הקמפיין של נתניהו: לאסוף את המצביעים שחולמים על אחדות

מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה נתניהו במוצאי השבת נועדה במקור לעסוק בהסכם שנחתם עם לבנון דקות לפני כניסת השבת (סיקור נרחב של ההסכם בכתבתה של רבקי גולדפינגר). בפועל, הכותרת המרכזית שיצאה ממסיבת העיתונאים הגיעה בעקבות שאלה של כתבים על הממשלה הבאה. בתשובה, נתניהו שחרר לאוויר הצהרה שהפכה ברגע לנושא המרכזי של המערכת הפוליטית: רצונו שהממשלה הבאה תהיה ממשלה רחבה.

"אני מתכוון להקים ממשלה לאומית רחבה. לא ממשלה צרה, ממשלת שמאל, שתהיה תלויה במפלגות הערביות, אלא ממשלה לאומית רחבה. רק כך אני חושב שנוכל להגיע להסכמות בתוכנו. מה זה אומר? קודם כול זה אומר די לחרמות. אני לא מחרים אף אחד. כל מי שיסכים לעקרונות שלנו יוכל להצטרף. לדעתי יש הרבה יותר אחדות בעם ממה שיש בכנסת", אמר ראש הממשלה בשלב השאלות במסיבת העיתונאים.

מה שאפשר היה לחשוב במבט ראשון שהוא אמירה לא מתוכננת של ראש הממשלה, כביכול רק בתגובה לשאלת כתבים, הוכח יממה מאוחר יותר כקו הקמפיין המרכזי החדש של נתניהו לקראת הבחירות הקרובות. בערוצי הרשתות החברתיות שצוותו מפעיל, כתב ראש הממשלה את הדברים הבאים: "ישראל זקוקה לממשלה לאומית רחבה – וזו הממשלה שאקים. בעת הזאת, אחרי שנים של מבחנים קשים, מול אויבים מבחוץ ואתגרים גדולים מבפנים, מדינת ישראל זקוקה לממשלה שתאחד את רוב העם סביב דרך ברורה, אחראית ולאומית. בכוונתי להקים ממשלה לאומית רחבה, שתישען על הסכמה רחבה ככל האפשר בנושאים המרכזיים שיקבעו את עתידנו כאן לדורות. הממשלה הזאת תקום על בסיס עקרונות יסוד ברורים: ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. ישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה. ישראל תבטיח לעצמה עצמאות כלכלית, אנרגטית וחימושית. ולא תקום מדינה פלשתינית בין הים לירדן. מי שמקבל את העקרונות הללו מוזמן להצטרף. אנחנו לא באים להחרים, לא לפסול אישית, לא להעמיק את הקרע ולא להמשיך את השסע. להפך: אנחנו באים לאחות, לאחד ולהוביל את ישראל מתוך אחריות לאומית ומתוך אהבה עמוקה לעם שלנו ולמדינה שלנו.

"יש לנו די אויבים מבחוץ. יש עדיין שאריות של הציר האיראני שצריך לטפל בהן, יש אתגרים ביטחוניים כבדים, ויש גם הזדמנויות היסטוריות לשלום באזור – בלבנון ובמקומות נוספים. כדי לנצח את האיומים ולנצל את ההזדמנויות, אנחנו צריכים קודם כול שלום בתוכנו. זו הבחירה האמיתית בבחירות האלה. ממשלה לאומית רחבה בראשותי – או ממשלת שמאל צרה שתהיה תלויה במפלגות הערביות", כתב נתניהו.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

דבריו של נתניהו חוללו סערה בקרב מחנהו הנוכחי. החששות של חלקים נרחבים בגוש, החל ממפלגת עוצמה יהודית ועד המפלגות החרדיות, לפחות בחלקן, הוא שהם אלה שישלמו את המחיר על אותה ממשלה לאומית רחבה שנתניהו מעוניין בה.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מי שמסתמן כנפגע הפוטנציאלי העיקרי מהמהלך, הוציא זמן קצר לאחר ההצהרה של נתניהו הודעה חריפה לתקשורת נגד יוזמת הממשלה הרחבה: "האמירה של ראש הממשלה הערב כי הוא 'מתכוון להקים ממשלה רחבה' מטרידה מאוד. הממשלות הקודמות אליהן צירף נתניהו שחקנים מהשמאל עלו לנו בציפי לבני כשרת משפטים, בני גנץ כשר ביטחון, ושיתקו את היכולת לקדם מדיניות ימנית נחושה. הממשלה שיש על ראש הממשלה נתניהו להקים היא רק ממשלת ימין על מלא".

הריאיון שנתן נתניהו ביום שלישי לאולפן 'הפטריוטים' נועד להסיר את החששות הללו. כעשר דקות הוקדשו לנושא הממשלה הרחבה, ובמהלכן נתניהו התחייב כי כל שותפות הקואליציה הנוכחית יהו הבסיס לממשלה הרחבה שעליה הוא מדבר: "כל המפלגות של המחנה הלאומי יהיו חלק מהממשלה הרחבה, כולל החרדים, כולל סמוטריץ' וכולל בן גביר. בדיוק כמו שבמלחמה הרחבנו את המחנה הלאומי, ולא החלפנו אותו".

נתניהו ניסה בדבריו גם לדחות את הטיעון כי מדובר בספין לבחירות, והביא דוגמה מימיה הראשונים של המלחמה. "כשפרצה המלחמה, הדבר הראשון שעשיתי היה לפנות לאופוזיציה ולהזמין אותם להצטרף", אמר נתניהו.

נתניהו גם רמז בדבריו שהוא לא יהיה מוכן שוב למודל הרוטציה: "אני רוצה ממשלה לאומית רחבה כי אנחנו עומדים בפני אתגרים גדולים והזדמנויות גדולות, ובשביל זה אנחנו צריכים את ההסכמה הרחבה ביותר שניתן. זאת לא אחדות, כי לא נשיג אחדות, ולא כל המדינה תתייצב", אמר בתוכנית.

סולחה פוליטית על חשבון הימין

הדברים של נתניהו, שלפיהם בבסיס הממשלה הבאה יהיו שותפות כל המפלגות החברות כיום במחנה הלאומי, עומדים בניגוד להצהרות של המפלגות שאליהן נתניהו פונה כעת. בשביל בני גנץ, איתמר בן גביר מהווה סדין אדום. בהקלטות של איזנקוט שפורסמו השבוע נשמע מי שמוביל את מחנה האופוזיציה בסקרים מטיל וטו גם על שר האוצר סמוטריץ'. על המפלגות החרדיות שחקנים אחרים מטילים וטו, כדוגמת ליברמן, שמטיל וטו גם על נתניהו, יועז הנדל שמנסה להתחבר עם גנץ, וגם בנט ולפיד, אם כי בטון הרבה פחות נחרץ.

הפערים בסוגיה זו הם אלה שהובילו את ההערכות במערכת הפוליטית כי מדובר בספין פוליטי חסר כיסוי מצד נתניהו, או שבכוונתו לפרק את גוש הימין שליווה אותו בעשור האחרון. גם לאחר דבריו של נתניהו ב'פטריוטים', בעוצמה יהודית עדיין סבורים כי ראש הממשלה מתכוון להשאיר את המפלגה באופוזיציה בבחירות הבאות.

"בג"ץ שוב דורך ברגל גסה על הכנסת. שיהיה ברור: בממשלה הבאה שתקום בעזרת ה', הדרישה הראשונה שלי תהיה רפורמת תיקון מקיפה ועמוקה במערכת המשפט – ואת זה ניתן יהיה ליישם רק בממשלת ימין על מלא, לא עם פוליטיקאים שמגינים בגופם יומם וליל על מערכת המשפט המושחתת", נאמר בהודעתו של השר בן גביר לאחר פסיקת בג"ץ ביום רביעי השבוע להקפאת מינויו של עורך הדין ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, אירוע שאמור היה להתרחש הבוקר (חמישי). כפי שניתן לראות, עיקר דבריו של בן גביר כלל אינם מכוונים להחלטה על ראבילו, אלא לסוגיית הממשלה הרחבה.

בכירים בקואליציה אומרים בשיחה עם 'בשבע' כי לחששות של בן גביר יש הרבה על מה להתבסס. מאז פרוץ מבצע 'שאגת הארי' יש בלשכת ראש הממשלה אורח שבאה והולך, ובעיקר מבקר שם בתדירות גבוהה מאוד, במיוחד לאור העובדה כי הוא אינו נושא בשום תפקיד רלוונטי לניהול המערכה. מדובר בבני גנץ. "נתניהו רוצה את גנץ בפנים בממשלה הבאה. הוא אוהב לעבוד איתו", אומרים הגורמים.

איך זה מסתדר עם ההתנגדות של גנץ לשבת יחד עם בן גביר בממשלה?

"לא מאוד מורכב. בן גביר ישמש על תקן הכבש בסולחה הפוליטית בין השניים. זה היה ככה בתחילת המלחמה, כשבגלל גנץ בן גביר וסמוטריץ' לא הוכנסו לקבינט המצומצם, ואין באמת סיבה שזה יהיה אחרת הפעם".

לפי זה, נתניהו הולך על פירוק מחנה הימין שהלך איתו בעשור האחרון באופן צמוד.

"נתניהו כנראה כבר לא רואה במחנה הימין יתרון כלשהו. מבחינתו מחנה הימין הביא אותו עד הלום, אבל עכשיו זה כבר לא משרת אותו. וזאת לא הפעם הראשונה שנתניהו יבחר להשאיר חלק מהמחנה בחוץ. זה בדיוק מה שהוא עשה בפעם הקודמת כשהקים ממשלה עם גנץ".

על הקשרים המתהדקים בין נתניהו לגנץ אפשר גם ללמוד מהמחלוקת בין גנץ ושמחי ובין יועז הנדל. האחרון אמור היה להצטרף לאיחוד של השניים שהוכרז בתחילת השבוע, אך נכון לשעת כתיבת שורות אלה, המהלך תקוע. הסיבה: דרישתו של הנדל שהממשלה הבאה תהיה ללא חרדים. לתנאי הזה גנץ ושמחי לא מסכימים.

במקביל לכך, אפשר היה לראות כי גם נתניהו מנסה לבדל בין גנץ לשאר השחקנים באגף האופוזיציה. בדבריו על הקמת ממשלת החירום בפרוץ המלחמה, אמר נתניהו את הדברים הבאים: "שמחתי שגנץ ואיזנקוט נכנסו לממשלה בפרוץ המלחמה, והצטערתי כשאיזנקוט שכנע את גנץ לפרוש ממנה". ההפרדה בין גנץ לאיזנקוט ברורה למדי.

"ספין מוחלט של נתניהו"

"בשביל להבין את ההצהרה של נתניהו צריך להבין איך ביבי חושב", אומר יועץ התקשורת אביב בושינסקי, לשעבר יועצו של נתניהו, "אחרי שהפסדנו את בבחירות ב־99', עבדנו על קמפיין חדש שבו ניסינו להציג לעולם ביבי חדש. הרעיון היה שהוא למד לקח מהעובדה שהוא היה ראש ממשלה מפלג, כשחצי מהעם אהב אותו וחצי מהעם סלד ממנו. המטרה הייתה לרכך את ההתנגדות לנתניהו".

הקמפיין הזה הצליח?

"תראה, העובדה היא שמאז אין מישהו שניצח יותר בחירות בישראל מאשר בנימין נתניהו. כלומר, במקום מסוים הקמפיין עבד. כבר ב־2001 הוא נתפס מאוד פופולרי, הוא יכול היה לחזור ולהיות ראש הממשלה, אבל הוא לא היה מוכן בלי פיזור הכנסת. אז בסקרים זה בהחלט עזר".

ובכל זאת, יש הבדל בין האמירה "למדתי מהטעויות שלי" ובין הליכה לממשלה שבפוטנציאל עלולה לפרק לו את הגוש.

"כל התפיסה של הגוש נולדה רק בעשור האחרון, עד אז הוא ממש לא פעל ככה. אבל ב־2015 הוא התקבע על תיאוריית הבלוק, מתוך מחשבה או הבנה שזה מה שמבצר את השלטון ואולי זה אפילו מה שמביא אותו לשלטון. בכל השנים האחרונות, במיוחד גם לאור העובדה שהציבור בישראל הפך ליותר ויותר ימני, כל השיח של אחדות וממשלה רחבה בכלל לא היה רלוונטי. בממשלה הנוכחית זה היה הכי בולט שרק אפשר".

בושינסקי רומז בדבריו לאחת האמירות שנתניהו חוזר עליהן בימים האחרונים שוב ושוב, שהמסר שלהן הוא שנתניהו יכול לאחות את השסע החברתי בישראל, בעוד פוליטיקאים רבים אחרים בכנסת רק ניזונים מהרצון לפלג את העם. "יש הסכמה הרבה יותר רחבה בעם ממה שחושבים. מה שיש בכנסת, בקרב הפוליטיקאים, זה אנשים שרוצים את הפילוג ורוצים את השיסוי. הם רוצים פירוד. אני רוצה להביא ממשלה לאומית רחבה", אמר נתניהו בריאיון ב'פטריוטים'.

"הדברים של נתניהו נתפסים בעיני הציבור, ובמידה רבה של צדק, כספין מוחלט", אומר בושינסקי, "איך הוא יכול לדבר על כך שהוא זה שיאחה את הקרעים, הרי הממשלה שלו קידמה כמדיניות מוצהרת שלה, לא באיזו הצהרה לתקשורת של חבר כנסת זוטר, את הרפורמה המשפטית, שחצי עם ראה בה הפיכה משטרית. זה לא משנה אם הטענות של המתנגדים היו נכונות או לא. בפועל, הממשלה של נתניהו היא זאת שקידמה בכל הכוח תוכנית כל כך שנויה במחלוקת. הרי הרפורמה שקודמה הייתה הרפורמה שנבנתה בגישתו של פורום קהלת, שדוגל בשיטה של הכול או כלום, בלי פשרות ובלי דרך ביניים. כשזה האירוע, וזה עוד בלי לדבר על שלל הח"כים של המפלגה וההצהרות שלהם לאורך הדרך, איך אפשר לומר שממשלת נתניהו לא לקחה חלק פעיל בשיסוי ובפילוג?"

אז אולי כמו שאמרת על 1999, גם פה נתניהו עושה מעין מסע התנצלות.

"זה בעיקר נראה יותר כמו בדיחה. הרי זה לא משהו שנעצר לפני שנתיים־שלוש, זה קורה גם עכשיו. נתניהו הוא זה שלא מחה נגד הנשיא טראמפ על ההשתלחות בנשיא הרצוג שלא מוכן כרגע לתת לו חנינה. נתניהו הוא זה שמאפשר לחברי מפלגתו לא להגדיר את יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון ולא לזמן אותו לאירועים ממלכתיים. אלה לא דברים שקרו בעבר, הם עדיין מתרחשים כיום".

אז מה המטרה בקמפיין הנוכחי?

"המטרה שלו היא לבלום את זליגת הקולות. נתניהו מאז ומעולם האמין שקודם מבצרים את הבייס, ואחרי זה פוזלים למרכז ולקולות המתלבטים. הוא עושה את זה עוד מ־99'. הוא זה שמארגן את המחאות נגד אוסלו, וכשהוא נהיה ראש ממשלה הוא מוותר על חברון. זאת שיטת נתניהו מיומה הראשון, וזה מה שהוא עושה גם כעת. קודם ביצר את הבייס הפוליטי שלו, ועכשיו הוא מנסה לקרוץ למתלבטים ולמרכז".

וזה בכלל עובד? הרי זה בדיוק הקהל שלא מאמין לו.

"נתניהו לא צריך שהקהל הזה יאמין לו. הוא צריך שהקהל הזה פחות יפחד ממנו או פחות יסלוד ממנו. כי במקרה כזה יכול להיות שחלק מהקולות יחזרו הביתה, וכמו כן יכול להיות שזה מה שיפחית את ההתלהבות של מתנגדיו לצאת בהמוניהם להצביע. כל שינוי קטן שכזה יכול לשנות את תוצאות הבחירות".

אז נתניהו מנסה להראות למפלגות החדשות שמתארגנות בימים אלה שיש להן עם מי לעבוד לאחר הבחירות?

"לא. הוא מנסה לחסל אותן כשהן קטנות. הוא לא סומך על כל ההתארגנויות הללו. הוא גם מכיר בעובדה שמדובר בסנטימנט ציבורי רחב, אבל הוא לא רוצה שאותם מצביעים ילכו למפלגות כמו אלה של בני גנץ או גלעד ארדן. הוא רוצה שהמפלגות הללו יימחקו, כדי להשאיר לו את הבמה פנויה. למעשה, מה שנתניהו אומר לציבור זה שהם לא צריכים ללכת אחר הרפתקאות כמו גנץ, ארדן ואחרים, כי גם הוא יספק להם את אותה הבטחה בדיוק".

לנתניהו לא עדיף דווקא לשמור על המפלגות האלה, בתור מה שאולי יעביר קולות ממחנה האופוזיציה למחנה שיכול לשבת איתו?

"אם נתניהו באמת היה מאמין בפורמט של מפלגת פרוקסי שכזאת הוא היה לוחץ על וינטר לרוץ. אבל זה לא המצב. נתניהו כנראה סבור שאין יותר מדי קהל במקום הזה. לפי הסקרים, יש בערך שבעה מנדטים שכרגע עונים על ההגדרה של אלה שרוצים ממשלה רחבה, ולעומת זאת יש יותר מדי שחקנים שעל רובם נתניהו סומך במידה מבוקרת בלבד. אם נתניהו היה חושב שהקמת מפלגה כזאת היא רעיון טוב, כבר היינו רואים את וינטר בפנים".

לאחר הבחירות נתניהו לא ילך לממשלה רחבה?

"נתניהו לא יוותר על הגוש שלו, הוא רוצה להיות המפלגה הגדולה ביותר. זה מה שחשוב לו וזה מה שהוא, בעיניו, חייב להשיג. כל השאר פחות רלוונטי, ועל הגוש שלו הוא סומך יותר מאשר על המפלגות החדשות".

"נתניהו יעדיף את החרדים בכל מקרה"

הטענה שבושינסקי מעלה, שעל פיה מטרתו של נתניהו היא לחסל אלקטורלית את המפלגות החדשות שמתהוות, מטרידה מאוד את המפלגות הללו. בראשן, כמובן, ניצבות מפלגת 'כחול לבן' של גנץ, וההתארגנויות המתגבשות של ארדן ואולי אף של וינטר. וינטר עצמו גם התייחס לדברים בחוג בית שקיים השבוע בקריית אתא, ואת הדברים שאמר שם אנחנו מפרסמים כאן לראשונה.

"אני רואה סקרים, גם אחרים רואים סקרים", אמר וינטר במענה לשאלה בנושא, "לצערי, בצלאל ואיתמר לא יכולים להחזיר הביתה קולות שעזבו את הימין. גם הליכוד, בגלל חלקים ממנו, לא מסוגל. בלי גוף חדש כזה, גדי איזנקוט יהיה ראש הממשלה הבא בתמיכת הערבים".

וינטר גם אמר בחוג הבית כי בעיניו, הדרך היחידה שבה מחנה הימין בכלל ונתניהו בפרט יוכלו להרכיב ממשלה היא הקמתה של מפלגת ימין חדשה. אלא שנכון לשלב זה, וינטר עדיין לא קיבל החלטה אם לרוץ, אך אם אכן יצטרף למערכת זה יהיה במסגרת מפלגת ימין חדשה.

לצד זאת, יש הסבורים כי לנתניהו דווקא עדיף שתהיה מפלגה חדשה שדורשת ממשלה רחבה. "לנתניהו יש אינטרס שתרוץ עוד מפלגת ימין בבחירות", אומר ד"ר רוני קמפינסקי, דיקן אקדמי וראש החוג לאזרחות במכללת אפרתה, "מדובר במפלגה שיכולה לגשר על הגושים. היא הרי לא מפלגת שמאל, אבל מצד שני היא לא נגדו באופן אישי. צריך לשים לב, נתניהו לא אמר 'ממשלת אחדות', אלא 'ממשלה רחבה'. לכן דווקא יכול להיות שבדברים האלה נתניהו אפילו מנסה לחזק מפלגה כמו מפלגתו של ארדן, שיכולה לעזור לו להקים ממשלה בסופו של יום".

למה נתניהו הכריז על זה עכשיו?

"מסיבה פשוטה מאוד: אין לו מה להפסיד. הוא רצה קודם כול לטלטל את המערכת, לנסות לטרוף את הקלפים ולסדר אותם מחדש. הוא רואה שכבר הרבה זמן הוא לא מצליח להתקרב ל־61 בסקרים, והצעד הזה יכול לנער את הספינה. מה המחיר שהוא ישלם על כך? שהוא לא יעלה לכיוון ה־61? זה גם ככה המצב בסקרים היום".

זה מהלך אמיתי או ספין של קמפיין?

"האמת היא שאנחנו לא יודעים, וגם אין דרך לדעת עד להרכבת הממשלה, מסיבה פשוטה: אם נתניהו לא ישיג רוב בבחירות, אז בכל מקרה הוא יצטרך ללכת לממשלה רחבה ולהביא מפלגה מהמחנה השני. אם המחנה השני ישיג את הרוב, אז בכל מקרה הוא ילך לאופוזיציה, ובמצב שכזה דווקא דיבורים על ממשלה רחבה יכולים לגרום לכך שהוא לא יוחרם באותה ממשלה. השאלה היחידה היא מה קורה אם יש לו רוב לבד, ורק בסיטואציה כזאת נוכל לדעת האם מדובר בספין או לא".

לכל השותפות של נתניהו יש מקום בממשלה שכזאת, בהנחה שלא מדובר בספין בחירות?

"ודאי שחלק מהמפלגות בקואליציה הנוכחית יכולות להיפגע. בראש ובראשונה מדובר על עוצמה יהודית, למרות שגם החרדיות יכולות להיפגע. עוצמה יהודית היא אכן סדין אדום למחנה השני. אם תהיה איזושהי מפלגת מרכז שתהיה מוכנה להצטרף לממשלת נתניהו, סביר להניח שהן יעדיפו את החרדים מאשר את בן גביר. וגם לא בטוח שנתניהו לא מעדיף את זה".

מה הסיבה לכך?

"קודם כול, לחרדים, בכל מקרה, יהיו יותר מנדטים מאשר לבן גביר. בן גביר, אם ממש יצליח בקלפי, יגיע לעשרה מנדטים. החרדים מתחילים ב־15. אז יש פה גם עניין של מספרים. ומעבר לזה, נתניהו עד היום נמצא בטראומה מההחלטה שלו ב־2013 לא ללכת עם החרדים. הוא יעדיף בכל צורה שהיא שהחרדים יהיו חלק מהממשלה הבאה".