שלומי בסון בכנס בשבע בניו יורק: "לסגור את בזן זה בדיוק מה שאויבינו חולמים עליו. אנחנו כאן כדי להסביר להם שההפך הוא התשובה. זו החלטה אסטרטגית של ביטחון לאומי. בזן היא חלק מהביטחון של ישראל".
את הדברים אמר משנה למנכ"ל וסמנכ"ל התפעול של קבוצת בזן, שלומי בסון, בראיון לעיתונאי "ישראל היום" אור שקד הלילה (בין ראשון לשני) בכנס ירושלים של קבוצת "בשבע" בניו יורק. לדבריו: "חברות הביטוח הכריזו על המים של ישראל כמסוכנים, ספינות לא רוצות להגיע. לפני המלחמה קראו לסגור אותנו, אחרי המלחמה קראו לנו חוסן לאומי".
על תפקידה של בזן בעתות שגרה ובזמן משבר לאומי אמר בסון: "זו מלחמה של אנרגיה, כולם מבינים זאת. בזן היא החברה הגדולה ביותר לאנרגיה בישראל. אנחנו הופכים נפט גולמי לדלקים שונים, מספקים כשני שלישים מהשוק המקומי, ואנחנו חברה אסטרטגית במדינת ישראל. זה הראה לכולם עד כמה בזן חיונית לביטחון הלאומי. בזן היא חלק מהביטחון של ישראל. אנשים צריכים להבין זאת בלי בזן אין ביטחון, אין חשמל ואין עצמאות אנרגטית".
לדבריו: "אני לא רק משנה למנכל וסמנכ״ל תפעול בבזן, שירתתי גם בחיל הים הישראלי. יש לי שלושה בנים, והם התקשרו אליי בלילה הראשון ואמרו: הבן הראשון אמר 'אבא, אנחנו יוצאים לדרך' , אני מבין שהוא טס מיד לטהראן. השני, מהכוחות המיוחדים, אמר לי: 'אבא, אני סוגר את הטלפון שלי' ואני מבין שהוא חוצה את הגבול ללבנון. אני מבין שכולם במלחמה חיל האוויר, הצוללות, כוחות היבשה וגם אני במלחמה. לא רק אני, אלא כל חברות האנרגיה. אני מבין שישראל צריכה אותנו. המוצר שאנחנו מייצרים בחיפה מגיע לטהראן למטוסים, לצוללות. אין חשמל, אין עצמאות, ואם אנחנו עוצרים הם עוצרים".
על שאלת יכולתה של ישראל לתפקד צבאית ואזרחית ללא עצמאות בזיקוק, השיב: "לפני המלחמה אנשים סברו שאפשר לייבא דלקים, והשאלה הייתה האם לסגור את בזן. המלחמה הוכיחה את ההפך: התעשייה המקומית היא ביטחון לאומי, לא סיכון. בשתיים בלילה, כשהצבא מתקשר ואומר שהוא צריך דיזל מיוחד לחיילים כדי לצאת לפעילות בסוריה, מי יענה לקריאה בלי בזן? אף ספק אחר לא יכול לעשות זאת. לסגור את בזן זה בדיוק מה שאויבינו חולמים עליו. אנחנו כאן כדי להסביר להם שההפך הוא הנכון. עצמאות אנרגטית אינה סיסמה , זו החלטה אסטרטגית של ביטחון לאומי. מוסר ההשכל הוא להישאר, לפעול ולספק. בזן היא חלק מהביטחון של ישראל".
על פעילות החברה במהלך המלחמה, הפגיעה בחיפה והשלכותיה, אמר: "חיילים לובשים ירוק, העובדים שלנו לובשים כחול, המשימה זהה, המדים שונים. כשמשרד האנרגיה התקשר ואמר שמדינת ישראל צריכה אותנו בשירות, כולם התייצבו והמשכנו לפעול ולהפיק את כל מוצרינו. האיראנים הבינו בדיוק את מה שאנחנו מבינים, עד כמה בזן חיונית ליכולתה של ישראל להילחם ולנצח, ולכן סימנו אותנו כמטרה. הם שיגרו לעברנו טילים. אני זוכר את הלילה הזה, איבדנו שלושה עובדים, אורי, דניאל ואיגור. הם בלב שלנו, ואנחנו מתאבלים עליהם כל יום. אבל לא עצרנו את הייצור: אחרי הפגיעה במרכז האנרגיה, שיקמנו את היכולות תוך יומיים בלבד כדי לחזור לאספקה".
עוד הוסיף: "תוך ארבעה חמישה ימים חזרנו גם ליתר המוצרים. זה היה נס בכל מובן. במצר הורמוז העולם כולו ראה עד כמה קריטי לא רק לייצר מוצר, אלא גם להביא אותו ללקוח. היו ספינות ששינו מסלול, ספינות שלא הגיעו. חברות הביטוח הכריזו על המים של ישראל כמסוכנים, וספינות רבות נמנעות מלהגיע. לפני המלחמה קראו לסגור אותנו, ואחרי המלחמה".
