אם חשבתם שהחדשות המזעזעות ביותר בנוגע למעבר רפיח קשורות בעובדה שהפקידים שם מחתימים דרכונים בחותמת ערבית שעליה כתוב "מדינת פלשתין", זה עוד כלום. העובדה שבמשך שנה התשובות בנושא הזה מוסתרות מחברי הקבינט המדיני־ביטחוני, למרות בקשות חוזרות ונשנות לקבל מידע בעניין, היא הדבר המזעזע האמיתי בסיפור הזה.
למעשה מחודש ינואר בשנה שעברה, לאחר שנחתמה עסקת החטופים השנייה, פנו שרים בקבינט לאנשי מערכת הביטחון האזרחית והצבאית וביקשו תשובות לגבי מעבר רפיח. המעבר כזכור נפתח מחדש באותם ימים כחלק מסעיפי העסקה. לדוגמה, השר זאב אלקין שאל אז האם האנשים שמפעילים את המעבר הם אנשי הרשות הפלשתינית, והאם הם מקבלים ממנה משכורת. השרה אורית סטרוק שאלה לגבי החותמת שבה מחתימים את הדרכונים של היוצאים והנכנסים. נדגיש שוב, לא מדובר על פתיחת מעבר רפיח מהשבועות האחרונים, כחלק מהכניסה לשלב השני בתוכנית טראמפ, אלא עוד כשהיינו בעיצומה של הלחימה ועם עשרות חטופים שעדיין הוחזקו בעזה, לפני יותר משנה.
במשך שנה שלמה לא התקבלו תשובות לאותן שאלות. ולא משנה באיזו דרך הועברו השאלות לגורמי המקצוע. בהתחלה הן נשאלו באופן בגלוי בישיבות הקבינט. כשלא ניתן מענה, השאלות הועברו באמצעות מנגנון השאילתות שמוקנה לשרים. כשגם זה לא עזר, התבקש מזכיר הממשלה יוסי פוקס על ידי השרה סטרוק לדרוש בעצמו תשובות, אך גם הוא לא הצליח לחזור עם בשורה. לאחר מכן נשאל סגן ראש המטה לביטחון לאומי אם באמצעותו יש אפשרות להבקיע את הדרך, אך גם זה לא הסתייע. כששום דבר לא עזר, פנו השרה סטרוק ושרים נוספים באחת מישיבות הקבינט למתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן, וביקשו תשובות. המתפ"ש, הגוף שאחראי בין היתר על הכנסה ובידוק של הסחורות לעזה ונמצא בקשר עם הגורמים הבין־לאומיים שפועלים ברצועה – מי אם לא הוא מתאים לענות תשובות לשאלות שבתחום אחריותו המובהק. ובכן, גם כאן העלו השרים חרס. עליאן לא בא (עם תשובות) וגם לא צלצל.
המנוף בידיים של ביבי
אולי יעניין אתכם
עוד בפוליטיקה
12 יום לבחירות: מה יקרה בעשר ודקה?
עוד בפוליטיקה
"עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"
עוד בפוליטיקה
ראשי המפלגות חייבים להסכים איך לא מסכימים
עוד בפוליטיקה
שישה בעקבות אחד: למה כל הפוליטיקאים רוצים את תיק הביטחון?
עוד בפוליטיקה
"למישהו יש ספק שאנחנו נהיה הכבש בסולחה של ביבי עם השמאל?"
עוד בפוליטיקה
לא זז: וינטר עומד יציב מאחורי חדאד, וגם מאחורי ההחלטה לרוץ עד הסוף
לפני כמה שבועות, באחת מישיבות הקבינט האחרונות שעוד לקח בהן חלק (לפני סיום תפקידו), נשאל האלוף עליאן שוב בעניין הזה, והפעם בחרה השרה סטרוק שלא להצניע יותר את הביקורת. "שנה שלמה אתם לא מביאים תשובה על הדבר הזה, וזה לא יכול להיות", נזפה בו. בישיבת הקבינט שנערכה לפני שבועיים, שבה כבר נכח המתפ"ש החדש האלוף יורם הלוי, פנתה שוב השרה סטרוק וביקשה לדעת האם זה נכון שעל החותמת שבה מחתימים אנשי הרשות הפלשתינית במעבר רפיח כתוב "מדינת פלשתין", שהרי דבר כזה אסור שיקרה. לדברים האלה מיהר להשיב ראש הממשלה שמדינת ישראל כבר דרשה את שינוי הסמל כדי שלא יהיה כמו סמלה של הרשות הפלשתינית. "אדוני ראש הממשלה", פנתה אליו סטרוק, "אני לא שואלת על נושא הוועדה הטכנוקרטית, שזה נושא חשוב בפני עצמו. אלא על מעבר רפיח ועל החותמת שמחתימים בה את הדרכונים. כבר שנה אני מבקשת תשובה ולא מקבלת".
השר אלקין ראה את הקשב של ראש הממשלה לעניין ושאל גם הוא, שוב, מי הוא הגורם שמשלם את משכורות עובדי המעבר, שאלה שגם עליה לא ניתנת תשובה לאורך זמן. "כבר שנה שלמה רסאן (עליאן, המתפ"ש הקודם, ז"ק) מסתיר מאיתנו את המידע הזה", הוציאו את התסכול שהלך ונצבר אצלם במשך חודשים ארוכים. הזכרנו שבישיבה כבר נכח המתפ"ש החדש. האלוף עליאן לא היה בחדר כדי להשיב לדברים. "למה להגיד על קצין בצה"ל שהוא הסתיר", התרעמו כמה מהשרים. "זה שלא קיבלת תשובה לא אומר שמסתירים ממך", נשמעה תגובה נוספת. בשלב הזה התערב בוויכוח יושב ראש מפלגתה של סטרוק, שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "כן, צריך לשים את הדברים על השולחן", גיבה את חברת סיעתו. "רסאן הסתיר את המידע הזה. בואו נדבר על זה. זה לא תקין שקצין בכיר בצה"ל מסתיר מידע מחברי קבינט, בטח כשהם שואלים פעם ועוד פעם". צריך גם להוסיף ביושר שעצם העובדה שבמשך שנה שלמה שני שרי קבינט דורשים תשובות מהצבא ומגורמים אחרים, ומתעלמים מהם, והדבר הזה מקומם רק קומץ שרים, בעוד השאר חיים עם זה בשלום, היא דבר מטריד בפני עצמו.
ואכן כפי שכבר פורסם, בישיבת הקבינט לאחר מכן, שנערכה בשבוע שעבר, ראש השב"כ דוד זיני חזר הפעם עם תשובה ועדכן שאכן במעבר רפיח מחתימים את הדרכונים בחותמת שעליה כתוב "מדינת פלשתין". "המנוף בידיים שלך", פנתה השרה סטרוק גם בישיבה הזאת לנתניהו, "כי אתה יכול למנוע את כניסת הוועדה הטכנוקרטית לעזה עד שהדבר הזה יטופל". ראש הממשלה, לפחות על פי התרשמות השרים, נראה כמי שדווקא מקבל את הדברים. נאמר זאת כך, אם ממשלת ישראל תאפשר לוועדה שמנהלת את רצועת עזה להיכנס פנימה ולהתחיל באופן רשמי את פעילותה, ללא סילוק סימני המדינה הפלשתינית הפיקטיבית שהם מנסים בכוח להנחיל כאן, ראש הממשלה והשרים לא יוכלו יותר להתחבא ולהגיד שלא ידעו או שאיש לא עדכן אותם. הכול נמצא על השולחן. מעכשיו זה שלהם לגמרי.
מה עושים עם צינור הטרור?
והנה עוד דבר שאי אפשר יותר לברוח מלנקוט כלפיו צעדים חריפים – ההסכמה הישראלית להמשיך ולאפשר את תפקודו תומך הטרור של הבנק הערבי המרכזי ביהודה ושומרון ובעזה, בנק פלשתין (BANK OF PALESTINE). מילת הקדמה קצרה בהקשר הזה. בשנת 2018 נחקק בארצות הברית חוק טיילור פורס, שאומר בפשטות שאסור לעשות עסקים ולשתף פעולה עם בנקים פלשתיניים שתחת ידיהם עוברים כספי טרור. מי שיעבור על האיסור הזה, יהיה לו עסק עם האמריקנים והוא יחטוף סנקציות שאין סיכוי שישרוד אותן. ההקשר הישראלי הוא החשש של הבנקים בישראל שעובדים מול הבנקים הפלשתיניים לגלות יום אחד שבגלל שיתוף הפעולה שלהם עם בנקים פלשתיניים, גם הם עשויים להרגיש את נחת זרועה של המערכת הפיננסית האמריקנית. ומכיוון שמדינת ישראל כן רוצה שהבנקים שלה ימשיכו לעבוד מול הבנקים הפלשתיניים, מתוך אותו פחד קמאי שללא זה הרשות הפלשתינית תקרוס, היא מעניקה התחייבות לבנקים בישראל שאם הם יסתבכו בעתיד מול ארצות הברית, אז מדינת ישראל תערוב להם. בקדנציה הנוכחית הוקם במשרד האוצר מטה שנועד לעקוב אחרי פעילות הבנקים הפלשתיניים כדי לבדוק ולוודא שלא עוברים בהם כספי טרור. לפני שבועיים הוצג לחברי הקבינט על ידי אותו מטה שבבנק פלשתין נוהלו 1,700 חשבונות פעילים של מחבלים מעזה ומיהודה ושומרון. במשרד האוצר שלחו לבנק מכתב התראה שאומר שאנחנו יודעים על החשבונות הללו ודרשו לסגור אותם. והבנק אכן סגר את חשבונות הטרור.
אלא שבהמשך אותרו עוד 3,400 חשבונות שמעבירים כסף למחבלים משוחררים, וגם אותם ביקשו במשרד האוצר שהבנק יסגור. גם הפעם התקבל מכתב תשובה מהבנק, שלא סתר את הטענות נגדו, אבל גם לא ממש התייחס לגופו של עניין. במשרד האוצר הסבירו בקבינט שגורמים בבנק פלשתין קיבלו הוראה מבכירים ברשות הפלשתינית להמשיך את התשלומים שמתבצעים באותם חשבונות ולא לסגור אותם. המידע הועבר במקביל גם לאמריקנים כדי שיבינו עם מי יש להם עסק. בצד האמריקני לא ממש יודעים מה לעשות. מצד אחד, אם ייאסר על בנקים בישראל לעשות עסקים עם הבנק המרכזי הפלשתיני, הרשות צפויה לקרוס, כך לפחות סוברים האמריקנים. מצד שני, חוק טיילור פורס הוא שלהם והוא נועד להתמודד בדיוק עם כספי טרור מהסוג הזה. ולא רק זה, אפילו הוכח בפניהם שאותו בנק יודע לסגור חשבונות טרור כשהוא רוצה, ופה הוא לא סוגר בגלל הוראה מהרשות הפלשתינית. "אנחנו ממש מתקרבים לקיר עם הדבר הזה", הודה ראש הממשלה נתניהו באותו דיון קבינט. "זה חמור מאוד, וזה רק הולך ומתדרדר. צריך לשקול מה עושים". אגב, בנק פלשתין נוסד בעזה. בהמשך המטה המרכזי עבר לרמאללה, אך שירותי הבנקאות ממשיכים להינתן גם בעזה. ולכן לא ברורה תהייתו של ראש הממשלה לגבי הצורך לשקול מה נדרש לעשות. זה לא היה הוא שפעם אמר לגויים מעל בימת האו"ם, בווריאציה כזו או אחרת, שאם זה נראה כמו טרור, הולך כמו טרור ומגעגע כמו טרור, אז זה טרור?
הכותב הוא פרשן ומגיש בכאן רשת ב' ובכאן 11 ומורה דרך
לתגובות:
