הרב יהודה אלון
השקט שלפני הדיבור
יש רגע אחד בלוח השנה היהודי שבו הזמן כאילו עוצר מלכת. זהו המעבר בין חודש אייר, חודש העבודה והתיקון, לבין ראש חודש סיוון. התורה מתארת את הרגע הזה במילים ספורות אך טעונות: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי… וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר".
אולי יעניין אתכם
חז"ל הבחינו מיד בשינוי התחבירי: לא "ויחנו" בלשון רבים, אלא "ויחן" – בלשון יחיד. רש"י מעניק לנו את המפתח לכל חג השבועות: "כאיש אחד בלב אחד". התורה היא האורגניזם החי של נשמת האומה, וכדי שהיא תוכל לרדת לעולם, הכלי שמקבל אותה חייב להיות שלם. אם חסר יהודי אחד בסיפור, אם הלב אינו "אחד", התורה נותרת בשמיים.
סוד שישים הריבוא
המגלה עמוקות (פרשת בהעלותך) מביא רמז מופלא: השם ישראל הוא ראשי תיבות של יש שישים ריבוא אותיות לתורה. לפי המסורת, ישנן שישים ריבוא אותיות בספר התורה כנגד שישים ריבוא הנשמות שהיו במעמד הר סיני.
הרב יונתן זקס זצ"ל מסביר, שאם תפתחו ספר תורה ותמצאו בו אות אחת מחוקה, או אפילו קוצו של יוד שאינו כתוב כהלכה – הספר כולו פסול. האהבה לכל יהודי אינה רק מצווה מוסרית; היא דרישה הלכתית לשלמות התורה שלנו. "אנחנו האותיות, ואלוהים הוא הסופר. הוא נתן לנו את הקולמוס כדי שנכתוב יחד את ההמשך".
בין המספר לאות: מרטה מבואנוס איירס
המחשבות הללו הולידו את פרויקט "אותיות של אהבה". בפרויקט משתתפים יהודים מכל רחבי העולם בכתיבת ספר תורה. במסעותיי עם פרויקט "אותיות של אהבה" ברחבי העולם, פגשתי רגעים שבהם המושג "אות בספר תורה" הפך למוחשי. לפני כמה שנים הגענו לבואנוס איירס, ארגנטינה. באחד מבתי האבות ניגשה אליי אישה אחת, פניה חרושות קמטים ובעיניה בער כעס מוזר. היא הרימה לאט את שרוול חולצתה וחשפה את המספר הצרוב על זרועה מאושוויץ.
"אני מרטה", היא אמרה. "אני בת 102. כבר 102 שנים אני מחכה שמישהו יבוא ויגיד לי שגם אני אות בספר התורה". בעוד שהצורר ביקש להפוך את האדם למספר – לפרט חסר זהות בתוך מכונה של השמדה – התורה באה ואומרת: את אות. את חלק בלתי נפרד מהטקסט האלוקי.
האותיות שבחזית: קלף וקולמוס בלב עזה
אחת ה'סדנאות' המיוחדות נעשתה דווקא… בלב עזה. בתחילתה של המלחמה, לאחר כמה שבועות עמוסים קרבות ואתגרים, זכיתי להכניס את המיזם אל תוך גדוד המילואים שלי, גדוד 7008, שפעל בעומק רצועה עזה.
במבצע מיוחד, כשאני מצויד ביריעת קלף ובקולמוס, הסתובבתי בין צוותי הלוחמים הפזורים במבנים ההרוסים בתוככי עזה ועל חופה של הרצועה. לוחמי המילואים, דתיים ושאינם דתיים כאחד, הגיבו בהתרגשות עצומה. אחד החיילים, בעיניים דומעות, שיתף שזהו הרגע המרגש ביותר עבורו מאז תחילת המלחמה. השורשים העמוקים המגולמים באותיות השחורות שעל גבי הקלף הם הסיפור שמחבר אותנו יחד, ועבורו נלחמים חיילינו במסירות נפש. פשוט מאוד היה להסביר שם את ההבנה הברורה שכל אחד מאיתנו אות אחת ובלי אחד מאיתנו – הספר כולו חסר. לאלו שיצאו מביתם להילחם בבוקר שמחת תורה ההסבר הזה כמעט ולא היה נדרש..
החיבור הזה, שנצרב בלב הלוחמים בחזית, הוא אותו החיבור שאנו זורעים יום-יום בקרב הדור הבא. מיזם "אותיות של אהבה" אינו עוצר רק בבתי האבות או בשדות הקרב; הוא פועל במרץ בעשרות בתי ספר בארץ ובעולם, ומגיע אל אלפי ילדים וילדות. שם, בתוך הכיתות, אנו מלמדים את הילדים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו – אות חיונית וקדושה שבלעדיה הסיפור היהודי כולו אינו שלם.
אופיר ליבשטיין הי"ד
אחד הביטויים לשלמות אותיות התורה הוא ההקפדה על "קוצו של יו"ד". הביטוי מלמד ששום פרט אינו קטן מדי, וגם האדם ה"שקוף" ביותר חיוני לשלמות הקדושה.
הרוח הזו גולמה בדמותו של שותפי לדרך וחברי היקר, אופיר ליבשטיין הי"ד, ראש מועצת שער הנגב, שהיה המנוע והלב שמאחורי מיזם "אותיות של אהבה". אופיר, איש התנועה הקיבוצית, האמין בכל נימי נפשו שזוהי משימת חייו: להגיע לכל ילד וילדה בעולם היהודי ולחבר אותם לאות האחת והמיוחדת שלהם בספר התורה.
בבוקר השביעי באוקטובר, כשנפל אופיר בקרב הגבורה על ביתו בכפר עזה, נמצא על ידו צמיד סיליקון כחול עליו חרוטות המילים: "אני אות אחת – כולנו עם אחד. One letter – one nation". היום, בכל פעילות של המיזם, לאחר שמשתתף כותב את האות שלו בקלף, הוא מקבל לידיו את "הצמיד של אופיר". זוהי תזכורת לכך שהגורל שלנו נכתב באותה יריעה, ושהזהות שלנו אינה "דף חלק" אלא פרק בסיפור של דורות.
להיות ספר תורה חי
"תורת ה' תמימה" – היא תהיה תמימה רק אם נתעקש לחבר מחדש את השורות. שנלמד לכתוב את חיינו באותיות של אהבה, עד שנשוב להיות באמת "כאיש אחד בלב אחד".
מיזם "אותיות של אהבה" מבית 'סולמות' הוא פרויקט חינוכי-חברתי המחבר את כל חלקי עם ישראל לאות האישית שלהם בספר התורה. המיזם הגיע כבר למעלה מ-30,000 משתתפים מכל המגזרים בארץ ובעולם. תחת המוטו "אני אות אחת – כולנו עם אחד", המיזם ממשיך את חזונו של אופיר ליבשטיין הי"ד, שותף לייסוד הפרויקט, לחיזוק הזהות והאחדות היהודית בקרב צעירים ומבוגרים כאחד.