בית המשפט העליון דן הבוקר (ראשון) בהמשך הטיפול בשלוש עתירות המבקשות לבטל את מינויו של יהודה אליהו לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בעוד המערכת המשפטית דוחפת לפסילת המינוי, עשרות ראשי רשויות מקומיות מכל קצוות הקשת הפוליטית התגייסו לטובתו של אליהו וחתמו על מכתב קריאה משותף הדורש להשאיר אותו בתפקידו.
בין החותמים הבולטים על המכתב ניתן למצוא את יו"ר מרכז המועצות האזוריות שי חג'ג', יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות יאסר גדבאן, ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, ראש המועצה האזורית אשכול מיכל עוזיהו, ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ. אליהם הצטרפו שורה ארוכה של ראשי רשויות מעוטף עזה, מקו העימות בצפון ומערים מרכזיות בארץ, הטוענים כי היציבות בניהול רשות מקרקעי ישראל קריטית בעת הזו.
במכתבם תקפו ראשי הרשויות את המצב הקיים ברשות וכתבו כי "לאורך תקופה ארוכה אנו מתמודדים עם גישה בירוקרטית נוקשה ותפיסות ניהוליות שמקשות על פיתוח יישובים, מעכבות הקמת אזורי תעסוקה ומציבות מכשולים בפני צעירים המבקשים לקבוע את ביתם. כדי לשנות את המציאות הזו, רמ"י זקוקה למנהל שרואה בראשי הרשויות שותפים אסטרטגיים ולא רק 'לקוחות' או 'יריבים'". עוד הוסיפו החותמים כי "בחירתו של יהודה אליהו תהווה הצהרת כוונות של ממש מצד הממשלה כלפי תושבי מדינת ישראל בכלל ובאזורי הצפון והדרום בפרט. זהו מינוי מקצועי של אדם המשלב ערכים ציוניים עם יכולת ניהולית מוכחת, ושדלתו תמיד הייתה ותהיה פתוחה בפני השלטון המקומי".
העתירות, שהוגשו על ידי שורת ארגונים ובהם האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, שדולת הנשים, נעמת, פורום דבורה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, תוקפות את החלטת הדרג המדיני לאמץ את המלצת ועדת האיתור, כאשר העותרים מעלים טענות בדבר זיקה פוליטית קרובה וניגוד עניינים בין אליהו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצד טענות של ארגוני הנשים על פגיעה בחובת הייצוג ההולם ודרישה של המגזר הערבי לפסילת המינוי בשל התבטאויות עבר המיוחסות לו.
בתחילת הדרך, עמדת המדינה גיבתה את עמדת השרים. אף שהמשפטנים הכירו בקשיים מסוימים בהליך, התשובה הראשונית לבג"ץ הייתה כי אלו אינם מצדיקים התערבות שיפוטית. אלא שבחודש שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי, והתמונה השתנתה לחלוטין בעקבות ניגוד עניינים לכאורה של פרופ' עידית סולברג, אחת מחמשת חברי ועדת האיתור.
בדיקה שערכה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, העלתה כי לפרופ' סולברג הייתה זיקה למשרדי ממשלה שהיו מעורבים ישירות בהליך המינוי – נתון שלדברי היועמ"שית היה מונע את שיבוצה בוועדה מלכתחילה. בעקבות הממצאים, חל מהפך בעמדת המערכת המשפטית: היועמ"שית, נציבות שירות המדינה והיועצים המשפטיים של המשרדים הרלוונטיים התייצבו נגד הדרג המדיני, והודיעו לבית המשפט כי יש להפוך את הצו למוחלט ולבטל את המינוי בשל פגם בשורש ועדת האיתור.
מנגד, ראש הממשלה, שר האוצר ושר הבינוי והשיכון – המיוצגים בהליך זה בנפרד מהיועמ"שית – יחד עם יהודה אליהו עצמו, מבקשים מבג"ץ לדחות את העתירות על הסף. לטענתם, לא נפל בהליך כל פגם מהותי המצדיק את התערבות בית המשפט או את ביטול החלטת המינוי. ההכרעה, כעת, נמצאת בידי שופטי בג"ץ.
