האם הידיד הקרוב ביותר של ישראל באירופה יפסיד בבחירות?

בסוף השבוע שעבר אירחה בודפשט את אחד האירועים הפוליטיים המסקרנים והמשפיעים ביותר בעולם השמרני – כנס CPAC Hungary. הכנס, שמתקיים בשנים האחרונות בבירת הונגריה, הפך לזירה בינלאומית מרכזית עבור מנהיגים, הוגים ופעילים מהמחנה השמרני-פטריוטי מרחבי אירופה והעולם. השנה, על רקע מערכת הבחירות הדרמטית בהונגריה המתקרבת, צפוי הכנס לקבל משמעות מיוחדת – לא רק כאירוע רעיוני, אלא כהצהרת כוונות פוליטית.

העיתוי אינו מקרי. הונגריה ניצבת בצומת דרכים היסטורי, והדיונים בכנס עסקו בדיוק באותן שאלות שמעסיקות את הבוחר ההונגרי: ריבונות לאומית מול לחצים בינלאומיים, הגירה, זהות תרבותית, ומקומה של אירופה בעולם משתנה. עבור ראש הממשלה ויקטור אורבן, הכנס היווה הזדמנות לחזק את מעמדו כמנהיג המחנה השמרני באירופה – רגע לפני שהציבור ההונגרי יכריע את עתיד שלטונו.

הבחירות צפויות להיערך בעוד כשלושה שבועות, ב־12 באפריל, כאשר ייצאו כ־7 מיליון בעלי זכות הצבעה בהונגריה לקלפיות, באחת ממערכות הבחירות הדרמטיות ביותר שידעה המדינה – ואולי גם אירופה כולה – בעשור וחצי האחרון. השאלה המרכזית ברורה: האם ויקטור אורבן ומפלגתו פידס יאבדו את השלטון לראשונה מזה 16 שנה, או שמא המנהיג הוותיק ביותר באיחוד האירופי יצליח פעם נוספת להפתיע את יריביו?

המנהיג של המחנה השמרני באירופה

לא מעט ישראלים עוקבים בדאגה אחרי ההתפתחויות. אורבן, הנחשב לאחד מידידיה הבולטים של ישראל בזירה הבינלאומית, הפך לדמות מפתח גם מחוץ לגבולות ארצו. הסקרים, כפי שהם מוצגים בתקשורת הבינלאומית, מציירים תמונה מאתגרת עבורו – אך מי שמכיר את המערכת הפוליטית ההונגרית מבין שהמציאות מורכבת בהרבה.

אולי יעניין אתכם

עוד באקטואליה האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל

עוד באקטואליה חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

במהלך השנים הפך אורבן לסמל פוליטי חוצה גבולות. עבור המחנה השמרני-פטריוטי, הוא נתפס כמנהיג שמגן על ערכי היסוד של אירופה – זהות לאומית, מסורת ותרבות. מנגד, עבור המחנה הליברלי-פרוגרסיבי, הוא מהווה מכשול מרכזי, ולעיתים אף אויב אידיאולוגי, בדרכם לקדם סדר יום אחר. הפער הזה הוליד לא רק ביקורת, אלא גם מערכה מתמשכת של דה-לגיטימציה ולחצים מצד מוסדות האיחוד האירופי.

שורשיו הפוליטיים של אורבן נטועים עוד בשלהי שנות ה־80, בימי קריסת הקומוניזם. כבר אז בלט כדמות לוחמנית שייצגה דור צעיר ששאף להשתחרר משליטה זרה ולכונן ריבונות אמיתית. מאז, הקריירה שלו ידעה עליות ומורדות – מהפסד בתחילת שנות ה־2000 ועד לקאמבק מרשים שהוביל למהפך הפוליטי של 2010.

מאז אותו ניצחון, פידס ביססה שליטה חסרת תקדים, כולל רוב חוקתי שאפשר לה לעצב מחדש את מוסדות המדינה. עבור רבים בהונגריה, זו הייתה תחושת תיקון היסטורי – חזרה לשליטה עצמאית לאחר מאות שנים של שלטון זר והשפעות חיצוניות.

היריב מבית של אורבן

פטר מדגיאר, לשעבר בכיר בפידס, נכנס לזירה הפוליטית והצליח בתוך זמן קצר למצב את עצמו כאלטרנטיבה שלטונית. למרות שמבחינה אידיאולוגית הפערים בינו לבין פידס אינם דרמטיים, הוא הצליח לאחד סביבו את מחנה האופוזיציה ולמשוך תשומת לב ציבורית רחבה.

הישגו בבחירות לפרלמנט האירופי סימן אותו כשחקן משמעותי, אך חשוב לציין: עיקר כוחו הגיע מקריסת מפלגות שמאל-מרכז ותיקות. כלומר, הוא לא בהכרח "נגס" בבסיס התמיכה של אורבן, אלא בעיקר ירש את מתנגדיו, כאשר במקביל, זכה מדגיאר לחיבוק חם מצד גורמים באיחוד האירופי, שרואים בו הזדמנות לשינוי כיוון פוליטי בהונגריה.

המערכה הנוכחית מתנהלת לא רק בתוך הונגריה, אלא גם בזירה הבינלאומית. לחצים כלכליים, מתחים סביב סוגיות אנרגיה, ואף אמירות חריפות מצד גורמים זרים – כל אלו יוצרים תחושת מאבק רחב יותר, שבו הבחירות בהונגריה הן רק זירה אחת.

הסקרים מציגים תמונה סותרת ולעיתים מטעה. שיטת הבחירות ההונגרית, שמשלבת בין הצבעה ארצית לבחירה אזורית, מקשה מאוד על חיזוי מדויק. בנוסף, קיימים הבדלים מהותיים בין שיטות הדגימה – טלפוניות מול אינטרנטיות – שמובילים להטיות מובנות. הניסיון מלמד שסקרים לא פעם מפספסים, ולעיתים אף באופן דרמטי. לכן, התמונה האמיתית תתברר רק ביום הבחירות עצמו.

הונגריה מקוטבת, והבחירות פתוחות לחלוטין

אך מעבר לרושם הכללי מהשטח, השבוע האחרון סיפק אינדיקציה דרמטית במיוחד לעוצמה הארגונית של פידס. ב־15 במרץ 2026, יום העצמאות ההונגרי – אחד התאריכים הסמליים והטעונים ביותר בפוליטיקה המקומית – התקיימה בבודפשט "צעדת השלום" (Békemenet), שהפכה השנה למפגן כוח חריג בהיקפו.

מאות אלפי בני אדם, לפי הערכות שונות, זרמו לרחובות הבירה והשתתפו בצעדה שנמשכה לאורך צירי תנועה מרכזיים בעיר. גם לפי הערכות זהירות יותר, מדובר בעשרות אלפים רבים – נתון שממקם את האירוע כאחת ההפגנות הגדולות ביותר בקמפיין הנוכחי.

המשמעות של האירוע חורגת מעבר לגודל הקהל. מדובר בהפגנת כוח קלאסית של פידס: שילוב של בסיס תומכים נאמן, יכולת ארגון גבוהה מאוד ומוטיבציה אידיאולוגית ברורה. עבור אורבן, זו הייתה הזדמנות למסגר מחדש את הבחירות כהכרעה היסטורית – בין ריבונות לאומית ללחצים חיצוניים, בין יציבות למה שהוא מציג כהרפתקנות פוליטית של יריביו.

חשוב לא פחות, ההפגנה של פידס לא התקיימה בחלל ריק. באותו יום ממש התקיימה גם הפגנת ענק של האופוזיציה בראשות פטר מדגיאר. שתי ההפגנות יחד המחישו עד כמה החברה ההונגרית מקוטבת – אך גם עד כמה הקרב פתוח לחלוטין. בעוד האופוזיציה מצליחה לרכז קהלים גדולים בעיקר בערים, פידס ממשיכה להוכיח שהיא מסוגלת להוציא המונים לרחובות ולשמר תחושת תנועה עממית רחבה.

במילים אחרות, מי שמסתמך רק על סקרים – מפספס חלק משמעותי מהתמונה. ההפגנה של ה־15 במרץ הייתה תזכורת ברורה לכך שפידס לא רק שורדת – אלא עדיין מפגינה עוצמה פוליטית ממשית בשטח.

אם אורבן יפסיד ישראל תאבד את המגן שלה באיחוד

כאמור מעבר למשמעות האירופית הרחבה, לתוצאות הבחירות בהונגריה יש גם השלכות ישירות על ישראל – ולא מדובר בשוליים, אלא בשאלה אסטרטגית של ממש.

בשנים האחרונות ביסס ויקטור אורבן את מעמדו כאחד המנהיגים הפרו-ישראלים הבולטים בעולם המערבי. הדבר בא לידי ביטוי באופן עקבי בהתנהלותו בתוך האיחוד האירופי, שם הונגריה תחת הנהגתו פעלה לא פעם לבלום החלטות אנטי-ישראליות, לרכך נוסחים של גינויים ואף למנוע קונצנזוס עוין כלפי ישראל.

במקביל, היחסים הבילטרליים בין המדינות התחזקו משמעותית – בתחומי ביטחון, טכנולוגיה וכלכלה. הונגריה הציגה קו ברור של תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, גם בתקופות של מתיחות ביטחונית, ובחרה לאמץ שיח שונה מזה הרווח ברבות ממדינות מערב אירופה בכל הנוגע לירושלים, אנטישמיות וזהות יהודית.

אך אולי התרומה המשמעותית ביותר של אורבן לישראל היא דווקא בזירה האירופית הרחבה: עצם קיומו כגורם מתנגד בתוך האיחוד האירופי מנע לא פעם קבלת החלטות חד-צדדיות נגד ישראל. במציאות שבה מדיניות חוץ של האיחוד דורשת לעיתים הסכמות רחבות, שחקן אחד נחוש יכול לשנות את התמונה כולה – ואורבן מילא את התפקיד הזה.

בתרחיש שבו אורבן לא ייבחר, ישראל עלולה לאבד את אחד מבעלי הברית האסטרטגיים החשובים ביותר שלה באירופה. גם אם מחליפו לא יאמץ קו אנטי-ישראלי מובהק, סביר להניח שיישר קו יותר עם המיינסטרים האירופי – מה שיתבטא בפחות התנגדות להחלטות ביקורתיות ואף בהצטרפות לעמדות שהונגריה נמנעה מהן עד כה.

המשמעות היא לא רק שינוי ביחסים עם מדינה אחת, אלא שינוי במאזן הכוחות בתוך האיחוד האירופי כולו. ללא הבלם ההונגרי, הדרך להקשחת הקו האירופי כלפי ישראל עלולה להיות קצרה יותר.

בחירות על פניה של אירופה

סוגייה הרת גורל נוספת היא ההגירה המוסלמית לאירופה. עד עכשיו אורבן היווה חומה בצורה נגד ההגירה המוסלמית לאירופה ונגד מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי ועל עמידתו זו גם הפך אורבן ליריבו המר של הממסד בבריסל, שהגיב בסנקציות כלכליות נגד הונגריה וקנס כספים מבית הדין של האיחוד האירופי על סך מליון יורו ליום, על סירובה של הונגריה לקבל את מכסות ההגירה שקבע האיחוד האירופי.

החשש הגדול בקרב הקהילה היהודית בהונגריה הוא שפטר מדגיאר, כמי שנהנה מתמיכה אגרסיבית של אותו ממסד אירופאי בדיוק, לא יוכל להגיד "לא" לאלו שהמליכו אותו ויפתח את הגבולות לקליטת מהגרים מוסלמים, דבר אשר ישפיע באופן ישיר על תחושת הבטחון של היהודים במדינה והתיירים הישראלים, שמגיעים לבודפשט בהמוניהם.

לכן, הבחירות בהונגריה אינן רק עניין פנימי או אירופי – אלא אירוע בעל השלכות גלובליות, שגם בירושלים עוקבים אחריו בדריכות ובוודאי בבריסל ובבירות נוספות ביבשת. ויקטור אורבן הקים מבצר פטריוטי בלב אירופה ואם המבצר ההונגרי ייפול זה עתיד להשפיע עמוקות על אופייה וצביונה של אירופה.

הכותב הוא מנהל יחסי חוץ של הליגה לפעולה והגנה באירופה ומחבר הספר "שומר הסף של אירופה: ויקטור אורבן והמלחמה על עצמאות הונגריה"