בצעד חריג וחסר תקדים, יצאו תושבים פלשתינים בשכונת דחיית אל-בריד ובאזור א-ראם למבצע "ניקוי" של גדר ההפרדה – לא כדי לפרוץ אותה, אלא כדי למנוע .מעבר של שוהים בלתי חוקיים לישראל. הסיבה: החשש מפני כניסת כוחות צה"ל לשכונותיהם והרס שגרת החיים
בימים האחרונים הופצו ברשתות החברתיות תיעודים יוצאי דופן מהצד הפלשתיני של גדר ההפרדה סמוך לירושלים. בסרטונים נראים תושבים מקומיים כשהם מפרקים, מנפצים ושוברים סולמות עץ ואלומיניום מאולתרים שנשענו על חומת הבטון. הסולמות הללו, ששימשו במשך חודשים מעין אוטוסטרדה לשב"חים בדרכם לתוך תחומי הקו הירוק, הפכו בעיני התושבים המקומיים ממקור הכנסה או סיוע – למטרד ביטחוני שמאיים על השכונה כולה.
המניע מאחורי הצעד אינו אידיאולוגיה פרו-ישראלית, אלא אינטרס הישרדותי מובהק. מאז הסלמת האירועים הביטחוניים האחרונים, צה"ל ומג"ב הגבירו משמעותית את הפעילות באזורי החיכוך סביב הגדר. "כל פעם ששב"ח מטפס על הגדר, הצבא נכנס לתוך הסמטאות שלנו עם רימוני הלם וגז," הסביר אחד התושבים בשיחה שהופצה ברשת. "הילדים לא יכולים ללכת לבית הספר, החנויות נסגרות, והבלאגן חוגג. נמאס לנו לשלם את המחיר על אלו שמחפשים לעבוד בישראל בדרכים לא חוקיות".
האירוע שהצית את המחאה המקומית התרחש ב-23 בפברואר, כאשר כוחות מג"ב זיהו ניסיון חצייה המוני. הירי שבוצע לעבר המסתננים והמרדף שהתפתח בתוך סמטאות דחיית אל-בריד הובילו לעימותים קשים. התושבים הבינו כי ככל שזרם השב"חים יתגבר, כך החיכוך עם כוחות הביטחון הישראליים יהפוך לקבוע.
בתיעודים נראים צעירים מקומיים עולים על הגגות הסמוכים לגדר, מושכים את הסולמות ומשליכים אותם ארצה תוך שהם משמיעים קריאות לעבר המסתננים שלא להגיע לאזור. בחלק מהמקרים, נרשמו עימותים פיזיים בין התושבים לבין "קבלני הסולמות" – גורמים עבריינים הגובים כסף משב"חים תמורת השימוש בציוד הטיפוס.
התופעה הזו מסמנת שינוי בגישה המקומית: אם בעבר השכונות הללו נחשבו ל"שטח אפור" שמאפשר מעבר נוח, כעת הן הופכות לשומרות סף בעל כורחן. עבור צה"ל, מדובר בהתפתחות חיובית אך מורכבת, שכן היא מעידה על אפקטיביות ההרתעה והלחץ המופעל על האוכלוסייה, אך גם על הפוטנציאל הנפיץ של כל חדירה כזו.
בעוד המערכת הביטחונית הישראלית ממשיכה במאמצי האיטום של מרחב התפר, נראה כי הגורם המשפיע ביותר בשטח הוא דווקא הלחץ הפנימי הפלשתיני. תושבי דחיית אל-בריד הבהירו בסוף השבוע האחרון כי הם מעדיפים "גדר שקטה" על פני "גדר פרוצה" שמביאה את המלחמה לפתח ביתם. נכון לעכשיו, הסולמות שבורים, והשקט היחסי באזור נשמר תחת עינם הפקוחה של המקומיים.
