דרמה בבית המשפט: הרשעה ברוב דחוק בתיק עאישה א-ראבי

שבע שנים ארוכות של דיונים משפטיים, מאות עמודי פרוטוקולים וסערה ציבורית בלתי פוסקת התנקזו היום (שני) לאולם בית המשפט המחוזי בלוד. בצעד שעורר סערה, קבע בית המשפט בדעת רוב של שני שופטים מול אחת, כי הצעיר, שהיה קטין בן 16 בעת האירוע, הוא זה שיידה את האבן הקטלנית שהביאה למותה של עאישה א-ראבי באוקטובר 2018. אולם, מעבר להכרעה היבשה, סימני השאלה המרחפים מעל התיק רק הלכו והתעצמו עם פרסום הכרעת הדין.

האירוע החל בליל שבת של אוקטובר 2018. עאישה א-ראבי, תושבת הכפר בידיא בת 47 ואם לשמונה, נסעה עם בעלה יעקוב ובתם בת התשע בכביש 60. הם היו בדרכם חזרה מחתונה בחברון. סמוך ליישוב רחלים, סלע במשקל של כמעט שני קילוגרמים, ניפץ את השמשה הקדמית ופגע פגיעה ישירה בראשה של עאישה. מותה נקבע זמן קצר לאחר מכן.

על פי כתב האישום, הנאשם עמד יחד עם תלמידים נוספים סמוך לכביש, כשהוא אוחז בסלע מתוך כוונה לפגוע בנוסעי רכב ממוצא ערבי ממניע אידאולוגי. התביעה טענה כי כאשר הבחין בלוחית הזיהוי הפלשתינית, יידה את הסלע בעוצמה לעבר המכונית שנסעה במהירות של כ-100 קמ"ש.

הסוגיה המרכזית שעמדה במרכז המשפט, ושמעוררת כעת ביקורת נוקבת, היא הראיה המדעית היחידה שקשרה את הצעיר למעשה: דגימת DNA שנמצאה על האבן. כאן עולה השאלה המשפטית והמדעית המתבקשת – ממתי דגימת DNA שנמצאת על אבן בשטח פתוח נחשבת לראייה חלוטה? בתיק הזה, שבו אין עדי ראייה שזיהו את הנאשם ואין תיעוד מצולם של הרגע המכריע, נשענה הפרקליטות כמעט אך ורק על הממצא הפורנזי הזה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

מומחים שהעידו מטעם ההגנה טענו לאורך המשפט כי העברת DNA היא דבר שבשגרה, וכי נוכחות גנטית על חפץ אינה מעידה בהכרח על החזקתו ברגע ביצוע העבירה. "הראיה היחידה נגדו היא ראיית DNA כפי שהעידו גדולי המומחים בעולם", מסר עורך הדין אריאל עטרי, המייצג את הנאשם יחד עם עורך הדין עדי קידר מארגון "חוננו". "במהלך המשפט הוצגו ראיות מבוססות המצביעות על כך שאחר יידה את האבן".

הדרמה האמיתית התרחשה בתוך הרכב השופטים. בעוד ששני שופטים בחרו להרשיע, ראשת ההרכב וסגנית הנשיא, השופטת ליאורה ברודי, כתבה חוות דעת מיעוט חריגה בהיקפה – 270 עמודים שכולם מוקדשים לזיכויו של הנאשם מחמת הספק. העובדה שדווקא השופטת המנוסה ביותר בהרכב סירבה להרשיע, מטילה צל כבד על ההחלטה הסופית. לדברי עורכי דינו, "נימוקיה המפורטים של השופטת ברודי מלמדים כי קיים סיכוי גבוה שבית המשפט העליון יורה על זיכויו המוחלט. כאשר שופטת בכירה כותבת ספר שלם על הספקות בתיק, קשה להתעלם מהתחושה שההרשעה עומדת על כרעי תרנגולת".

משפחתו של הצעיר קיבלה את הבשורה בתסכול עמוק אך עם הפנים קדימה. "לצערנו הרב, לאחר מאבק של יותר משבע שנים, בית המשפט בחר להרשיע את בננו בעבירה של הריגה. מתוך שלשת השופטים, השופטת הראשית זיכתה, אך שני האחרים הרשיעו", הם מסרו. "הספקות והבעיות הרבות שמובאות בסיכומיהם של השופטים יסייעו לנו בהמשך המאבק. לפני כן, נותרו לפנינו דיוני גזר הדין לגבי העונש, שיתקיימו בעוד מספר חודשים. בעזרת השם, תמיכתכם הגדולה לא תהיה לשווא! נמשיך להאבק, להתפלל, ובעזרת השם ננצח".

כעת, העיניים נשואות לשלב הטיעונים לעונש שייערך בעוד מספר חודשים, אך נראה כי המערכה האמיתית תתקיים בין כותלי בית המשפט העליון. האם דגימת DNA בודדת על אבן יכולה לשלוח אדם לשנים ארוכות בכלא, למרות חוות דעת מזכה של 270 עמודים? השאלה הזו תמשיך להדהד עוד זמן רב במערכת המשפט הישראלית.