אמש עלתה לאישור סופי במליאת הכנסת הוראת השעה לתיקון חוק שירות הביטחון, שנועדה לבלום את גל מעצרי העריקים מהציבור החרדי למשך שלושה חודשים. המפלגות החרדיות לחצו על ראש הממשלה נתניהו ושאר מפלגות הקואליציה להעביר את החוק, במה שנראה כבליץ חקיקתי, לפני פיזור הכנסת שמתוכנן לשבוע הבא, עקב הבחירות שצפויות להתקיים באוקטובר.
התיקון עבר במליאה ברוב של 58 תומכים למול 54 מתנגדים, כשראש הממשלה עצמו נעדר מההצבעה, באקט שנראה כמו ניסיון להימנע מהזעם הציבורי סביב הנושא הנפיץ לפני הבחירות. רק בלילה שלפני כן, בוועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד, אושר להביא בפני המליאה לקריאה שניה ושלישית תיקון נוסף לחוק שירות הביטחון, המאריך את השירות הסדיר ל-32 חודשים.
בשל עתירות דחופות שהוגשו לבג"ץ מיד עם אישורה הסופי של הוראת השעה בקריאה שנייה ושלישית, פרסם שופט העליון עופר גרוסקופף את החלטתו להקפיא את התיקון שאושר בכנסת, עד למתן פסק דין בעניין. העותרות נגד תיקון החקיקה הן מפלגות 'יש עתיד' ו'ישראל ביתנו', התנועה לאיכות השלטון – באמצעות באי כוחה עו"ד אליעד שרגא ועו"ד תומר נאור, וכן תנועת 'ישראל חופשית'.
הרמטכ"ל גם כן התנגד לחקיקה, אם כי לא הוצגו נתונים המראים כי מעצרי העריקים מביאים לשינוי ממשי בהיקף המתגייסים מהציבור החרדי. הטענות נגד החקיקה הן בעיקר הפליה לרעה של עריקים שאינם חרדים, אותם הצבא ימשיך לעצור כרגיל, לפי התיקון שבוצע.
"בשים לב לפסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, למשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה, ולטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים בעתירות השונות נגד תוקפו – ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 – הוראת שעה) התשפ"ו", כך כתב השופט גרוסקופף בצו שניתן לכנסת.
הנשיא גרוסקופף כותב עוד, כי הדיון בעתירות יתקיים "בהקדם האפשרי", במסגרת דיון מורחב בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בהרכב שייקבע ע"י נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. "מהטעמים שפורטו לעיל", כתב גרוסקופף וחתם ללא הסברים נוספים: "ניתן בזאת צו ארעי המשהה את כניסתו לתוקף של חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 – הוראת שעה) התשפ"ו, עד מתן החלטה אחרת".
