דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
תוכן שיווקי

עשור למתווה הגז

חגיגה של הישגים – ומבט מפוכח קדימה

אמיר פוסטר. צילום: איגוד הגז הארצי
אמיר פוסטר. צילום: איגוד הגז הארצי

עשור חלף מאז קיבלה ממשלת ישראל את אחת ההחלטות הכלכליות־אסטרטגיות החשובות בתולדותיה: אישור מתווה הגז הטבעי. החלטה שנולדה בתוך ויכוח ציבורי סוער, תחת סימני שאלה כבדי משקל וחששות אמיתיים – והפכה, במבחן התוצאה, לאחד המהלכים האסטרטגיים העמוקים ביותר שנעשו כאן בעשורים האחרונים.
בחלוף עשר שנים, ניתן לסכם את יישום המתווה על בסיס התוצאות והנתונים שהתקבלו בפועל, ולומר בצורה ברורה: יישום מתווה הגז אף עלה על התחזיות האופטימיות ביותר.

העשור האחרון שינה מן היסוד את מצבה האנרגטי של ישראל. ממדינה תלויה ביבוא דלקים יקרים ומזהמים, הפכה ישראל לבעלת מערכת הפקה גז טבעי רחבה, מבוזרת ועמידה – מהמתקדמות בעולם. שלושה מאגרי גז פעילים, תשתיות הולכה יתירות ויכולת גיבוי מוכחת יצרו רמת ביטחון אנרגטי שלא הכרנו בעבר. יתרון זה עמד למבחן גם בשעות החירום של השנים האחרונות, והוכיח את עצמו פעם אחר פעם.

אחד ההישגים הבולטים ביותר של מתווה הגז – לו השפעה דרמטית על כלכלת המדינה – הוא המחיר. בניגוד לחששות שהושמעו בעבר, מחירי הגז הטבעי בישראל לא רק שלא עלו, אלא ירדו באופן משמעותי. מאז אישור המתווה נרשמה ירידה של כ־19% במחירי הגז הטבעי המקומיים, בזמן שבעולם, במדינות הנשענות כמו ישראל על הפקת גז טבעי מקומית – נרשמו עליות חדות של למעלה מ 60% בממוצע. התוצאה הישירה: מחירי החשמל בישראל ירדו בכ־16%  בעוד באירופה הם עלו  ב- 25%, כך שמחירי החשמל כיום בישראל נמוכים בכ־50% מהממוצע באירופה.

זהו פער דרמטי, שאינו מקרי. מתווה הגז הטבעי שאפשר רגולטורית את פיתוח מאגר לוויתן ומאגר כריש, לצד היתרי היצוא שניתנו, יצרו את הוודאות הכלכלית והיקפי השוק שנדרשו בעבור ההשקעות רחבות־ההיקף בפיתוח המאגרים, בהרחבת תשתיות ובהגדלת היתירות. במילים פשוטות: היצוא הוא שאִפשר להקים תשתיות גדולות מצרכי המשק המקומי – והתשתיות הללו הן שמבטיחות אספקה אמינה ומחירים נמוכים לצרכן הישראלי.

אולי יעניין אתכם

לצד המחיר, סוגיית עתודות הגז הטבעי עמדה גם היא בלב הדיון הציבורי. גם כאן, התוצאות הפתיעו  את האופטימיסטים ביותר. חרף עלייה חדה בצריכה ובהפקה וחצי עשור של יצוא משמעותי, עתודות הגז של ישראל לא קטנו – אלא גדלו. מאז החלה מהפכת הגז הטבעי נרשם גידול של כ־40% בעתודות הגז הטבעי הישראליות, והן עומדות כיום על כ־1,044 BCM. על פי תחזית BDO, פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה במדינה – גם בהנחה של מימוש מלא של הסכמי היצוא הקיימים, עתודות הגז צפויות להספיק לצרכי המשק המקומי לפחות עד שנת 2062, ואף מעבר לכך.

המשמעות ברורה: הגז בישראל לא ״נגמר״. להפך. יש די גז לעשורים קדימה, גם עם המשך ייצוא, וגם עם הרחבת ההפקה. יתרה מכך – הפוטנציאל הגיאולוגי טרם מוצה, והעניין שמגלות חברות אנרגיה בינלאומיות במים הכלכליים של ישראל מעיד על כך שהסיפור רחוק מסיום.

לכל אלה מצטרפת תרומה כלכלית רחבה ומשמעותית: חיסכון מצטבר של מאות מיליארדי שקלים בעלויות אנרגיה למשק, הכנסות מדינה הולכות וגדלות מתמלוגים, היטלים ומיסים, והפחתה דרמטית בזיהום האוויר ובפליטות גזי חממה. כבר כיום עומד קצב הכנסות המדינה ממשק הגז הטבעי על כחצי מיליארד ש"ח בחודש, קצב שצפוי לעלות בתוך שנים ספורות לכמיליארד ש"ח בחודש. בהמשך העשור הבא, בין היתר בזכות הרחבת היקפי ההפקה והיצוא, עשויות הכנסות המדינה להגיע להיקף של עד כשני מיליארד ש"ח בחודש. במקביל לתרומה התקציבית הישירה, הגז הטבעי התבסס כגורם, כמעט יחיד, לו השפעה ממתנת ליוקר המחיה בישראל. בעוד שמאז מתווה הגז עלו מדדי מחירים רבים בישראל כגון: דיור, חינוך, פירות וירקות, תחבורה ושירותים רפואיים בעשרות אחוזים- מחירו השקלי של הגז הטבעי ירד בעשרות אחוזים.

במבט לאחור, מתווה הגז הוא סיפור של רגולציה אחראית, יוזמה תעשייתית והשקעות פרטיות שפעלו יחד. במבט קדימה, הדרך ברורה לא פחות: להמשיך לפתח מאגרים, להרחיב תשתיות הפקה ויצוא, ולשמור על איזון מושכל שמבטיח אספקה ארוכת־טווח לשוק המקומי. אם נשכיל לעשות זאת, העשור המוצלח מאז מתווה הגז הטבעי יהפוך לבסיס יציב להצלחת משק הגז הטבעי הישראלי בעשורים הבאים – לטובת הכלכלה, הציבור והביטחון של מדינת ישראל.

אמיר פוסטר מנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל

 

מה לקרוא עכשיו