מבצע 'שאגת הארי' וההסלמה מול החיזבאללה בצפון, שוב הזכירו לכולנו עד כמה השכונה שאנו חיים בה מאתגרת ולא יציבה. ההסלמה הביטחונית הביאה איתה את המראות המוכרים והלא־מלבבים, של בעלי עסקים שפרנסתם נפגעת קשות, ושל חיילי מילואים ששוב נאלצים לעזוב מאחור את המשפחה והעסק שלהם.
כפי שעשה מאז שהחלה המלחמה ב־7 באוקטובר 2023, גם הפעם נרתם מזרחי־טפחות למאמץ החשוב והודיע על מהלך 'בוסט לעסקים', שבמסגרתו יעניק הבנק הטבה חד־פעמית של עד 30 אלף שקלים לאלפי לקוחות בעלי עסקים, כחלק ממתווה ההטבות הוולונטרי של בנק ישראל. ההטבה תינתן ללקוחות המתגוררים ביישובי גבול הצפון, או לעסקים שבעליהם שירתו מאז 7 באוקטובר לפחות בשני סבבים של מילואים. סכום ההטבה יופקד אוטומטית לחשבונות הזכאים בתחילת חודש אפריל.
מבצע 'שאגת הארי' שינה שוב את המשוואה בעבור בעלי עסקים רבים. ביישובים הסמוכים לגבול הצפון, למשל, שאליהם שבו התושבים רק לפני חודשים אחדים כדי לנסות להחזיר את חייהם למסלולם, החיים התהפכו שוב לאחר הצטרפות חיזבאללה למערכה שנפתחה באירן. בעלי עסקים וחקלאים שניסו בכל כוחם לחזור לשגרת חייהם, נתקלים במציאות ביטחונית מורכבת שגוררת גם חוסר ודאות כלכלי, ומתקשים להתנהל כרגיל. בנוסף לכך, גם אנשי מילואים רבים ששבו מחודשים ארוכים של שירות, נקראו שוב לעלות על מדים, ונאלצו לנטוש את העסקים ואת המשפחות שלהם.
משפחת שוסטרמן, למשל, המתגוררת במושב לימן, שבה הביתה רק לפני שלושה חודשים, אחרי נדודים ארוכים בשבעה מקומות שונים בארץ. למשפחה מטעים של מנגו, ליצ'י, אבוקדו ובננות, וכן יוזמה לשיווק פירות וירקות באמצעות מארזים. "חזרנו ללימן אחרי שהבטיחו שיהיה שקט והמשוואה שוב השתנתה, שלושה חודשים בלבד אחרי שחזרנו", מספרת ריקי שוסטרמן. "אנחנו חקלאים, והמצב הביטחוני מקשה מאוד על הטיפול במטעים. החזרה הביתה הייתה נחמדה, אבל כרגע לא בטוח להיות כאן, וגם מורכב מאוד לעבוד, ולכן כל עזרה שתגיע תעזור לנו מאוד. אנחנו כאן כי אין לנו ברירה, ולמרות התסכול, היה יכול להיות יותר גרוע".
אולי יעניין אתכם
נלחמים על הבית
כבר שבע שנים מנהלים ענת דטנר־מועלם ובעלה את 'נאנוש', קייטרינג בכפר גלעדי, והמשפחה עצמה מתגוררת בקיבוץ שניר. המלחמה עם חיזבאללה שוב פגעה בעסק, עד כדי ירידה של 80 אחוז בפעילות. "אנחנו עושים קייטרינג גם למפעלים קרובים באזור, גם לאירועים, גם לחתונות, גם לארגונים", מסבירה ענת. "ב־7 באוקטובר הייתה טלטלה גדולה, ירדנו לפעילות מצומצמת מאוד של 20 אחוז מכלל הפעילות של העסק. זה הכניס את העסק לבעיות תזרימיות, וגם לקשיים כלכליים רחבים יותר. אחרי שקצת התאוששנו, היינו בטוחים ששנת 2026 תהיה שנה טובה, ואז קיבלנו שוב את העצירה הזאת".
'נאנוש' מתמודד עם קשיים כבר שש שנים למעשה. "זה בלתי נגמר", נאנחת ענת. "אנחנו גרים בשניר, ופינו אותנו משם בחרבות ברזל, ורצו לפנות גם את העסק, אבל בעלי לא הסכים לסגור. זה היה המזל שלנו. במשך שנתיים הכנו אוכל לכיתות כוננות ולמפעלים חיוניים. זה היה עיקר הפעילות שלנו. בקיץ עשינו קצת חתונות ביישובים מרוחקים יותר, ולכן היה קצת יותר טוב. אבל זהו בגדול. ועכשיו שוב חזרנו לפעילות מצומצמת, ואנחנו מקווים שהקיץ לא יתבטל. מה שקורה כאן הוא דרמטי מאוד, כי למרות שפעלנו, כל חודש הפסדנו עשרות אלפי שקלים, משום שההוצאות של העסק גדולות מאוד. הבעיה היא שעד שמתאוששים, חוזרים לזה שוב".
ענת מספרת כי את התמיכה הגדולה ביותר קיבל העסק מבנק מזרחי־טפחות. לדבריה, "אנחנו תמיד יכולים לפנות לבנק, אם זה בשביל הלוואה זמנית או קבועה ואם זה להגדלת אשראי. תמיד מוכנים לעזור לנו. למעשה, בזכות הבנק אנחנו עדיין קיימים. אנחנו מוקירים את כל הדרך שהם עשו איתנו. מנהל הסניף, סגנית מנהלת הסניף, הבנקאית שלנו. זה סניף שאתה בא אליו ומרגיש בבית".
גם מוסך 'החולה' בקריית שמונה הוא מוסד צפוני מוכר. הוא נוסד ב־1972, עבר מדור לדור, וחיים ג'ינו מנהל אותו מאז 2007. למרות המלחמה חיים נמצא במוסך כל הזמן, ללא עובדים, כדי לתת שירות למעט הלקוחות שמעיזים להגיע. "הבעיות החלו בתקופת הקורונה", מתארת אשתו דינה, שאביה ייסד את המוסך לפני עשרות שנים. "התחילה לרדת העבודה, ואחר כך פרצה המלחמה והיא השפיעה מאוד על העסק. פינו אותנו מהבתים, אבל נשארנו באזור כי חיים נתן שירות למי שנשאר, בעיקר לרכבי הביטחון. העובדים היו בחל"ת. אנחנו חיים בקיבוץ הגושרים, העסק בקריית שמונה, ובכל נסיעה היינו חשופים לירי נ"ט ישיר. אצלנו האזעקה מגיעה רק אחרי הנפילה", היא אומרת בסוג של השלמה עם המצב. לדבריה, בכל התקופות הקשות, במזרחי־טפחות נרתמו לסייע.
"פותחים כדי שלא יחשבו שסגור"
"קיבלנו ליווי ממש טוב, בזמן שהעסק נפגע לפחות ב־80 אחוז במהלך מלחמת חרבות ברזל", מספרת דינה, ומציינת שגם עכשיו ניכרת ירידה חדה מאוד בפעילותו. "יש אזעקות כל חצי שעה. האנשים לא חזרו לצפון, וגם אם העסק פתוח – הוא לא באמת פתוח. אנחנו פותחים כדי שלא יחשבו שהוא סגור. אבל אנשים מפחדים לצאת מהבתים, והם לא באים. קשה מאוד לחיות ככה. זה לחיות באי ודאות תמידית, וכל הזמן צריך להיאבק כדי לשרוד. מלחיץ מאוד לחיות ככה. לוקחים הלוואות, אבל מתחילים לדאוג איך נחזיר. מה שמחזיק אותנו כאן זה הבית והמקום, כי זה מפעל חיים. אבל זה קשה ומאתגר, כי ההוצאות הקבועות נשארות, גם אם יש עבודה וגם אם אין, ואנחנו חושבים על תזרים המזומנים. זו ממש לא תקופה קלה".
לליבי וסרהולץ, בת 25, מאמנת כושר, היה חלום: לפתוח סטודיו אימונים משולב בראש העין. מיד אחרי 7 באוקטובר היא התגייסה למילואים, שירתה יותר ממאה ימים, ובמהלכם כשהגיעה הביתה, אימנה ואספה לקוחות. "לפני כשנה פתחתי סטודיו לכושר, עם שלושה מתחמים – פילאטיס מכשירים, אימוני כוח מתקדמים וספינינג משולב כוח. המשפחה שלי בנתה אותו מאפס, קיבלנו אותו בלי רצפה אפילו". ליבי שירתה חמש שנים בצבא, כסמ"פ לוחמת בחטיבת חילוץ והצלה. היא התפרסמה כאשר שברה שיא בבוחן הכי קשוח בצה"ל, שמשלב גם ירי, גם בוחן מסלול וגם ריצה. אחרי השחרור למדה בווינגייט, אחר כך השלימה השתלמות גם בפילאטיס מכשירים – ואז פרצה מלחמת חרבות ברזל.
"תוך כדי המילואים התחלתי לאמן בחצרות ובפארקים בסופי שבוע – בכל פעם שחזרתי מהמילואים", היא מתארת. "התחלתי לבנות את השם שלי ואת עצמי, צברתי ידע, ניסיון ואת הלקוחות, ואז התחלנו לבנות את הסטודיו בראש העין. תיכף הוא בן שנה. העסק נפגע בכל תקופת המלחמה מבחינה כלכלית, וזה לא היה פשוט. אני רוצה שהעסק יגדל, אבל אנשים מקפיאים מנוי כי מפחדים לצאת מהבית. זה אתגר להרים את העסק תוך כדי מלחמה ותוך כדי ירי. אבל יש לי מוצר מיוחד, ואני מביאה משהו אחר. לא משנה כמה זה קשה, אני יודעת שאנשים יבואו ויגלו את הקסם של המקום. כרגע תזרים המזומנים חיובי, אבל זה לא רווחי כמו שאני רוצה. אני מרימה את הראש בסוף חודש, אבל זה לא איפה שאני רוצה להיות".
יחד בחזית הכלכלית
'בוסט לעסקים' של מזרחי טפחות נועד "להזרים חמצן" לבעלי עסקים שנתקלים בימים אלה באתגרים לא פשוטים, המונעים מהם להתפרנס ולפתח את העסק. לדברי משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי־טפחות, "בתקופה מורכבת כל כך בעבור החברה הישראלית, בעלי עסקים רבים, ובמיוחד ביישובי גבול הצפון ובקרב משרתי המילואים, מתמודדים עם אתגרים משמעותיים. העסקים הללו הם חלק חשוב מהחוסן של הכלכלה והקהילה בישראל. באמצעות המהלך הזה, אנו מבקשים להעניק להם סיוע ממשי, שיאפשר להם להמשיך ולפעול גם בתקופה מאתגרת זו".
עסקים אלו ועוד רבים מופיעים במתחם העסקים הדיגיטלי 'כתום.ישראל', שיזם והקים מזרחי־טפחות עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במטרה לתמוך בעסקים מקומיים שנפגעו מהמלחמה. נכון להיום מופיעים במיזם הייחודי יותר מ־650 עסקים מהצפון, מהדרום ושל משרתי מילואים, המקודמים באופן שוטף בפלטפורמה הייחודית. לכל בית עסק הוקם אזור משלו ובו פרטי העסק, פרטי קשר וקישור לאתר האונליין או לעמוד של בית העסק ברשתות החברתיות – פייסבוק ואינסטגרם.
מזרחי־טפחות מפרסם ומקדם את מתחם העסקים הייחודי בערוצי המדיה השונים, על מנת להגביר בקרב הצרכנים את המודעות לרכישת מוצרים או סחורות מעסקים אלו.