הרב איגרא על חוק בתי הדין: "דרמטי מאוד, תחילת התיקון"

חוק בתי הדין הרבניים, שעבר אמש בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 65 תומכים מול 41 מתנגדים, מבקש להשיב לבתי הדין את הסמכויות שנגרעו מהם בעקבות פסיקת בג"ץ מ-2006. החוק מעניק לבתי הדין הדתיים מעמד של בוררים בסכסוכים אזרחיים וממוניים, מהלך שמאפשר לאזרחים לבחור מרצונם החופשי להתדיין לפי דין תורה, אך מעורר חשש כבד באופוזיציה מפני הקמת מערכת משפט מקבילה.

על אף היותו חובש כיפה המחובר למסורת ישראל, בחר ראש ממשלה לשעבר נפתלי בנט לצאת במתקפה חריפה נגד המהלך, כשהוא מגדיר אותו כפגיעה באחדות העם וביסודות המדינה. "הממשלה בראשותי תבטל את חוק החרפה של בתי הדין הרבניים", הצהיר בנט. "בזמן שהייתם במקלטים, הממשלה העבירה חוק שגם קורע את העם בשעת מלחמה וגם פוגע אנושות בזכויות הפרט. לא אאפשר עוד 'מדינה בתוך מדינה'".

מנגד, בעולם ההלכה והמעשה כמובן מברכים על החזרת עטרה ליושנה. "זו בשורה גדולה מאוד", פותח הרב אליעזר איגרא, דיין בית הדין הרבני הגדול, בשיחה עם 'בשבע' את התייחסותו לאישור החוק. "הייתי 35 שנים דיין, ובמשך 17 שנה עסקתי באופן פעיל בדיני ממונות. מה שקרה כאן זה תיקון של מה שהחל לפני כעשרים שנה, בעקבות פסיקת בג"ץ של השופטת איילה פרוקצ'יה. למעשה, מה שעשו אז 'בקטן', אנחנו רואים שהבג"ץ עושה היום לצערי הרב 'בגדול' בהרבה תחומים אחרים".

הרב איגרא חוזר אל הימים שקדמו לפסיקה: "אחרי 55 שנות מדינה שבהן בתי הדין הרבניים עסקו בדיני ממונות כבוררים, בא בג"ץ בעקבות מקרה שמישהו לא היה מרוצה ממנו. זה לווה, כפי שאנחנו כבר מכירים, בהיסטריה תקשורתית. בג"ץ אמר אז: 'אין לי שום בעיה שבית הדין ידון בדיני ממונות. אבל מבחינת החוק, ההסמכה של בתי הדין לא כתובה במפורש'. למרות שזה היה הנוהג והמנהג המקובל, הם אמרו: 'תשנו את החוק. אין לנו התנגדות עקרונית, אבל כרגע אין לכם סמכות'".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

"מאז, קרוב לעשרים שנה לא הצליחו להחזיר את החוק הזה", הוא משחזר. "זבולון אורלב היה הראשון שניסה להתעסק בזה, והאחרון היה גפני. אבל באמת מגיעה תודה גדולה לשמחה רוטמן וכמובן לבצלאל סמוטריץ', שנלחמו להעביר את זה עכשיו".

עד כמה המהלך באמת דרמטי וכיצד הוא ישפיע בפועל?

"זה דרמטי מאוד", הוא משיב בנחרצות. "במשך שנים מתנהל מאבק סמוי. ישנה קבוצה במדינת ישראל, ולצערי הרב אני אומר בגלוי שחלק גדול מהשופטים נמצאים במקום הזה, שמבחינתם מדינת ישראל כמדינה יהודית זה דבר שלצנינים בעיניהם".

לדבריו, חוסר הסובלנות אינו מופנה כלפי בתי דין פרטיים, אלא דווקא כלפי המוסדות הרשמיים של המדינה. "לא אכפת להם שתלך לבית דין של בעלז או של גור, אבל בכל דבר שהוא 'יהודי של המדינה' – הם נלחמים. זה מתחיל מהרבנות הראשית ודרך בתי הדין הרבניים. חוק בתי הדין הוא אולי החוק היחיד במדינת ישראל שמכיר ביהדות באופן רשמי, והמלחמה בו היא יומם ולילה, בכל פעם באצטלות שונות ומשונות".

"העובדה שמחזירים את סמכויות הבוררות היא נדבך חשוב מאוד בהשבת כבוד הרבנות והיהדות למדינת ישראל. בית הדין הרבני הוא סמל ליהדות של המדינה שלנו, וכל הזמן מנסים לקצץ לו סמכויות. עצם זה שהוא יכול שוב לדון בדיני ממונות – זה טוב", הוא מוסיף.

לצד המאבק האידיאולוגי על זהות המדינה, הרב איגרא מבקש להדגיש כי חזרת סמכויות הבוררות היא קודם כל בשורה מקצועית עבור מי שמחפש צדק יעיל ואיכותי. "צריך להבין שמערכת בתי הדין היא מערכת מקצועית של אנשי משפט", הוא מסביר. "הסמכות המחודשת מכניסה סדר רב יותר לדיונים. אחד היתרונות המשמעותיים הוא האפשרות המובנית לערעור בפני בית הדין הגדול – מנגנון בקרה קריטי שלא תמיד קיים בבוררויות פרטיות. אני עצמי מכיר מקרים שבהם ערערו על פסקי דין שלי, וחלקם אף התקבלו. זה חלק מסימני ההיכר של מערכת משפטית תקינה".

יתרון נוסף עליו מצביע הרב הוא הרב-גוניות של ההרכבים, המונעת לטענתו משוא פנים: "בבית הדין הרשמי אני יכול לשבת, כדיין מהציונות הדתית, יחד עם דיין מישיבה ספרדית וחסיד. זה לא 'מועדון סגור'. בבתי דין קהילתיים פרטיים יש לפעמים חשש לאינטרסים זרים, אבל כאן המערכת רחבה ומאוזנת יותר, מה שמעניק אופק משפטי רחב לכל סכסוך".

הרב איגרא מתאר התפתחות עצומה גם בהתאמת הדין העברי למציאות הכלכלית המודרנית. "אנחנו חיים את השטח. בתחומי המזונות והנזיקין יש סטנדרטים משפטיים רחבים מאוד, עם ייעוץ משפטי צמוד ועוזרים מקצועיים. רק לאחרונה נתקלתי במקרה של אדם שנתן הוראה לבנק והבנק לא ביצע, מה שגרם להפסדים של מיליונים. האם זה רק 'גרמא בנזיקין' שפטור, או שיש כאן אחריות אחרת? צורת המסחר והנזקים היום דורשת מאיתנו להתמודד עם שאלות מורכבות, ללמוד אותן לעומק ולקבוע תקנות והנחיות".

בסיכום דבריו, מבקש הרב איגרא להבהיר כי ההשלכות המעשיות של החוק חורגות מהסדר משפטי כזה או אחר. "החזירו כאן ענף חשוב ביותר שנטלו מבתי הדין – ענף ה'חושן משפט' שעוסק בדיני ממונות. אני מקווה שהוא יתפתח, אבל עצם החזרה שלו לבתי הדין מגדילה את כבוד המדינה היהודית. אנחנו מדינה יהודית עם בתי דין יהודיים, וראוי לתת להם את הכבוד המגיע להם".

לדבריו, גדיעת הסמכויות לא הייתה מקרית אלא חלק ממאבק עמוק יותר: "זה ניטל בגלל המלחמות הבלתי פוסקות בין 'יהודית' ל'דמוקרטית'. לצערנו, יש אנשים שחושבים רק על הצד הדמוקרטי ושוכחים את הצד היהודי. בדיוק כפי שנעשה עם חוק המזונות, פשוט כורתים ענף מרכזי מהסמל של היהדות במדינת ישראל. כעת, הענף הזה חוזר. במהלך הזה יש הרבה יותר מתיקון טכני של סמכויות בוררות. זהו מאבק על הצביון של הממלכתיות היהודית של מדינת ישראל. העובדה שבית הדין הרבני הממלכתי חוזר לעסוק בתחומים האזרחיים היא ניצחון לזהות של המדינה כולה".