מה עומד מאחורי החלטת חיזבאללה להצטרף למערכה?

במקביל לירי הטילים מאיראן לעבר ישראל לאחר חצות, הודיע חיזבאללה כי הוא מצטרף באופן רשמי למלחמה בין ארה"ב וישראל לבין איראן. ההצטרפות הרשמית מגיעה לאחר ש-24 שעות קודם לכן החל חיזבאללה לשגר רקטות וכטב"מים לעבר ישראל. מי שהיו המוקד של הירי מלבנון הם תושבי הצפון.

ההצטרפות של חיזבאללה למערכה היתה התרחיש הבסיסי אליו נערכה ישראל עוד בשלב התכנון של מבצע שאגת הארי. מאז סיום מבצע חיצי צפון במסגרת מלחמת חרבות ברזל, צה"ל המשיך לפעול בלבנון באופן אינטנסיבי על מנת לאכוף את הסכם הפסקת האש. אלא שבשבועות האחרונים, לקראת המערכה מול איראן, צה"ל הגביר את הפעילות שלו למול חיזבאללה.

במערכת הביטחון הגדירו את הפעילות מול חיזבאללה כפעילות רב מעגלית, עם שלושה מעגלי פעולה שונים. הראשון, מעגל ניטרול האיומים הסמוכים לגבול. במסגרת פעילות זאת צה"ל פועל מדי יום בכל השטח הסמוך לגבול הצפון. מדובר הן בתקיפות אוויריות, הן בתקיפות ארטלריות, והן בפעילות קרקעית ענפה בתוך שטח לבנון.

המעגל השני הוא מעגל החיסולים הממוקדים. עוד קודם למלחמה ולהצטרפות חיזבאללה ללחימה, צה"ל עמל רבות על חיסולם של בכירי הארגון. הדמויות המרכזיות שהיו על הכוונת לאורך החודשים האחרונים היו הדמויות הצבאיות בו. שורה של מפקדים בכירים חיסלה ישראל עוד בטרם נפתח מבצע שאגת הארי, במטרה להסיר איומים שצומחים בלבנון.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות שר הביטחון: "נישאר בקו הצהוב בעזה כל עוד חמאס לא יסולק"

בנושא חיזבאללה שר הביטחון: "אם חיזבאללה יצטרף לאיראן בהתקפה על ישראל הוא יוכה מכה קשה"

המעגל השלישי בו ישראל פעלה הוא השמדת כל תשתית שיש לה קשר לחיזבאללה. מדובר גם על מאגרי טילים, אבל גם על תשתיות אחרות לגמרי, כאלה שאחראיות על האמצעים הכלכליים של הארגון.

חיזבאללה מגיע חלש למערכה

במערכת הביטחון סבורים כי הפעילות האינטנסיבית סביב הארגון היא זאת שגרמה לכך שחיזבאללה התעכב מאוד עם כניסתו למערכה. נעים קאסם, מזכ"ל הארגון, איים כי חיזבאללה תתקוף את ישראל אם ארה"ב תפציץ באיראן. אך זה לא קרה במשך שתי יממות שלמות, בהן לא רק ארה"ב תקפה באיראן, אלא גם ישראל כשהאחרונה היא זאת שמובילה את התקיפות והיא זאת שמציגה את ההישגים הגדולים לאורך המערכה עד כה, ובראשם חיסולו של ח'מינאי.

גם לאחר שחיזבאללה התחיל לתקוף את ישראל, מדובר היה בתקיפות חלשות במיוחד לעומת סדרי הגודל שהארגון עצמו הרגיל אותנו אליהם לאורך המלחמה כולה. בסך הכל מדובר על מספר טילים בודדים ועשרות כטב"מים אותם שילח הארגון.

בישראל סבורים כי העובדה שאלה היקפי התקיפות של חיזבאללה מעידה כי הארגון עצמו מגיע מוחלש מאוד למערכה הזאת, ואין לו יותר מדי יכולות איתן הוא יכול לפעול נגד ישראל. לצד זאת, בצה"ל מדגישים כל הזמן כי הם לא נכנסים לשאננות. אלפי חיילי מילואים גויסו לגבול הצפון, במטרה לבלום הפתעות שחיזבאללה עלול לייצר לישראל.

הסיבה שלשמה חיזבאללה נוצר

קשה היה שלא לשים לב לחוסר ההתלהבות של ארגון הטרור להצטרף למערכה מול ישראל. הצפיה של המשטר האיראני היתה כי ברגע שבו תותקף טהרן חיזבאללה ישתמש בכל הנשק שיש לו כדי לשתק את ישראל. למעשה, זאת הסיבה שלשמה הוקם הארגון כבא לפני עשורים, ותוקצב במיליארדי דולרים ע"י משטר האייתולות.

אלא שחיזבאללה לא מיהר לתקוף את ישראל, ובהתחלה ניסה להסתפק בהצהרות ואיומים בלבד. גם הכאוס באיראן עצמה, כשלא ברור מי נותן כרגע את ההנחיות מטעם המשטר, לאור העובדה שכמעט כל הצמרת חוסלה, ונותרו בה בודדים בלבד, סייעה לחיזבאללה להתעכב עם התגובה שלו. גם כשתגובתו הגיעה, בחר הארגון שלא לתקוף את ישראל.

התגובה הראשונה של הארגון היתה דווקא הפצצת הבסיס הבריטי בקפריסין באמצעות כטב"מ. ההפצצה אמנם הצליחה, אך היא הגיעה לאחר כישלונות של איראן עצמה, ששלחה טילים בליסטיים לכיוון קפריסין שנחתו בים. בבסיס לא נרשמו נפגעים, אך המתקפה הגיעה לאחר שראש ממשלת בריטניה התעקש שלא לסייע לארה"ב במאמץ המלחמתי, ומאז הוא חוטף על כך ביקורת כבדה במדינתו.

רק לאחר התקיפה על קפריסין, החל חיזבאללה לירות לעבר ישראל, כנראה בעקבות המשך הלחצים הכבדים מטהרן. כאמור, היקף הירי לעבר ישראל היה מינורי, אך התגובה הישראלית היתה חדה.

בישראל הכינו מראש תוכניות רחבות היקף למתקפה על חיזבאללה במידה ויחליט להצטרף ללחימה. מיד לאחר הירי מלבנון, החל צה"ל בגלי תקיפות כנגד הארגון, אנשיו ונכסיו. המטרה המוצהרת עליה הכריז הרמטכ"ל היא השמדתו של הארגון באופן מוחלט.

בעקבות המתקפות, במטרה למנוע תקיפת תשתיות לבנוניות, הכריז ראש ממשלת לבנון נאווף סלאם על איסור כל פעילות של חיזבאללה בלבנון, ולמעשה הוצאתה מהחוק. אלא שבישראל לא התרגשו יתר על המידה מההכרזה של סלאם, לאור העובדה כי אין לו את היכולת לאכוף אותה.

בין המטרות: השמדת הבנק וסגנו של קאסם

התקיפות הישראליות חרגו מכל סוג של תגובה שישראל נקטה בה עד היום. התפיסה הישראלית, שהשתנתה לאחר ה-7 באוקטובר, הפסיקה לדון על מידתיות, ועברה למודל של הכרעה. במהלך היממה הראשונה של התקיפות של ישראל בלבנון, פגעה ישראל בצורה קשה במערכת הבנקאות של הארגון.

מדובר בפגיעה מהמשמעותיות ביותר שיש לחיזבאללה, ומכמה סיבות. הראשונה, דרך הבנק הזה מצליח חיזבאללה להלבין כספים רבים שמאפשרים את פעילותו. חיזבאללה שמוגדר כארגון טרור בחלקים נרחבים של העולם המערבי לא יכול לנייד כספים בצורה חופשית, והבנק שאותו הוא מנהל מסייע לו לעשות זאת.

הסיבה השניה משמעותית יותר. דרך הבנק הזה צבר חיזבאללה שליטה ותמיכה של הרחוב הלבנוני, בדגש על זה השיעי. למעשה, ללא הבנק הזה חיזבאללה לא יכול היה להוציא לפועל את המפעלים האזרחיים שלו, שבתורם העניקו לו את התמיכה הציבורית האדירה שהובילה לשליטה דה פקטו של הארגון במדינה.

בנוסף, ישראל ניסתה לחסל גם את סגנו של קאסם, וכרגע התוצאות של התקיפה עדיין לא ידועות. מי שכן חוסל ע"י ישראל הוא ראש הסיעה של חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני.