אחרי העברת פיזור הכנסת בקריאה ראשונה: מתי הכנסת תתפזר?

הלילה המשיכה הכנסת את תהליך פיזורה לקראת בחירות 2026, כאשר הצעת החוק לפיזור הכנסת עברה בקריאה ראשונה ברוב של 107 חברי כנסת. ההצבעה התאפשרה לאחר שחברי הכנסת הרבים ששהו בחו"ל לרגל המצעד השנתי בניו-יורק שבו ארצה ויכולים היו להתייצב במליאה על מנת להצביע על הפיזור.

החוק לפיזור הכנסת עלה להצבעה בעקבות מערכת הלחצים הכבדה שהפעילו המפלגות החרדיות על הקואליציה בכלל, ונתניהו בפרט, במטרה ולהתקדם בתהליך פיזור הכנסת, למרות התנגדותו של ראש הממשלה. כזכור, בין המפלגות החרדיות לבין נתניהו התגלו מחלוקות חריפות בנוגע להמשך פיזורה של הכנסת והליכה לבחירות. החרדים דרשו שהבחירות יתקיימו מהר ככל הניתן, אלא שנתניהו התנגד לכך.

מלכתחילה החרדים דרשו שתאריך הבחירות יהיה ה-1 בספטמבר, עוד לפני ראש השנה, אך הדבר חייב שהכנסת תתפזר בשבוע שעבר, מה שלא התרחש כמובן. נתניהו מעוניין בבחירות במועד הרחוק ביותר הניתן, כשהיה שמח לראות אותן מתקיימות במועדן החוקי, ב-27 באוקטובר. חשוב להדגיש: הפער בין שני הצדדים עומד על חודש וחצי בלבד לכל היותר.

הקואליציה טרם הסכימה על מועד לבחירות

אמנם החוק לפיזור הכנסת עבר בקריאה ראשונה, אך אין זה אומר כי הכנסת אכן קרובה לפיזור. במהלך הדיונים בועדת הכנסת אמש לא הוצג תאריך לבחירות, למרות קידום החוק. באופן עקרוני, על מנת להמשיך ולקדם את החוק יש להציג תאריך לקיומן של הבחירות, אך נכון לכתיבת שורות אלה תאריך מוסכם לא הושג. במקום זאת, יו"ר הועדה ויו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, הגיש טווח תאריכים לקיומן של הבחירות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות מהפכה ביהדות התורה: גפני ומקלב הודחו, אשר בראש

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

טווח התאריכים שהוגש הוא בין ה-8 בספטמבר, ל-20 באוקטובר. מדובר בכל האפשרויות שעוד נותרו על מנת להקדים את הבחירות, שכן לאור החוק שדורש 90 יום לכל הפחות לניהול מערכת בחירות, אין אפשרות מעשית שהן יתקיימו לפני ה-8 בספטמבר, ולאור העובדה שמועד הבחירות המקורי בלאו הכי הוא ה-27 באוקטובר, והבחירות צריכות להתקיים ביום שלישי בשבוע, המועד המאוחר ביותר אליו ניתן להקדים את הבחירות הוא ה-20 באוקטובר.

בראשית השבוע אמר יו"ר ש"ס כי הוא מעריך שעד סוף שבוע הבא יימצא תאריך מוסכם על סיעות הקואליציה לקיומן של הבחירות החדשות. אמש (שני), פרסמנו באתר 'בשבע אונליין' כי גם ש"ס מעוניינת בתאריך בחירות מרוחק על מנת שתוכל להשלים את הליך חקיקת חוק הכשרות החדש, שיבטל את הרפורמה אותה יצר שר הדתות לשעבר, מתן כהנא.

חוק פיצול היועמ"ש עבר בקריאה ראשונה

עוד הצבעה חשובה התקיימה הלילה, ועסקה באחד הנושאים המרכזיים ביותר בתחום השינויים במערכת המשפט. לאחר ההצבעה בקריאה ראשונה על פיזור הכנסת, עלתה לקריאה ראשונה הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מדובר על חוק אותו יזם והוביל יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שמקודם כבר חודשים ארוכים בועדה. הרוב שהושג להצבעה עמד על 65 חברי כנסת, רוב שכולל גם את המפלגות החרדיות.

הצבעתן של המפלגות החרדיות על החוק לפיצול התפקיד מגיעות כשבמקביל לכך החרדים ממשיכים להחרים את ההצבעות עם הקואליציה, כולל בחוק נוסף הקשור לתיקוני מערכת המשפט: חוק מח"ש של חבר הכנסת משה סעדה (הליכוד). החוק של סעדה אמור היה לעלות אמש להצבעה, אך נדחה להיום לאור התנגדות החרדים.

הצבעתם של החרדים עם הקואליציה בחוק של רוטמן מרמזת כי גם בקרב המפלגות החרדיות כלל לא ברור כי ישנה בהילות אמיתית לפזר את הכנסת, כשישנם עוד מספר מהלכים אותם גם החרדים מעוניינים להשלים. חוק הכשרות שהוזכר קודם הוא אחד מהם, אך גם פיצול תפקיד היועמ"ש נכנס בקטגוריה זו. כזכור, את הסנקציות על הציבור החרדי בעניין חוק הגיוס מי שמובילה היא היועמ"שית גלי בהרב מיארה.

במפלגות החרדיות מיהרו להוציא הבוקר (שלישי) הודעות על חשיבותו של החוק. מפלגת ש"ס הוציאה, לאחר העברת החוק בקריאה ראשונה, את ההודעה הבאה: "הלילה, בתמיכת ש״ס, אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ״ש. זהו צעד הכרחי לצמצום הכוח המופרז והדורסני שנטלו לעצמם היועמ״שית האנרכיסטיות וחבריה במערכת המשפט. בשנים האחרונות הפך הייעוץ המשפטי לממשלה לגורם המסכל באופן שיטתי את החלטות הממשלה, ולמכונת רדיפה פוליטית אכזרית כלפי ציבורים שלמים. כשלונה המחפיר אתמול בבג״צ (מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד. א"מ) מוכיח עד כמה אסור להשאיר כוח כזה גדול בידי אדם אחד. ש״ס תמשיך לפעול בנחישות לריסון כוחה של מערכת המשפט ולהשבת המשילות לנבחרי הציבור".

גם באגודת ישראל היו מי שהתבטאו בפומבית על חשיבות החוק. "זהו אינו עניין טכני, אלא צורך דמוקרטי קיומי להבראת המערכת. המצב האומלל הזה שבו אדם אחד, פקיד ממונה שלא נבחר על ידי הציבור, מחזיק בכוח בלתי מוגבל – הוא מצב מעוות. לא ייתכן שגורם אחד גם יקבע לממשלה את מדיניותה, וגם יחזיק בשוט התביעה הפלילית מעל ראשיהם של נבחרי הציבור. ריכוז כוח מוחלט כזה משחית ומבטל את רצון העם. כאשר הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית, בימי הפורים, הזכרתי כאן כי במגילת אסתר כתוב 'אם החילות לנפול לפניו, נפול תיפול', והמשכתי – עוה"ד מיארה, 'נפול תיפלי'. המון ח"כים ענו לי אז 'אמן'. הפעם אסיים ואחזור על מה שאמרתי פה מוקדם יותר הלילה: לומדי התורה ינצחו, שלטון המשפט יקרוס" אמר ח"כ מאיר פורוש במהלך הדיון במליאה על החוק.

סמוטריץ': "לא לפזר את הכנסת לפני סיום החקיקה"

בציונות הדתית, שיזמה את החוק, גם בירכו על העברתו בקריאה ראשונה. שר האוצר ויו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ', שלא היה נוכח בהצבעה עקב שהותו בניו יורק למצעד ישראל שנערך בראשון, קרא לאחר ההצבעה שלא לפזר את הכנסת עד להשלמת החקיקה. "אנחנו שמים קץ לדיקטטורת היועמ״שית ומתחילים להחזיר את ישראל להיות מדינה דמוקרטית. אני מברך את ידיד יו״ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח״כ, שמחה רוטמן, על העברת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בקריאה ראשונה הלילה ברוב של 65 חברי כנסת. זהו תיקון יסודי ומתבקש, שמחזיר את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה למקום המקובל בכל מדינה נורמלית בעולם – לייעץ, ולא לכפות את דעתו בכח. אני קורא לכל חבריי למחנה הלאומי – אל תפזרו את הכנסת. תנו להשלים את הליך החקיקה בקריאה שנייה ושלישית. זו התשובה האמיתית לגלי בהרב מיארה ולהשתלטות העוינת של המשפטנים על מדינת ישראל" אמר שר האוצר.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר לאחר ההצבעה את הדברים הבאים: "אישור החוק בקריאה ראשונה הוא צעד משמעותי לתיקון עיוות היסטורי שמלווה את שיטת הממשל בישראל שנים רבות. אין עוד דמוקרטיה בעולם שבה אותו אדם משמש גם כתובע הכללי, גם כיועץ המשפטי של הממשלה, וגם כמי שמוסמך לקבוע במקום הממשלה מהי עמדתה. המהלך הזה נועד לעשות סדר אחת ולתמיד במקום שבו נוצר ערבוב סמכויות חריג. החוק הזה עבר עבודת הכנה יסודית ורחבה, ואנחנו נמשיך לקדם אותו בנחישות עד להשלמת החקיקה״.

ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), מיוזמי החוק, אמר לאחר העברתו כי "היום אנחנו מתקנים עיוות שנמשך שנים. לא ייתכן שאותו גורם שמלווה את הממשלה בייעוץ שוטף הוא גם זה שמחזיק בסמכות להכריע בענייני אכיפה פלילית. הפיצול הזה נועד לייצר בהירות ולהחזיר את האמון ציבורי במערכת".