"כשאני אעצום את העיניים שלי בגיל 120, אני אראה כל אחד מהזוגות העיניים האלה שהסתכלתי להם בעיניים ובישרתי להם שיקירם נהרג". המילים הללו, שנאמרו בקול חנוק על ידי ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, פותחות צוהר למחיר האישי והציבורי הכבד שגובה המציאות הביטחונית בשומרון. בראיון מרגש עם דודו סעדה, דגן משתף ברגעי התופת של בישור הודעות איוב למשפחות, כמו במקרה של הרב רזיאל שבח הי"ד או הלל ויגל יניב הי"ד, ומספר כיצד העוצמות של המשפחות הן אלו שנותנות לו את הכוח להמשיך.
עבור דגן, המאבק על השומרון הוא תיקון אישי ולאומי לטראומת הגירוש מצפון השומרון ב-2005. "אני ראש מועצה בגלל הגירוש. כל מה שאני עושה מאז מכוון לתקן את זה", הוא מצהיר. הוא נזכר ברגע המכונן שבו עמד על גג המצודה בשא-נור, ראה את דגלי האש"ף מונפים מרחוק, וקיבל קריעה בחולצתו מהרב דב ליאור: "נשבענו לעשות הכל כדי לחזור לכאן, שדגל ישראל יחזור להתנופף".
כיום, עם ביטול חוק ההתנתקות, דגן רואה את החזון הופך למציאות. הוא מתאר את הרגע המזוקק של קביעת המזוזה בישיבת חומש המחודשת כ"שהחיינו" היסטורי, אך מבהיר שזו רק ההתחלה. "האנשים שזממו שלא יהיו יהודים בצפון השומרון יקבלו פי 20 יהודים ממה שהיה", הוא מתחייב ומציב יעד שאפתני: הבאת מיליון תושבים לשומרון ובניית ערים על פסגות ההרים.
במהלך השיחה הצהיר דגן, כי הוא ומשפחתו קיבלו החלטה עקרונית לשוב ולהתיישב בשא-נור, היישוב ממנו גורשו לפני כשני עשורים. מבחינתו, המעבר הוא סגירת מעגל משפחתית ולאומית כאחד: "אנחנו חוזרים לגור בשא-נור. חשוב לי לומר שאוריה אשתי והילדים הם חלק בלתי נפרד מההחלטה הזו; הילדים גדלו על הסיפור הזה מאז שהיו קטנים, וכעת בחרנו לעשות את הצעד הזה יחד כמשפחה. אנחנו עוברים לשא-נור מתוך שליחות להקים את היישוב מחדש ולסייע לו לעמוד על רגליו. בשלב הראשון נחלק את זמננו בין שא-נור לשבי שומרון – הסברנו לילדים שזה בסדר גמור ושאנחנו זורמים עם התהליך כדי לעשות אותו נכון. הבית האמיתי שלנו הוא בשא-נור; אנחנו חוזרים הביתה כדי לבנות ולהיבנות".
דגן אינו מסתפק בבנייה בשטח ומשקיע מאמצים כבירים בזירה הבינלאומית כדי "לבער את הבורות" בעולם. הוא מדגיש כי הריבונות היא המפתח למניעת גירוש נוסף: "חשוב מה יאמרו הגויים, אבל יותר חשוב מה יעשו היהודים. אם בסוף הקדנציה אין ריבונות – המחנה הלאומי נכשל".
למרות הכאב והשכול המלווים את הימים הללו, דגן חותם בנימה של אמונה יוקדת: "אנחנו זוכים לקיים את נבואות הנביאים. הניצחון המוחלט הוא החלת ריבונות שתסיים את רעיון המדינה הפלשתינית". מבחינתו, הסרט הכתום ייגזר סופית רק כשנחזור לא רק לשא-נור, אלא גם לגוש קטיף.
