שופט המחוזי: כתב האישום נגד בן-ארי – התערבות פוליטית

כזכור, בדיון הקודם בעניין הערער שהגיש ד"ר מיכאל בן-ארי נגד החלטת בית משפט השלום בכפר סבא שלא לאפשר לו לעניין בהתכתבויות בין אנשי הפרקליטות לחוקרי המשטרה בעניין איסוף חומרי חקירה לגיבוש כתב האישום נגדו, קבע שופט המחוזי בלוד רון סולקין כי התנהלות הפרקליטות והמשטרה בעניין אכן עקומה בלשון המעטה, וכי יש לאפשר לבן-ארי לקבל את שרשור ההתכתבויות בעניין בין הפרקליטות למשטרה, על מנת לעיין בהם ולהציגם בבית המשפט.

כזכור, בן-ארי מואשם ב-57 עבירות של "הסתה לגזענות", בגינן נפסל מלרוץ לבחירות לכנסת ה-21 במסגרת מפלגת "עוצמה יהודית" שעל שורותיה הוא נמנה. בבית משפט השלום קיבלו את עמדת הפרקליטות כי מדובר ב"התכתבויות פנימיות" שלא מהוות פרקטיקה לא מקובלת ואינן אינדיקציה לרדיפה אישית או פוליטית כלפי הנאשם. בן-ארי לא ויתר, והגיש ערר לבית המשפט המחוזי בלוד בטענה שלא כך הם פני הדברים, ושורת ההתכתבויות הנ"ל תסייע לו בהגנתו.

לטענת בן-ארי, החקירה שהתנהלה נגדו באותה העת בשל תלונות מצד "המרכז הרפורמי" המהווה תנועה פוליטית ומקיים קשרים עם הפרקליטות, נועדה להשפיע על מערכת הבחירות שהתנהלה באותה העת, וכי ישנו אינטרס ציבורי בחשיפת הדברים.

"לאחר שבית המשפט עיין בבקשה ובתגובה; שמע את טענות הצדדים בדתי הישיבות שהתקיימו, מוצא כי המקרה דנן הוא אחד החריגים בהם מחויב להעביר לידי העורר חלקים מהתכתובת הפנימית, שהם רלבנטיים לקו ההגנה שלו, לפיו הוגש כתב האישום נגדו משיקולים זרים בזיקה לעמדותיו הפוליטיות ולהתמודדותו הצפויה בבחירות", כך נכתב בהכרעת הדיון שהתקיים אמש, על ידי שופט המחוזי בלוד רון סולקין.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת מבחן שפי פז בדק ומצא: הפשטה של פעילי שמאל חמורה יותר

עוד מאת אוריה שילת התאקייה מאחורי המסכה: דוקטור מנסור ומיסטר עבאס

השופט סולקין הוסיף כי "בתכתוב הפנימית (בין המשטרה לפרקליטות) התייחסות מפורשת להתמודדות העורר בבחירות ואף לצורך בהחשת החקירה משיקול זה", קרי – השופט סולקין קובע כי ניתן לראות באופן מפורש בתכתובת בין אנשי הפרקליטות, האחראים להגשת כתב האישום, לבין חוקרי המשטרה, שהייתה כוונה ברורה לקשור את החקירה ואיסוף חומרי החקירה נגד ד"ר בן-ארי, בשל התמודדותו לכנסת בבחירות אז, מה שמהווה התערבות פוליטית בוטה מצד הרשות המבצעת והרשות החוקרת.

"השופט סולקין נתן להם זמן להגיב", מספר ד"ר בן-ארי לבשבע ומתאר את תשובת הפרקליטות: "ואז הם ענו שהם מוכנים לתת פרפרזה. הווה אומר: 'אנחנו נוציא כמה מילים מתוך המסמכים האלה וניתן לו'. בעקבות התשובה הזאת, אמרתי לשופט: 'כבוד השופט, אני איש מחקר, אני רוצה כל מילה'. ואכן הוא ביקש מהם למסור לי את המסמכים ככתבם וכלשונם, הוא כותב את זה במפורש, שמדובר בחקירה לא נאותה".

"בקיצור, השופט נכנס בהם בלי ברקסים ואומר להם שהרי לפי הכללים, המשטרה היא גוף חוקר. יש תלונה – המשטרה היא החוקרת ורק היא מחליטה מה לשלול", אומר בן-ארי ומסביר את ההתפתחות משיחתנו הקודמת: "עכשיו החידוש הוא שנכנס פה המילה בחירות. כלומר – הפרקליטות מפעילה את המשטרה לטובת אג'נדה פוליטית. 'כדי לפסול את בן-ארי, אנחנו צריכים מסה קריטית, תאספו לנו את החומרים'. זו מעורבות גסה ובוטה במערכת הפוליטית של מדינת ישראל על ידי כנופיית בל"ד וכנופיית אחמד טיבי בפרקליטות".

"הם לא עשו את זה מעולם. לא נגד עזמי בשארה, לא נגד אחמד טיבי – תמיד הם עמדו לצדם של כל אלה", קובע בן-ארי בתסכול ומסביר: "יש סעיף 7א', שקובע שכדי לרוץ לכנסת חובה להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. אף אחד מהם לא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, ואף אחד לא מבקש לפסול אותם. כדי לפסול אותי – הם חיפשו בנרות ומתחת לבלטות".

"הם הביאו 40 פרסומים לעתירה שביקשה לפסול אותי בבית משפט עליון, וכשהם באו להגיש כתב אישום, מתוך ה-40 נשארו להם רק תשעה. 'מסה קריטית' כפי שהם טענו – לא הייתה להם. הכל היה שקר, מין ציד בכשפות שנעשה באמצעות הכוח הבלתי מוגבל של שי ניצן והכנופיה שלו בפרקליטות", קובע ד"ר בן-ארי בהתייחסו לפרקליט המדינה דאז, שי ניצן, שנדמה כי לקח את כתב האישום נגד בן-ארי כפרויקט אישי.

כזכור, בעקבות תחקירים של פורום "בוחרים בחיים" המאגד משפחות שכולות, פורסם כי 3 עמותות של מפלגת רע"ם, הזרוע הפוליטית של תנועת 'האחים המוסלמים' בישראל, מעבירות כספים ללא פחות מאשר הזרוע הצבאית של ארגון החמאס ולקידום תכני טרור וטרור ממש. בעקבות הפרסום, רשמת העמותות וכונס הנכסים פנו גם כן לבית המשפט המחוזי בלוד, ובעקבות כך הורתה השופטת מרב בן-ארי על סגירתן. נראה כי התנועה הרפורמית או מי מאנשי הפרקליטות שששו לפסול את ד"ר מיכאל בן-ארי מלרוץ לכנסת בשל "התבטאויות גזעניות", ממלאים את פיהם מים כאשר מדובר במנסור עבאס, שאת האצבע שלו בוודאי צריכים בתרחיש של הקמת ממשלת שמאל שנשענת על המפלגות הערביות.