פרשת שחיתות חמורה ויוצאת דופן נחשפה היום בבית המשפט המחוזי בחיפה, ומשרטטת קו ישיר ומבהיל בין שלטון מקומי לבין עולם הפשע המאורגן. ראש מועצת ראמה, שאוקי אבו לטיף, הורשע הבוקר במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע לסחיטה באיומים, מרמה והפרת אמונים.
גזר הדין חושף כיצד ניצל נבחר הציבור את מעמדו הרם ואת קשריו המשפחתיים כדי לתווך בעסקת "פרוטקשן" אכזרית, במסגרתה נסחטו בעלי מפעל מקומי בסכומי עתק.
על פי כתב האישום המתוקן שבו הודה, בעלי המפעל באזור ראמה חיו במשך חודשים ארוכים תחת מסכת פחד ואימה יומיומית. המפעל ובתיהם הפרטיים הפכו ליעד קבוע לאירועי אלימות קשים, שכללו ירי חוזר ונשנה, הצתות מכוונות ואיומים מפורשים ברצח.
מתוך ייאוש עמוק ורצון להגן על חייהם, ומאחר שידעו על קשריו של אבו לטיף עם בני משפחתו (המזוהה עם ארגון פשע מוכר), פנו הקורבנות אל ראש המועצה בבקשה דחופה שיפעיל את השפעתו ויביא להפסקת הטרור הכלכלי והפיזי נגדם.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת יוסף ארנפלד
חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות
עוד מאת יוסף ארנפלד
הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור
בנושא איתמר בן גביר
בן גביר בכנס בשבע: "בלי 15 מנדטים – ביבי עם אייזנקוט"
עוד באקטואליה
האיסור על הגעת אוהדי הפועל ב"ש לאלקמאר: נדבך נוסף במאבק המדיני נגד ישראל
עוד באקטואליה
בג"ץ הודיע לממשלה: אי אפשר למנות את יהודה אליהו לראש רמ"י בתקופת בחירות
עוד מאת יוסף ארנפלד
חשד: כבאי תושב כפר קאסם תכנן פיגועי ענק
במקום לפנות למשטרה ולשמש מגן לאזרחיו, בחר ראש המועצה לתפקד כמתווך מול העבריינים. מהאישום עולה כי אבו לטיף העביר לבעלי המפעל מסרים מטעם הסוחטים, לפיהם "החוב" המקורי שהם נדרשים לשלם גבוה בהרבה, אך כ"מחווה" הוא הופחת למיליון שקלים בתמורה לשקט. כסות המרמה למחיר הדמים הייתה שמדובר בכיסוי "הוצאות" של מבצעי הירי וההצתות.
ההסכם המביש שנרקם קבע כי הסכום ישולם בתשלומים, כאשר התשלום הראשון – סך של 40 אלף שקלים במזומן – הועבר פיזית מיד ליד בתוך לשכתו הרשמית של ראש המועצה.
במסגרת הסדר הטיעון, הודיעה הפרקליטות כי תדרוש לגזור על אבו לטיף 11 חודשי מאסר בפועל, קנס כספי, וכן קביעה רשמית כי יש קלון במעשיו, בעוד ההגנה תטען לעונש באופן חופשי.
במקביל להרשעה בצפון, רשמה היום הממשלה צעד דרמטי במלחמה הכוללת בתופעה, כאשר ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הבוקר את תזכיר חוק שירותי אבטחה שהוביל המשרד לביטחון לאומי. החוק החדש, שמגיע לאחר שלוש שנים של עבודה ממשלתית מאומצת, נועד לפרק את המנגנון הכלכלי הלגיטימי לכאורה שבאמצעותו פועלים ארגוני הפשע.
לפי הצעת החוק, האחריות הרגולטורית על חברות האבטחה תופקע ממשרד המשפטים ותועבר לידי המשרד לביטחון לאומי. בנוסף, משטרת ישראל תקבל סמכות לבחון בקפדנות את בעלי התפקידים והחברות על בסיס מידע מודיעיני חסוי כדי למנוע הקמת חברות קש.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגדיר את אישור החוק כ"בשורה ענקית לבעלי העסקים ותחילת הסוף של חברות האבטחה הפיקטיביות שגובות פרוטקשן". מהלך חקיקתי זה מצטרף להקמת שתי מחלקות פרוטקשן ייעודיות בדרום ובצפון, ולחוק הפרוטקשן שנחקק ביולי 2023 אשר החמיר משמעותית את הענישה.