סיכול פיגוע הירי בכרמיאל: הטרור בקרב ערביי ישראל מזנק

בפעילות משותפת של שב"כ ויחידת היל"פ במחוז צפון, נעצרו לחקירה ארבעה ערבים ישראלים תושבי הגליל בחשד לקידום פעילות ביטחונית חמורה. המעורבים הם אחמד סרחאן בן ה-19, מוחמד חליל בן ה-18 ושני קטינים נוספים. מחקירתם עלה כי הארבעה קשרו קשר לביצע פיגוע ירי בעיר כרמיאל נגד חיילים, ואף החלו בהכנות מעשיות שכללו אימונים והדרכות למימוש התוכנית. הבוקר הוגשו נגדם כתבי אישום על ידי פרקליטות מחוז חיפה בגין עבירות ביטחוניות חמורות.

האירוע בכרמיאל משקף את נתוני השב"כ והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), המצביעים על עלייה משמעותית במעורבות ערביי ישראל בטרור ובריגול בשנים 2024–2025. בתחום הריגול זוהתה מגמה בולטת של גיוס אזרחים על ידי המודיעין האיראני, כאשר בשנת 2025 לבדה נחשפו 25 פרשיות ריגול – זינוק של כ-400% לעומת השנה הקודמת. זאת בהשוואה לשנים שקדמו למלחמה, אז התמקדה הפעילות בעיקר בניסיונות גיוס ראשוניים ברשתות החברתיות

לצד הריגול, חלה עלייה ניכרת גם בהתארגנויות טרור מקומיות. בשנת 2024 בלבד נחשפו וסוכלו 20 חוליות טרור מקרב ערביי ישראל, נתון הגבוה משמעותית מהממוצע בשנים שקדמו למלחמה. מתוך הפיגועים שבוצעו בתוך הקו הירוק באותה שנה, 14 היו פיגועים משמעותיים של ירי, דקירה ומטענים. בסך הכל סיכל השב"כ בשנת 2024 כ-1,040 פיגועים בכלל הגזרות, חלקם הגדול תוכנן על ידי תשתיות בתוך ישראל.

גורמי הביטחון מזהים גם שינוי באופי הפעילות ובהרכב המעורבים. קיימת מגמת הקצנה בקרב קטינים המזדהים עם ארגוני ג'יהאד עולמי כמו דאעש, תופעה שהתעוררה מחדש בתקופת המלחמה לאחר שהייתה בשפל בשנים קודמות. בנוסף, חלה עלייה בניסיונות לבצע פיגועים "איכותיים" יותר, כאשר חלק ניכר מהחוליות שסוכלו תכננו שימוש במכוניות תופת ובמטעני חבלה. שב"כ ומשטרת ישראל הבהירו כי ימשיכו לפעול בנחישות נגד כל מעורבות של אזרחים ישראלים בפעילות המסכנת את ביטחון המדינה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

העלייה במעורבותם של חלקים מהחברה הערבית בטרור ובריגול, כפי שבאה לידי ביטוי בפרשיית החוליה בכרמיאל, אינה מקרית. מומחי שב"כ לצד חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסבירים כי מדובר בשילוב נסיבות מורכב המשלב "מנועי בעירה" חיצוניים יחד עם תהליכים חברתיים פנימיים שהחריפו מאז פרוץ המלחמה.

אחד הגורמים המרכזיים לשינוי המגמה הוא שינוי האסטרטגיה של המודיעין האיראני. בשנתיים האחרונות עברה איראן לשיטה של "גיוס המוני" של אזרחים ישראלים, תוך ניצול ציני של מצוקות כלכליות. סוכנים איראנים פונים לאזרחים דרך הרשתות החברתיות ומציעים סכומי כסף גבוהים עבור משימות שמתחילות כ"תמימות", כמו צילום אתרים או ביצוע משלוחים, אך הופכות במהרה לאיסוף מודיעין וניסיונות פיגוע. מאז ה-7 באוקטובר, איראן רואה בערביי ישראל פוטנציאל ליצירת "חזית פנימית" שתערער את החוסן הלאומי הישראלי בזמן מלחמה רב-זירתית.

לצד המאמץ האיראני, המלחמה המתמשכת יצרה "סיר לחץ" אידיאולוגי בקרב צעירים. התמונות הקשות המופצות מעזה ברשתות החברתיות ללא פילטר, מייצרות תהליכי הקצנה מהירים. צעירים רבים חשים צורך גובר "לסייע לאחיהם" או לנקום, מה שדוחף אותם לעבור מרדיקליזציה רעיונית לפעילות ביטחונית מעשית נגד כוחות הביטחון.

גורם משמעותי נוסף הוא כוחם של האלגוריתמים ברשתות כמו טיקטוק וטלגרם. צעירים חשופים לתוכן קיצוני המייצר עבורם "חדרי תהודה" של תעמולת חמאס או דאעש. תהליך זה מוביל ל"רדיקליזציה עצמית" – מצב שבו צעיר מחליט לבצע מעשה טרור או להצטרף לחוליה מקומית כתוצאה מחשיפה לתכנים ברשת, לעיתים אף מבלי שהיה בקשר פיזי מוקדם עם תשתית טרור ממוסדת.

למעשה, המציאות הביטחונית החדשה היא תולדה של מפגש מסוכן בין הזדמנות למוטיבציה. הנשק הזמין והכסף האיראני הזורם פוגשים דור צעיר שחשוף להסתה דתית ולאומית חסרת תקדים, שילוב שהופך את המאבק של כוחות הביטחון למורכב ומאתגר מתמיד.