דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
אקטואליה

מהפכת בתי הדין לממונות: 13 הרכבים חדשים בפריסה ארצית

לאחר השלמת החקיקה ההיסטורית: בתי הדין הרבניים חוזרים לדון בסכסוכים אזרחיים כבוררים מוסמכים. הדיונים ייערכו בסוף היום

בית הדין הרבני בתל אביב. קרדיט צילום: יונתן סינדל/פלאש 90
בית הדין הרבני בתל אביב. קרדיט צילום: יונתן סינדל/פלאש 90

היסטוריה בעולם המשפט התורני בישראל: כחודש לאחר השלמת הליכי החקיקה בכנסת, המעגנים מחדש את סמכות בתי הדין הרבניים לדון כבוררים בדיני ממונות, המהלך יוצא אל הפועל באופן רשמי. נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף, חתם היום על כתב מינוי מקיף המקים 13 הרכבי דיינים ייעודיים בפריסה ארצית, שיוסמכו לדון בתביעות כספיות, סכסוכי חוזים וענייני רכוש.

במשך שנים רבות, מאז פסק דין 'סימה אמיר' של בג"ץ, נשללה מבתי הדין הרבניים היכולת לדון כבוררים בעניינים אזרחיים, גם כאשר שני הצדדים חפצו בכך. החוק החדש, שעבר לאחר מאמץ פרלמנטרי ממושך, מתקן את המצב ומאפשר לציבור המעוניין בכך לקבל הכרעה משפטית המבוססת על דין תורה במסגרת של מוסד ממלכתי רשמי.

החלטת הנשיא, הגר"ד יוסף, אינה מסתפקת במינוי טכני. בכתב המינוי שובצו דיינים מנוסים מאוד מהמערכת האזורית ומבית הדין הגדול, כאלו הבקיאים הן בנפתולי ההלכה והן בממשקים שבין דין תורה למשפט האזרחי המודרני. המטרה היא להעניק לבעלי הדין רמת מקצועיות שאינה נופלת מזו של בתי המשפט, תוך שמירה על היתרון המובהק של בתי הדין: הכרעה על פי ערכי הנצח של התורה.

פריסת ההרכבים החדשה: בכדי להפוך את השירות לנגיש לכל אזרח, נפרסו ההרכבים במוקדים אסטרטגיים:

אולי יעניין אתכם

  • במרכז ובבירה: שני הרכבים יפעלו בירושלים, שניים בתל אביב ושניים ברחובות – ערים בהן קיים עומס פניות גבוה במיוחד.
  • בפריפריה ובערים המרכזיות: הוקמו הרכבים ייעודיים בפתח תקווה, חיפה, נתניה, באר שבע, אשדוד, אשקלון ואריאל.
  • ערכאת הערעור: כלל הרכבי בית הדין הרבני הגדול הוסמכו לדון בערעורים על החלטות הממונות, מה שמבטיח פיקוח הלכתי ומשפטי הדוק על פסקי הדין.

אחת החששות המרכזיים שעלו במהלך הדיונים על החוק הייתה האפשרות שתיקי הממונות יעמיסו על המערכת ויעכבו תיקים דחופים של מעמד אישי. כדי למנוע זאת, קבע הנשיא הנחיה ברורה: הדיונים בתיקי הממונות ישובצו אך ורק בסוף יום הדיונים, לאחר סיום הטיפול בתיקי הליבה – גירושין, ירושות, אימוץ וגיור. בדרך זו, המערכת מצליחה להעניק שירות חדש ומשמעותי לציבור הדתי והחרדי (ולכל מי שחפץ במשפט עברי), מבלי לפגוע בנשים וגברים הממתינים להכרעות גורליות בחייהם האישיים.

מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהן, רואה במהלך לא רק פתרון מגזרי אלא בשורה לאומית: "אנו ניצבים בפני עידן חדש. המהלך הזה לא רק מחזיר את עטרת המשפט העברי ליושנה, אלא גם מסייע באופן ישיר בהורדת העומס העצום המוטל על בתי המשפט הכלליים. הציבור מקבל כאן אלטרנטיבה איכותית, יעילה ומהירה".

חשוב להדגיש: פנייה לבית הדין הרבני בנושאי ממונות מותנית בהסכמה בכתב של שני הצדדים. מרגע שניתנה ההסכמה, פסק הדין מקבל תוקף של פסק בוררות, וניתן לאכוף אותו באמצעות ההוצאה לפועל בדיוק כמו כל פסק דין אזרחי אחר.

בבתי הדין מצפים כי עם פרסום המינויים והרחבת הפעילות, יחל זרם של פניות מצד אנשי עסקים, שכנים בסכסוכי מקרקעין ושותפים, שיעדיפו לברר את תביעותיהם תחת קורת הגג הממלכתית של בתי הדין הרבניים.

 

מה לקרוא עכשיו