"ישראל חייבת להתעורר לפני שתתחיל אינתיפאדה שלישית"

בוקר יום שישי האחרון נפתח באופן שגרתי לחלוטין בשביל חברי קבוצת 'מטיילי דוד ואחיקם'. כבר קרוב לעשרים שנה שהחבורה יוצאת מדי שבוע לטיולים ברחבי יהודה ושומרון. המסלולים הללו נולדו מתוך תחושת שליחות ורצון עמוק להמשיך את דרכם ולהנציח את זכרם של שני החברים, דוד רובין ואחיקם עמיחי הי"ד, שנרצחו בדם קר במהלך טיול בנחל תלם. על אף שהמסלולים שבהם עוברים המטיילים סובבים לא פעם בסמיכות צמודה לכפרים ערביים באזור, הטיולים הללו התקיימו לאורך כל השנים בביטחון, ללא מורא, וכמעט תמיד הסתיימו בשלום ובלי כל פגע.

אלא שהפעם, התעוזה הערבית־פלשתינית הגוברת הצליחה בפעם הראשונה לפרוץ את הגדרות ולפצח את המשוואה הביטחונית בשטח. כשהמטיילים צעדו בפאתי הכפר תל, בציר המפותל והרגיש שבין היישוב הר ברכה לחוות גלעד, החלו להתאסף סביבם עשרות פלשתינים שהקיפו אותם מכל עבר. חיילי צה"ל, יחד עם כוחות הביטחון וכיתת הכוננות של חוות גלעד, שהוזעקו במהירות כדי להגן על קבוצת המטיילים, מצאו את עצמם נכנסים ישירות לתוך מארב מתוכנן, כזה שהפך ברגעים ספורים לזירת קרב טראגית.

במהלך העימות החריף שהתפתח במקום, הצליח מחבל פלשתיני לחטוף את נשקו האישי של בניהו מלט הי"ד, חבר כיתת הכוננות של חוות גלעד. המחבל תפס את הנשק, פתח באש מטווח קצר לעבר הנוכחים, ומהירי הקטלני נרצח מלט ונפל רס"ן יובל עזרא הי"ד. כוח צה"ל, שפעל במהירות ובנחישות בזירה, חתר למגע, חיסל את המחבל במקום והשיב את הנשק שנחטף.

הפיגוע הרצחני ליד תל אינו עומד בחלל ריק, אלא מהווה חוליה נוספת בשרשרת אירועים המצביעה על עליית מדרגה מדאיגה ברמת התעוזה הפלשתינית ביהודה ושומרון. הכתובת, כך נראה, הייתה מרוחה על הקיר בשבועות האחרונים: החל מהפיגוע החמור במהלך הצתת השריפה הסמוכה לאיתמר, שבו נפצע איתמר כהן, דרך תקיפת חייל צה"ל בחופשה וחטיפת נשקו במרחב היישוב סוסיא בהר חברון, ועד לדריסתו של נער צעיר במהלך הפגנה באזור עלי. הרצף הזה מלמד כי לא מדובר עוד בהתפרצויות מקומיות או ביוזמות בודדות, אלא במגמה מתרחבת של תעוזה גוברת, ששוחקת את ההרתעה ומציבה את כוחות הביטחון והתושבים מול מציאות ביטחונית נפיצה ומאתגרת מאי פעם.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת יוסף ארנפלד "לרכס עלי טאהר יש לא רק משמעות תפקודית, אלא גם סמלית"

עוד מאת יוסף ארנפלד "מי שלא פועל נגד עלילת דם, דומה לצבא שלא מגיב לירי"

מנגד, בצה"ל ממשיכים לפעול ביד קשה מול גל הטרור הגובר, תוך שילוב בין מאמץ סיכולי־התקפי לפריסה הגנתית נרחבת. בסוף השבוע האחרון עצרו כוחות פיקוד המרכז יותר מ־130 מבוקשים ברחבי הפיקוד – בהם סוחרי אמצעי לחימה, פעילי חמאס, מסיתים ומחבלים שתכננו להוציא לפועל פיגועים בטווח הזמן המיידי. הכוחות פשטו על מאות מוקדים ברחבי הגזרה ותחקרו מאות חשודים. במקביל, מופו בתי שני המחבלים שהיו מעורבים בפיגוע הירי ביום שישי – בית המחבל שביצע את הירי, ובית המחבל שחטף את הנשק ונעצר לאחר מכן על ידי לוחמי דובדבן בפעילות בעיר שכם – וכבר במהלך הלילה נאטם ביתו של היורה.

לצד הפעילות ההתקפית, אוגדת יהודה ושומרון מתגברת את המאמץ ההגנתי: כוחות צה"ל פרוסים באופן נרחב לאורך הצירים, בתוך היישובים ובמרחבי האבטחה, תוך פריסת חסמים וכתרים בנקודות המפתח. זאת במטרה למנוע חיכוך בין האוכלוסיות, לצמצם עומסים בצירים המרכזיים ולהבטיח את ביטחונם של האזרחים ותושבי האזור.

במקביל, שר הביטחון ישראל כ"ץ קיים השבוע (שני) דיון ביטחוני בנושא יהודה ושומרון בהשתתפות הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, ראש אגף המבצעים, ראש אגף המודיעין, מפקד פיקוד המרכז, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מפקד מחוז ש"י במשטרה, המזכיר הצבאי לשר הביטחון תת־אלוף הישאם איברהים, ונציגי שב"כ ומערכת הביטחון.

בסיכום הדיון הנחה השר כ"ץ את צה"ל להרחיב את הפעילות ההתקפית מול הטרור הפלשתיני שמנסה להרים מחדש את ראשו, ולהיערך לכיבוש מחנה פליטים נוסף לפי מודל הטיפול במחנות הטרור ג'נין, טולכרם ונור א־שאמס, שפונו מתושבים, טוהרו מתשתיות טרור וצה"ל שוהה בהם באופן קבוע. פעילות זו, שעליה הנחה שר הביטחון עם כניסתו לתפקידו, בגיבוי ראש הממשלה נתניהו, הביאה לירידה של כ־80 אחוזים בהיקף פעילות הטרור בשנת 2025 וגם במהלך שנת 2026.

הוראות פתיחה באש לא ברורות

"אנחנו נמצאים בנקודת רתיחה משני הצדדים", כך מגדיר אלוף משנה במילואים חזי נחמה את המציאות הנפיצה שהובילה לפיגוע הקטלני ליד הכפר תל. מבחינתו, האירוע אינו בהכרח תכנון מוקדם ומדוקדק של פעילי הטרור, אלא תוצאה ישירה של דינמיקה הסלמתית בשטח. "הפלשתינים צופים בשלוש השנים האחרונות בעיניים כלות בהתרחבות ההתיישבות, בטיולים בכל מקום וביישובים החדשים", הוא מנתח, "זה קורה במקביל ללחץ מאוד מסיבי של צה"ל בשטח, בדגש על צפון השומרון וההרס הנרחב במחנות הפליטים בג'נין ובטולכרם".

מהעבר השני, מבהיר נחמה, שינוי מגמה עמוק וחסר תקדים מתרחש גם בקרב הציבור היהודי ביהודה ושומרון, שמשנה את כללי המשחק. "המתיישבים לא מוכנים יותר לחיות בגטאות ולא מוכנים להתייחס לרשות הפלשתינית כגורם שצריך לשתף איתו פעולה, בטח לא אחרי 7 באוקטובר", הוא מסביר, "ברגע ששני הצדדים נמצאים על המסלול הזה – ברור שאנחנו הולכים להתלקחות. או שהולכים לאינתיפאדה שלישית חס וחלילה, או שהצבא ומדינת ישראל יתעוררו בהקדם ויגיבו בחומרה רבה על כל פעילות טרור מהסוג הזה".

כדי למנוע את ההסלמה הבאה, מציב נחמה מענה מבצעי תקיף, הדורש מעבר חד מצעדים הצהרתיים לפעולות ענישה מיידיות בשטח. "זה אומר שהכפר תל צריך לקבל יחס כמו מחנה הפליטים ג'נין – יד קשה באופן מהיר, בלי לחכות שיהיו עוד ועוד אירועים", הוא קובע, "זה לא כמו שהיינו עושים פעם – הולכים למפות בית, סוגרים אותו ומכינים אותו לפיצוץ בעוד חודשים. באותו יום ממש יש משפחה או חמולה שצריכה להיות מגורשת מהכפר, יש הרס בתים והשמדת תשתיות. נדרשות פעולות פיזיות בשטח ולא דיבורים".

לצד הפעילות המבצעית־התקפית, משרטט נחמה גם תפיסה אסטרטגית שונה לחלוטין מול גורמי הכוח בשטח. "צריך להתחיל לסמן שהרשות הפלשתינית הופכת לבלתי רלוונטית, ולעבור לעבודה ישירה וממוקדת מול הנהגות הכפרים והערים המקומיות", הוא מצביע על הדרך הנדרשת. "המשוואה צריכה להיות פשוטה וחד־משמעית: ככל שההנהגה המקומית תצדיק את קיומה ותשמור על השקט – היא תזכה לחבל ארוך יותר, וככל שמאותו מקום ייצא טרור – אנחנו נקצר את החבל באופן מיידי".

דרישתו של נחמה לשינוי תפיסתי אינה נשארת במישור האסטרטגי בלבד, אלא יורדת עד לפרטי הזהות של המעורבים בשטח והתגובה המיידית כלפיהם. "מי שירה שם זה המוכתר של הכפר, לא איזו דמות שולית", הוא מזכיר, "ולכן כל הכפר הזה צריך לסבול עכשיו. חייבים להתחיל לשנות דברים פיזית בשטח. אנחנו מדברים שנים על מערכת החינוך ועל השוטרים הפלשתינים – מדברים ומדברים, אבל לא עושים צעדים אופרטיביים. הצעדים שהוביל השר סמוטריץ' בשלוש השנים האחרונות הם מבורכים, אבל חייבים לפעול מול הטרור לא רק במעצר מבוקשים נקודתי שהשב"כ סימן ללילה, אלא בפעולות נרחבות ומשמעותיות הרבה יותר".

כדוגמה לשינוי תפיסתי מוצלח, מציב נחמה את המדיניות שהחיל שר הביטחון בצפון השומרון. "הוא לא איש צבא לשעבר, אבל הוא יודע לדרוש שהתפיסה הביטחונית שלו תיושם בשטח. מה שראינו בצפון השומרון זו הצלחה כבירה. כשהייתי מח"ט ג'נין, לא יכולתי להיכנס למחנה הפליטים בלי לפחות 100 חיילים עם שכפ"צים, וסטים קרמיים ורימונים. לפני חודש ביקרתי שם על אזרחי, עם צוות אבטחה קטן, ולא היה כלום – כי אין תושבים במחנה הפליטים ג'נין. בעקבות זאת, צפון השומרון הפך בשנה האחרונה לגזרה הכי שקטה ביהודה ושומרון. את המודל הזה צריך לפרסם ברבים וליישם בכל מרחב שמאמץ אלימות נגד מתיישבים או חיילים".

בכל הנוגע להתנהלות הכוחות באירוע עצמו, נחמה נזהר מלקבוע מסקנות טקטיות נחרצות, אך מצביע על הכשל המערכתי בהוראות הפתיחה באש. "אני לא רוצה להיות יומרני, לא תחקרתי את האירוע ולא ראיתי את כל הסרטונים. אולי ברמה המיקרו־טקטית חייל לא צריך להוריד רצועה מהנשק, אבל הבעיה העמוקה היא שהוראות הפתיחה באש אינן חדות וברורות. החייל או חבר כיתת הכוננות שואל את עצמו שוב ושוב: 'האם אקדח במחסום או עימות בשטח ייגמרו בחקירה משפטית? האם אצטרך עורך דין?'. כשמחבל מגיע בלי נשק גלוי, הלוחמים מהססים כי הם חוששים שישאלו אותם למה ירו באדם ללא אמצעי. הבלבול הזה פוגע בהרתעה. הצד השני צריך לפחד ולא להעז להתקרב למרחק של 50 מטר מכוח במדים. העובדה שהם מתקרבים מראה על תעוזה שחייבים לכבות כשהיא עוד על אש קטנה".

אתה מזהה שינוי תפיסתי בימים שחלפו מאז הפיגוע?

"הצבא תופס את המחבלים הספציפיים שירו, פושט על בית חולים בשכם ועוצר מחבלים — אבל זה אותו דפוס פעולה ישן. אין פה ענישה קולקטיבית או יצירת הרתעה אמיתית. אם לא נשנה מהר את דפוס הפעולה, נמצא את עצמנו כמו באינתיפאדה השנייה: נסחפים מעוד פיגוע לעוד הסלמה, ואז מתעוררים אחרי שנה וחצי עם מאות הרוגים בלי להבין איך הגענו לכך. צה"ל חייב להיות פרואקטיבי בכל הגזרה, ביוזמתו, ולא רק כי התושבים דוחפים אותו לשם".

את הקשר ההדוק בין התיישבות לביטחון הוא מחבר ישירות לתפיסה ההיסטורית של צה"ל. "הקמת החוות על ידי אזרחים היא דוגמה מובהקת: אם צה"ל היה מבצע את תפקידו, התושבים לא היו צריכים להקים חוות בעצמם. מאז קום המדינה, צה"ל הקים את היאחזויות הנח"ל, מגיתית ויצהר ועד נחל עוז וכפר עזה – מתוך תפיסה שהתיישבות וביטחון הם שני צדדים של אותה מטבע. אלוף הפיקוד בלוט מבין את זה ומסייע רבות לחוות, אבל הגיעה השעה שצה"ל יחזור לעצמו ויקים נקודות התיישבות ביוזמתו. זו השמיכה שצריך לשים על האש שמתחילה לבעור, כדי לא לתת לה להתפשט".

הבעיה היא לא בהוראות הפתיחה באש

מנגד, עדי כרמי, בכיר שב"כ לשעבר, קורא לנקוט זהירות רבה לפני שממהרים להסיק מסקנות נחרצות לגבי אופי האירוע. "אנחנו צריכים להמתין בסבלנות למסקנות מהחקירה", הוא מדגיש, "נעצרו אנשים שנכנסו לחקירת שב"כ, והתמונה תתבהר בהתאם לתוצאות. מוקדם מדי לחתוך מסקנות חד־משמעיות ולקבוע אם מדובר באירוע שהתגלגל באופן ספונטני או בחיכוך שהפלשתינים יצרו במכוון כמלכודת דבש כדי לממש פיגוע".

לדבריו, המפתח למניעת האסון הבא טמון בתכנון ובמעטפת הביטחונית של אירועים מסוג זה. "להערכתי, זה פיגוע שאפשר היה למנוע אם היו נערכים לטיול הזה באופן מקצועי יותר, עם סדר כוחות אחר שהיה מאפשר להתמודד נכון עם חיכוך מול אוכלוסייה פלשתינית", מציין כרמי, "התוצאה קשה מאוד וקטלנית, ולא יכול להיות שייצא טיול ללא תיאום וללא אבטחה מקסימלית של גורמים צבאיים שערוכים בשטח. אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהתנהל בסמוך לשכם כאילו מסתובבים ברחוב דיזנגוף — כולנו יודעים שיש שם סיכונים, חיכוך וארגוני טרור".

לצד הדרישה לאחריות בתכנון, כרמי מקפיד להבהיר כי המטרה אינה להגביל את חופש התנועה של האזרחים באזור. "אני לחלוטין לא חושב שצריך למנוע מאזרחים ישראלים לטייל ביהודה ושומרון, בשטחים שנמצאים בשליטה ביטחונית ישראלית — חד־משמעית לא", הוא מסביר, "יש אתרים, ארכאולוגיה וטבע שישראלים מטיילים בהם. עם זאת, ביהודה ושומרון הריבון הוא הצבא ויש פקודות ונהלים ברורים. כשמארגנים טיול באזור כזה, פרט לנושאי הבטיחות הרגילים, חובה לבדוק מול הצבא מה מותר ומה אסור".

בתגובה לטענות על הסלמה רחבה ביהודה ושומרון, כרמי מבקש לשים את הדברים בפרופורציה מערכתית ולהדגיש את הפעילות הסיכולית העמוקה שמתבצעת מדי יום. "אנחנו עדים למאות סיכולים של פיגועים מכל המגוון על ידי שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל", הוא מזכיר, "לא מזמן פורסם ששב"כ סיכל עשרות פיגועים שהוכוונו מטורקיה – ניסיונות לבניית תשתיות טרור על ידי פעילי חמאס שנמצאים שם ומנסים לגייס פעילים ביהודה ושומרון. מדי שבוע יש מעצרים רבים של מעורבים בטרור, ואין ספק שיש מתח באוויר לאורך כל ימות השנה".

לשיטתו, אותה מערכת סיכולית היא בדיוק הסיבה שבגללה נדרשת אחריות יתרה מהמטיילים בשטח. "מערכת הביטחון פועלת ביהודה ושומרון כמכונה משומנת, אבל יחד עם זאת אין לנו תמונת מודיעין של 100 אחוז ואנחנו לא מצליחים להגיע לסיכול מוחלט", הוא מאבחן, "דווקא בגלל זה, בגלל המתח הקיים והפער המודיעיני שטבעי שיהיה קיים, צריך לנהוג במשנה זהירות כשמתכננים טיולים שכאלה. חייבים לפעול לפי ההיגיון הסביר, בטח ובטח שבתיאום מלא עם הצבא".

בכל הנוגע לביקורת על תפקוד הכוחות בשטח ועל טענות בדבר מחדלי זמן תגובה, כרמי שומר על איפוק אך אינו ממזער את חומרת התוצאה. "התוצאה של חטיפת נשק מאיש ביטחון ישראלי, שבאמצעותו בוצע הרצח, היא דבר קשה שאסור שיקרה וצריך לחקור אותו לעומק", הוא קובע. עם זאת, הוא דוחה על הסף את הניסיון להטיל את האשמה על הוראות הפתיחה באש. "הצבא מעולם לא התלונן על בעיה בהוראות הפתיחה באש, והטענה שישנן הגבלות בנושא הזה היא אגדה אורבנית. מאז ומעולם, כשיש סכנת חיים, יש נוהל מסודר. הבעיה בפיגוע הזה איננה בעיה של הוראות פתיחה באש, אבל התוצאה היא כשל – ומכל כשל כזה חייבים לגזור לקחים".

במבט כולל על התקופה והמצב הביטחוני בגזרה, כרמי מגדיר את המציאות כמבחן יומיומי של שליטה ודריכות רצופה. "נכון לעכשיו, המצב הוא כזה שמערכת הביטחון מצליחה 'לכסח את הדשא' ולשמור על שליטה בשטח, אבל אנו נמצאים בימים מתוחים מאוד", הוא מתאר, "צריך להיות עם האצבע על הדופק כדי שלא תהיה לנו איזושהי הפתעה בדמות התפרצות במקום כזה או אחר. השמירה על השקט דורשת ערנות מתמדת מכל הגורמים".