בוודאי תשאלו: למה אנחנו הולכים בתקופה הזאת דווקא ליגור? התשובה הכנה היא כי ביגור נכתבו כמה מהדפים המרתקים בהיסטוריה של היישוב ושל מדינת ישראל.
בשנת 1922 התיישבה בפתח נחל יגור קבוצת "אחווה" – עשרה חלוצים שהקימו את קיבוץ יגור. מאז, נשזרו בקורות הקיבוץ פרקים מרכזיים בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל: מסילת רכבת העמק הטורקית, סלילת כביש חיפה–נצרת, ייבוש ביצות העמק, רצח השלושה על ידי כנופיית עז א־דין אל־קאסם, המצור הבריטי בחיפוש אחר נשק ("השבת השחורה"), קליטת מעפילי עתלית שהוברחו למקום, פעילות פלוגות הפלמ"ח, מבצע פיצוץ הרדאר, ליל הגשרים ועוד.
נתחיל במה שכונה לימים "השבת השחורה". "השבת השחורה" הוא הכינוי שנתן היישוב העברי למבצע אגאתה שקיימו הבריטים בשבת, 29.6.46, ב־27 יישובים ברחבי הארץ. המבצע היה פעולת תגמול על "ליל הגשרים" שנערך כשבועיים קודם לכן ובמהלכו פוצצו אנשי הפלמ"ח גשרים בכל רחבי הארץ. טרת הבריטים הייתה להחרים נשק בלתי חוקי, לעצור מפקדים וחברים בהגנה ובפלמ"ח, ובכך למוטט את הכוח הצבאי של היישוב.
גור היה אחד היעדים המרכזיים של המבצע. בבוקר יום השבת, פרצו לקיבוץ כ-4,000 חיילי הדיוויזיה השישית הבריטית בחיפוש אחר נשק, מסמכים ומנהיגי תנועת המרי. החיילים הפכו וחפרו את כל מרחבי הקיבוץ: בבתי החברים, במדרכות, ואפילו בבית הקברות. כשנשאל המפקד הבריטי כיצד הם מחללים מצבות, ענה: "אני אירי, ואני יודע בדיוק היכן אנחנו הסתרנו נשק…"
אולי יעניין אתכם
כשהבריטים כבר עמדו להתייאש ולעזוב, התגלה לפתע צינור אנכי תקוע באדמה. החיילים שמו לב שמים שזורמים לתוכו אינם עולים, מה שהעיד על חלל גדול שנמצא מתחתיו. כך נחשף הסליק הגדול של ההגנה, ובעקבותיו עוד 33 סליקים נוספים ברחבי הקיבוץ.
כיום, הקיבוץ הכשיר את הירידה לסליק הגדול והנגיש אותה למבקרים באמצעות מדרגות נוחות ומעקה יד. הביקור כולל את סיפורו של הסליק, חשיפת הפתח הסודי, צפייה בסרטון ארכיוני שצילמו הבריטים והפתעות נוספות.
באירועי השבת השחורה ברחבי הארץ נהרגו שמונה בני אדם, רבים נפצעו וכ־2,700 איש נעצרו. רוב העצורים שוחררו כעבור שבועות אחדים. בסופו של דבר הצליחו אנשי ההגנה – תמורת שוחד – להשיג בחזרה כ־80 אחוזים מהנשק שהוחרם ביגור. השבת השחורה הפכה לסמל במאבק של היישוב היהודי בשלטון המנדט הבריטי, ולקיבוץ יגור היה חלק חשוב באירועים אלה בשל היקף הנשק העצום שנחשף בו.
תערוכה: מרד-עדות-מאבק
במועדון בית בר־יהודה מוצגת התערוכה "מרד-עדות-מאבק" (אוצרת: קרן בן הלל) העוסקת בשני אירועים מרכזיים שהתרחשו ביגור בחודש יוני 1946: ועידת צביה והשבת השחורה.
"ועידת צביה" הוא הכינוי שניתן לוועידת הקיבוץ המאוחד שהתקיימה ב־7 יוני 1946. מסגרת הוועידה נשאה צביה לובטקין, מראשי מרד גטו ורשה, את העדות הפומבית המקיפה הראשונה שנשמעה בארץ על זוועות השואה והשמדת יהודי אירופה, לצד סיפור גבורתם של המורדים ופעילות המחתרות. עדותה של לובטקין הכתה גלים ברחבי, היישוב העברי, שבאותם ימים עדיין לא תפס את ממדי האסון, ועוררה השראה רבה בקרב מנהיגי היישוב ולוחמיו.
התערוכה מבקשת לחשוף את הציר המחבר בין מרד גטו ורשה, העדות של צביה וכוחה בעיצוב התודעה, והמעבר ממאבק על החיים באירופה למאבק על עצמאות בארץ ישראל: החל מהכשרת הלוחמים ביגור לקראת הקמת קיבוץ לוחמי הגטאות, ועד למאבק בשלטון הבריטי להקמת מדינה יהודית.
בתערוכה צילומים ומסמכים רבים מימי מרד גטו ורשה, ועידת צביה והשבת השחורה. לבירורים ולתיאום ביקור: יפתח שחר – 054-6797087.
שירי יורם טהרלב
מאז שיורם טהרלב ז"ל הובא למנוחות באדמת יגור, קיבצו חברי הקיבוץ בשירון מיוחד את השירים שבהם ניבטים הנופים של הקיבוץ. המפגש מתובל בהומור הייחודי של יורם ובסיפורים עליו. אם מזג האוויר מאפשר, הסיור ממשיך אל קברו, שם שרים יחד את שירו המפורסם: "ההר הירוק… לשכב בצילך כרמל".
יגור זה סיפור
מבנה תחנת רכבת העמק הישן שופץ, שומר ונמצא כיום במרכז הקיבוץ, ובו שוכן מרכז המבקרים הרשמי. מרכז המבקרים "יגור זה סיפור" מציג למבקרים, במגוון אמצעי המחשה אינטראקטיביים, את מורשת יגור מהימים הראשונים ועד ימינו: ייבוש הביצות, רצח השלושה, השבת השחורה, שחרור מעפילי עתלית, פיצוץ הרדאר הבריטי, פעילות הפלמ"ח בקיבוץ, וכן התפתחות החקלאות, התעשייה והתרבות המקומית – אירועים המלווים את קיבוץ יגור משנות ה־20 של המאה הקודמת ועד ימינו.
מרכז המבקרים "יגור זה סיפור", בשילוב אתרים ומבנים נוספים מראשית ימי הקיבוץ, מהווים את הבסיס ל"מסלול יגור" המוקדש לשימור המורשת ההיסטורית והתרבותית במקום.
להשלמת החוויה הקיבוצית מומלץ להצטרף לארוחת הצהריים בחדר האוכל הקיבוצי (כשר). את הסיור והארוחה יש לתאם מראש בטלפון: 054-6833075.
