דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
תוכן שיווקי

משמרת שנייה

הקורונה והמלחמה עוררו אצל נשים רבות רצון לשנות כיוון ולפנות למקצועות הבריאות

סטודנטיות בתוכנית ההסבה בקמפוס טל. צילום מאיר אליפור
סטודנטיות בתוכנית ההסבה בקמפוס טל. צילום מאיר אליפור

חיה שפירא

פנינה ברט לא באמת הייתה צריכה להתחיל מחדש. בגיל 47 כבר היו לה חיים מלאים: שני תארים, רקורד של 11 שנה כעובדת סוציאלית בתחום בריאות הנפש, עסק עצמאי מצליח לקבוצות תמיכה בהרזיה, חמישה ילדים ויציבות מקצועית. אבל דווקא מהמקום הזה התעורר בה רצון במשהו אחר. "הרגשתי שהעסק אומנם עובד טוב ואני עסוקה בנשים עצמאיות, אבל אני מחפשת את הדבר הבא, שיהיה עוד משהו משמעותי בחיי", היא מספרת. "הקורונה, ולאחריה המלחמה, העלו בי רצון לתרום. תוך כדי שהתלבטתי אם להתגייס לשלב ב' במילואים, התעורר אצלי שוב החיידק הישן של עבודה בבית חולים". כבר לפני עשרים שנה ניסתה פנינה להתקבל כעובדת סוציאלית בבית חולים. זה לא קרה אז, אבל המשיכה לעולם הרפואה נשארה איתה. "לפני כמה שנים שוב הגשתי מועמדות והפעם התקבלתי, אבל הרגשתי שאני לא באמת עושה את מה שהלב שלי רוצה. רציתי להיות במקום אחר בתוך מערכת הבריאות", היא אומרת. לכן החליטה ברט להירשם לתוכנית ההסבה לאקדמאים בסיעוד בקמפוס טל של המרכז האקדמי לב. "אמרו לי שאני משוגעת", היא צוחקת. "את כבר עמוק בשנות הארבעים שלך, פתאום ללמוד להיות אחות? אבל מה שמוביל אותי בחיים הוא הכלל שאם אין סיכון – אין סיכוי".

ברט מסמלת מגמה אמיתית בישראל. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז מגפת הקורונה והמלחמה, יותר ויותר נשים בוחרות לעשות שינוי מקצועי באמצע החיים ולעבור לעולם הסיעוד. האתגר לא מבוטל: חומר לימודים רב נדחס לשנתיים וחצי בלבד, אך ברט לא נרתעה. "זה עמוס ואינטנסיבי", היא מודה, "אבל אני פה כדי להגשים מטרה בעלת משמעות שהצבתי לעצמי".

ד"ר ברוריה עורקבי, פוגשת את הנשים האלה מדי יום. "מאחורי כל אדם שעושה הסבה מקצועית יש סיפור אישי", היא משתפת מניסיונה רב השנים. "המלחמה והקורונה העלו את המשיכה למקצועות הבריאות. יש אנשים שזה מגיע אצלם ממקום של נתינה, אחרים בעקבות סיפור משפחתי או אירוע חיים משמעותי. אנחנו אומרים להם: לא מאוחר מדי להתחיל מחדש". לדבריה, הגיל והניסיון שהנשים מביאות איתן הופכים אותן לסטודנטיות מצוינות. "ברור שבגיל מבוגר מלחיץ לקלוט הרבה חומר", היא אומרת. "יש המון ידע רפואי לרכוש, המון מיומנויות שצריך ללמוד. אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להעניק להן את הביטחון שהן יכולות לעשות זאת".

אולי יעניין אתכם

ברט: "יש הבנה ורגישות לכך שאנחנו במסלול הסבה, וגם הכרה שיש בנו בגרות אחרת. המטופלים מרגישים ביטחון, ואנחנו גם לא מפחדות להגיד שאנחנו לא יודעות הכול".

נגישות וגמישות

התוכנית, חלק משש תוכניות בחוג לסיעוד המפוזרות בכמה קמפוסים של המרכז האקדמי לב, מיועדת לבעלי תואר אקדמי מכל תחום, ומאפשרת בתוך שנתיים וחצי להשלים לימודי סיעוד מלאים. בניגוד למסלולים אחרים, כאן הבוגרות מסיימות לא רק עם תעודת הסמכה כאחיות מוסמכות ) RN (, אלא גם עם תואר ראשון מלא בסיעוד B.S.N – יתרון משמעותי למי שרוצות להמשיך בעתיד לתפקידי ניהול, מחקר או לימודים מתקדמים.

הלימודים מתקיימים במתכונת שמשלבת יומיים פרונטליים ויומיים בזום, מתוך ניסיון לאפשר לנשים להמשיך לנהל בית, משפחה ולעיתים גם עבודה. התוכנית גם נגישה מאוד כלכלית: משרד הבריאות מעניק לסטודנטיות הלוואה מותנית של 50 אחוז משכר הלימוד. את 50 האחוזים הנותרים יכולות לממן הסטודנטיות בעזרת מערך מלגות רחב בכפוף לתקנון המוסד.

ד"ר עורקבי גם מספרת שיש מעטפת תמיכה ניכרת סביב הסטודנטיות: שיעורי עזר, תגבורים, יחס אישי וסיוע פרטני על ידי מרצים מהשורה הראשונה בתחום.

בכיתה של ברט יש מגוון מרשים של נשים: נשות חינוך, פורשות היי־טק, מדריכת שחייה, מעצבת פנים, נשים צעירות לצד אימהות לעשרה ילדים. כולן בין שנות העשרים לשנות החמישים לחייהן. ד"ר עורקבי מאמינה שהגיוון הזה הוא גם חלק מהעתיד של מערכת הבריאות, "והיופי במקצוע הסיעוד הוא הגמישות שלו. אפשר לעבוד בטיפול נמרץ, בקהילה, בבריאות הנפש, במחקר, בהדרכה או בניהול. אפשר לשנות כיוון בתוך המקצוע ולהתאים אותו לשלב החיים שלך".

הביקוש במערכת הבריאות הישראלית, היא מזכירה, רק הולך וגדל. "יש ביקוש אמיתי לאחים ואחיות בישראל", היא אומרת, ומסכמת: "כשנותנים לאנשים הזדמנות אמיתית הם מסוגלים להגיע הרבה יותר רחוק ממה שהם חושבים. אנחנו לא רוצים רק ללמד מקצוע – אנחנו רוצים לעזור לאנשים לבנות לעצמם עתיד חדש עם שליחות, ובכך לסייע למערכת הבריאות בישראל".

בשיתוף המרכז האקדמי לב קמפוס טל

 

מימין: ד"ר עורקבי ופנינה ברוט. ללא קרדיט צילום

 

 

מה לקרוא עכשיו