שלנו. בית המשפט העליון נאבק מול הציבור. היועצת המשפטית לממשלה מוציאה חוות דעת שכל כולן פוליטיות על מלא. זה נכון לפרשת זיני, זה נכון לגל"צ, זה נכון לשלל דברים. בית המשפט אומר לה פעם אחר פעם שהיא טועה ומקבלת ציון נכשל בטיעונים משפטיים. ולכן המציאות הזאת מאוד מטרידה אותנו כשמדברים על ועדת חקירה ממלכתית, כי אנחנו רואים איך בית המשפט מתנהל כעת בוועדת דרורי".

"פרקטיקות של שטאזי"

פרשת הרוגלות נמצאת גם היום בלב השיח במערכת הפוליטית, במסגרת הוויכוח ארוך השנים בין היועמ"שית לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בן גביר, יחד עם שאר שרי הממשלה ושורה של חברי כנסת, דורשים מהיועמ"שית לאשר את השימוש בכלים המדוברים כדי להילחם בפשיעה בחברה הערבית. מדובר באישור לשימוש בכלים על פי החוק. היועמ"שית מסרבת לעשות זאת, כל עוד לא תאשר הממשלה לעשות שימוש שכזה גם בתיקים נגד נבחרי ציבור.

"כל הזמן מאשימים את המשטרה, ובצדק מסוים, בעלייה בפשיעה במגזר הערבי", אומרים בכירים במערכת אכיפת החוק, "מספר הרציחות הולך ועולה, והמשטרה אכן לא מצליחה לטפל בזה. אבל איך רוצים שהיא תטפל בבעיה אם היועמ"שית מונעת מהמשטרה להשתמש בכלים הנדרשים לכך? איך אפשר להאשים את המשטרה כשאומרים לה לטפל בבעיה חמורה ללא האמצעים לעשות זאת?"

גם בעבר הייתה פשיעה בחברה הערבית, ואז המשטרה ידעה לעשות עבודה טובה יותר. מה השתנה?

"העולם שבו אנחנו חיים. חלק מרכזי בפשיעה בחברה הערבית מגיע מארגוני פשיעה. הארגונים האלה פועלים ומתכננים את הצעדים שלהם בעולמות הדיגיטליים. בשביל שיהיה אפשר להתמודד מולם צריך להשתמש בכלים שמותאמים לעולם הפשיעה הקיים כיום. אי אפשר לצפות מאיתנו להילחם נגד טנקים באמצעות מקלות ואבנים. זה המקום שהיועמ"שית גוררת את המשטרה אליו".

הבעיה היא שהמשטרה השתמשה בכלים האלה שלא כחוק.

"נכון. אבל חשוב לומר כמה דברים. קודם כול, לא זאת הסיבה שבגללה היועמ"שית מונעת את השימוש בכלים. דבר שני, המשטרה היא כבר לא אותה משטרה. רוב הקצינים המדוברים כבר לא נמצאים בשורות המשטרה. ודבר שלישי, המשטרה לא רוצה שייתנו לה לעשות ככל העולה על רוחה עם הרוגלות. היא רוצה פיקוח צמוד בנושא. אבל היא לא מקבלת את זה.

"אין דרך להסתכל על העימות הזה בין הממשלה ליועמ"שית מלבד סחיטה באיומים מצד היועמ"שית, כשהנפגעים זה החברה הישראלית כולה, ובעיקר החברה הערבית. חשוב להבין, אין שום בסיס חוקי להחלטה של היועמ"שית. היא גררה את מדינת ישראל לכאוס שלם, כאשר ראשי ארגוני פשיעה יודעים שהם יכולים להתנהל בצורה חופשית במרחב הדיגיטלי בלי שמישהו יוכל לעצור אותם", אומר פטר.

עד כמה מדובר בצעדים חמורים?

"קשה להפריז בחומרה של הדבר. לא מדובר רק בהתנהגות מאפיוזית שמתאימה יותר לארגוני פשיעה מאשר לייעוץ משפטי לממשלה. צריך להבין למה הכלים האלה משמשים ביומיום: הם נועדו לעצור את האויב מלפגוע במדינה או בציבור. הם נועדו לסכל טרור, לעצור רציחות, למנוע הברחות סמים. לשם כך הכלים האלה קיימים. היועצת המשפטית רוצה לכפות על הממשלה לאשר לה להשתמש בכלים המלאים לעבירות שחיתות, שכזכור בעיני הפרקליטות מדובר גם על העבירות האמורפיות של הפרת אמונים. מה שבעצם היועמ"שית דורשת מהממשלה זה לאפשר שימוש בכלים שמיועדים למאבק אל מול האויב, למעקב אחר אזרחי ישראל. אלה פרקטיקות שלקוחות מהשטאזי ולא מהעולם הדמוקרטי".