להעברת חוק הגבלת שכר הטרחה של נכי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה בקריאה שנייה ושלישית והכנסתו לספר החוקים של מדינת ישראל יש חשיבות עצומה עבור אזרחים רבים בישראל. אך אני לא משלה את עצמי: ברור לי לחלוטין שמאחורי הקלעים כבר מתארגנת "מתקפת נגד". בעלי אינטרסים, חברות למימוש זכויות וגורמים בלשכת עורכי הדין יפתחו כנראה בקרוב בקמפיין תקשורתי מתוזמן. הם יסבירו לציבור שהחוק "פוגע בחופש העיסוק", יטענו שהוא "ימנע מנכים לקבל ייצוג איכותי", וינסו לצייר את המהלך כפופוליסטי. הרי קל מאוד להיתלות בסיסמאות של "שוק חופשי" כשרוצים להגן על שורת הרווח.
כמי שעסקה בעריכת דין שנים רבות, אני רוצה להקדים את אותם מבקרים ולהציב בפניהם את העובדות הכואבות והיבשות, אלו שהובאו לידיעת הוועדה שאני עומד בראשה במשך חודשים ארוכים של דיונים סדורים ומוקפדים. אודה שהייתי מעדיפה אם לשכת עורכי הדין הייתה נרתמת למאמץ ועושה סדר בבית פנימה. ציפיתי שהיא תוקיע את מי שסרחו ותקבע כללים אתיים נוקשים שימנעו ניצול פצועים בשעתם הקשה ביותר. לצערי, זה לא קרה. במקום שבו האתיקה נכשלת והרגולציה העצמית קורסת, חובתו של המחוקק להתערב. לא באנו לפגוע בעורכי הדין; באנו לעשות צדק עם הגיבורים שלנו.
במשך חודשים שמענו בוועדה עדויות שמרעידות את הלב. לא שמועות, אלא מציאות מתועדת: מאז שמחת תורה התשפ"ד, הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון הנהיגו מסלולי הכרה אוטומטיים לנפגעי המסיבות ולפצועי קו ראשון. למרות זאת, מייצגים ציניים החתימו פצועים מבולבלים וכאובים על חוזים דרקוניים עבור זכויות שהמדינה העניקה להם ממילא.
ראינו צעירים, שורדי מסיבת נובה ולוחמים קטועי גפיים, ששודלו לחתום על חוזים במיטת חוליים ובבתים מאזנים כשהם היו תחת השפעה של טראומה קשה. שמענו על פצועים שפותו לנהל הליכים משפטיים מנופחים רק כי עורך הדין לחץ עליהם להמשיך כדי להגדיל את הנתח שלו, ועל נכים שביקשו לבטל את אחוזי הנכות שלהם כי חוב שכר הטרחה עמד לרסק אותם כלכלית.
אולי יעניין אתכם
אני רוצה להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אני קפיטליסטית, אבל קפיטליסטית חומלת. אני מאמינה בשוק חופשי ובכך שהמדינה אינה צריכה להתערב בחוזים וביחסים שבין אזרח לאזרח. אלא שבמגרש הכואב הזה פשוט לא הייתה ברירה: ה"שוק החופשי" התנהל כאן במקרים רבים בדמות של ניצול ציני של פערי מידע מול אנשים בנקודת השבר העמוקה ביותר של חייהם.
החוק נתמך אף בחוות דעת כלכלית, מקצועית ומעמיקה של רואה חשבון מטעם משרד המשפטים. חוות דעת זו לא נכתבה במגדל שן. היא נבחנה, עודכנה ושופרה פעם אחר פעם בהתאם להערות והארות שעלו בוועדה ובדפי העמדה שקיבלנו.
כל סכום וכל תקרה בחוק שוקללו בקפידה כדי להבטיח שעורך דין או מייצג יקבלו שכר הוגן ומתגמל על עבודתם, תוך יצירת זהות אינטרסים מוחלטת בין המייצג לנכה: שכר הטרחה יגדל רק במקום שבו הטיפול מביא תועלת אמיתית ומוכחת לפצוע.
ההסדר החדש מציב גבולות ברורים והגיוניים. להלן כמה דוגמאות: דמי פתיחת תיק מוגבלים ונפרדים: עד 4,000 ש"ח לעו"ד בתיקי נכי צה"ל, ועד 2,000 ש"ח בתיקי נפגעי איבה.
תקרות מבוססות הצלחה: בתיק של הכרה וייצוג בוועדות עם נכות של 20% ומעלה, שכר הטרחה המקסימלי יעמוד על 16,000 ש"ח עבור האחוזים הראשונים, בתוספת 800 ש"ח לכל אחוז נוסף (לחברות למימוש זכויות נקבעו תקרות נמוכות יותר, בהתאם להיקף שעות העבודה והאחריות המשפטית).
וכן, איסור גבייה מוקדמת ופריסה מחייבת: אסור לגבות שקל לפני שהפצוע רואה כסף בפועל מהמדינה, למעט עבור פתיחת תיק. יתרה מזו, בנכויות גבוהות (20% ומעלה), המייצג מחויב לאפשר פריסת תשלומים נוחה של לפחות 60 חודשים ללא ריבית והצמדה.
החלק שהיה מאתגר במיוחד וככל הנראה יקים את מירב הביקורת הוא התחולה הרטרואקטיבית של החוק. המשפטנים יזעקו, אבל המצפון לא מאפשר אחרת. אינני יכולנו לעמוד מנגד ולומר למי שנעשק מאז השבעה באוקטובר "סליחה, איחרתם את המועד".
הגדרנו בחוק "סכום מופרז" (העומד על 140% מהתקרה שנקבעה לעתיד) עבור חוזים שנחתמו אחרי אותה שבת שחורה. מי שגבה מעבר לכך, ייאלץ להשיב את הכסף לפצועים. כדי לשמור על מידתיות, קבענו מנגנוני ריכוך: חובת ההשבה אינה אוטומטית אלא דורשת פנייה מהנפגע או הנכה, והשארנו פתח לאותם עו"ד לפנות לבתי המשפט ולטעון כי ההשבה אינה צודקת, למשל אם יוכח שהיקף העבודה אכן הצדיק את השכר.
הקצבאות וההטבות שמשלמת המדינה לנכים אינן "בור ללא תחתית" ואינן "ביצת זהב" לגזירת קופונים מהצד. הן בסך הכל מאפשרות ללוחמים ולאזרחים שלנו לחזור לחיים. הן משמשות לפרוטזות, לטיפולים פסיכולוגיים, למשכנתא מותאמת ולכלכלת המשפחה שנחרבה ברגע אחד.
בעלי האינטרסים מוזמנים להכין את הודעות הדוברות שלהם. האם הם גם ישנו טוב בלילה? אני ישנה טוב. החוק הזה עבר בוועדה פה אחד, על ידי קואליציה ואופוזיציה, ללא הסתייגויות.
הגיבורים שלנו ששילמו בגופם ובנפשם למען הביטחון של כולנו יכולים לדעת היום: הבית הזה הוא לא רק מקום של התנצחויות פוליטיות מתוקשרות. אלה בסופו של דבר שוליות. מה שחשוב היא העבודה הפרלמנטרית של חקיקה המתבצעת בכנסת. ומבחינה זו, בוודאי בחוק הזה, הבית הזה שומר עליכם. הכסף שלכם יישאר בידיים שלכם.
הכותבת היא חברת כנסת מטעם הציונות הדתית ויו"ר ועדת העבודה והרווחה
