דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
מדיני

"השארת המשטר תהיה סיבוב של הסכין בגב של העם האיראני"

ד"ר תמר עילם־גינדין רצה מאולפן לאולפן תחת מטר הטילים, ומייחלת ליום שבו האיראנים ישיבו לעצמם את חירותם: "רוב העם תומך ביורש העצר"

"ראינו שלהשאיר את האויב במצב כנוע גורם לו להתעצם בסתר, וזה בסוף יופנה גם נגדנו". ד"ר תמר עילם־גינדין. צילום: נעמה שטרן
"ראינו שלהשאיר את האויב במצב כנוע גורם לו להתעצם בסתר, וזה בסוף יופנה גם נגדנו". ד"ר תמר עילם־גינדין. צילום: נעמה שטרן

ד"ר תמר עילם־גינדין (52) היא דמות מרתקת. אם משום מה לא יצא לכם עדיין להיתקל בסרטון שלה ברשת, מסבירה על התרבות וההיסטוריה האיראנית עם חיוך מידבק ופרסית שמתגלגלת על הלשון כאילו הייתה איראנית מבטן ומלידה, כדאי שתכירו עכשיו.

ד"ר עילם־גינדין היא עמיתת מחקר במכון מאיר ומרים עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה. היא מרצה כבר שנים רבות מעל במות שונות בעברית, באנגלית ובפרסית על השפה הפרסית, על התרבות וההיסטוריה של איראן בעבר ובהווה ועל זיקתה ליהדות ולהיסטוריה של עם ישראל, כולל התמחות מיוחדת בניתוח מגילת אסתר המקראית לאור ההיסטוריה והשפה הפרסית. כדי להבין עד כמה היא דמות מיוחדת הבולטת בנוף האקדמי, די לצפות בסרטונים ובראיונות שלה ברשת ולראות אישה חכמה מאוד, שמשדרת פשטות מדהימה לצד ידיעות עוד יותר מדהימות. בשנת 2006, לאחר שילדה שני ילדים משלה, היא שימשה פונדקאית בעבור אישה חולת כליות שהרופאים אסרו עליה להרות בעצמה, וגם על הסיפור הזה היא מדברת בהרצאותיה. ד"ר עילם־גינדין היא אם לשלושה ילדים ומתגוררת עם משפחתה בכפר סבא.

את ד"ר עילם־גינדין היה מורכב להשיג בימים טרופים אלה. מאז פרוץ מלחמת 'שאגת הארי' בבוקר השבת שעברה, בשל היותה בלשנית ומומחית לתרבות, להיסטוריה ולשפה של העם האיראני, היא מרואיינת מבוקשת ביותר באולפנים בישראל ואף מחוצה לה, ומתרוצצת מאולפן לאולפן תחת מטחי הטילים. בכל זאת הצלחתי לתפוס אותה לשיחה קצרה ולשאול אותה על המצב באיראן, מהשתלשלות האירועים עד כה ועד מה שצפוי בעתיד הקרוב והרחוק. כל זה בזכות העובדה שהיא נחמדה מאוד, מאירת פנים וככל הנראה אוהבת את העבודה שלה ומחוברת אליה מאוד, בלי קשר לזה שדבר ראשון התחנפתי ואמרתי לה שאני מעריצה גדולה כמובן.

מחכים בבית לקריאה

אולי יעניין אתכם

מה ההבדל בין המחאות כיום לבין המחאות שהיו בעבר, מבחינת ההיתכנות להפלת המשטר ולהחלפת שלטון?

"ההבדל בין מהפכת 'האריה והשמש' (ההפגנות הגדולות של דצמבר-ינואר) לגלי מחאות קודמים הוא שבכל המחאות הקודמות צעקו המפגינים מה הם לא רוצים, אבל לא נאמר במפורש שום דבר על חלופה שלטונית", אומרת עילם־גינדין, "הקריאות שנשמעו בעיקר הן 'מוות לדיקטטור', 'רפורמיסט, שמרן, הסיפור שלכם נגמר' ועוד סיסמאות נגד הרפובליקה האסלאמית ונגד עצם קיומה, אך לא היה ברור מה האלטרנטיבה מבחינתם. לעומת זאת, שתי הסיסמאות העיקריות של המחאות הנוכחיות היו 'יחי המלך' ו־'זה הקרב האחרון, פהלווי חוזר'. כרגע די ברור מי המנהיג שהם רוצים כשלטון אלטרנטיבי. את הסיסמאות האלה קוראים בכל ההפגנות כיום, גם בקרב המיעוטים האתניים שנחשבים יחסית לבדלניים.

"בנוסף לכך, הם גם צועקים סיסמאות של אחדות, מה שמוכיח שהבדלנים בקרב אותם מיעוטים הם לא הרוב. אומנם בנו של השאה הגולה, יורש העצר רזא פהלווי יושב מחוץ למדינה, אבל קריאתו בתחילת ינואר – 'ביום חמישי בשמונה בערב כולם ברחובות', היא שהוציאה את עיקר המפגינים לרחובות. בעקבותיה ההפגנות הפכו מהפגנות של עשרות אלפים, אולי מאות אלפים, להפגנות של מיליונים. ההערכות באשר למספר המפגינים ברחוב בלילות האלה נעות בין חמישה מיליון ל־30 מיליון. כאשר נחסם האינטרנט באיראן, ירדה לו החשיפה באופן דרמטי – מעשרות מיליוני צפיות לכל סרטון שפורסם, למיליונים אחדים. גם אחרי ליל הטבח הגדול במפגינים לפני חודשיים, לילה שהאיראנים קוראים לו כעת 'שואת האיראנים' – מונח שבשנים עברו היה הכינוי של התעמולה האנטישמית לפרק ט' של מגילת אסתר – אנשים המשיכו לצעוק 'יחי המלך' ולכתוב ברשתות 'אומנם נהרגנו ברחובות, אבל אלה מאיתנו שחיים מחכים לפקודתו של פהלווי לצאת שוב להפגין'. חשוב לי להדגיש שעד לפני כשלושה חודשים, הערכתי כי פהלווי הוא ככל הנראה הדמות עם הכי הרבה תמיכה מבין אופציות ההנהגה שבגורמי האופוזיציה, אך לא היה ברור לי לחלוטין כי אכן יש לו גם את תמיכת הרוב של העם עצמו. היקפי התמיכה שראיתי ברחובות וברשת מאז, גרמו לי לשנות את הערכתי.

"ביום הראשון של המלחמה הנוכחית", ממשיכה עילם־גינדין, "יורש העצר פהלווי פרסם ברשתות סרטון שהבהיר במפורש כי ישראל וארצות הברית הן לא האויב, מה שמנע תופעה שהייתה במלחמת 12 הימים של 'התאחדות סביב הדגל נגד הפולש', גם בקרב חלקים לא מבוטלים באופוזיציה, אבל חשוב מכך – המסר שהעביר היה 'כרגע מסוכן, הישארו בבתיכם. כאשר אומר לכם, צאו לרחובות'".

מה צריך לקרות עכשיו כדי שהמתנגדים יצאו שוב בהמוניהם להפגין?

"קריאה נוספת של פהלווי. אני מציעה שזה יהיה במקביל ברשתות החברתיות שלו ובפריצה לרשות השידור באיראן. כדי שזה גם יביא להפלת המשטר, אני מציעה שמוחות אסטרטגיים גדולים ממני בישראל ובארצות הברית, שכבר הוכיחו את עצמם לא פעם ולא פעמיים בשנה האחרונה, ישתתפו בכתיבת הנאום כדי לתדרך את העם האיראני מה צריך לעשות. בנוסף לכך, אחרי מלחמת 12 הימים יצא פהלווי בקריאה לאנשי כוחות הביטחון שאין להם דם איראני על הידיים שיצטרפו אליו. הם נרשמו באמצעות קוד QR באתר 'איראן אינטרנשיונל', ונכון ללפני כמה שבועות, מספרם היה 50 אלף לפני סינון ובדיקה. גם אם אחרי סינון יישארו רק כ־10,000, זה כנראה כוח מספיק כדי לסחוף אחריהם אנשים נוספים שפחדו 'לצאת מהארון'".

אגדת המלך והדרקון הרשע

מה היקפי התמיכה מול ההתנגדות למשטר עצמו? לאיזה שלטון הם מקווים? הרי גם שלטון השאה היה אוטוקרטי ומושחת.

"בספר שמואל נתן הנביא אומר לדוד המלך שלא הוא יבנה את בית המקדש, אלא בנו שיבוא אחריו, ומפורט בדברי הימים שדוד אומר לשלמה שהסיבה היא שהוא שפך הרבה דם ועשה מלחמות, ולכן לא יוכל לבנות את בית השם, ובכל זאת המשיח הוא מזרע דוד. להבדיל, גם במיתולוגיה האיראנית העם האיראני הפיל מלך שהסתאב עם הזמן, וקרא למלך שהתברר כהרבה יותר גרוע – במקור דרקון – למשול עליו. כשהם הבינו את זה וגם הצליחו להתאגד, הם הפילו את המלך הרשע והמליכו מלך שהוא צאצא של המלך הראשון שהודח. סיסמאות וקריקטורות רבות של חמינאי השוו אותו למלך המפלצתי שהחליף את המלך שהופל, והמפגינים ופעילי הרשת בגל המחאות הנוכחי משתמשים בדימויים ובסיסמאות מאותה אגדה גם היום.

"השאה אכן היה מושחת, אבל רק אחרי שהדיחו אותו הם הבינו איזו טעות זו הייתה, ושהשלטון הנוכחי כל כך הרבה יותר גרוע. לשם השוואה, בכל שנות מלכותו של השאה המודח נרצחו על ידי המשטר בהפגנות, הוצאות להורג ותאונות מסתוריות בין 3,000 ל־4,000 אנשים. ברפובליקה האסלאמית כיום, רק ב־2025 הוצאו להורג יותר מ־2,000 אנשים, לא כולל תאונות מסתוריות. רק בליל 9-8 בינואר נרצחו 50-30 אלף. בנוסף לכך, רזא פהלווי לא מתכוון להיות שליט אבסולוטי כמו אבא שלו. הוא רוצה לייצב את איראן, ויש לו תוכנית מאה ימים לשם כך. כדאי שגם המערב כולו יעזור ויתמוך בו בתהליך הזה, ואחרי מאה ימים יעשו משאל עם שבו תיקבע צורת השלטון שהעם מעדיף. אני מעריכה בזהירות שזו תהיה מונרכיה חוקתית כמו אנגליה, שוודיה, דנמרק ועוד.

"לגבי היקפים – קשה לאמוד, אבל יש כמה אינדיקציות שאפשר על פיהן לומר שתומכי המשטר הם שכבה דקה מאוד מתוך כל אזרחי איראן. בהפגנות הסטודנטים שהיו בשבוע האחרון לפני המלחמה התארגנו גם הפגנות־נגד של סטודנטים מהבסיג'. היה אפשר להבחין בין הקבוצות בעין, כי הסטודנטים מהבסיג' נשאו את דגלי הרפובליקה האסלאמית, ומתנגדי המשטר הפגינו ללא דגלים. היחס נראה קרוב ל־90 אחוזים מתנגדים ו־10 אחוזים תומכים. יש לזכור שתומכי משטר בהפגנות לפעמים מגיעים בגלל הטרופית והכריך שמחלקים להם. כמו כן, לפעמים חברי תא הבסיג' מסכימים לבוא להפגנות, אבל לא יסכימו לטבוח באחיהם – וזו הסיבה שבכל אחד מגלי המחאה, לפחות מאז 2009, הרפובליקה האסלאמית נזקקה לכוחות פרוקסי כדי לעצור את ההפגנות ולדכא את המוחים. כן היו הפגנות בעד המשטר מאז תחילת המחאות האחרונות, שנאמר שהיו בהן שלושה מיליון מפגינים, וגם תואר המתחם שהן מילאו – מאיזה רחוב עד איזה רחוב. אחד הגולשים חישב ומצא שבשטח המתואר, כדי שיהיו שלושה מיליון איש – היו צריכים להיות 22 איש למטר מרובע, אך תמונות מהשטח הראו משהו יותר קרוב לאדם או פחות למטר מרובע. בהפגנות שבהן הטלוויזיה האיראנית הראתה רחובות מלאים, גולשים שצילמו את אותם מקומות באותו זמן הראו שהם ריקים. לפי רשות השידור של הרפובליקה האסלאמית, בתהלוכה החגיגית לציון 47 שנים לניצחון המהפכה היו מיליוני אנשים, צפופים צפופים, והיא הייתה כל כך שמחה שאפילו מפקדים בכירים שהפכו לשהידים במלחמת 12 הימים קמו לתחייה כדי להשתתף בה. מיד אחרי לילות הטבח, המשטר ארגן הפגנות תמיכה בעצמו בערים שונות. גם אז דובר בטהרן על מיליוני אנשים, וכתב הטלוויזיה שידר את התמונות מהרחובות המלאים מהמסוק הקל, אלא שניתוח התמונות מראה שזה AI. זכרו לפרוע את שערו של הכתב, אך החליפה שלבש נשארה ללא תזוזה. גם אם נאמין שהיו שלושה מיליון איש בהפגנות התמיכה, כפי שציינו הגולשים, אלה אנשים שמקבלים טרופית וכריך, בניגוד למפגינים, שבהם ירו בנשק של שדה קרב".

האם ייתכן שהמשטר באיראן ייכנע ויקבל את דרישות ארצות הברית?

"זה בדיוק אחד החששות של העם האיראני. אחד הדברים שבגללו הם חוו תחושת בגידה מטראמפ עד שתקף, הוא שאחרי שהבטיח הגנה למפגינים ואיפשר לעשרות אלפים מהם להיטבח, הוא ישב למשא ומתן עם הרוצחים. משא ומתן גם נותן לגיטימציה, וגם מביע אמונה שזה השלטון שימשיך. אין טעם לעשות משא ומתן עם שלטון שיוחלף בקרוב. ברשת תהו אם העם האיראני הקריב 70-30 אלף איש כדי שטראמפ יוכל להשיג הסכם גרעין טוב יותר ולהשאיר אותם עם המשטר הרצחני הזה. מהמשטר לא נשארו הרבה אנשים עם מספיק ניסיון פוליטי כדי להנהיג, ויהיה חבל מאוד מאוד להשאיר את המשטר הזה. מעבר לכך שזה יהיה סיבוב של הסכין בגב של העם האיראני, כבר ראינו שלהשאיר את האויב במצב כנוע גורם לו להתעצם בסתר וזה בסוף יופנה גם נגדנו. יש גם לזכור שבשיעה יש היתר הלכתי לשקר במקרה של פיקוח נפש, ובמיוחד לאויבי האסלאם".

 

מה לקרוא עכשיו