מבקר המדינה: "היעדר המשילות בנגב – בעיה אסטרטגית"

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מפרסם דו"ח ביקורת מורחב על הנגב שסוקר את מצב המשילות בנגב ביחס ל-5 השנים האחרונות. בדו"ח שפורסם היום, טוען אנגלמן כי "העידר המשילות בנגב היא בעיה אסטרטגית מחמירה והולכת", וכי הבעיות עליהם התריע בשנת 2021 – רק החמירו בחמש השנים החולפות.

כמיליון וחצי ישראלים מתגוררים בנגב, המהווה כ-60% משטח המדינה. כחמישית מהאזרחים החיים בנגב הם בדואים, ובשלושים השנים האחרונות גדל מספרם פי שישה. 72% מהם מתגוררים ביישובים מוכרים ו-28% בפזורה, בשלושים השנים האחרונות גדל מספר הבדואים בנגב פי שישה.

"הדוח על המשילות בנגב מעלה כשלים חמורים ביותר", הדגיש המבקר אנגלמן. "קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור פרוטקשן, וסובלים מסחיטה באיומים, גניבת ציוד ומלאים מאתרי הבנייה. אם לא די בכך – הם אף חוששים להגיש תלונות". סקר שערך ארגון הקבלנים והבונים במחוז תל אביב והמרכז, המוזכר בדו"ח, מצא כי 87% מהקבלנים והיזמים בישראל נדרשו לשלם דמי חסות בסכומי עתק, וכי 75% מהם חוששים להתלונן לרשויות. כתוצאה מכך, קבלנים חוששים לגשת למכרזים ומיזמי בנייה מתייקרים במאות אלפי שקלים.

"היעדר שיתוף הפעולה בין הגופים השונים מביא לפגיעה ‏מתמשכת במשילות", כותב אנגלמן. "מצאנו שפעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט שאינן ‏מתקיימות. ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כלל לא התכנסה בשנתיים האחרונות, התבצעו עשרות פגיעות בתשתיות חברת החשמל ובמקורות, ובנוסף הוגשו רק שלושה כתבי אישום בגין פוליגמיה".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת בצעד תמוה: שר השיכון זימן לשימוע את מנכ"ל רמ"י

עוד מאת אוריה שילת הומור מגויס

ובינתיים, תופעת הפוליגמיה רק הולכת ומתרחבת: בביקורת עלה כי כ-7,000 גברים המתגוררים בנגב נשואים ליותר מאישה אחת, ויותר מ-16,000 נשים חיות במשפחות פוליגמיות בנגב. כ-15% מהנשים הללו הן פלסטיניות שאינן בעלות אזרחות ישראלית, והובאו משטחי הרש"פ ועזה.

לדברי המבקר, החוק לא נאכף כראוי, והביטוח הלאומי נאלץ לשלם למשפחות פוליגמיות מרובות-ילדים קצבאות בסכומי כסף ניכרים. ההערכה היא כי כ-40% מהילדים המצויים בסיכון בישראל מגיעים ממשפחות פוליגמיות.

"ככל שחולפות השנים, אוכלוסיית הפזורה המונה כ-70,000 עד 90,000 נפש, גדלה ומתבססת מחוץ לתחומי יישובים מוכרים, במגורים במבנים בלתי חוקיים הפזורים ברחבי הנגב", הוסיף המבקר אנגלמן. "השנים חולפות וחלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבותה של הפזורה הולך ונסגר, ובד בבד הולך ומעמיק הקונפליקט בין אוכלוסייה זו לבין המדינה כתוצאה מתופעת ה'פלסטיניזציה', החשיפה הגוברת לאלימות ולהסתה, לצד העובדה שעוד ועוד גברים בדואים נישאים לנשים פלסטיניות, מביאות לכך שבדואים רבים חשים זיקה קרובה יותר לחברה הפלסטינית מאשר למדינת ישראל", הסביר אנגלמן.

בביקורת המעקב נמצא כי ביטוח לאומי משלם למשפחות רבות מהמגזר הבדואי בנגב סכומי כסף ניכרים במסגרת "תוספת תלויים לקצבת נכות" כפועל יוצא מהחלת מונח ה"תלויים" גם על שתי נשים ויותר וכן על הילדים שמכל הנשים גם יחד. הדבר מוביל להגדלת הקצבה האמורה במאות אחוזים ומגיע לכדי סכומים משמעותיים. נציגי ביטוח לאומי מסרו לצוות הביקורת כי אין בידם נתונים על היקף התופעה.

בביקורת הקודמת שבוצעה בשנת 2021, עלה פער בין מצבת השוטרים לתקינה שנקבעה בתחנות שגב שלום וערוער: חוסר של 6% בתחנת שגב שלום וחוסר של 8% בתחנת ערוער. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן ואף החמיר: החוסר הממוצע בשגב שלום היה 22% ובערוער 21%. נכון לסוף שנת 2024, חסרים יותר מ-41 שוטרים בשתי התחנות יחד: בתחנת ערוער אוישו 86 מתוך תקן של 106.5 תקנים, ובתחנת שגב שלום אוישו 97 משרות מתוך תקן של 117.5. בביקורת זו נמצא כי בתחנת עיירות הנותנת שירותים בין היתר ליישובים: לקייה, כרמים, מיתר, חורה, עומר ותל שבע, קיים פער ממוצע של 43 שוטרים (25%).

עוד עולה מן הדו"ח, בתחנת רהט קיים פער ממוצע של 27 שוטרים (20%). בתחנת עיירות התקינה לשנת 2024 עומדת על 180.5 והמצבה על 127.5, קרי – חוסר של 53.5 שוטרים, ובמשטרת רהט התקינה לשנת 2024 עומדת על 138 שוטרים והמצבה על 117, קרי – חוסר של 21 שוטרים. לדברי המבקר, מחסור זה של שוטרים עלול לפגוע ביכולת המבצעית לאכיפת החוק, ברמת השירות הניתן לתושבים ובתחושת הביטחון של תושבי הנגב.

בביקורת בשנת 2021 נמצא כי שיעור דוחות התנועה שנרשמו לנהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית במרחב נגב בשנים 2016 עד 2019 היה בין 51% ל-60% בגין עבירות מסכנות חיים, בין 59% ל-64% בגין עבירות בריונות בכבישים ובין 47% ל-68% בגין עבירות אחרות. על פי הדו"ח הנוכחי, בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. שיעור דוחות התנועה שניתנו לנהגים לא יהודים בממוצע בשנים 2020 עד 2024 היה 64% (312,455 דוחות) – שיעור הגבוה משמעותית מחלקם באוכלוסיית הנהגים בנגב, העומדת על 15% מבעלי רישיונות הנהיגה. "העלייה המתמשכת בפניות למרכז שליטה במקרים כגון בריונות בכבישים ועבירות ירי מצביעה על כשל הדורש התערבות של משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ומשרד התחבורה", קובע המבקר אנגלמן בדו"ח.

בביקורת הקודמת עלה כי קיימת תופעה של פגיעה בתשתיות חברת מקורות הנמצאות באזור הנגב, וכי התרחשו בממוצע כ-105 אירועים מדי שנה, ובסך הכול 1,150 אירועים בשנים 2008-2018. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן ומספר אירועי הפגיעה שעימם מתמודדת חברת מקורות, בממוצע שנתי, נותר כמעט זהה – כ-103 אירועים מדי שנה, ובהם בין היתר חיתוך כבלים, גניבה והצתה של שנאים.

כמו כן, על פי הדו"ח הפגיעה בתשתיות החשמל ובתשתיות תאגיד המים החמירה אף היא. בשל תופעה חמורה ונרחבת של השתלטות ובנייה בלתי חוקיות של תושבים בדואים על שטחים ציבוריים שבהם מצויות תשתיות, נגרמות פגיעות מכוונות וחמורות במערכות החיוניות של תאגיד המים נווה מדבר. לדברי המבקר, פגיעות אלו מובילות לקריסת קווי ביוב, לסתימת קווים מאספים, לקריסת תהליכים במכון טיהור השפכים ולנזק חמור לשוחות ביוב קיימות.

נוסף על כך, מתבצעות בנייה בלתי חוקית ופגיעה בתשתיות מים וביוב באזור הנגב וכן הערמת פסולת בניין, פסולת ביתית וערמות עפר בכמויות של מטרים רבים מעל קווי ביוב קיימים, הגורמות לפגיעה בבריאות הציבור ובאיכות הסביבה וכן לנזקים כלכליים לתאגיד המים נווה מדבר האחראי לאספקת שירותי מים וביוב.

בביקורת לשנת 2021 עלה כי קיימת תופעה של פלישה לשטחי אש של צה"ל באזור הנגב וביצוע פעילות פלילית מסוגים שונים, כגון הקמת חממות לגידול קנאביס, פלישה לשטחי אש, תפיסת קרקעות ועיבודן ללא אישור וכן פלישות בעיבודים. לדברי מבקר המדינה אנגלמן, הליקוי תוקן במידה מועטה בשטחי האש של בסיס מל"י בצאלים, בו בוצעו בשנים 2021-2023 כ-1,730 פעולות להשמדת קנאביס וכן 1,855 פינויים משטחי אש.

כמו כן, בשנת 2021 הועלו בדו"ח העומק של המבקר כמה תופעות המתרחשות בסביבת בסיס חיל האוויר בנבטים, כגון רעיית צאן בסמוך לבסיס, השלכת צמיגים ואבנים בנתיבי התחבורה המובילים אליו וכן פגיעה בגדר האלקטרונית ההיקפית של הבסיס. בדו"ח הנוכחי לשנת 2026, טוען המבקר אנגלמן כי הליקוי לא תוקן. "אומנם כבר לא מתרחשים אירועי יידוי אבנים לעבר מכוניות צבאיות בכביש 80 או חדירות לבסיס, אולם תופעות אחרות שהועלו בביקורת הקודמת עדיין מתרחשות", כך כתב. על פי הדו"ח הנוכחי, חלה עלייה של ממש באירועי ירי בסמיכות לבסיס ואף בזליגה של ירי לשטחו ובאחד המקרים כנף של מטוס נפגעה מהירי.

"תושבים בפזורה עדיין יכולים להגיע קרוב מאוד לבסיס, דבר המאפשר צפייה על הנעשה בו ועלול להביא לפגיעה בביטחון המידע הקשור לפעילותו. תופעה זו באה לידי ביטוי בהגשת כתב אישום ביולי 2025 נגד תושבת הפזורה אשר עמדה בקשר עם גורמי מודיעין איראניים וביצעה עבורם משימות ביטחוניות שונות, בין היתר במבצע 'עם כלביא', כגון איסוף מודיעין על הבסיס וצילום המראות של מטוסי קרב", כותב אנגלמן בדו"ח ומתריע כי בנוסף החלה תופעה חמורה שלא התרחשה בתקופת הביקורת הקודמת ועלולות להיות לה השלכות אסטרטגיות, והיא חדירת רחפנים לשטח הבסיס.

"דו"ח המעקב המקיף מגלה תמונת מצב מדאיגה ביותר. מרבית הליקויים אשר הועלו בדו"ח הקודם לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם", מסכם אנגלמן ומסביר: "הביזור בתחומי הפעילות והיעדר שיתוף הפעולה בין הגופים הרלוונטיים מביאים לפגיעה מתמשכת במשילות המדינה ובאמון הציבור החי באזור הנגב".

"על ראש הממשלה להידרש לנושא היעדר המשילות בנגב – נושא אסטרטגי ובעל השלכות כבדות משקל על מדינת ישראל, על כלל מאפייניו והכשלים החמורים אשר עומדים בבסיסו כפי שתוארו בדוח ביקורת זה, ולפעול לשיפור תמונת המצב בנושא, בין השאר, באמצעות הובלת טיפול רב-מערכתי של גופים רבים ומינויו של גורם מדינתי שעליו יוטל לתכלל ולרכז את פעילותם של גופים אלו בצורה יעילה ואפקטיבית על בסיס גיבוש יעדים ברורים ובני ביצוע ומעקב אחר יישומם", קובע המבקר בסיום הדו"ח.

מלשכת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר נמסר: "מדובר בדו"ח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב. המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם".

לדברי לשכת השר, אלו הם נתוני האמת של המהפכה שהוביל השר בנגב: עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים מיומנים, מ-17,622 בשנת 2022 ל-52,000 כיום. עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום, מ-2,782 בשנת 2022 ל-3212 שוטרים כיום. "המבקר בטעות או שלא התייחס לאחוזי האיוש אבל התעלם מכך שהשר בן גביר גייס עוד מאות תקנים", טוענים מטעם לשכת השר. לדברי המשרד לביטחון לאומי, ב-2022 היו רק 2 כיתות כוננות בלהבים ומיתר עם 23 מתנדבים יחד, והיום קיימות 74 כיתות כוננות ו-892 מתנדבים. לטענת לשכת השר, חלה עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים, מ-2,862 הריסות בשנת 2022 ל-4,946 הריסות כיום וכי חל זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום נגד דמי חסות, מ-36 כתבי אישום בשנת 2022 ל-150 כתבי אישום כיום.

"מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים – העובדות מדברות בעד עצמן. ממשיכים להחזיר את הביטחון והמשילות לנגב!", סיכם השר בן גביר.