משמונה-עשרה יוצא אחד: הקרב על רבנות תל אביב

אם לא יתרחש אירוע חריג של הרגע האחרון, בעוד שבועיים בדיוק צפוי להתכנס הגוף הבוחר כדי להכריע מי יהיה רבה הראשי הבא של תל אביב-יפו. מאז פרישתו של הרב ישראל מאיר לאו בשנת 2017, נותר הכיסא הריק בלב העיר ללא מאייש במשך כמעט שמונה שנים. כעת, המרוץ מתחמם: לא פחות מ-18 מועמדים הגישו את מועמדותם לתפקיד הנחשק, אך מאחורי המספר המרשים מסתתרת מציאות פוליטית מורכבת בהרבה.

במסדרונות העירייה ובקרב חברי הגוף הבוחר יודעים לומר שלא כל השמות ברשימה הגיעו כדי לנצח. מתברר כי ישנם לא מעט מועמדים שהגישו מועמדות רק כדי 'לעשות סיבוב' על התפקיד. הם רוצים ששמם יישמע, הם רוצים שורה יוקרתית בקורות החיים שתעיד שהיו 'מועמדים לרבנות תל אביב', אבל בשטח – הם פשוט לא קיימים. חלק מהמועמדים ברשימה לא יצרו קשר אפילו פעם אחת עם חברי הגוף הבוחר. הם פשוט זרקו את השם לקלפי, בתקווה שאיזו קונסטלציה פוליטית נדירה תנחת עליהם מהשמיים.

כשמנקים את "מועמדי הסרק", נותרים השמות המשמעותיים באמת. בראש המחנה החרדי ניצב הרב זבדיה כהן, המועמד הרשמי של תנועת ש"ס (ואחיו של הרב זמיר כהן). הרב כהן, המכהן כראש אבות בתי הדין בעיר, נחשב כרגע למועמד המוביל בעל יתרון משמעותי. לא מדובר רק בתמיכה הפוליטית של ש"ס, אלא גם בהסכמות שקטות, דיל שבעל פה, מול ראש העיר רון חולדאי. הרב כהן נתפס כדמות שעוברת את חולדאי: הוא נעים הליכות, מתון ואינו מזוהה עם קצוות קיצוניים. עבור העירייה, יש לו גם יתרון תקציבי יבש – כדיין מכהן, שכרו ממשיך להגיע ממערכת בתי הדין, מה שחוסך לעירייה את עלות התקן.

מנגד, המגרש אינו ריק. מול המועמד של ש"ס ניצב המחנה הציוני-דתי – קבוצת רבנים בולטים המנהלים ביניהם מעין פריימריז פנימיים. מטרתם ברורה: לאחד כוחות סביב מועמד אחד המזוהה עם ערכי השירות בצה"ל והתרומה למדינה, כדי להוות משקל נגד למועמד החרדי ולזכות באמונם של חברי הגוף הבוחר שאינם מעוניינים ברב מטעם ש"ס.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

בתוך המחנה הציוני-דתי, התחרות פתוחה ומרתקת. מצד אחד ניצב הרב חיים אמסלם, שכבר הוכיח בעבר שהוא לא חושש להתעמת עם הממסד החרדי. אמסלם לא נח לרגע: הוא חורש את השטח, נפגש עם חברי הגוף הבוחר ומשקיע מאמצים כבירים בנציגים הליברליים במועצה. עבורם, דמותו של אמסלם – רב שאינו כפוף לש"ס – קורצת במיוחד. אל מול הדינמיות של אמסלם, ניצב הרב בן ציון אלגאזי, ראש מכון 'צורבא מרבנן' וראש ישיבת ההסדר ברמת גן, בעל יכולת תורנית ואישיות ראויה ביותר.

זירה מעניינת נוספת היא המשבצת התל-אביבית, המורכבת משלושה רבנים שצמחו בעיר ומכירים כל סמטה בה: הרב אריה לוין, הרב יצחק בר זאב, ומי שנושא שם מחייב במיוחד – הרב צבי יהודה לאו, בנו של הרב הראשי היוצא. השלושה משתייכים סוציאלית למגזר החרדי, אך מציגים פנים של חרדיות פתוחה. הם מדגישים את שירותם הצבאי (במסלולים כאלו ואחרים) ואת העובדה שהם מוכרים ואהובים על הציבור החילוני בעיר. מבחינתם, הם לא צריכים ללמוד את תל אביב – הם חלק מהדנ"א שלה. לצדם, אי אפשר להתעלם מהרב רם ראב"ד. כמי ששירת שנים ארוכות כרב חיל האוויר, ראב"ד קיווה אולי שהרקע הצבאי המשותף לו ולראש העיר חולדאי (גם הוא יוצא חיל האוויר) ייצור חיבור טבעי ויוביל לתמיכה מצד הלשכה בקומה ה-12.

בתוך המערכת הפוליטית העירונית, מי שמנסה לגבש הסכמות רחבות הוא סגן ראש העיר, חיים גורן. עבור גורן, השאלה המרכזית אינה רק מי ייבחר, אלא האם הגוף הבוחר יצליח להתאחד סביב דמות שמשקפת את אופיה של תל אביב. כשנשאל על הדמיון לבחירות בערים אחרות, כמו באר שבע, הוא מבהיר: "השאיפה שלי היא שנדע להתאחד סביב מועמד ראוי שיהווה אלטרנטיבה מוסכמת על כמה שיותר חברים".

גורן מדגיש כי המאבק אינו אישי נגד המועמד המוביל של ש"ס. "הרב זבדיה כהן הוא דיין מצוין ואדם ראוי, אבל הדרך שבה ש"ס כמפלגה מנסה להשתלט על מינויי רבנים מקורבים היא בעייתית מאוד בעיניי. לצד רב כזה, תל אביב צריכה רב עיר שמביא יהדות מאירה, מסבירת פנים ונכונה לכלל האוכלוסייה".

מבחינת, המטרה מסומנת בבירור: הרב בן ציון אלגאזי. "המטרה שלי היא לשכנע את חבריי, גם אלו שאינם מהציונות הדתית, שהרב אלגאזי הוא המתאים ביותר. חשוב לי להדגיש: הוא לא מועמד של מגזר או מפלגה. אנחנו בוחנים כל רב לגופו לפי קריטריונים ברורים – שילוב של תורה וצבא, יחס חיובי למוסדות המדינה וחיבור עמוק לערכי העיר".

אבל מעבר לערכים, גורן מצביע על הצורך המעשי בדמות הלכתית בעלת כתפיים רחבות. "תל אביב היא ספינה ענקית. יש כאן אלפי עסקים, מסעדות ומלונות שזקוקים למערך כשרות מורכב. יש כאן כמות אדירה של זוגות שבאים להתחתן. בשביל להוביל מערך כזה, צריך רב שלא רק מבין את הציבור, אלא כזה שפוסק בשיטת 'בית הלל' ולא בשיטת 'בית שמאי'. מישהו שיודע להכיל את הגיוון העצום של תל אביב-יפו ולהוביל את שירותי הדת בגישה הלכתית נכונה ומחברת".

בשורה התחתונה, אתה מעריך שהמהלך הזה לאיחוד השורות יצלח בסופו של דבר?

"זה תלוי איך מגדירים הצלחה. האם הצלחה היא עצם היכולת שלנו לאחד את כולם סביב מועמד אחד, או שהצלחה נמדדת רק בניצחון על המועמד של ש"ס? מבחינתי יש כאן שתי רמות. אני מאמין שבסופו של דבר נצליח להתאחד סביב מועמד מוסכם, ואני מקווה מאוד שזה יהיה הרב אלגאזי. לגבי סיכויי הניצחון בבחירות עצמן? קשה להתנבא, אבל אני חושב שיש סיכויים טובים שבעזרת השם המועמד הזה גם ייבחר ויוביל את רבנות העיר".