לאחר שני דיונים בנושא שנערכו בוועדת חינוך, נערך אתמול דיון נוסף בוועדת חוץ וביטחון בנושא מסמך 'רוח צה"ל' שניסח פרופ' אסא כשר – הרלוונטיות של המסמך ותפקידו בקונספציה שקדמה לטבח שמחת תורה תשפ"ד. בדיון נכחו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, קצין חינוך ראשי תא"ל סמואל בומנדיל ונציגי הארגונים תורת המדינה ומרכז יכין.
יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט פתח את הדיון ואמר: "בעשורים האחרונים קצת התבלבלנו ושכחנו את העיקר. כשאנחנו מדברים על רוח צה"ל, יש דבר אחד שאסור לנו לשכוח: ניצחון הוא ערך עליון, בוודאי במזרח התיכון". בנוסף הוא הזכיר את עמדתו של פרופ' אסא כשר, מנסח מסמך 'רוח צה"ל' שטען כי "ניצחון מוחלט" הוא יעד בעייתי, והוסיף: "היו כאלה שבזמן המלחמה, מסיבות פוליטיות או אידיאולוגיות, הרימו גבה למשמע הביטוי "ניצחון מוחלט". אני חושב שבמזרח התיכון, ללא ניצחון ברור, אתה מבטיח את הסבב הבא" וכן ציטט את דבריו של דוד המלך: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" כהנחיה מוסרית-ערכית שיש ללכת לאורה.
במהלך הדיון התפתח ויכוח קולני בין ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית לח"כ מירב בן ארי מיש עתיד. סוכות הביא ציטוט של קצין שריון שהתראיין לתוכנית 'עובדה' ואמר את הדברים הבאים: "הטנק שלנו לא ביצע ירי, היינו אז 'מוסריים'. ראינו אזרחים מבחינתנו, עוד לא הבנו שכל מי שנכנס הוא בעצם מחבל ורק כשראינו נשקים בידיים נתנו פקודת אש". בן ארי צעקה בסיום הציטוט: "איך אתה אומר דבר כזה? בשביל מה יש נוהל פתיחה באש? אתה לא היית בצבא בכלל, לא עמדת אף פעם בדילמות מוסריות של להיכנס לבית שיש בו ילדים". סוכות ענה בתגובה כי במקום להתייחס עניינית לעדות של חייל שלחם בעוטף בזמן הטבח היא בוחרת לצעוק ולא לנהל דיון על עצם הדברים. לטענתו של סוכות, מקור הבעיה נעוץ בכך שבמסמך רוח צה"ל אין הבחנה חותכת בין ערך חיי לוחמי צה"ל לערך חיי אזרחי ולוחמי האויב, והדגש המרכזי הוא על ערך אמורפי של כבוד האדם בכלליות. "אנחנו לא רואים במסמך הזה הפרדה ברורה בין אור לחושך", הוא סיכם.
ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד טען כי האמירה שאין ברוח צה"ל חתירה לניצחון אינה נכונה והצבא צריך לתחקר את עצמו גם לאור רוח צה"ל ולא רק לפי עקרונות החתירה לניצחון במלחמה, הוא ביקש להדגיש בנוסף כי במהלך המלחמה ראינו מקרים שמחדדים את הצורך ברוח צה"ל, כמו ביזה והשחתה. נציגות המכון למחקרי ביטחון לאומי צידדו בדבריו של שטרן וטענו כי על פי סקר מטעמם שענו עליו מאות לוחמים, 81% מדווחים כי הם מזדהים במידה רבה ובמידה רבה מאוד עם מסמך רוח צה"ל ובנוסף איש מהמרואיינים לא סובר כי בעקבות רוח צה"ל הוא או אחד מחבריו היה בסיכון מיותר.
קצין החינוך הראשי, תא"ל סמואל בומנדיל אמר בדיון כי אמנם מסמך רוח צה"ל נוסח בשנות ה-90, אך רוח צה"ל קדמה לו בעשרות שנים: "רוח צה"ל היא כמו קרחון. אנחנו רואים רק את קצה המסמך, אך הוא יושב על תשתית ערכית ארוכה ועמוקה מאוד", והוסיף כי צה"ל נמצא בחשבון נפש נוקב, וכי הציפייה לפי פקודת התחקור היא שהתחקורים יעשו גם לאור רוח צה"ל.
הרב אורי שרקי שהגיע לדיון מטעם מרכז 'יכין' לקידום מדיניות המבוססת על ערכים יהודיים אמר כי אמנם רוח צה"ל הוא אינו מסמך משפטי מחייב, אך בבתי הדין הצבאיים מתייחסים אליו פעמים רבות ככזה, לכן כפי שהמסמך מתפרש היום – הוא נותן תחושת איום לחייל היוצא לקרב.
אליה מימון, מילואימניק וגיסו של רס"ן יהודה נתן כהן הי"ד שנפל בצפון הרצועה בנובמבר 23' הוזמן לדבר בוועדה מטעם ארגון "תורת המדינה", מוסד תורני-מחקרי הפועל לעיצוב המדיניות הציבורית בישראל. בדבריו ניסה מימון להצביע על כך שמסמך 'רוח צה"ל' וערכי צה"ל הם חלק אינטגרלי בקונספציה שהובילה לטבח, לכן כשמתחקרים את מחדלי הטבח, נכון גם לבחון את רוח צה"ל כמסמך ואת הרלוונטיות שלו כיום. לדבריו, תחקור הכישלון רק מתוך נקודת מבט מבצעית הוא שגוי מיסודו, כיוון שאותן הפרדיגמות שהובילו להתנהלות בשטח, הן ערכיות ולא רק מעשיות. מה שמציעים מימון ו-'תורת המדינה' זה לבחון את ערכי צה"ל ומוסר הלחימה מתוך נקודת מבט תורנית תוך בירור הרלוונטיות למציאות כיום. לאחר בירור מעמיק ומחקר של שנתיים, מבקשים ב-'תורת המדינה' להציע חלופה למסמך 'רוח צה"ל' מתוך נקודת מבט תורנית וחתירה מובהקת לניצחון כערך עליון.
