הילד הקטן שרעה את העדר באמצע שום מקום לא שמע אזעקה, פשוט מכיוון שלא הייתה כזו במקום שבו עמד, אי שם בהרים בלב מועצת בנימין. לפתע הוא שמע פיצוץ אדיר.
"שמעתי בום ואז ראיתי רסיס שנופל על האדמה. הוא היה ענק ופגע באדמה ברעש עצום", שחזר בשיחה עם ראש המועצה ישראל גנץ.
יומיים לאחר מכן, הפעם בשעות הלילה, כשאותו הילד כנראה כבר ישן במיטתו, התרחש פיצוץ נוסף כמה עשרות מטרים מהמקום. טיל התרסק על שביל הגישה שמוביל לחווה שבה הוא מתגורר, יוצר מכתש במה שכמה דקות מוקדם יותר היה כביש כורכר.
בעוד עיקר תשומת הלב הציבורית מופנית, באופן טבעי ומובן, לפגיעות בלב הערים ובאזורים הצפופים, במועצת בנימין ובמרחבי יהודה ושומרון מצטברת בשבועות האחרונים תמונה אחרת, לא פחות משמעותית. כמעט שאין יישוב בבנימין שלא אותרו בו שברי יירוט או רסיסים גדולים במיוחד. בחלק מהמקרים הם חדרו לבתים, במקרים אחרים נפלו סמוך מאוד למבנים, לכלי רכב או לצירי גישה, ולעיתים פספסו אנשים במטרים בודדים בלבד.
אולי יעניין אתכם
"בנימין הפכה לחגורת היירוטים של ישראל", אומר ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ. "כבר שנים רבות שבנימין, לב ארץ ישראל, היא חגורת ההגנה של המדינה, אך כעת היא גם הפכה לזו שמגינה, פשוטו כמשמעו, על תושבי מרכז הארץ".
לדבריו, המציאות שנוצרה במלחמה ממחישה בצורה מוחשית את התפקיד האסטרטגי של האזור. "אנשים במרכז הארץ אולי לא רואים את זה ביום יום, אבל הרי בנימין הם החיץ שמגן עליהם. כאן מתרחש היירוט, כאן נופלים הרסיסים. המשמעות היא שתושבי בנימין נמצאים בחזית של ההגנה על מדינת ישראל".
ולא מדובר במליצה או בהגזמה. מאות טילים נורו לעבר ישראל מאז תחילת מבצע שאגת הארי, או כפי שהוא מכונה בארצות הברית "זעם אפי". רובם המוחלט יורטו על ידי ישראל, ארצות הברית ובעלי בריתם באזור, מפילים מטר של רסיסים על הרי בנימין, יהודה ושומרון.
"הציבור שומע את המילה רסיס וחושב על חתיכת מתכת קטנה", אומר גנץ. "אבל בפועל מדובר לעיתים בחלקים עצומים של טילים ומיירטים. חתיכות מתכת ששוקלות מאות קילוגרמים, שיכולות לגרום לאסון כבד אם הן פוגעות במקום מאוכלס. מסיבה זו אנחנו מקפידים לחזק ולהבהיר כל הזמן את ההנחיות לתושבים".
מפקד מחוז שומרון ויהודה של המשטרה, ניצב משה פינצ'י, שהשתתף בשבוע שעבר בהערכת מצב במרכז ההפעלה בחירום של מועצת בנימין, ציין כי כבר אז נמצאו מאות רבות של רסיסים בשטח. רסיסים רבים נוספים התגלו מאז, וסביר להניח שיש עוד רבים מאוד שעדיין נמצאים בשטח.
"המשמעות היא שמדובר במרחב שסופג באופן קבוע את תוצאות היירוטים", אומר גנץ. "אנחנו עובדים יחד עם המשטרה, עם הצבא ועם כל גורמי הביטחון כדי לאתר את הנפלים ולהרחיק אותם, אבל צריך להבין – מדובר במציאות מורכבת שמתרחשת כמעט מדי יום".
מכיוון שהטילים מגיעים מאיראן שנמצאת מזרחית לישראל, הם עוברים מטבע הדברים מעל בנימין, שממוקמת בלב המדינה מבחינה גאוגרפית, בדרכם למרכז הארץ. לכן, כשהטיל מיורט הרסיסים פוגעים בסמיכות ליישובים ובתוכם באופן תדיר.
אולי הבעיה היא בהגדרה עצמה, בעצם המילה רסיס. לעיתים מדובר בחתיכות מתכת עצומות, בגודל של אוטובוס. חתיכה כזו התרסקה ביישוב חרשה בשבוע שעבר, מפספסת בסנטימטרים מבנה יביל. לאחר שנבדקה על ידי חבלן הובא "הרסיס" לבניין מועצת בנימין. הוא גבוה יותר מאדם ממוצע ובקוטר של ארבעה או חמישה אנשים העומדים יחד.
"זה רגע שממחיש עד כמה אנחנו נמצאים בקו האש", אומר גנץ. "כשרואים חתיכת מתכת כזו בעיניים מבינים שהנס כאן היה עצום. אם זה היה נופל כמה מטרים הצידה, היינו מדברים על אסון".
ניצב פינצ'י לא היה היחיד שהגיע למועצת בנימין. אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט, מפקד אוגדת איו"ש תא"ל קובי הלר ניהלו הערכות מצב במקום. גם חברי הקבינט, שר המשפטים יריב לוין, שרת המדע גילה גמליאל והשר במשרד האוצר זאב אלקין השתתפו בהערכות מצב במרכז ההפעלה של המועצה.

"העובדה שכל כך הרבה גורמים בכירים מגיעים לכאן אינה מקרית", אומר גנץ. "הם מבינים שבנימין היא נקודה אסטרטגית קריטית. כאן נפגשים הביטחון, ההתיישבות וההגנה על מרכז הארץ. קל לשכוח זאת בגלל האיום מאיראן ומחיזבאללה, אבל יו"ש היא חזית נוספת ועצמאית שבה יש לטפל, הן בשל הטרור המוכר לנו והן בשל תרחיש היפוך קנים. הצבא גייס אלפי חיילים ומנהל מאז תחילת המערכה מול איראן פעילות התקפית מבורכת למיגור הטרור בשטח".
המלחמה הנוכחית גם חידדה את תפקידן של הרשויות המקומיות בניהול המצב בעורף. לצד פעילות הצבא והמשטרה, הרשויות נדרשות להתמודד עם איתור נפלים, העברת הנחיות לציבור, סיוע לתושבים והפעלת מערכי חירום מקומיים. במועצת בנימין פועל מרכז הפעלה שמרכז את הפעילות מול כוחות הביטחון, מוקדי החירום והנהגות היישובים ברחבי המועצה.
הסיבה לכך ברורה. המפקדים הבכירים וחברי הקבינט מבינים כי מועצת בנימין היא אחד האזורים הקריטיים ביותר במדינת ישראל – הן בכל הנוגע למניעת טרור, הן ביירוט הטילים הרצחניים של איראן והן במניעת פלישה מהגבול המזרחי.
"יש מי שעדיין חושב שיהודה ושומרון הם רק ויכוח פוליטי", אומר גנץ. "אבל המציאות הביטחונית מוכיחה שוב ושוב שמדובר קודם כל בצורך קיומי של מדינת ישראל. מי ששולט על ההרים הללו מגן על ארבעה מיליון אזרחים שמתגוררים בגבולות גדרה חדרה".
לדברי גנץ, מדובר לא רק במהלך ביטחוני אלא גם בתיקון ערכי עמוק. "הנוכחות שלנו כאן איננה מקרית ואינה זמנית". אומר גנץ. "העם היהודי קשור להרים הללו כבר אלפי שנים. כאן התרחשו פרקים מרכזיים בסיפור שלנו כעם, וכאן אנחנו ממשיכים לחיות ולבנות גם היום. הזכות שלנו על הארץ הזאת איננה רק עניין ביטחוני – היא נטועה עמוק בהיסטוריה, במסורת ובזהות של עם ישראל".
למרות האירועים הביטחוניים, ביישובי בנימין מנסים לשמור ככל האפשר על רציפות החיים. מועצת בנימין פועלת באופן אינטנסיבי כדי לשמור ככל האפשר על רציפות החיים באזור. אגפי המועצה מפעילים מגוון רחב של פעילויות ושירותים לתושבים גם בימי הלחימה – החל מליווי קהילתי וחברתי, דרך סיוע למשפחות המילואים ועד לאירועי תרבות ופנאי.
במועצה רואים בכך חלק בלתי נפרד מחוסן העורף: לא רק להתמודד עם האיומים הביטחוניים, אלא גם להבטיח שהתושבים יוכלו להמשיך לחיות, להיפגש ולקיים שגרה ככל האפשר גם בתקופה מורכבת.
הטבח שהתרחש בחג שמחת תורה לפני כשנתיים וחצי חידד אף יותר את החשיבות של בנימין. המקום שבו צעדו אבות האומה, המקום שבו על פי האמונה היהודית התרחש אירוע סולם יעקב, המקום שבו שכן המשכן במשך מאות שנים לאחר כניסת בני ישראל לארץ המובטחת, חייב להיות בידינו לתמיד.
"אין כאן רק שאלה ביטחונית", אומר גנץ. "זה גם סיפור של זהות, של שורשים ושל עתיד. ההרים הללו הם לא רק נקודות על מפה צבאית – הם הלב של הסיפור היהודי".
מבצע "שאגת הארי" החל בשבת זכור. ביום שבו קראו מיליוני יהודים בבתי הכנסת את פרשת מחיית עמלק, מצאה עצמה מדינת ישראל – יחד עם ידידתה הגדולה ארצות הברית – בעימות ישיר מול משטר האייתולות באיראן, משטר שמצהיר בגלוי על שאיפתו להשמיד את מדינת ישראל, נער ועד זקן.
"יש משהו מצמרר בצירוף הזמנים הזה, ובעיני זה לא קרה במקרה", אומר גנץ. "בשבת זכור אנחנו מזכירים לעצמנו שיש בעולם כוחות שמבקשים להשמיד אותנו רק מפני שאנחנו יהודים. בפורים אנחנו קוראים את סיפור הנס של מרדכי ואסתר מול גזירת ההשמדה של המן. והנה גם בדור שלנו אנחנו עומדים מול משטר שמדבר באותה שפה בדיוק ומבקש לכלות אותנו".
בעוד כמה שבועות ישבו מיליוני יהודים בישראל וברחבי העולם סביב שולחן ליל הסדר ויאמרו את המילים המוכרות מההגדה: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".
לדברי גנץ, המשפט העתיק הזה מקבל השנה משמעות מוחשית במיוחד. "הדורות הקודמים אמרו את המילים האלה כזיכרון היסטורי. אנחנו אומרים אותן כשהמציאות מול העיניים. שוב קם משטר שמדבר בגלוי על השמדת ישראל, ושוב עם ישראל עומד מולו".
לדבריו, ההתיישבות עצמה היא חלק מהתשובה של הדור הזה לאיומים. "תושבי בנימין, ויהודה ושומרון כולה, הוכיחו בשנתיים וחצי האחרונות גבורה יוצאת דופן", הוא מוסיף. "גם בשדה הקרב כלוחמים ומפקדים, גם בחזית העורף כקהילות שמחזיקות את החיים, וגם בכל יום ויום בהמשך בניין ההתיישבות. זו גבורה שקטה, יומיומית, שממשיכה גם בימים של מלחמה".
"לאורך כל ההיסטוריה ניסו אויבים שונים לעצור את הסיפור היהודי", אומר גנץ. "אבל בכל פעם מחדש עם ישראל לא רק שרד – הוא בנה, הרחיב והעמיק את האחיזה שלו בארץ. זו גם המשימה של הדור שלנו: להמשיך לבנות, לחזק את ההתיישבות ולהוביל את מדינת ישראל קדימה מתוך ביטחון בצדקת דרכנו. אנחנו מוכיחים ונמשיך להוכיח כי יהודה ושומרון הן חלק מרכזי בעתידה של מדינת ישראל – וזו גם התשובה הברורה ביותר לאויבינו".