בלחץ חרדי: הקואליציה דוחפת את החוק להקפאת מעצר העריקים

אל השבוע האחרון לכהונתה של הכנסת, הקואליציה נכנסת כשהיא במרוץ נגד השעון במטרה להשלים כמה שיותר חוקים לפני היציאה לבחירות. על השולחן נמצאים שבעה חוקים שמוגדרים בקואליציה כחובה לשבוע ניקוי השולחן של הכנסת. למרות זאת, גם לראשי הקואליציה ברור כי לא כל תהליכי החקיקה יושלמו בימים הספורים שנותרו עד ליציאה לפגרת הבחירות, ולכן הוחלט על סדרי עדיפויות בתהליכים.

שבעת החוקים המדוברים הם 'חוק יסוד: לימוד תורה', חוק המעצרים שנועד לעצור את מעצרי החרדים המשתמטים, ביטול רפורמת הכשרות וחקיקת רפורמת כשרות חדשה, חוק לימודים בהפרדה באקדמיה, חוק התקשורת השנוי במחלוקת של השר קרעי, חלק מהחוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי שייקח את הבלעדיות על הייצוג מידי הייעוץ המשפטי לממשלה, והחוק לוועדת חקירה לאומית.

שני החוקים החשובים ביותר בסדרת החוקים הללו בעבור הקואליציה הם 'חוק יסוד: לימוד תורה' וחוק המעצרים. עיקר הקשב והמשאבים הקואליציוניים, וכפועל יוצא גם האופוזיציוניים, מופנים לשני חוקים אלה. לצד זאת, לפחות שלושה מבין חמשת החוקים האחרים צפויים לעבור גם כן עד לסוף השבוע הבא: חוק הכשרות, חוק הלימודים בהפרדה באקדמיה, וחוק פיצול היועמ"ש החלקי. לעומת זאת, ספק אם חוק התקשורת וחוק ועדת החקירה הלאומית ייכללו בהצבעות השבוע האחרון.

היכולת להעביר את כל החוקים שברשימה, תלויה בהצלחת הקואליציה להעביר את שני החוקים שנמצאים בראש סדר החשיבויות של חברי הכנסת החרדים. 'חוק יסוד: לימוד תורה' שנוי במחלוקת קשה, לאור הסעיפים שנמצאים בו ועלולים ליצור סיטואציה שבה בחורי ישיבות יושוו במעמדם למשרתי צה"ל. בקואליציה מנסים למצוא את הנוסחה שמצד אחד תספק לחרדים את האינטרסים שהם מעוניינים בהם – כשבאופן רשמי מדובר על היכולת למנוע מבג"ץ לפסול את חוק הגיוס שיחוקק בכנסת הבאה – ומצד שני לא תפגע במשרתי צה"ל, דבר שבליכוד ובציונות הדתית לא מוכנים שיקרה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות דיווח: ליברמן יחבור לנתניהו תמורת רוטציה – ליברמן מכחיש

עוד מאת אסף משניות בחירות 26: מי עבר, מי נשאר, ומי הולך לבד נגד הסיכויים

החוק השני, והחשוב מבין השניים בטווח המיידי, הוא חוק המעצרים. למעשה, מדובר בגרסה העדכנית של חוק הגיוס השנוי במחלוקת, שהקואליציה כשלה בהעברתו עקב ההתנגדות החריפה בתוך שורותיה. סוגיית הגיוס עצמה נותרה מחוץ לחוק שמתכוונים להעביר בשלב זה, לאור חוסר ההסכמות וחוסר היכולת להעביר את החוק בלוחות הזמנים הקיימים. מה שכן נשאר בו זה הוראת שעה שנועדה להפסיק את מעצרי החרדים המוגדרים כעריקים.

לפי הצעת הקואליציה, שעליה הוגשו אלפי הסתייגויות בכנסת, במהלך חצי השנה הקרובה לא יבוצעו מעצרי עריקים חרדים. הסיבה הרשמית לכך היא לאפשר לכנסת הבאה לחוקק חוק גיוס, בלי לייצר עד אז כאוס חברתי במדינה. בשורות הקואליציה גם מתנגדי חוק הגיוס תומכים עקרונית בחוק המדובר, עם הסתייגויות קלות.

כך למשל חבר הכנסת משה סולומון מהציונות הדתית, מהמתנגדים הבולטים בקואליציה הן לחוק הגיוס והן ל'חוק יסוד: לימוד תורה', הצביע על כמה נקודות שבהן יש צורך לתקן את החוק המוצע, על מנת שהוראת השעה אכן תשמש אך ורק לעצירת ההליכים נגד חרדים שלא משרתים, ולא תייצר מסלול עוקף לסנקציות האחרות. החשש של סולומון נובע מהדרישות החרדיות ב'חוק יסוד: לימוד תורה', שהחרדים מנסים להשתמש בו כדי להחזיר את כל ההטבות הכלכליות שנלקחו מהם במסגרת הסנקציות על אי הגיוס לצה"ל.

ירידה בגיוס לחטיבת החשמונאים

הדחיפות להעביר את חוק המעצרים נובעת מהפחד ברחוב החרדי, במיוחד בקרב צעיריו, שמא ייעצרו בכל מפגש אקראי עם המשטרה. החשש התעורר מאז הורה בג"ץ למשטרה להסביר מדוע הם לא מסייעים למשטרה הצבאית לאכוף את חוק הגיוס על הציבור החרדי. בשיחות רבות שקיימנו בימים האחרונים עם צעירים ברחוב החרדי ניכר כי החשש עצום, גם כאשר מדובר באיום שאינו אפשרי במציאות.

כך, למשל, ברחוב החרדי מסתובבת כבר תקופה ארוכה הטענה כי המעצרים נועדו לדכא הצבעה של הציבור החרדי בבחירות הקרובות. הדרך לכך: בדיקות סטטוס גיוס של צעירים חרדים בסביבת קלפיות. כתוצאה מכך הצעירים החרדים – אלה שנמצאים בגיל הגיוס, וגם אלה שלא הגיעו לגיל הפטור לפני ביטול חוק הגיוס – עלולים לחשוש להגיע לקלפיות.

החשש הזה איננו תלוש מהמציאות, וזו הסיבה שיושב ראש ועדת הבחירות, השופט סולברג, סיכם עם מפכ"ל המשטרה דני לוי כי ביום הבחירות לא יתקיימו מעצרי משתמטים. אך החשש של הצעירים החרדים לא נעצר רק ביום הבחירות. צעירים חרדים רבים שאיתם שוחחנו, שבאופן טבעי מתעקשים להישאר בעילום שם, הצביעו על חשש נוסף: מעצרים בקרבת לשכות ממשלתיות, ובראשן משרד הפנים והביטוח הלאומי. יש לציין – עד היום לא נעצר אף חרדי באחת הלשכות הממשלתיות, אך החשש ברחוב החרדי הוא אחד מנושאי השיחה העיקריים.

האיום במעצרים לא מרחף רק על החרדים שנמצאים בגיל הגיוס, אלא גם על כאלה שאמורים היו להיות בגיל הפטור, כלומר בני יותר מ־26. מדובר על צעירים חרדים שהצבא בכל מקרה לא היה מגייס אותם, ועד לביטול החוק מעמדם כבעלי פטור מגיוס היה מוסדר – ומכיוון שהחוק אינו בתוקף, גם הם עוד מוגדרים עריקים.

צריך לומר, האיום במעצרים משפיע היום על עשרות אלפי חרדים. עם זאת חשוב לציין כי לצה"ל אכן חסרים לוחמים רבים, ונטל המילואים על הציבור המשרת הולך ומחריף. צה"ל מחפש מקורות כוח אדם חדשים שימלאו את החוסרים, ומדבר בגלוי על כך שהציבור החרדי, שכמעט ולא מתגייס, הוא הפתרון למשבר. גם בצבא וגם בקרב רוב הדרג הפוליטי ברור כי המצב הנוכחי לא יכול להמשיך עוד, ללא קשר לחוק גיוס כזה או אחר.

כלל לא ברור שאכן הפתרון למשבר כוח האדם יגיע מהציבור החרדי, ובכל זאת לפי צה"ל, בשנה האחרונה, מאז כניסתם לתוקף של הסנקציות הכלכליות, מספר החרדים המתגייסים הגיע לשיא של כל הזמנים.

יחד עם זאת, המספרים הללו עדיין רחוקים מאוד מהצפי שצה"ל החזיק בו לפני קרוב לעשור וחצי. מאז תחילת סאגת חוקי הגיוס התוצאה הייתה הפוכה, כשפחות חרדים התגייסו לשורות הצבא. למעשה, רק מאז 7 באוקטובר הגיעו נתוני גיוס החרדים למה שצפו שיקרה עשור קודם לכן. אלא שלא מדובר בהדבקת הפער, שכן מבחינת שיעורי הגיוס מדובר על מספרים זניחים.

בנוסף לכך, מאז פתיחת צעדי המעצרים מדווחים בצה"ל על ירידה בנתוני הגיוס לחטיבת החשמונאים. לפי הפרסום של העיתונאי יהודה שלזינגר באתר 'וואלה', אין מדובר רק על פחות צעירים שמתחילים בתהליך גיוס לחטיבה, אלא גם על צעירים שכבר היו בתהליכי גיוס והחליטו להקפיא את התהליכים. הסיבה: אחים של חלק מהמתגייסים נעצרו במסגרת המדיניות החדשה.

"צעירים חרדים חוששים להסתובב ברחובות"

"המטרה של החוק היא רק להקפיא את המצב, כדי שאנחנו לא ניגרר לכאוס. בסוף אנחנו לא רוצים לראות לומדי תורה הולכים לכלא. זאת סיטואציה לא אפשרית", אומר חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי (ש"ס), לשעבר שר הדתות, "לפני ארבע שנים, כשהקמנו את הקואליציה, הבנו שלאור העובדה שאנחנו ציבור שומר חוק, אנחנו צריכים להסדיר את המעמד של לומדי התורה בחוק. הציבור שלנו הוא לא ציבור של עריקים ולא של פורעים. לכן רצינו להסדיר את המעמד בחוק, וזה לא קרה".

אתם הייתם שחקן מרכזי בקואליציה הכי ימנית והכי פרו־חרדית שהייתה בתולדות ישראל. למה לא הצלחתם?

"היו לכך הרבה מאוד סיבות. רובן קשורות לגורמי המשפט שערקו לשורות האופוזיציה כדי להכשיל את החוק. ויש גם חלקים בקואליציה שלא הבינו מה המשמעות של שותפות. בהרב־מיארה וחבריה, שלא הבינו שמדובר באירוע של חוק שצריך לחוקק, היו אחוזי טירוף, והם התנהלו בצורה ברוטלית נגד ציבור לומדי התורה".

הייתה לזה סיבה, כי בסוף בזמן מלחמה, כשהחברה הישראלית כולה מגויסת, הציבור החרדי נשאר מחוץ לאירוע, תוך שהוא דורש להמשיך לקבל את אותן הטבות כלכליות שהמשרתים עצמם בקושי מקבלים.

"זה היה טיעון משכנע יותר אם לא היינו רואים את בהרב־מיארה ושותפיה לוקחים את כל מערכות המדינה, ומשעבדים אותן לסוגיה הזאת. במקום שהמשטרה תטפל בפשיעה הערבית, היא נאלצת להשקיע שוטרים שאין לה בשביל לרדוף אחרי הציבור החרדי. עצרו את עבודת משרדי הממשלה כך שבמקום שנוכל לקדם את המדינה ולקדם תהליכים, נאלצנו לעסוק בגיוס חרדים. יצא מזה משהו טוב? זה סייע במשהו למישהו? זה לא תרם דבר. אבל כל עוד מדובר היה בגזרות כלכליות, מקוממות ככל הניתן כמו ביטול מכרזים ומניעה מלומדי תורה את היכולת לרכוש דירות, או את סבסוד המעונות, עוד איכשהו הצלחנו להתנהל. זה היה חמור מאוד כבר אז, אבל השבר הגדול הגיע עם תחילת המעצרים".

כשמלכיאלי מדבר על "גזרות כלכליות מקוממות" שבין היתר מונעות מלומדי תורה לרכוש דירות, הוא מתכוון לשינוי במכרזי משרד השיכון. במשך שנים, נוכח השליטה של המפלגות החרדיות הן במשרד הפנים והן במשרד הבינוי והשיכון, נוצרה מציאות מעוותת, שעל פיה רוב הפרויקטים בתוכניות כמו מחיר למשתכן או מחיר מטרה, יועדו בעצם לציבור החרדי. בנוסף לכך, הקריטריונים והקדימויות נקבעו בצורה ששירתה את הציבור החרדי, על חשבון כלל הציבור.

כך נוצר מצב שהציבור המשרת בישראל כמעט ולא יכול היה לזכות באותם מכרזים. רק בשביל לסבר את האוזן, משרת מילואים רווק בן 30 ששירת מאות ימי מילואים כלל לא היה זכאי להיכנס לאותן הגרלות. לעומת זאת, אברך חרדי צעיר שלא התגייס לצה"ל קיבל עדיפות בהגרלה.

אך בעוד הדרישה לסנקציות כלכליות, כשהכוונה היא מניעת הטבות כלכליות, נתפסת כצודקת בקרב מרבית הציבור הישראלי, כולל תומכי הקואליציה – בכל הקשור למעצר הצעירים החרדים התמונה שונה. "הגענו למצב שבו זוג צעיר חרדי שפרצו לביתו מפחד ללכת להגיש תלונה במשטרה, מחשש שהבעל ייעצר. צעירים חרדים חוששים להסתובב ברחובות, מחשש שסיור רגיל של המשטרה ובדיקת תעודת זהות יובילו למעצר. התחושה של הצעירים החרדים היא שרודפים אותם", אומר מלכיאלי.

זאת לא חרדה מוגזמת? הרי בפועל מספר העצורים החרדים זעום, בטח לעומת ההיקף שעלול להיעצר.

"נכון שהמעצרים לא רבים יחסית, אבל כל אחד שנעצר הוא עולם ומלואו. ומעבר לכך, עצם העובדה שהחרב הזאת מתנוססת מעל הראש של הצעירים החרדים יוצרת את תחושת האיום והרדיפה, ואת זה אנחנו חייבים לפתור".

מה ההבדל בין עריק חרדי לעריק רגיל שכן ייעצר? למה הקפאת האכיפה היא רק כלפי עריקים חרדים?

"כי זה לא אותו הדבר. לומד התורה איננו עריק כמו העריקים האחרים. הסיבה שהוא מוגדר כעריק היא שהחוק שהסדיר את מעמדו בוטל. במשך 75 שנה הוא לא היה עריק, אלא בעל מעמד חוקי בישראל. המעמד הזה בוטל, ולמרות שניסינו לפתור את הבעיה מנעו זאת מאיתנו. אז לכן צריך לייצר מציאות שעד לממשלה הבאה, שהיא זאת שתצטרך להעביר את החוק, לא תהיה אכיפה. המהלך נועד לאפשר לכנסת לפתור את הבעיה".

"המטרה של החוק: להשיג תקציבים"

"יש פה הרבה היתממות של הציבור החרדי ושל נציגיו", טוען ד"ר שוקי פרידמן, מנכ"ל 'המכון למדיניות העם היהודי', "מעצרי העריקים לא נולדו במיוחד בעבורם, הם קיימים כלפי כולם. כל עריק שלא מתגייס לצה"ל, המשטרה הצבאית מגיעה אליו הביתה ועוצרת אותו שם. זה לא קורה רק לציבור החרדי. למעשה, הם מקבלים הנחה לעומת שאר הציבורים גם בנושא הזה".

ועדיין, לא מדובר בסיטואציה רגילה, שכן הם היו מוסדרים בחוק עד לפני שנה וחצי.

"זה שהדרג הפוליטי נכשל בפתירת המצב, זאת לא בעיה של החוק. לחברי הכנסת, במיוחד החרדים, היה הרבה מאוד זמן לבוא ולהסדיר את המצב, והם כשלו בכך. כל מה שאנחנו רואים כעת הוא נגזרת של הכישלון הפוליטי של הקואליציה לחוקק את חוק הפטור. אם הם היו מחוקקים אותו, הציבור החרדי היה פטור מגיוס, אולי היו כמה שכן היו מתגייסים, אבל כנראה לא מדובר ביותר מדי, והמעצרים והסנקציות לא היו קיימים. הסנקציות הכלכליות הן נגזרת של העובדה שהצעירים החרדים עוברים כרגע על החוק בכך שהם לא מתגייסים".

ישנו המישור החוקי, אבל ישנו גם המישור הפרקטי. המעצרים הללו בכלל עוזרים להשיג את המטרה של גיוס חרדים? כי הקולות שיוצאים מצה"ל מעידים על תמונת מצב הפוכה.

"המעצרים לא אפקטיביים והם רק יוצרים נזק, זה לא תורם לגיוס חרדים בשום צורה. מה שכן מועיל זה הסנקציות הכלכליות. ויחד עם זה, גם פה יש היתממות של הציבור החרדי. אני חוקר את סוגיית הגיוס של החרדים כבר יותר מעשור. בכל פעם שישנו איזשהו מהלך לגיוס חרדים, הציבור החרדי ונציגיו בכנסת צועקים געוואלד ואומרים שזה רק פוגע בתהליכי הגיוס. אלו שטויות כמובן. הציבור החרדי, ובמיוחד נציגיו הפוליטיים, תמיד יטענו שהצעדים שעושים כדי לגייס אותם פוגעים בגיוס, בין שזה נכון ובין שלא. אז לא צריך להתרגש מזה יותר מדי".

האם יש דרך באמת לחוקק חוק גיוס? הרי כל הקודמים בוטלו בבג"ץ.

"בשביל זה נועד 'חוק יסוד: לימוד תורה'. אם הוא יעבור, הוא ייתן מעמד חוקתי ללימוד תורה, ובג"ץ יוכל להשתמש בחוק הזה כחלק משיקוליו בדיון. התירוץ הוא שעד היום ערך לימוד התורה לא היה בעל מעמד חוקתי, אז בג"ץ היה חייב לבטל את חוקי הגיוס. בפועל, מטרת 'חוק יסוד: לימוד תורה' היא לא רק לייצר תשתית משפטית שאיתה בג"ץ יוכל לאשר חוק גיוס עתידי, אלא בעיקר להבטיח את היכולת של החרדים להשיג את התקציבים שהם רוצים כל כך".

ברחוב החרדי מאשימים את הח"כים

הייעוץ המשפטי של הכנסת ושל משרדי הממשלה השונים מסביר בימים האחרונים כי ל'חוק יסוד: לימוד תורה', שכביכול מוצג כחוק הצהרתי בלבד, יהיו משמעויות מעשיות בסוגיות כמו סבסוד מעונות ומכרזי משרד השיכון. לעומת זאת, חברי הכנסת החרדים טוענים כי מדובר בחוק הצהרתי בלבד, שנועד לתת מענה לפסילות החוזרות של חוק הגיוס. בפועל, אם לשפוט לפי התעקשותו של חבר הכנסת גפני שלא לשנות אף מילה בחוק, נראה שהאמת קרובה יותר לעמדת הייעוץ המשפטי מאשר לעמדה הרשמית של המפלגות החרדיות.

"צריך להבין את הבהילות של חברי הכנסת החרדים לשני החוקים האלה. בסוף, הם יודעים שהם צריכים להגיע לציבור ולהראות לו הישגים כלשהם, ומצבם בתחום קשה", אומר ישי כהן, פרשן 'כיכר השבת' ו'חדשות 12'.

עד כמה גדולה אי שביעות הרצון ברחוב החרדי מנציגיו הפוליטיים?

"מאוד. תחשוב שלפני ארבע שנים הוקמה על הנייר ממשלת החלומות של הציבור החרדי. ממשלת ימין מלא מלא, בלי כחלון תורן, בלי ליברמן תורן, בלי אף פוליטיקאי מהשמאל שיעצור את החקיקה בנושאי דת ומדינה ובראשם חוק הגיוס. ובנוסף לזה, ראשי המפלגות כולם אמרו בראיונות לציבור החרדי שהם יעבירו חוק גיוס ברוב של 64 אצבעות, שאין בו לא סנקציות פליליות, לא סנקציות כלכליות ולא יעדי גיוס. זה החלום הגדול של הציבור החרדי, משהו שעד לפני הרכבת הממשלה איש לא באמת דמיין. ואז הגיעה הרפורמה המשפטית, ולמרות ההסכם הקואליציוני, נתניהו ולוין הצליחו לשכנע את הנציגים החרדים לדחות את חוק הגיוס לאחרי הרפורמה. ואז הכול התפוצץ".

יש כעס במפלגות החרדיות ובציבור עצמו על נתניהו?

"בוודאי. כחלק ממתווה הנשיא בעניין הרפורמה הייתה גם פשרה בנוגע לגיוס החרדים שהנשיא הוביל, פשרה שנתנה פתרון לסוגיית הגיוס לשנים קדימה. אבל החרדים דוחים את הפשרה הזאת בגלל ההבטחה של נתניהו. ואז פורצת מלחמה, והחוק לא מקודם. יש הפסקת אש, והחוק עדיין לא מקודם. מתחילים להניע את החוק, ויוצאים למלחמה מול איראן. מנסים שוב להתניע את התהליך, ועוד מלחמה מול איראן. בסוף, נתניהו מרח את הנציגים החרדים כל הקדנציה עם סוגיית הגיוס".

אל עבר מי בעיקר מופנית האצבע המאשימה בנושא, בעיני הציבור החרדי?

"בסוף יש הרבה מאוד תירוצים למה החוק לא עבר, וחלק גדול מהם נכונים מאוד. אבל כשהמצביע החרדי שואל את עצמו מי אשם במצב הזה, הוא אומר שנבחרי הציבור בכנסת הנוכחית הם אלה שלא סיפקו את הסחורה. כל הגזרות הללו על הציבור החרדי מתרחשות במשמרת של חברי הכנסת הנוכחיים. אז בשביל לנסות ולזכות שוב באמון של ציבור הבוחרים החרדי, הם חייבים את שני החוקים הללו".

והם אכן יכולים להשפיע על האמון של הציבור החרדי בחברי הכנסת שלו?

"תלוי איזה חוק. 'חוק יסוד: לימוד תורה' כנראה לא יעשה את זה. למרות הטענות של הייעוץ המשפטי של הכנסת, זה אכן חוק הצהרתי בלבד. זה חוק שכל מה שהוא עושה זה לתת לבג"ץ עוד ערך שעל פיו הוא יכול לדון בחוק הגיוס. אבל אנחנו יודעים מי הנפשות הפועלות בבג"ץ, ואנחנו יודעים שהוא יבכר את ערך השוויון, שבכלל לא מופיע בחוקי היסוד, על פני ערך לימוד התורה. לעומת זאת, חוק המעצרים הוא אכן מעשי מאוד, והוא כן בעל השפעה מיידית על הציבור, וכפועל יצא מכך הוא עשוי להחזיר, לפחות חלקית, את האמון של הרחוב החרדי בחברי הכנסת שלו".