"דרישת שלום חמה"

ממשיכים לפרגן לצפון. בשבוע הבא, תיפתח תערוכה חדשה בגלריה ימה בנהריה, הנושאת את השם "דרישת שלום חמה", באוצרותן של מאיה פרת וסתיו אבן זהב. התערוכה היא פרי שיתוף פעולה עם "החממה לאמנות מקום" של מוזיאוני חיפה, ומהווה למעשה תערוכת לוויין, המתקיימת הודות לנדיבותה של קרן דניאל האוורד, התומכת במיזם החממה לאמנות מקום, והודות לתנועת תרבות.

"דרישת שלום חמה" או בדיבור המתגלגל והקל- ד"ש, ד"ש חם. ביטוי יומיומי, דרך קצרה להזכיר שאנחנו כאן. יש מי ששולח את דרישת השלום, ישנו השליח המעביר, ולבסוף – המקבל את הדרישה בשלומו. היא עוברת מאחד לשני ומהשני לשלישי, ולרוב נשלחת מיד בחזרה. לא פעם היא אובדת בדרך, נשארת אצל השליח. בתוך הפעולה הפשוטה הזו מתקיימת קהילה. בתוך הביטוי הזה כל מילה סוחבת משקלים ומשמעים משלה: דרישה, שלום וחום.

התערוכה הנוכחית היא ד"ש משלומי ולשלומי בחזרה. בין שלומי לנהריה, בה מוצגת התערוכה, מפרידים קילומטרים ספורים בלבד. בשתיהן מתגוררות קהילות עקשניות: אחת שנשארה (בנהריה) ואחת שפונתה (משלומי) ושבה במלואה לאחר המלחמה. גם בדרישת שלום יש מן העקשנות: הדרישה לראות את מצב האחר, ובה בעת להזכיר את קיומי שלי, גם ממרחק.

חלק מהאמנים שיציגו בימה מציגים בימים אלה עבודות שנעשו במסגרת פרויקטים קהילתיים אמנותיים שהם הובילו, בתערוכה "קריטי משותף 2026" בחממה לאמנות מקום של מוזיאוני חיפה, באוצרותו של עוז זלוף. לשני המוסדות – גלריה ימה (מבית תנועת תרבות) והחממה לאמנות מקום זיקה רעיונית עמוקה ומחויבות משותפת להרחבת גבולות העשייה האמנותית. יחד הם עוסקים בפרקטיקות של אמנות מבוססת מקום, קהילה ויחסים אנושיים. העבודות המוצגות בתערוכה הן פרי פעולות מתמשכות של האמנים במרחב האנושי והפיזי של שלומי, מתוך דיאלוג מתמשך עם הקהילה ועם הסביבה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת קובי פינקלר בית חנן פורת

עוד מאת קובי פינקלר תצפית חדשה ושביל נגיש: תל יזרעאל

האמנים המשתתפים:

קטיה אנסקי מציגה תוצרים של שהות ארוכה וקרובה עם קבוצת הגיל השלישי משלומי. דרך בתי המלון, החזרה הביתה ועד היום, היא מלווה את חברי הקבוצה בהוראת ציור ובמפגש מתמשך. בתערוכה מוצגים פורטרטים של חברי הקבוצה, ציורי נוף וציור קיר מונומנטלי שנוצר במיוחד עבור חלל הגלריה.

 רועי כהן מציג תוצרים של תהליך בן שלוש שנים, שנבנה מתוך מפגש אנושי ומרחבי עם שלומי הכמעט ריקה. בעקבות פינוי היישוב במלחמה, יצא אל המרחב שנותר טעון בחפצים ובסימני חיים, ופגש את מי שבחרו להישאר. בתערוכה מוצגת סדרת צילומים המשרטטת דיוקן־מקום רב־פנים.

 הדר סייפן, בת קיבוץ דפנה המתגוררת כיום בקיבוץ ראש הנקרה, מציגה תצלומי סטילס שנוצרו לאורך קו הגבול. כצלמת־מתצפתת, פעולתה האמנותית־אזרחית דומה להפליא לפעולה מבצעית; היא מתעדת את המרחב המתוח של קו האש ומציגה מקום שבו נמזגים זה בזה פחד ויופי, חרדה קיומית והיאחזות עיקשת בחיים.

 גליה פבליצ׳נקו יוצרת עבודה חיה ומצטברת במרחב הגלריה ומזמינה את הקהל לקחת חלק בטקס ובפעולה משותפת. היא אוספת מילים ודרישות שלום ורוקמת אותן באותיות ברזל על בד, בפעולה עמלנית ומשותפת ההולכת ונבנית לאורך ימי התערוכה.

הגעתון 17 נהריה.הכניסה חופשית.