בג"ץ מחייב את לוין לכנס את הועדה לבחירת שופטים

המאבק המשפטי בין מערכת המשפט למערכת הפוליטית עולה מדרגה ביומיים האחרונים. אמש (ראשון) קבע בג"ץ כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס באופן מיידי את הועדה לבחירת שופטים, על מנת לבחור שופטים לערכאות שלום ומחוזי ברחבי הארץ. לוין כבר חודשים ארוכים מסרב לכנס את הועדה, בה יש רוב למערכת המשפט.

סירובו של שר המשפטים לוין לכנס את הועדה הוביל לכך שמערכת המשפט בכללותה פועלת תחת מחסור חמור בכוח אדם, כשעשרות תקנים עומדים פנויים. לוין מתנגד לכינוס הועדה לאור העובדה שנציגי מערכת המשפט מסרבים להתפשר במינוי השופטים לעליון. כמו כן, הרוב שיש לשופטים בועדה מספיק כדי שיוכלו למנות כרצונם את השופטים לשאר הערכאות.

הכלי של אי כינוס הועדה הוא הכלי המרכזי שנמצא בידיו של שר המשפטים על מנת שיוכל להשפיע על תהליך בחירת השופטים. הסמכות בחוק מוקנית ישירות לשר המשפטים. ההיגיון שמאחוריה הוא שהסמכות הזו יוצרת איזון אל מול הרוב המובנה שיש לבית המשפט בועדה: שלושה נציגים לבית המשפט העליון ושני נציגי לשכת עורכי דין. יש לציין ששני הגושים הללו מצביעים בעקבות באחידות, כך שמתוך 9 חברי ועדה, 5 הם בגוש מערכת המשפט.

העובדה כי בסמכותו של השר לקבוע מתי הועדה תתכנס, אם בכלל, היא אחד הכלים המרכזיים שיש לשר על מנת להוביל להסכמות במינויים אל מול מערכת המשפט. שרי משפטים לאורך השנים השתמשו בכלי זה כשמערכת המשפט סירבה להגיע לפשרות. אחת השרות הבולטות שהשתמשה בכלי זה היא ציפי לבני, כשכיהנא כשרת משפטים.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות הורדת אחוז החסימה ושימוע לשופטים: הרפורמה המשפטית החדשה

עוד מאת אסף משניות שבוע וחצי לבחירות: יותר נעלמים מערכים מוחלטים

החשש: הועדה תכונס גם ללא לוין

פסק הדין של בג"ץ מצטרף לתקדים הקודם שיצר, בפסק הדין שכפה על הועדה להתכנס כדי לבחור את יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. כזכור, שר המשפטים ניסה בכל כוחו למנוע את בחירתו של יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. עד היום לוין וחלקים אחרים בקואליציה מסרבים להגדיר את עמית, שמכהן בתפקידו במסגרת מודל הסניוריטי, כנשיא בית המשפט העליון.

בסביבתו של שר המשפטים חוששים כעת כי בדיוק כמו שבית המשפט כפה את כינוס הועדה עבור בחירתו של עמית, כך יקרה גם הפעם בנוגע לכינוס הועדה לבחירת השופטים בערכאות נמוכות. בסביבת השר סבורים כי ציבורית צעד שכזה לא יעבור בשקט, אך לצד זאת לא חושבים כי הדבר ירתיע את עמית.

לאחר פירסום הפסק, הוציא לוין את ההודעה הבאה: "מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה, במסגרתה הרשות השופטת משתלטת על הוועדה לבחירת שופטים, בניגוד מפורש להוראות החוק. אם מי מהשופטים מעוניין לנהל את הוועדה לבחירת שופטים ולקבוע את מועדי כינוסה, הוא מוזמן לפשוט את גלימת השופט, לרוץ לכנסת, לנסות להיבחר, ובמו״מ לקראת הקמת הממשלה לדרוש את תיק המשפטים. כך קובע החוק, והוא חל גם על השופטים עצמם. שלושה שופטים יצרו במו ידיהם משבר חוקתי חסר תקדים, והאחריות כולה רובצת לפתחם".

"משלמים היום את המחיר על הפקרת הועדה"

בינתיים, גורמים בקואליציה מותחים ביקורת חריפה על שר המשפטים לוין. בשיחה עם 'בשבע אונליין' אומרים אותם גורמים כי התנהלותו של לוין היא זאת שהובילה למצב בו המאבק מול מערכת המשפט נמצא כיום.

"אנחנו משלמים היום את המחיר על ההחלטה של לוין בתחילת הקדנציה לותר על הועדה לבחירת שופטים" אומרים הגורמים. "בתחילת הקדנציה לוין היה כל כל בטוח שהוא יצליח להעביר כל שבריר מתוכניותיו, שהוא פשוט לא התארגן עם תוכנית ב'. הוא בכלל לא ניסה לפעול בתוך הכללים ולהשיג את הרוב בועדה"

איך ניתן היה לעשות זאת, הרי הרוב מובנה?

"הרוב לא מובנה. שקד הוכיחה זאת בעבר. לוין ויתר על הבחירות לראשות לשכת עורכי דין, כי הוא חשב שהוא הולך לסגור אותה. ואז קיבלנו את בכר שהציב בועדה שני אנשים שלו שעושים בדיוק מה שהמערכת מצפה מהם לעשות. הוא חשב שהוא הולך לשנות לחלוטין את הועדה, והיא כבר לא תהיה רלוונטית. לכן הוא לא איתגר את המושב של נציג האופוזיציה בועדה, ולא ניסה לסגור דיל עם חלקים באופוזיציה שיותר קל לעבוד איתם".

והיה עם מי לעבוד?

הרי אנחנו רואים איך בנושאים אחרים אפשר להגיע לשיתופי פעולה מאוד פוריים עם הח"כים של ליברמן ואפילו עם הח"כים של גנץ. והוא פשוט ויתר על זה. שקד בזמנו הובילה לבחירה בועדה של ח"כ של ישראל ביתנו. אחרי שהמפלגה הצטרפה לקואליציה הוא עדיין נשאר בועדה. כאן היו את הח"כים של סער שהצטרפו לקואליציה. אם הרוב בועדה היה 6 חברים לקואליציה, ולא 6 חברים למערכת המשפט, הכל היה נראה אחרת".