הבחירות למבקר המדינה: הרשקוביץ פרש מהמירוץ

‏השר לשעבר ונציב שירות המדינה לשעבר פרופ' דניאל הרשקוביץ מודיע הבוקר על פרישתו מהמירוץ לתפקיד מבקר המדינה הבא.

ביום שני השבוע הסתובב הרשקוביץ שעות רבות במסדרונות הכנסת במטרה לאסוף את עשרת החתימות הנדרשות על מנת שיוכל להתמודד בבחירות לתפקיד שייערכו ב-3 ביוני.

לאחר פרישתו של הרשקוביץ, מי שנותרו במירוץ לתפקיד הם מועמדו של נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, ושופט העליון לשעבר יוסף אלרון אותו מריצה לתפקיד האופוזיציה. נזכיר, גם אנגלמן, שמסיים את תפקידו, לא היה מועמד שנתניהו הביא במקור.

המנגנון שעשוי להביא לבחירת אלרון

הבחירות לתפקיד מבקר המדינה הינן בחירות חשאיות, ועל מנת להיבחר לתפקיד יש לזכות ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. בשביל להתמודד לתפקיד צריך המועמד להחתים עשרה חברי כנסת. העובדה כי מדובר בבחירות חשאיות בכנסת מבטלת את המשמעת הקואליציונית, מה שמאפשר גם למועמד האופוזיציה, או למועמד אותו ראש הממשלה אינו רוצה, להיבחר לתפקיד.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות הפר הבטחה: איגוד השחמט העולמי כפה הפסד טכני ביום כיפור

עוד מאת אסף משניות גל הירש: "להתעקש על ערך הניצחון מבלי לשגות בקונספציות"

בתוך הליכוד ישנה ביקורת על נתניהו על כך שבחר להריץ לתפקיד את מקורבו ומי שמייצג אותו מפעם לפעם בבית המשפט העליון, ראבילו. חלק מהטענות כנגד מועמדותו של ראבילו נובעות מהעובדה כי הוא היה היועץ המשפטי של תנועת הליכוד, מה שעלול להיתפס כמינוי מזוהה פוליטית.

באופוזיציה יודעים כי בליכוד ישנן קולות שאינם תומכים בבחירתו של ראבילו, ומקווים לנצל זאת על מנת להביך את נתניהו. מאחורי התמיכה של האופוזיציה במועמדותו של אלרון עומדת ההנחה כי לחלקים רבים בקואליציה יהיה קל לתמוך בו. בזמן הויכוחים על מינויו של יצחק עמית לנשיא העליון, אלרון היה המועמד שהריץ שר המשפטים יריב לוין, כך שבאופוזיציה מעריכים שיהיה קשה לצייר אותו כמבקר לעומתי לקואליציה הנוכחית, שתססים בקרוב את דרכה.

כמו כן, באופוזיציה מעריכים כי גם במפלגות החרדיות צפויה להיות תמיכה במועמדותו של אלרון. במקרה הזה לא מדובר ברצונם של החרדים דווקא באלרון, או בהתנגדותם לראבילו, אלא ברצון להעביר מסר לנתניהו בעניין חוק הגיוס. במפלגות החרדיות קיבלו החלטה להעביר לנתניהו את המסר כי הן לא בודאות ימשיכו את השותפות הפוליטית במחנה הלאומי, ומבחינתם תמיכה באלרון ולא במועמד ראש הממשלה היא אמצעי מוצלח להעביר את המסר.

המבקר הבא יצטרך להשלים את דוחות ה-7.10

בחירתו של מבקר המדינה הבא חשובה למדי. אחד מתפקידיו הראשונים יהיה לסיים את עבודתו של המבקר היוצא מתניהו אנגלמן בכל הקשור לדוחות מחדל ה-7 באוקטובר. מי שיקבל את התפקיד יצטרך בעיקר להתמודד מול מערכת הלחצים הכבדה לקבור את אותם דוחות.

כזכור, מאז שהחל אנגלמן את חקירותיו בעניין טבח ה-7 באוקטובר, מנסים שלל גופים לסכל את חקירתו ואת פרסום הדוחות בנושא. מדובר בניסיונות שמגיעים הן מהמערכת הפוליטית, הן מהמערכת המשפטית, והן מהמערכת הצבאית. בשורה של עתירות שהגישו גופים ביטחוניים, ובראשם הפרקליטות הצבאית, הצליחו אותם גורמים למנוע לעת עתה את פרסום הדוחות בנושאי הליבה.

במשך חודשים ארוכים, תחת כהונתו של הרצי הלוי כרמטכ"ל, צה"ל עשה ככל יכולתו על מנת למנוע מאנשי המבקר לקיים את החקירות הנדרשות הקשורות לצה"ל. גם לאחר שכבר הגיעו להסכמות לגבי צורת הביקורת, במסגרת תיווך של בית המשפט העליון, צה"ל המשיך לגרור רגליים ולעכב את עבודת המבקר.

במערכת הפוליטית מי שערער וניסה למנוע את דוחות המבקר הוא יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שניהל קמפיין כנגד הלגיטימיות של עבודת המבקר. בדו"ח שהתפרסם בשבוע שעבר בנוגע לסוגיית העצמאות הביטחונית בתחום החימושים, ציין מבקר המדיננ בדו"ח כי לפיד סירב לשתף פעולה עם אנשי המבקר, מה שמהווה הפרה של חוק יסוד: מבקר המדינה.