בעמינדב נותנים יותר 

בשעה שהחברה הישראלית מתמודדת עם אתגרי החוסן המורכבים בתולדותיה, יש מי שהפכו את ההתנדבות הממסדית לזירה חברתית לכל דבר. עמותת השירות הלאומי “עמינדב”, מוותיקות הארגונים בתחום, מתחדשת בשנים האחרונות ומגדירה מחדש את המושג “אחריות לאומית”.

בעזרת מערך שטח המגובה במטה מאורגן, העמותה פועלת בכל מקום שצריך אותה.

אחרי 26 שנות שירות קרבי בצה״ל, ולמעלה מ-500 ימי מילואים במלחמת חרבות ברזל, נראה שמנכ”ל העמותה אל”מ במיל’, אורי לוי, יחד עם הועד המנהל וצוותי העמותה פועלים ללא הרף בשטח, בתכנון, באיתור הזדמנויות ובליווי מקצועי ומותאם רגשית.

התוצאה בהתאם: מערך שטח מאורגן וגמיש, הפועל בסטנדרט גבוה, שמכונה אצלם “צבא ההתנדבות לישראל”.

אולי יעניין אתכם

עוד בתוכן שיווקי "מערכת החינוך אלרגית לעוד רפורמה ועוד רפורמה"

עוד בתוכן שיווקי מה המפלגות באמת מתכוונות לעשות עם מערכת החינוך?

“אם המדינה צריכה עכשיו עזרה בבריאות, אנחנו נהיה בבריאות. אם היא צריכה עזרה ברווחה, אנחנו שם. בחינוך – נשאף להוביל, כך בקליטת עליה ובחקלאות”, מבהיר אורי לוי את תפיסת ההפעלה. “הציפייה שלנו מעצמנו ומאחרים היא לא לעצור בשעת סיום התקן, אלא להמשיך לתרום בקהילה גם בשעות נוספות״

יו”ר עמינדב שי רינסקי מתמצת את חזון העמותה: “נותנים יותר!” כדי לוודא שהסיסמה הזו אינה נשארת על הנייר, הנהלת העמותה יוצאת מהמשרדים פעם בשבוע, פוגשת את הרכזות וצוותי השטח, לטובת סיורי למידה והעמקה. במהלך הסיורים הם נפגשים ישירות עם המתנדבים והמעסיקים, מקשיבים, מתקנים ליקויים בזמן אמת, ומאתרים הזדמנויות להשתפר.

כיום מפעילה העמותה מעל 2,300 מתנדבים ומתנדבות, המייצגים פסיפס ישראלי ייחודי:

המסלול הכללי שכולל בוגרות החינוך הממלכתי-דתי.

החברה הערבית והדרוזית שכולל צעירים וצעירות.

אוכלוסיות ייחודיות שכולל מתנדבים במסלולים מותאמים. ביניהם מסלול “מגשימים” לצעירים עם מגבלות פיזיות או קוגניטיביות, ומסלול “דניאלי” (ע”ש בת השירות דניאל ז”ל) המיועד לנוער מתמודד, עבורו “נתפרת חליפה אישית” המשלבת מסוגלות אישית עם מענה לצרכי המשק והתעסוקה העתידיים.

בעמינדב אומרים שלתת יותר זה מתבטא בשלושה מאפיינים:

לתת יותר למתנדבים – יחס אישי, ערך מוסף, ואחריות, שבמהלך השירות תמשיך ותיבנה אישיות המתנדבים ברוח ובחומר, בהכנה לחיים מלבד השירות עצמו.

לתת יותר לצוותי העמותה – קורסים מקצועיים, ימי השתלמות והעצמה, מבנה גמיש ומאורגן.

לתת יותר לשותפים – הארגונים בהם משרתים המתנדבים.

הגמישות והמקצועיות, לצד חשיבה יצירתית של עמינדב הוכיחה את עצמה כנכס אסטרטגי. העמותה הקימה בתקופת המלחמה פרויקטים מחוברים למצב בה פעלה בטיפול עם משפחות שבויים, פצועי מלחמה ועוד…

בשבוע החולף, פעילות העמותה הוקדשה לרגעי שיא, יום הוקרה למצטייני העמותה, ויומיים השתלמות הפקת לקחים ונופש עובדים.

יום ההוקרה למתנדבים, ששרתו במשך שנתיים במגוון רחב של פעילויות: חינוך, רווחה, בטחון, רפואה, קשישים, בטחון לאומי ועוד, הגיע לשיאו במפגש עם נשיא המדינה ורעייתו.

היום החל בסיור השראה ושליחות בהר הרצל, המשיך במעונו של נשיא המדינה והסתיים בטקס, שבו הוענקו תעודות הצטיינות ל-13 מתנדבים נבחרים (בעמינדב אף פועלים להענקת מלגות לתואר ראשון למצטיינים המשלימים שנתיים שירות).

שתיים מהמצטיינות הללו מיישמות את ה”לתת יותר” הלכה למעשה:

שירה ליאור (גרעין “צרי”, בי”ח שיבא):
שירתה במחלקת שיקום אורטופדי, שקלטה את פצועי המלחמה הקשים ביותר וכן חטופים ששבו. שירה לקחה על עצמה להיות הצינור המקשר בין המשפחות לצוות הרפואי, לצד פעילות הפגתית מעבר לשעות התקן. “הרגשתי חלק מהמערך שמטפל בפצועים ומכל התהליך שאנחנו עוברים כעם. זו שליחות יוצאת דופן”.

אבישג סבג (מתנדבת ב”עלה”):
מטפלת בילדים עם מורכבויות קשות שאינם ורבליים. עבורה, הנתינה היא בפרטים הקטנים: לזהות צורך מיוחד של ילדה ששוחררה הביתה, לנסוע לקחת אותה באופן אישי, או להישאר דקות ארוכות מעבר לנדרש כדי להעניק חיבוק ואוזן קשבת. “לתת יותר זה לא בהכרח רק כמות השעות, אלא לתת מכל הלב ולראות את האדם שמולך”.

שתיהן מסכמות את הנוסחה של עמינדב באופן חד וברור: שילוב של סטנדרטים גבוהים, ליווי חם וצמוד של הרכזות בשטח, ותחושת משמעות שאין לה תחליף. עבור שמיניסטיות שמחפשות שירות שהוא לא רק חובה, אלא מקפצה למנהיגות וחוסן לאומי, עמינדב היא פשוט המקום שבו מקבלים ונותנים הרבה יותר.