אורית פולק
את מוצרי חברת שטראוס כל ישראלי מכיר. החברה שקמה בנהריה לפני 90 שנה על ידי משפחת שטראוס, עולים חדשים מגרמניה, הפכה למותג גדול ומוכר בארץ ובעולם. למרות הצמיחה האדירה, החברה ממשיכה לשמור על אווירה משפחתית, ובעיקר על הנהלה ישראלית. לקראת כנס ירושלים של 'בשבע' ולרגל הקמת "קמפוס מיכאל" שוחחנו עם אבי לאופר, סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה שטראוס ישראל, ועם לירז סופרין, סמנכ"ל שיווק מחלבות שטראוס.
בתחילת המלחמה אבי לאופר, כיום סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה, עוד היה מנכ"ל חטיבת הקפה של שטראוס ישראל. כמי שעובד בקבוצת שטראוס כבר 18 שנה, לאופר הבין שהמלחמה הזאת תביא איתה אתגרים אחרים. "בתחילת המלחמה התמודדנו עם המון אתגרים חדשים", הוא משתף. "אבל בין כל מה שקרה צרוב לי במיוחד הרגע ההוא מיד בהתחלה כשהבנו שאחותו של זיו לוי, מנהל מפעל הקפה שלנו בלוד, נעדרת עם כל בני משפחתה. לאחר שעות רבות מורטות עצבים זיו קיבל את הבשורה הנוראה שלבנת אחותו, בעלה אביב ושלושת ילדיהם רותם, יונתן ויפתח קוץ נרצחו בידי מחבלי חמאס בביתם בכפר עזה. טרגדיה איומה ונוראית".
בשטראוס הבינו כי למרות ואולי דווקא בשל הטרגדיות הקשות, יש צורך לשמור על קו אספקה רציף ככל האפשר לאזרחים בעורף ולחיילים בבסיסים. "היו לנו שני אתגרים מרכזיים לאורך כל המלחמה. הראשון והחשוב ביותר מבחינתנו הוא הדאגה לאנשים שלנו. היו לנו הרבה מאוד עובדים מפונים שהיה צריך לדאוג להם. היו לנו, ועדיין יש לנו, מאות עובדי שטראוס שיוצאים לעשרות רבות ימי מילואים בשנה וצריך גם לדאוג למשפחותיהם וגם להתמודד כחברה עם מחסור בעובדים חשובים.
אולי יעניין אתכם
"האתגר השני הוא שמירה על הרציפות העסקית. בימי שגרה הבטחת רציפות עסקית נשמעת עניין טרויאלי ובסיסי, אבל בימי מלחמה זה הפך לאתגר גדול, בטח לחברת מזון שסבב המכירה שלה גבוה מאוד. בזמן שנופלים טילים ברחובות ישראל אנחנו ממשיכים להיות מחויבים לרציפות עסקית כדי להבטיח שעל המדפים במקררי המרכולים יהיה מילקי או חלב יטבתה. בתחילת המלחמה רבים מהעובדים שלנו היו מגויסים או פונו מבתיהם. וגם אלו שלא גוייסו ולא פונו לעיתים נתקלו בקושי להגיע לעבודה כי לילדים הקטנים לא היו מסגרות חינוכיות בעקבות המצב. יש לנו פריסה ארצית של אלפי עובדי מפעלים, מלקטים במרלוגים, מפיצים לנקודות מכירה וסדרנים בסופרים שנתקלו בקשיים שונים בתחילת המלחמה ולמרות זאת עשו הכול כדי להביא את התוצרת מהמפעל עד לצרכן. בנוסף לכל זה, בחודשים הראשונים של המלחמה אספקת חומרי הגלם לישראל לא הייתה סדירה ורציפה. כחברת מזון גדולה שתלויה גם בחומרי גלם מחו"ל היינו צריכים לחשוב על דרכים יצירתיות ולמצוא במהירות ספקים אלטרנטיביים לחומרי גלם כדי להמשיך לייצר את המוצרים שלנו כרגיל".
לאופר מדגיש כי לצד החוסרים בחומרי הגלם, בשטראוס התמודדו גם עם מפעלים שנסגרו בשדרות וביד מרדכי לאחר שחטפו פגיעות ישירות, ולקח זמן לחזור לפעילות מלאה במפעלים הללו. "להיות מותג ישראלי זה קודם כול תחושת האחריות והמחויבות שלנו להבטיח שכאשר הצרכן מגיע לסופר, במיוחד בשעת חירום, הוא ימצא שם את מוצרי המזון שהוא ובני משפחתו אוהבים ורגילים לצרוך גם בימי שגרה. אנחנו משתדלים להיות קשובים לרצונות ולצרכים של הצרכנים שלנו, אנחנו מכירים ומבינים את הצרכן. לכן, למשל, בזמן המלחמה התאמנו את הפרסום שלנו כך שיהיה הרבה יותר אמפתי וקשוב למצב הרוח הלאומי. בנינו קמפיינים מותאמים, ויתרנו על קמפיינים ופרסומים בהתאם לחדשות לפי הצורך והרגישות".
קפה ישראלי
"כשהייתי מנכ"ל חטיבת הקפה התחלנו לקבל פניות מצרכנים בנוגע לשם של 'קפה טורקי'. ביקשו שנחליף את השם בגלל האופן שבו טורקיה התייחסה לישראל במלחמה", הוא נזכר. "היו גם פניות לשנות את צבע האריזה מאדום־שחור לכחול־לבן. הרגשנו דרך המילים את הכאב, את הפגיעות. אלה צרכנים שמחוברים למותג הזה שנים רבות, זה הטעם האהוב והמוכר, אבל השם 'קפה טורקי' קשה להם עכשיו. הבנו שיש פה אירוע לא פשוט. מצד אחד יש לנו אחריות ורצון להיות קשובים ואמפתיים לצרכנים שלך, אבל מצד שני יש לנו גם את האחריות העסקית למותג שקיים כבר 60 שנה וקשה לשנות אותו כל כך מהר. התלבטנו מה לעשות. בסוף בחרנו להוציא מהדורה מוגבלת של אריזות הקפה לכמה חודשים ובמקום השם 'קפה טורקי' הוספנו משפטים לעידוד המוראל הלאומי כמו 'אין לנו ארץ אחרת', 'דור הניצחון', 'חזקים ביחד' ו'עם ישראל חי'. הוספנו גם דגל ישראל קטן. שמרנו על הדי־אן־איי המותגי וצבעי המותג ולצד זה נתנו מענה לסנטימנט הציבורי, והצרכנים העריכו את זה".
בשטראוס ביקשו לתעל את הכוח השיווקי לטובת תמיכה בקהילות שנפגעו במלחמה ולמי שנזקקו סיוע. לאופר מספר על ליין מיוחד של קפסולות קפה עם תמונות ותיאור של בתי קפה שנפגעו במלחמה על גבי האריזות כדי לתמוך בשיקומם. "בנוסף להגברת המודעות לעסקים, תרמנו חלק מההכנסות של המוצרים לטובת שיקום בתי הקפה".
המשמעות של להיות מותג ישראלי בשעת משבר היא להבין את גודל האחריות ואת שותפות הגורל עם הקהילה במובן העמוק ביותר שלה, למלא תפקיד ולקחת חלק במאמצי הסיוע הלאומי. "ההתגייסות שלנו בשטראוס, לצד לא מעט מותגים ישראליים נוספים שהתגייסו, הדגישה את המחויבות, הקשר ומרקם היחסים ההדוק בין המותגים הישראליים ובין כל שכבות החברה והעם בישראל. מחויבות שממשיכה להתקיים ומעמיקה ככל שעובר הזמן. פעלנו במגוון מישורים. השקענו המון בתרומת מוצרים ומצרכים למפונים, לכוחות הביטחון, לחקלאים, לפצועי צה"ל, לצוותי הרפואה וההצלה, למשפחות המילואמניקים ועוד פעילויות ככל שזיהינו צורך".
השתתפתם ביוזמות הנצחה על חלק מהמוצרים. זאת הייתה היוזמה של המשפחות או שלכם?
"זה אחד המהלכים שאני הכי גאה לשתף בו, וזה מרגש אותי בכל פעם מחדש. כשבועיים אחרי 7 באוקטובר פנתה אלינו בת של משפחה שכולה וביקשה שננציח את אחיה שנהרג במלחמה על גבי מוצר שלנו שהוא היה מחובר אליו באופן מיוחד, ואמרה שזה ממש ירגש אותם אם ננציח אותו על גבי המוצר. לאחר שבוע הגיעה אלינו עוד פנייה של משפחה שכולה שביקשה שננציח את יקירם על מוצר אחר, ואחרי כמה ימים הגיעה עוד בקשה. זה מעולם לא קרה לפני המלחמה הזאת. לא היו לנו הכלים לדעת איך להתמודד עם בקשות כאלה, לקח לנו כמה ימים כדי להבין מה אנחנו עושים ואיך. זה מורכב כי לחברה תעשייתית כמונו עם קווי ייצור של אלפי מוצרים בשעה, לא כל כך פשוט מבחינה תפעולית לייצר פתאום סדרה של כמה מאות מוצרים עם אריזה אחרת. ויש כמובן עוד היבטים מורכבים במהלך כזה. אבל מהר מאוד הבנו שלהיות מותג ישראלי מוביל, בטח בעולם המזון, קל וחומר בזמן מלחמה, זה הרבה מעבר לאוכל לצרכנים שלנו. מילקי למשל זה משהו שמייצר רגש, זיכרון, אהבה וחיבור במנעד מאוד רחב של רגשות. ולכן קיבלנו החלטה מכוננת להגיד כן לכל בקשת הנצחה שהגיעה אלינו מאז".
"עד היום הנצחנו כ־200 גיבורים וגיבורות על גבי רבים מהמוצרים והמותגים שלנו", הוא מציין. "כשאני פוגש את המשפחות במפגשי ההנצחה ונותן להם את מאות המוצרים שייצרנו במיוחד בשבילם, ושומע על יקיריהם, אני מבין את עומק החיבור והתפקיד שהיה למותג בחיים שלהם. אני חושב שדבר כזה לא יכול לקרות בשום מקום אחר בעולם. רק עם מותגים ישראליים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו, מהזיכרונות שלנו, מרגעי היומיום שאנו חווים עם המשפחה והחברים, זה יכול לקרות".
ההתגייסות המלאה של שטראוס למען המטרה ניכרת בכל פינה. אלו לא רק מוצרים מונצחים ופינוקים למפונים. בתחילת המלחמה, כשהיה מחסור בעובדים, יצאו מנהלים במטה של שטראוס לנקודות מכירה כדי לסייע בשטח בסידור הסחורה. "בחוויה האישית שלי, פגשתי ודיברתי עם לא מעט קונים וצרכנים בסופרים בתקופת המלחמה. והם אמרו לי שבשבילם, כשמסביב יש תחושות של אי ודאות וערעור הקיים, יש משמעות אדירה להגיע לסופר ולפגוש כרגיל את הקוטג' שטראוס שהמשפחה שלהם אוהבת או את המילקי שהילדים שלהם מחכים שהם יביאו הביתה, את הדנונה פרו עם החלבון לאחרי האימון או את הקפה נמס עלית שהם לא יכולים בלעדיו בבוקר… יש עוד הרבה ששותים את הקפה הזה. לצרכן שלנו, המוכר והידוע הזה, והיכולת לשמר הרגלים בתוך כל הכאוס מסביב, מעניקים קצת שקט ונחמה ומחזקים את תחושת הוודאות והביטחון שלו. ועל ידי הבטחת הרציפות העסקית הזאת אנחנו מצליחים לספק גם ביטחון נפשי וגם ביטחון תזונתי".
המלחמה נגמרה, האתגרים נמשכים
אומנם המלחמה הסתיימה, אבל מאות עובדים עדיין משרתים במילואים. "זה אתגר יומיומי, קודם כול להם, למשפחות שלהם וכן גם לנו בסוף כמעסיק וכחברה עסקית", אומר לאופר. "יש לנו מחויבות עמוקה לאנשים הללו, ואנחנו עושים הכול כדי לדאוג להם ולמשפחותיהם. יש לנו תוכניות חוסן ייעודיות עבורם ואנחנו כל הזמן לומדים את הצרכים המיוחדים של האנשים האלה ומנסים לתת לזה מענה".
"פרט לכך, בימים מתוחים מבחינה ביטחונית, יש לנו לעיתים אתגרים להביא לישראל טכנאים ואנשי מקצוע מחו"ל. בזמן המלחמה זה בלט מאוד והיווה אתגר גדול לצוותים שלנו, בעיקר במפעלים. היום המצב הרבה יותר טוב, אבל כאמור, ברגע שהמתיחות הביטחונית עולה אנחנו שוב נמצאים בסיטואציה המורכבת הזאת. אני חושב שהמלחמה השפיעה על כולנו, ואנו מודעים לכך שהעובדים שלנו ומשפחותיהם עברו יותר משנתיים לא פשוטות ברמה האישית עם כל המתחים והאתגרים של המלחמה, ואנחנו כמעסיק משתדלים לתת לזה מענה ולחזק את החוסן והwell being של העובדים שלנו. זאת האחריות שלנו כלפיהם".
מחלבה צמחית
לירז סופרין נמצא כבר 20 שנה בתעשיית המזון, 10 מתוכן בשטראוס. כיום הוא סמנכ"ל השיווק של המחלבות. שוחחנו איתו על קמפוס מיכאל, שבמסגרתו הוקמה גם המחלבה הצמחית הראשונה בצפון בהשקעה אדירה של מאות מיליוני שקלים. "לשטראוס יש חזון – להזין ולטפח מחר טוב יותר. זה נר לרגלנו וזה מה שמנחה אותנו. זה גם מה שהנחה אותנו בפיתוח מגוון של תחליפי חלב וזה מה שהניע אותנו להקים את קמפוס מיכאל", אומר סופרין.
קמפוס מיכאל, על שם מיכאל שטראוס, נפתח בקיץ האחרון סמוך לאחיהוד בגליל. "אנחנו רוצים לתת מענה לכל הצרכנים בכל מדינת ישראל, כל אחד לפי מה שמתאים לו, דרך המותגים האהובים. הייעוד של קבוצת שטראוס הוא להזין ולטפח מחר טוב יותר ובכך גם לתת מענה לכולם. מחלבה צמחית מאפשרת לנו להנגיש מוצרים דומים לחלב למי שנאלץ להימנע מחלב משלל סיבות. אנחנו מבינים את השינויים והדינמיקה שקורית בשוק. זה כבר לא עניין לטבעונים בלבד. צרכנים רבים הופכים להיות מגוונים ומפחיתנים, בנוסף לכך יש סיבות בריאותיות, וכמובן גם צרכני כשרות מבקשים פתרונות לקפה שאחרי ארוחה בשרית ועוד. אנחנו רואים את כולם".
סופרין מספר כי המקום נקרא "קמפוס" בגלל שהם נמצאים כל הזמן בלמידה ושואפים להגדיל הן את ההיצע והן את אפשרויות הפיתוח. "אנחנו מחפשים כל הזמן להיות בחזית הטכנולוגיה, פורצי דרך. בקמפוס מיכאל אנחנו גם מייצרים מוצרים חלביים, ולצידם מחלבה צמחית אדירה".
כשאני שואלת על שינויים בעתיד בשוק הישראלי לירז עונה שאנחנו כבר חיים אותם. "מה שאנחנו רואים כיום אלו מגמות שילכו ויגדלו. אחוז שומרי הכשר גדל, אחוז הטבעונים והמפחיתנים הולך וגדל וכן הלאה. אנחנו רוצים להעניק שירות לכולם. לכן השקענו של 300 מיליון שקל בקמפוס מיכאל. אנחנו משתמשים בשיטות שונות, יש לנו גם את 'cow free', מוצרים המבוססים על טכנולוגיה של התססה מדייקת. זאת טכנולוגיה מיוחדת שבה מייצרים את החלבון שבחלב, BLG, חלבון של חלב בקר, וממנו מפיקים את החלב ללא חליבת פרה. אנו משתפים פעולה עם חברות סטארט אפ שמייצרות את המוצרים האלה – מתסיסות את החלבונים בלי הפרה. החלב פרווה, יש לנו גם גבינת סימפוניה פרווה. במקביל, עולם החלב הרגיל גם הוא ממשיך לגדול כי כולם מכירים את סגולות החלב. כך ששטראוס ממשיכה להתפתח בכל הכיוונים".
סופרין מסביר כי להצליח ליצור מוצרים ומותגים מחומרי גלם חדשים עם טעמים מוכרים זה אתגר עצום. "אנחנו ממשיכים לפתח מוצרים חדשים ולהיענות לאתגרי התקופה. החזון שלנו הוא לתת מענה לכולם. למשל לייצר מילקי בכל צורה אפשרית, חלבי ושאינו חלבי". בשטראוס שמים דגש על כל צורכי הצרכן. לא רק על ייצור מוצרים פרווה אלא גם על תועלות בריאותיות. "יש לנו צוות תזונאיות שמלוות כל פיתוח שלנו. אנחנו שמים דגש משמעותי גם על הפן הבריאותי".
המחויבות של עובדי ועובדות המפעלים של שטראוס ריגשה את סופרין. "המחוייבות שלהם הייתה מדהימה. הם המשיכו להגיע מדי יום ונשארו מעבר לשעות העבודה בשעת חירום. אנחנו הכנו אמצעי לינה למקרה חירום, אך בסוף למזלנו לא היה מקרה שבו עובדים היו צריכים לישון במפעל. הצלחנו לשמור על רציפות של ייצור למרות המורכבות. ניסינו לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים בתוך תקופה כל כך קשה".
אבי לאופר מוסיף: "כמותג ישראלי אנחנו מבינים שיש לנו אחריות גם בהקשר של מאמצי התקומה והשיקום של מדינת ישראל. אנחנו משקיעים המון בתעשייה הישראלית. כמעט כל המפעלים שלנו נמצאים בפריפריה. בשנה שעברה הקמנו בהשקעה של מאות מיליוני שקלים מחלבה צמחית לצד המחלבה המסורתית באחיהוד. זה מקדם תעסוקה, מחזק קהילה, זאת האחריות שלנו כמותג ישראלי מוביל. יש לנו מחויבות יתרה לצפון, כמותג שקם בגליל לפני 90 שנה. כשתושבי הצפון חזרו לבתיהם בתום המלחמה חילקנו להם אלפי צידניות עמוסות בכל טוב, פינוק של חזרה הביתה. גם לפני חודש השקנו תוכנית שעוזרת לשקם עסקים קטנים בתחום המזון והקולינריה בצפון יחד עם קרן רוטשילד ותומכים נוספים".
"בישראל אנחנו רואים עוד המון הזדמנויות צמיחה. בעיקר מקדמים חדשנות. פועלים כל הזמן לקדם חדשנות טכנולוגית בהרבה מאוד קטגוריות. מוצרים חדשים שיביאו ערך לצרכן", הוא מעדכן. "אנחנו כל הזמן מסתכלים קדימה, נותנים מענה לביקושים של הצרכנים כמו למשל דרישות לחלב צמחי, וגם מקדמים כל הזמן רעיונות חדשים. אנחנו פועלים גם למען צליאקים, כל הזמן מפתחים מענה למוצרים חלופיים שמסייעים למי שזקוק לכך. בחטיבת המלוחים שלנו פיתחנו אריזות שמאפשרות פתיחה מהירה לטובת אנשים עם מוגבלות. יש לנו אחריות כלפי הצרכן הישראלי. אנחנו החברה הגדולה היחידה שנותרה בבעלות ישראלית, לכן האחריות שלנו לקהל הישראלי נמצאת כל הזמן בבסיס העבודה שלנו. בארץ יש צורך בחלב צמחי יותר ממקומות אחרים בעולם כי זה לא רק לטבעונים, אלא גם לשומרי כשרות שמעוניינים לשתות קפה או לאכול קינוח טוב אחרי ארוחה בשרית. לצד זה יש לנו פעילות גם בברזיל, סין ומזרח אירופה. אנחנו פועלים בארץ ובעולם עם גאווה ישראלית".