"תשתית החשמל צריכה לחכות למתיישבים, לא המתיישבים לחשמל"

בשנה האחרונה אישרה הממשלה שורה ארוכה של יישובים ונקודות התיישבות חדשות ביהודה ושומרון. מעבר להיבט המדיני, ההחלטות האלה מגיעות מיד לפתחם של גופי התשתית, ובראשם חברת החשמל, שנדרשת לחבר את כל הנקודות הללו לרשת הארצית. מדובר במבצע לוגיסטי מורכב שכולל פריסת קווים בתנאי שטח מאתגרים ובלוחות זמנים צפופים, בהיקף שלא נראה כמותו כבר שנים רבות.

מבחינתו של מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר, אין מדובר רק בעוד פרויקט תשתית שגרתי. האתגר העיקרי נובע לדבריו מהשילוב בין קצב העלייה לקרקע לבין הפיזור הגאוגרפי הרחב. "לא מדובר כאן ביישוב אחד גדול, אלא בהרבה יישובים קטנים שפרוסים על פני שטח ענק", הוא מסביר בשיחה עם 'בשבע', "בעבור חברת החשמל זהו אתגר גדול מאוד. גם אם מדובר בנקודת קצה שאמורה לקלוט בהתחלה משפחות ספורות במבנים טרומיים, בסוף צריך להביא את התשתית הפיזית עד אליהן. זו פעילות דינמית מאוד, בתוואי קרקע קשה ובטופוגרפיה בעייתית".

הסיורים האחרונים של שפיגלר בשטח, כמו הסיור שערך בצפון השומרון יחד עם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, המחישו לו היטב את המורכבות. הוא מזכיר את גנים, כדים ושא־נור כדוגמאות למקומות שבהם תנאי השטח מורכבים במיוחד, אך הצורך בחשמל מיידי. השאיפה בחברה היא להקדים רפואה למכה ולדאוג שהכול יהיה מוכן עוד לפני הגעת התושבים, כדי למנוע מהם תקופת ביניים של התבססות על גנרטורים וסולר. "אני מחזיק בתפיסה קבועה", אומר שפיגלר, "ולפיה תשתית החשמל צריכה לחכות למתיישבים, ולא המתיישבים לחשמל".

אולם הדרך לשם רצופה במכשולים ייחודיים לאזור. כדי להתחיל בעבודות, החברה תלויה בקבלת אישורים סטטוטוריים מהמינהל האזרחי, ובמיוחד מקצין מטה אנרגיה סעיד קאסם. "לא תמיד הדבר הזה נמצא בשליטתנו", מודה שפיגלר, "גם לקמ"ט ישנם הכללים והמחויבויות שלו, ולא תמיד אנחנו מקבלים מיד את האפשרות לעלות על הקרקע. אני מדגיש את זה כי פריסת תשתית מסודרת – הגעה לשטח, הצבת עמודים ומתיחת תיילים – לוקחת זמן. מבחינתנו, ברגע שיש אישור חוקי, אנחנו עולים מיד לביצוע ללא שום עיכוב".

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד חדש ביו"ש: שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה לאנשי החוות

עוד מאת יוסף ארנפלד הובא למנוחות נתנאל שקרון הי"ד שנרצח בערב יום כיפור

מעבר לבירוקרטיה, גם סוגיית האבטחה משחקת תפקיד מרכזי ומעכבת לעיתים את התקדמות העבודות, שכן בחלק מהמקומות לא ניתן לעבוד ללא ליווי צבאי. שפיגלר מספר בחיוך כיצד חווה זאת על בשרו בסיור האחרון, כאשר ביקש לנסוע לבדו בצירי השומרון ונהדף על ידי גורמי הביטחון. "אמרו לי שאני לא יוצא בלי ליווי כי אני לא מכיר את התוואי, למרות שמבחינתי רציתי לנסוע לבד. אם אזרחים נוסעים שם בכל יום, אין סיבה שאני לא אסע כמו כולם".

שפיגלר מבהיר כי פריסת תשתיות ביהודה ושומרון מציבה אתגרים ייחודיים שלא קיימים בלב הארץ, וגוררת עיכובים שאינם תלויים בחברה. עם זאת, הוא מדגיש כי המחויבות לתושבים נותרת בעינה. "ברגע שיש לנו את האישורים, אנחנו נעלה לקרקע וניתן את כל המשקל הנדרש. בעידן של היום צריך לעשות הכול כדי שהמתיישבים יקבלו חשמל יציב מהרשת, כמו כל תושב אחר במדינת ישראל".

הרשות הפלשתינית לא מסתבכת עם גבייה

מעבר לחיבור חשמל ליישובים החדשים, בחברת החשמל מקדמים תוכנית פיתוח נרחבת לכלל תשתיות האנרגיה ביהודה ושומרון, במטרה לפתור בעיית עומק שמלווה את האזור זה שנים. שפיגלר מסביר כי כיום, רשת החשמל ברוב שטחי יהודה ושומרון היא משותפת, ואותם קווים מזינים בה בעת ובאופן משולב יישובים יהודיים וכפרים פלשתיניים.

כדי להמחיש את המצב מציע שפיגלר דימוי מעולם המים: "המערכת פועלת כמו צינור מים גדול שיוצאים ממנו פיצולים לאורך הדרך – יציאה אחת ליישוב ערבי, יציאה שנייה ליישוב יהודי ויציאה שלישית להתיישבות חדשה. הצינור הזה משרת את כל מי שנמצא בתוואי שלו, וזה אומר שאם יש תקלה או עומס חריג בצד הערבי, הדבר משפיע מיידית על אספקת החשמל ליישוב היהודי". כדי לנתק את הזיקה הזאת ולמנוע פגיעה בתושבים, בחברת החשמל פועלים כעת להפרדת הרשתות. המטרה היא ליצור הפרדה מבנית בשטח, הכוללת קווים נפרדים לחלוטין להתיישבות היהודית וקווים נפרדים לרשות הפלשתינית.

אלא שהאתגר אינו מסתכם רק בפריסת הכבלים, אלא מגיע גם לתחנות המשנה (התחמ"שים) שמחלקות את האנרגיה. מתברר כי גם בתחנות המשנה קיימת שותפות כפויה, הנובעת לא פעם משיקולים פנימיים של הרשות הפלשתינית. "הקמנו תחנות משנה קבועות שמיועדות אך ורק לרשות הפלשתינית", חושף שפיגלר, "אבל הם ממעטים להזין דרכן את התושבים שלהם. הסיבה פשוטה: אם הם יזינו אותם מהתחמ"ש שלהם, הם ייאלצו לגבות מהם את כספי החשמל בעצמם, והם מעדיפים לא להסתבך עם גבייה באוכלוסייה שלהם".

כתוצאה מכך, הנטל מתגלגל אל חברת החשמל. "הם מטילים את זה עלינו וממשיכים למשוך חשמל מהיציאות של תחנות המשנה שלנו, מה שמאלץ אותנו להתנהל מולם גם בנושא הגבייה", מסביר שפיגלר, "במקומות שבהם העומס המשותף הזה יצר בעיות קשות באספקת החשמל, נאלצנו למצוא פתרונות יצירתיים ומהירים. דוגמה בולטת לכך היא קריית ארבע, שסבלה בעבר משיבושים תכופים באספקה. כדי לבדל את קריית ארבע מתחנת המשנה המשותפת והעמוסה, הצבנו שם באופן זמני תחנת משנה ניידת. הבידוד הזה והזנת היישוב בנפרד שדרגו מאוד את איכות החיים, הזמינות ורמת האמינות של החשמל בעבור התושבים".

המחויבות הזאת לחיבור מוסדות החינוך והיישובים מוציאה את שפיגלר בחודשים האחרונים לסיורים תכופים בשטח, ואותם הוא עורך יחד עם צוותי החברה וראשי המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, במטרה לאתר חסמים ולזרז חיבורים. המפגשים עם התושבים בנקודות כמו שא־נור, חומש ועיבל מביאים איתם גם זווית של שליחות חלוצית. "ברגע שהתקבלו האישורים או ההחלטות של ממשלת ישראל, אין חולק על כך שמי שמגיע לאותם יישובים הם אנשים חלוצים", מספר שפיגלר, "הם לא באים למקום מפנק, אלא להתיישב במקומות שהתשתית בהם מטבע דברים מפותחת פחות. הם מגיעים לשם, ברובם משפחות צעירות עם ילדים קטנים, וזה לא דבר של מה בכך. המראות האלה נותנים תחושת בטן חזקה של שליחות והגשמה. התושבים האלה פשוט מבטאים את הגשמת ההתיישבות באותם אתרים שהממשלה החליטה לגביהם".

מבחינתו, תפקידה של חברת החשמל הוא לעמוד מאחורי החלוציות הזאת ולספק לה את הגב התשתיתי הנדרש, גם בתנאים מורכבים ובאמצעות פתרונות זמניים כשצריך. "הוכחנו את עצמנו בשא־נור", הוא מדגיש, "ברגע שהנקודה עלתה על הקרקע, נרתמנו מיד וטיפלנו בכל מה שנדרש שם. כשהתושבים הגיעו למקום – החשמל כבר חיכה להם. חברת החשמל, ולא אני לבד, מבצעת את כל מה שנדרש כדי לעמוד במטלות ובאתגרים הללו. כאמור, אנחנו נעשה את הכול כדי שההתיישבות תהיה מחוברת לחשמל בטרם הגעת התושבים לשטח".

התשתיות ייפגעו? יש גיבוי

נושא בוער נוסף שנמצא כעת בראש סדר העדיפויות של החברה הוא ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, הכוללת חיבור של עשרות רבות של מוסדות חינוך, גנים ופעוטונים חדשים בכל רחבי הארץ. שפיגלר יוצא בהצהרה חד־משמעית ומחייבת באשר ללוחות הזמנים, ומבהיר כי לא יהיה מבנה שמשרת תלמידים או ילדים בגיל הרך שלא יחובר לרשת בזמן. "אנחנו נחבר בכל הארץ את כל מוסדות החינוך שטרם חוברו, עוד לפני תחילת שנת הלימודים – זו התחייבות", הוא אומר נחרצות, אך מסייג בתנאי ההכרחי: "הכול כמובן בתנאי שיש לנו את האישורים הנדרשים. הכול נעשה בכפוף לחוק. באותה נשימה, שמנו לעצמנו יעד לעשות את אותו הדבר בדיוק גם בעבור בתי הכנסת החדשים, לקראת חגי תשרי".

עוד אתגר שמערכת האנרגיה נאלצת להתמודד איתו בתקופה האחרונה הוא הגידול המהיר בהקמת חוות שרתים בישראל, הצורכות כמויות עצומות של חשמל. שפיגלר מבהיר כי הסמכות הרגולטורית בנושא זה נמצאת על שולחנה של חברת 'נגה' (ניהול מערכת החשמל). "אנחנו משתפים איתם פעולה, כדי למצות את מלוא היכולת לספק אנרגיה לאלה שפנו לשם כך וקיבלו מ'נגה' אישור, וזה כדי לתת לכמה שיותר חוות שרתים את האנרגיה שהן זקוקות לה". עם זאת, שפיגלר מבקש לשים את האצבע על כשל העומק האמיתי במשק, ומבהיר כי בניגוד לתפיסה הרווחת, המכשול אינו טמון ביכולות של חברת החשמל אלא במחסור חמור ביחידות ייצור. "הבעיה היא לא חברת החשמל, לא הרשת ולא תחנות המשנה", הוא מדגיש, "הבעיה בה"א הידיעה היום היא שאין די ייצור אנרגיה במדינת ישראל שיכול לספק את הביקוש של כל אותם גורמים שקיבלו אישור להקים חוות שרתים".

אחד הנושאים העיקריים שהעסיקו את הציבור במהלך המלחמה, ובמיוחד על רקע העימות הישיר מול איראן, הוא האיום על רשת החשמל והחשש מפני תרחישי עלטה ומחסור באנרגיה. שפיגלר מבהיר כי החברה פועלת ללא הרף כדי להבטיח את חסינות המתקנים האסטרטגיים. "אנחנו כל היום משפרים את ההגנה על תחנות הכוח שלנו – הן בהגנה פסיבית והן בהגנה אקטיבית", הוא מסביר, "הכול נעשה בעצה אחת ובתיאום מלא עם פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית".

לדבריו, חברת החשמל הפיקה במהירות לקחים מהשלבים המוקדמים של המערכה, וביצעה קפיצת מדרגה של ממש ברמת המוכנות שלה לתרחישי קיצון. "התארגנו מיד אחרי אירועי שבעה באוקטובר והצטיידנו במתקנים חלופיים כמו תחנות משנה ניידות, מערכות ייעודיות, חלקי חילוף וציוד רב. אלו כלים שמאפשרים לנו לעלות מיד לשטח ולתת מענה מהיר לנזקים או לפגיעות באתרים אסטרטגיים שלנו". עם זאת, לצד המוכנות הגבוהה, הוא שומר על ריאליזם ומזכיר כי במקרה של מתקפה רחבת היקף, החברה אינה פועלת בחלל ריק. "שדרגנו את היכולות שלנו באופן חסר תקדים ביחס למה שהיה בתחילת המלחמה", מדגיש שפיגלר, "אבל בסוף יש גם מדינה. אנחנו עושים את הכול בהתאם ליכולות שלנו, ואם חס וחלילה ייווצר כאן כאוס, זה ישפיע עלינו כפי שזה ישפיע על כולם".

אתגר מודרני נוסף המונח לפתחה של חברת החשמל הוא מהפכת כלי הרכב החשמליים, שצוברת תאוצה בשנים האחרונות ויוצרת עומסים חדשים ופתאומיים על רשת האספקה הביתית. שפיגלר מסביר כי מדובר בצרכן אנרגיה כבד משקל, המצריך היערכות מקדימה ברמת התשתית. "אם ישנו אזור שבו הרשת הנוכחית לא מתאימה לספק יותר אנרגיה מזו הקיימת, לא יהיה אפשר להקים בו יחידות טעינה חדשות, כי פשוט אין מאיפה להזרים את האנרגיה הנדרשת", הוא מבהיר. כדי למנוע צווארי בקבוק כאלו, בחברת החשמל פועלים לשדרוג כולל של המערכת באמצעות פרויקטים של הטמנת קווי מתח גבוה ומתח נמוך באדמה, שדרוג קווים קיימים והגדלת קיבולת האספקה של קווי ההולכה במתח העליון בשיתוף פעולה עם חברת 'נגה'. המטרה, לדבריו, היא לעשות את המרב כדי שכל מי שרוצה עמדת טעינה, יוכל לקבל את האנרגיה הדרושה לו.

לצד ההיערכות של התשתית הלאומית, שפיגלר מבקש להפנות זרקור לטעות צרכנית נפוצה ברמה הביתית, הגורמת לשרפת נתיכים והפסקות חשמל בתדירות גבוהה. הוא מסביר כי כאשר לבית מסוים יש הספק מוגבל, של 25 אמפר למשל, והדיירים מחליטים להתקין עמדת טעינה לרכב – הם מוסיפים למעשה צרכן כבד למשק הבית. "אם מפעילים את העמדה יחד עם שאר מוצרי החשמל הביתיים, היקף הצריכה יעבור במהירות את הרף הקיים, והנתיך פשוט יישרף", מתאר שפיגלר. הפתרון לכך דורש אחריות והגברת מודעות מצד בעלי הרכבים. שפיגלר מבהיר כי מי שמעוניין להתקין עמדת טעינה בביתו, צריך ברוב המקרים לפנות לחברה ולבקש הגדלת חיבור. זהו הצעד שיאפשר לקבל מהרשת את תוספת האנרגיה המתבקשת לטובת הרכב, וימנע תקלות מיותרות בזמן שמפעילים את מכשירי החשמל האחרים בבית.

מקום ראשון ברמת השירות

מהפכה נוספת שמלווה את החברה בתקופה האחרונה היא פתיחתו של שוק החשמל הביתי לתחרות מלאה, מהלך המאפשר לכל אזרח לעבור לספק פרטי וליהנות מהנחות. אלא שרבים בציבור תוהים מדוע דווקא חברת החשמל עצמה אינה מציעה חבילות מוזלות כדי לשמור על לקוחותיה. שפיגלר מבקש לעשות סדר בדברים ומבהיר כי ידיה של החברה כבולות באופן מוחלט על ידי הרגולטור. "כל עוד חברת החשמל מחזיקה ביותר מ־60 אחוזים מהלקוחות הניזונים ממתח נמוך – שזה בעיקר משקי בית ועסקים קטנים כמו קיוסקים ומסעדות – אנחנו בכלל לא רשאים להשתתף בתחרות".

שפיגלר מדגיש כי האבסורד הוא שהיכולת הכלכלית קיימת, אך המניעה היא רגולטורית בלבד. "התושבים שואלים ובצדק למה אנחנו לא מציעים חשמל מוזל, והתשובה פשוטה: אסור לנו. אנחנו רוצים ויכולים, ואנחנו מייצרים חשמל במחירים שווי ערך ליצרנים הפרטיים ואפילו זולים יותר. אבל בשלב זה הרגולטור אוסר עלינו להציע את עצמנו כספק בתחום התחרות, ובטח שלא לספק חשמל במחירים נמוכים מהתעריף המוכתב לנו".

אז מה בעצם משאיר את הפעילות של חברת החשמל רווחית?

"יעילות, מקצוענות, ומעבר לזה – הטיפול ברשת, בהולכה, בהשנאה (טרנספורמציה) ובייצור שעדיין נותר בחזקתנו", משיב שפיגלר, והוא מציין בגאווה את המהפך הציבורי שעוברת החברה בתחום השירות, "חברת החשמל מוכיחה את עצמה כגוף שירותי ממדרגה ראשונה. שנתיים ברציפות אנחנו מדורגים במקום הראשון בשירות מבין כל הגופים הממסדיים, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות, וזאת על פי דוח מבקר המדינה. השנה אף הגדלנו פי שניים את הפער בין המקום הראשון למקום השני". שפיגלר מייחס את ההצלחה ישירות להון האנושי של החברה: "חברת החשמל היא חברה טובה ומקצועית עם עובדים מעולים וממלכתיים בצורה בלתי רגילה. הם מבינים היטב את המשמעות שלהם במסגרת הצרכים הלאומיים של המדינה בשגרה, ובעיקר בחירום. הם משפרים כל הזמן את הביצועים ונותנים יותר תפוקות, מה שמתבטא בשטח ומוביל בסופו של דבר גם ליכולת להרוויח".

את ההבדל העיקרי בין החברה הממשלתית למתחרים הפרטיים בשוק, הוא רואה ביעד שאליו מנותבים אותם רווחים. "את הרווח כולו, ללא יוצא מן הכלל, אנחנו משקיעים מיד בחזרה ברשת – בחלוקה ובהולכה", הוא מבהיר, "אנחנו לא לוקחים לכיס כלום ולא מחלקים דיבידנדים מהרווחים הללו. הכול מושקע במערכות שאנחנו אמונים עליהן ומחויבים לפתח. זה קו שמבדל אותנו מיצרן פרטי – שאנחנו לא צרי עין כלפיו חלילה, זה בצדק רב – שרווחיו נכנסים לכיסם של בעלי המניות".

לסיום, שפיגלר מבקש לחדד את תפיסת העולם המובילה את החברה, במיוחד בהקשר של יהודה ושומרון. "מבחינת חברת החשמל, כל התושבים הם לקוחות זהים לחלוטין", הוא מדגיש, "אנחנו מתייחסים לכל הלקוחות כאזרחים שאנחנו צריכים לספק להם חשמל, ללא שום הפרדה. אנחנו צריכים לספק חשמל לכולם, ללא יוצא מן הכלל, בצורה איכותית ויציבה".